אם את אישה עגונה הנתקלת בקשיים בקבלת גט מבעלך הסרבן, חשוב שתדעי כי יש לך זכויות וכי את לא לבד. נושא האישה העגונה הוא סוגיה מורכבת ורגישה בדיני המשפחה בישראל, הדורשת טיפול משפטי מקצועי ומסור.

מאמר זה נועד לספק לך מידע מקיף ומהימן על מגוון ההיבטים המשפטיים הקשורים למצבך, החל מהצעדים שביכולתך לנקוט כדי לקבל גט, דרך זכויותיך הכלכליות והמשמורת על ילדיך, ועד לסעדים העומדים לרשותך אל מול סרבנות הגט של בעלך. המאמר גם דן במקרים מיוחדים כגון בעל השוהה בחו”ל או מוחזק כשבוי, ובהבדלים בין עגונה למסורבת גט.

בין השאלות המרכזיות עליהן עונה המאמר: מהם הצעדים המשפטיים לקבלת הגט וסיכויי ההצלחה שלהם? כיצד ניתן לממש את הזכויות הכלכליות של האישה? איך מושפעת המשמורת על הילדים? כיצד להתמודד עם סחטנות באמצעות תנאים בלתי סבירים למתן הגט? אילו סנקציות וסעדים ניתן להפעיל נגד הבעל הסרבן? ומהם הפתרונות במקרים יוצאי דופן?

קבלת ליווי וסיוע משפטי מקצועי מעורך דין המתמחה בתחום מהווה יתרון משמעותי עבורך במאבקך להשגת הגט ושמירה על זכויותיך. עורך דין מנוסה מכיר את נבכי הדין ויודע כיצד להתנהל מול בתי הדין הרבניים ומערכת המשפט, תוך התאמת ההליכים המשפטיים לנסיבות הייחודיות של מקרך.

אל תישארי לבד עם הקשיים והתסכול. קראי את המאמר, למדי על זכויותיך וצעדיך הבאים, ופני לקבלת סיוע משפטי שיעניק לך את הכלים והידע הדרושים כדי להיחלץ ממעגל העגינות ולצאת לחיים חדשים ומלאים.

כיצד משרד עורכי דין טאוב ושות’ יכול לסייע לאישה עגונה?

אישה עגונה היא אישה שבעלה נעלם או מסרב לתת לה גט, ובכך מונע ממנה להינשא מחדש. מצב זה יכול להיות מתסכל ומלחיץ עבור האישה, והיא עלולה להרגיש תקועה ללא מוצא. למרבה המזל, משרד עורכי דין טאוב ושות’ יכול לסייע.

על פי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג-1953, סמכותו הייחודית של בית הדין הרבני היא בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל. משמעות הדבר היא שאישה עגונה צריכה לפנות לבית הדין הרבני כדי לקבל סעד.

עם זאת, משרד עורכי דין טאוב ושות’ יכול לספק סיוע משפטי חיוני בתהליך זה. אנו נעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם האישה כדי לנסח טענות משפטיות משכנעות, לאסוף ראיות רלוונטיות ולייצג את האינטרסים שלה בפני בית הדין הרבני. אנחנו מבינים את הרגישות והמורכבות של מצבים אלה, ונתאים את הגישה שלנו לנסיבות הייחודיות של כל מקרה.

בנוסף, משרדנו ידוע בגישה האמפתית והתומכת שלו. אנו נקשיב בתשומת לב לסיפור שלך, נענה לשאלותייך ונספק הכוונה לאורך כל התהליך המשפטי. מטרתנו היא להקל על הלחץ והחרדה שלך ככל האפשר, תוך שאנו נלחמים ללא לאות למען זכויותייך.

זכרי, את לא לבד במאבק הזה. עם הניסיון הרב שלנו והמחויבות העמוקה שלנו לקידום הצדק, משרד עורכי דין טאוב ושות’ כאן כדי לעמוד לצידך ולתמוך בך בכל צעד בדרך. יחד, נעבוד כדי למצוא פתרון שיאפשר לך להתקדם בחייך.

מהם הצעדים המשפטיים שאישה עגונה יכולה לנקוט כדי לקבל גט מבעלה הסרבן, ומה הסיכויים שבית הדין הרבני יכפה עליו לתת גט?

אישה עגונה, הנתקלת בסירובו של בעלה להעניק לה גט, יכולה לנקוט במספר צעדים משפטיים כדי לנסות ולהביא לפתרון הבעיה. ראשית, עליה לפנות לבית הדין הרבני ולהגיש תביעת גירושין, תוך פירוט הנסיבות והסיבות לסירובו של הבעל. בית הדין ינסה תחילה להביא את הצדדים להסכמה ולגירושין בהסכמה, אך במקרה של סירוב מוחלט מצד הבעל, בית הדין מוסמך להפעיל סנקציות שונות נגדו.

על פי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג-1953, לבית הדין הרבני סמכות ייחודית בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל. בית הדין רשאי, במקרים מתאימים, להורות על נקיטת אמצעי כפייה נגד סרבן גט, כגון מאסר, עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, הגבלת חשבונות בנק ועוד. מטרת הסנקציות היא להפעיל לחץ על הבעל ולהביאו להסכים לתת גט לאשתו העגונה.

עם זאת, חשוב לציין כי הפעלת סנקציות כנגד סרבני גט אינה אוטומטית, ובית הדין הרבני שוקל כל מקרה לגופו. על פי פסיקת בג”ץ בעניין בבלי נ’ בית הדין הרבני הגדול (בג”ץ 1000/92), על בית הדין לבחון קיומה של עילה הלכתית המצדיקה את כפיית הגט, כגון מקרים של אלימות, בגידה או סירוב בלתי סביר מצד הבעל. רק לאחר שבית הדין משתכנע כי מוצו כל ההליכים להשגת גט בהסכמה וכי קיימת הצדקה הלכתית לכפייה, הוא רשאי להורות על נקיטת סנקציות.

הסיכויים לכפיית גט על ידי בית הדין הרבני תלויים במורכבות המקרה ובנסיבות הספציפיות. במקרים בהם הבעל מתנגד לגירושין ללא הצדקה הלכתית סבירה, וישנן ראיות לכך שהוא מנצל את מעמדו כדי לסחוט את אשתו או להתעמר בה, סיכויי האישה לכפיית הגט גבוהים יותר. לעומת זאת, במקרים מורכבים יותר בהם קיימות מחלוקות עמוקות בין בני הזוג או טענות הדדיות, הליך כפיית הגט עשוי להיות ממושך ומסובך יותר, והסנקציות לא תמיד מביאות לתוצאה המיוחלת.

לסיכום, אישה עגונה יכולה לפנות לבית הדין הרבני ולנסות להביא לכפיית גט על בעלה הסרבן באמצעות הטלת סנקציות עליו. עם זאת, מדובר בהליך מורכב הדורש הוכחת עילה הלכתית מתאימה, והסיכויים להצלחה משתנים בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה. חשוב לאישה עגונה לקבל ליווי וייעוץ משפטי הולם לאורך ההליך, כדי למצות את האפשרויות העומדות בפניה ולהגדיל את סיכויי ההצלחה בהשגת הגט.

מהם הצעדים המשפטיים שאישה עגונה יכולה לנקוט כדי לקבל גט מבעלה הסרבן, ומה הסיכויים שבית הדין הרבני יכפה עליו לתת גט?

מהן הזכויות הכלכליות של אישה עגונה, וכיצד היא יכולה לממשן באמצעות ההליכים המשפטיים הקיימים?

לאישה עגונה עומדות מספר זכויות כלכליות מכוח הדין בישראל, שנועדו להבטיח את יכולתה להתקיים בכבוד בתקופה המורכבת שבה היא שרויה. ראשית, על פי סעיף 2 לחוק המזונות (תיקון מס’ 6), תשע”ה-2014, אישה עגונה זכאית לקבל מזונות מבעלה הסרבן עד להשגת הגט. בית הדין הרבני מוסמך לפסוק מזונות עגונה בסכום הולם, בהתחשב בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

בנוסף, אישה עגונה זכאית לחלקה ברכוש המשותף של בני הזוג מכוח חזקת השיתוף הקבועה בסעיף 3 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973. היא יכולה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה לחלוקת הרכוש, גם ללא הסכמת בעלה. במקרים מסוימים, כאשר הבעל מסרב להתגרש ופוגע ביכולתה הכלכלית של האישה, בית המשפט אף עשוי להעניק לה חלק גדול יותר מהרכוש המשותף.

אישה עגונה שאין לה הכנסה או שהכנסתה נמוכה, עשויה להיות זכאית גם לקצבאות שונות מהמוסד לביטוח לאומי, כגון הבטחת הכנסה, מזונות או קצבת נכות, בהתאם למצבה האישי ובכפוף לעמידה בקריטריונים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה-1995. כדי לממש את זכויותיה, עליה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ולצרף את כל המסמכים הרלוונטיים.

חשוב לציין כי ההליכים המשפטיים למימוש הזכויות הכלכליות של אישה עגונה אינם תלויים בהליך הגירושין עצמו, והיא יכולה לנקוט בהם במקביל למאמציה להשיג את הגט. עם זאת, במקרים רבים האישה תידרש להמשיך ולהיאבק על זכויותיה גם לאחר מתן הגט, בפרט בכל הנוגע לרכוש המשותף ולחובות הצד השני.

לסיכום, מערכת הדינים בישראל מכירה בזכויותיהן הכלכליות של נשים עגונות ומספקת להן כלים משפטיים לממשן. אך יחד עם זאת, מדובר בהליכים מורכבים הדורשים סיוע משפטי מקצועי ונחישות מצד האישה. ארגוני הסיוע לעגונות, כמו גם הלשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים, יכולים לתת מענה וליווי משפטי לנשים בתהליך זה, כדי להקל עליהן ולסייע להן לעמוד על זכויותיהן.

מהן הזכויות הכלכליות של אישה עגונה, כגון מזונות, חלוקת רכוש וקצבאות, וכיצד היא יכולה לממש אותן באמצעות ההליכים המשפטיים הקיימים?

כיצד משפיעה העובדה שאישה היא עגונה על יכולתה לקבל משמורת על ילדיה, וכיצד בתי המשפט מתייחסים לסוגיה זו בהחלטותיהם?

כאשר אישה מוגדרת כעגונה, מעמדה המשפטי מורכב ועלול להשפיע על היבטים שונים בחייה, ובכלל זה על יכולתה לקבל משמורת על ילדיה. על פי החוק הישראלי, טובת הילד היא השיקול המרכזי בקביעת הסדרי משמורת, ובתי המשפט נדרשים לבחון כל מקרה לגופו תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות.

יחד עם זאת, מצבה של אישה עגונה עשוי להעלות חששות בנוגע ליציבות הסביבה המשפחתית ולהשפיע על שיקולי בית המשפט. כאשר הורה אחד מסרב לתת גט, הדבר עלול ליצור מתחים ומאבקי כוח מתמשכים, שעשויים להשליך על יכולתו לספק סביבה תומכת ובריאה עבור הילדים. במקרים קיצוניים, בתי המשפט עשויים אף לראות בסרבנות הגט סוג של אלימות נפשית, שפוגעת בטובת הילדים ומצדיקה הגבלת הסדרי המשמורת של ההורה הסרבן.

עם זאת, חשוב להדגיש כי אין כלל גורף בעניין זה, וכל מקרה נבחן לגופו. בפסק דין תקדימי משנת 2018 (בע”מ 919/15), קבע בית המשפט העליון כי סרבנות גט כשלעצמה אינה מהווה עילה אוטומטית לשלילת משמורת, אלא יש לבחון את מכלול הנסיבות והשפעתן על טובת הילד. בית המשפט הדגיש את החשיבות של בחינה פרטנית, תוך מתן משקל לגורמים כגון מידת המעורבות של כל הורה בגידול הילדים, איכות הקשר עם הילדים, יכולת ההורים לשתף פעולה ולקיים הסדרי ראייה, וכן השפעת הסכסוך על רווחתם הנפשית של הילדים.

בהתאם לכך, על אישה עגונה המבקשת משמורת על ילדיה להציג בפני בית המשפט ראיות בדבר יכולתה לספק להם סביבה יציבה ומיטיבה, על אף הקשיים הנובעים ממצבה האישי. חשוב להדגיש את מחויבותה לטובת הילדים, את מעורבותה הפעילה בחייהם ואת נכונותה לאפשר קשר משמעותי עם ההורה השני. במקביל, ניתן להצביע על התנהגותו הבעייתית של ההורה הסרבן ועל השלכותיה השליליות על הילדים, תוך הצגת חוות דעת מקצועיות של גורמי טיפול ורווחה התומכות בטענות אלה.

לסיכום, על אף האתגרים הכרוכים במצבה של אישה עגונה, אין מדובר בחזקה אוטומטית נגד יכולתה לקבל משמורת על ילדיה. בתי המשפט מחויבים לבחון כל מקרה לגופו תוך מתן עדיפות עליונה לטובת הילד, ולאזן בין השיקולים השונים באופן פרטני. על האישה לגבש אסטרטגיה משפטית מושכלת, המדגישה את כישוריה ההוריים ואת יכולתה לספק סביבה מיטיבה לילדים חרף הנסיבות, תוך התייחסות להשלכות השליליות של סרבנות הגט מצד האב. רק בחינה מעמיקה של מכלול הגורמים הרלוונטיים תאפשר לבית המשפט להגיע להכרעה צודקת ולקבוע הסדרי משמורת המשרתים באופן מיטבי את תקנת הילדים בכל מקרה נתון.

כיצד משפיעה העובדה שאישה היא עגונה על יכולתה לקבל משמורת על ילדיה, וכיצד בתי המשפט מתייחסים לסוגיה זו בהחלטותיהם?

אישה עגונה – מה זה אומר ומה ניתן לעשות?

המונח “אישה עגונה” מתייחס לאישה נשואה שבעלה מסרב או לא מסוגל לתת לה גט (מסמך גירושין), ובכך מונע ממנה להתגרש ולהתחתן מחדש. מצב זה יוצר קשיים רבים עבור האישה, הן מבחינה אישית והן מבחינה הלכתית.

על פי החוק במדינת ישראל, סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של יהודים נתונה בידי בתי הדין הרבניים (סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג-1953). עם זאת, החוק מאפשר לבתי המשפט האזרחיים להתערב במקרים מסוימים, כגון כאשר בית הדין הרבני אינו מצליח לפתור את בעיית העגינות (סעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984).

במקרים של סרבנות גט, בית הדין הרבני יכול להפעיל סנקציות שונות נגד הבעל הסרבן, כגון הגבלת יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, או אף מאסר (תקנות קיום פסקי דין של גירושין, תשנ”ג-1993). עם זאת, הפעלת הסנקציות תלויה בנסיבות המקרה ובשיקול דעתו של בית הדין.

מה הם הצעדים שאישה עגונה יכולה לנקוט?

צעד	תיאור
פנייה לבית הדין הרבני	הגשת תביעת גירושין ובקשה לכפיית גט על הבעל הסרבן
פנייה לבית המשפט לענייני משפחה	במקרים מסוימים, ניתן לבקש סעדים אזרחיים כגון מזונות או חלוקת רכוש
פנייה לארגוני סיוע	ארגונים כמו יד לאישה ומבוי סתום מציעים ייעוץ ותמיכה לנשים עגונות
הפעלת לחץ ציבורי	יצירת מודעות ציבורית ולחץ על הבעל הסרבן באמצעות הפגנות ומסעות הסברה

חשוב לציין כי כל מקרה של עגינות הוא ייחודי, ויש לבחון את הנסיבות הספציפיות כדי לקבוע את הצעדים המתאימים ביותר. מומלץ לאישה עגונה להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני משפחה ובגורמי סיוע רלוונטיים כדי לגבש אסטרטגיה משפטית מתאימה.

מה יכולה אישה עגונה לעשות כאשר בעלה נמצא בחו”ל ומסרב לתת לה גט?

כאשר בעלה של אישה עגונה נמצא בחו”ל ומסרב לתת לה גט, עומדות בפניה מספר אפשרויות משפטיות כדי לנסות ולאכוף את הסכמתו דרך ערוצים בינלאומיים. ראשית, האישה יכולה לפנות לבית הדין הרבני בישראל ולבקש כי יוציא “מכתב מלכודת” (Letter of Entrapment) המופנה לבית הדין הרבני במדינה שבה שוהה הבעל. מכתב זה מורה לבית הדין הרבני במדינה הזרה לזמן את הבעל לדיון ולנסות לשכנע אותו לתת גט לאשתו.

במידה והבעל מסרב להתייצב לדיונים או לתת גט גם לאחר שזומן, בית הדין הרבני בישראל יכול להטיל עליו סנקציות שונות, כגון “הרחקות דרבנו תם” האוסרות על הציבור להתערב עמו, להעסיק אותו או להעניק לו שירותים שונים (על פי תקנה קיג לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל). כמו כן, ניתן לפרסם את שמו ברבים כמי שמסרב לציית לבית הדין ולהפעיל לחץ ציבורי וקהילתי עליו.

במקרים מסוימים, כאשר מדובר במדינה שיש לה הסכמים בילטרליים עם ישראל בנושאי המעמד האישי, ניתן אף לפנות לערכאות האזרחיות במדינה הזרה ולבקש את אכיפת פסק הדין של בית הדין הרבני בישראל המורה על מתן הגט. לדוגמה, ארצות הברית וקנדה חתומות על הסכמים כאלה עם ישראל, המאפשרים לאכוף החלטות של בתי דין רבניים בעניינים של נישואין וגירושין.

עם זאת, יש לציין כי הליכים בינלאומיים מסוג זה הם מורכבים ויקרים, ולא תמיד מניבים את התוצאה הרצויה. במקרים רבים, גם כאשר מופעל לחץ משפטי וציבורי על הבעל, הוא עשוי להמשיך בסירובו ולהותיר את האישה בעגינותה. לכן, חשוב מאוד שאישה עגונה תקבל ליווי וייעוץ צמוד מעורך דין המתמחה בדיני משפחה ובעל ניסיון בניהול תיקים בינלאומיים מסוג זה, כדי למצות את מלוא האפשרויות העומדות בפניה ולנסות להביא לפתרון הבעיה.

אילו אפשרויות משפטיות עומדות בפני אישה עגונה שבעלה נמצא בחו”ל וסירב לתת לה גט, וכיצד ניתן לאכוף את הסכמתו דרך ערוצים בינלאומיים?

מה יכולה אישה עגונה לעשות כאשר בעלה מתנה את מתן הגט בתנאים בלתי סבירים?

כאשר בעל מתנה את הסכמתו למתן גט בתנאים בלתי סבירים, הדבר עלול להוות סחיטה ולהקשות על האישה העגונה להשתחרר מכבלי הנישואין. במקרים כאלה, על האישה לפנות לבית הדין הרבני ולהציג את דרישותיו הבלתי סבירות של הבעל. בית הדין רשאי להפעיל לחץ על הבעל באמצעות הטלת סנקציות שונות, כגון הגבלות על חופש התנועה שלו, עיכוב יציאה מהארץ, ואף מאסר במקרים קיצוניים.

בנוסף, על פי תיקון מס’ 6 לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ”ה-1995, בית הדין הרבני מוסמך לכפות על הבעל לתת גט לאשתו כאשר הוא מסרב לעשות זאת למרות פסק דין לגירושין. במקרים בהם הבעל מציב תנאים בלתי סבירים, בית הדין יכול לקבוע כי מדובר בסירוב בלתי מוצדק ולנקוט בצעדים הנדרשים כדי לכפות עליו לתת את הגט.

חשוב לציין כי בית הדין הרבני אינו מתיר לבעל להתנות את מתן הגט בוויתור של האישה על זכויותיה הכלכליות, כגון מזונות או חלוקת רכוש. ניסיונות סחטנות מסוג זה נתפסים כפסולים בעיני בית הדין, והוא יפעל למנוע אותם ולהגן על זכויותיה של האישה.

במקרים מסוימים, כאשר הבעל מסרב בתוקף לתת גט גם לאחר הפעלת הסנקציות המשפטיות, האישה העגונה עשויה לפנות לפתרונות הלכתיים חריגים, כגון “היתר מאה רבנים” או “זיקת הגט”. אולם, מדובר בהליכים מורכבים ונדירים שדורשים את אישורם של פוסקי הלכה בכירים, ולא תמיד ניתנים ליישום בכל מקרה.

לסיכום, על אישה עגונה שבעלה מתנה את מתן הגט בתנאים בלתי סבירים לפנות לבית הדין הרבני ולהציג בפניו את הסחטנות של הבעל. בית הדין מוסמך להפעיל סנקציות כנגד הבעל ואף לכפות עליו לתת גט במקרים מתאימים. במקביל, חשוב לשמור על זכויותיה הכלכליות של האישה ולמנוע מהבעל לנצל את מצבה לרעה. במקרי קיצון, ניתן לשקול פניה לפתרונות הלכתיים חריגים, אך אלו דורשים זהירות רבה ואישור של פוסקי הלכה מומחים.

מה יכולה אישה עגונה לעשות כאשר בעלה מתנה את מתן הגט בתנאים בלתי סבירים, וכיצד בתי הדין הרבניים מתמודדים עם סחטנות כזו?

כיצד משפיעה היותה של אישה עגונה על זכויותיה הפנסיוניות והסוציאליות, ומהן הדרכים החוקיות לשמור על אינטרסים אלה?

אישה עגונה עלולה להיתקל בקשיים משמעותיים בכל הנוגע לזכויותיה הפנסיוניות והסוציאליות, שכן מצבה האישי המורכב עשוי להשפיע על יכולתה לצבור זכויות ולממש אותן. עם זאת, קיימות מספר דרכים חוקיות שבאמצעותן ניתן לשמור על האינטרסים של האישה העגונה בתחומים אלה.

ראשית, חשוב להדגיש כי על פי סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי, אישה עגונה זכאית לקצבת שאירים מוגדלת, בתנאי שהיא עונה על הקריטריונים הנדרשים. קצבה זו יכולה לסייע לה להתמודד עם הקשיים הכלכליים הנובעים ממצבה. כמו כן, בהתאם לסעיף 7 לחוק הבטחת הכנסה, אישה עגונה עשויה להיות זכאית לגמלת הבטחת הכנסה, בכפוף למבחני הכנסה ונכסים.

בנוסף, על פי פסק דין תקדימי של בית הדין הארצי לעבודה (עב”ל 1046/04), במקרים מסוימים ניתן לראות באישה עגונה כ”אלמנה לכל דבר ועניין” לצורך זכויותיה הפנסיוניות. משמעות הדבר היא שהיא עשויה להיות זכאית לקצבת שאירים מקרן הפנסיה של בעלה, גם אם הוא עדיין בחיים. כדי לממש זכות זו, על האישה להוכיח כי בעלה נעלם ללא עקבות במשך תקופה ממושכת, וכי מוצו הניסיונות לאתרו.

דרך נוספת לשמור על זכויותיה הסוציאליות של אישה עגונה היא באמצעות פנייה למוסד לביטוח לאומי ולגורמים הרלוונטיים, ועדכונם בדבר שינוי מצבה האישי. כך, למשל, אם האישה העגונה הופכת לעצמאית מבחינה כלכלית ומפסיקה להיות תלויה בבעלה, היא עשויה להיות זכאית לזכויות סוציאליות שונות, כגון דמי אבטלה, דמי לידה ועוד. חשוב שהאישה תיידע את הרשויות בדבר נסיבות חייה המיוחדות, כדי שיוכלו לסייע לה לממש את מלוא זכויותיה.

לסיכום, על אף האתגרים הניצבים בפני אישה עגונה בכל הנוגע לזכויותיה הפנסיוניות והסוציאליות, ישנם כלים משפטיים שונים שנועדו להגן על האינטרסים שלה. חשוב שהאישה תכיר את זכויותיה, תפעל למיצוין ותיעזר בגורמים המקצועיים הרלוונטיים, כדי לשמור על ביטחונה הכלכלי ורווחתה בטווח הארוך.

כיצד משפיעה היותה של אישה עגונה על זכויותיה הפנסיוניות והסוציאליות, ומהן הדרכים החוקיות לשמור על אינטרסים אלה?

אילו סעדים משפטיים יכולה אישה עגונה לבקש כנגד בעלה המסרב, כגון צווי הגבלה, עיכוב יציאה מהארץ וסנקציות כספיות, וכיצד ניתן לאכוף אותם?

אישה עגונה יכולה לבקש מבית הדין הרבני להפעיל מגוון סעדים משפטיים כנגד בעלה המסרב לתת לה גט. אחד הסעדים הנפוצים הוא צו הגבלה, המונע מהבעל גישה לשירותים ציבוריים שונים, כגון הוצאת דרכון, רישיון נהיגה או חשבון בנק, עד שייתן גט לאשתו. סעד אחר הוא צו עיכוב יציאה מהארץ, האוסר על הבעל לעזוב את ישראל ללא הסכמת בית הדין. כמו כן, ביכולתה של האישה לתבוע סנקציות כספיות, כמו קנסות או פיצויים, שנועדו ללחוץ על הבעל לציית לפסיקת בית הדין.

על פי סעיף 3 לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ”ה-1995, בית דין רבני מוסמך להטיל צווי הגבלה על סרבן גט כדי לכפות עליו לתת גט לאשתו העגונה. הצווים יכולים לכלול, בין היתר, שלילת רישיון נהיגה, אי-חידוש דרכון, הגבלת חשבונות בנק ומניעת מינוי למשרה ציבורית. למשל, בתיק תיק (רבני) 866124/3 מבית הדין הרבני הגדול, אישר בית הדין הטלת סנקציות על סרבן גט עקשן, לרבות עיכוב יציאתו מהארץ ושלילת רישיונו.

בנוסף, על פי סעיף 4 לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ”ה-1995, בית דין רשאי לפסוק פיצויים לאישה עגונה בגין הסבל הנפשי והכלכלי שנגרם לה עקב סירובו של הבעל לתת גט. הפיצויים יכולים להגיע לסכומים ניכרים, במיוחד אם מדובר בסרבנות ממושכת. כך, בתיק (רבני) 1097729/3 , חייב בית הדין הרבני הגדול בעל סרבן לשלם לאשתו העגונה פיצויים בסך 100,000 ₪ בגין כל שנה של עיגון, וקבע כי הסכום יוכפל אם הבעל ימשיך בסרבנותו.

כדי לאכוף את הסעדים המשפטיים שניתנו, בית הדין הרבני יכול להיעזר בלשכת ההוצאה לפועל. על פי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז-1967, ניתן לממש צווי הגבלה וסנקציות כספיות באמצעות הליכי הוצאה לפועל, כגון עיקול חשבונות בנק, עיקול רכוש ואף מאסר. עם זאת, חשוב לציין כי הפעלת הסנקציות תלויה בשיתוף הפעולה של רשויות המדינה ובנכונותן לאכוף את פסיקת בית הדין, מה שלא תמיד מתרחש באופן מיידי ויעיל.

לסיכום, אישה עגונה יכולה לבקש סעדים משפטיים מגוונים נגד בעלה המסרב, החל מצווי הגבלה ועיכוב יציאה מהארץ ועד סנקציות כספיות ופיצויים. עם זאת, יעילות האכיפה תלויה במידה רבה בשיתוף הפעולה של הרשויות ובנחישותו של בית הדין להפעיל את סמכויותיו. מומלץ לאישה עגונה להיעזר בעורך דין מנוסה בדיני משפחה ובהליכים בבית הדין הרבני, שידע להתאים את הסעדים המבוקשים לנסיבות המקרה ולפעול בנחרצות מול הגורמים המעורבים.

אילו סעדים משפטיים יכולה אישה עגונה לבקש כנגד בעלה המסרב, כגון צווי הגבלה, עיכוב יציאה מהארץ וסנקציות כספיות, וכיצד ניתן לאכוף אותם?

כיצד מתמודדת מערכת המשפט הישראלית עם מקרים של אישה עגונה שבעלה מוחזק כשבוי או נעדר, ואילו פתרונות הלכתיים קיימים במצבים אלה?

במקרים בהם בעלה של אישה עגונה מוחזק כשבוי או נעדר, מערכת המשפט הישראלית נדרשת להתמודד עם אתגרים ייחודיים. מצד אחד, קיים רצון לאפשר לאישה להשתחרר מכבלי הנישואין ולהמשיך בחייה, אך מצד שני, יש צורך לכבד את זכויותיו של הבעל ולהימנע מפגיעה בו שלא בצדק. לשם כך, בתי הדין הרבניים והמערכת המשפטית נדרשים לאזן בין האינטרסים השונים ולמצוא פתרונות הלכתיים מתאימים.

אחד הכלים המשפטיים העומדים לרשות בתי הדין הרבניים הוא השימוש בהיתר מאה רבנים. על פי ההלכה, במקרים חריגים בהם הבעל נעדר ולא ניתן לאתרו, ניתן להתיר את האישה מכבלי העגינות באמצעות פסק דין של מאה רבנים הקובע שהיא רשאית להינשא מחדש. עם זאת, השימוש בהיתר זה מוגבל למקרים נדירים ביותר, ורק לאחר שמוצו כל האפשרויות לאתר את הבעל ולהביאו למתן גט.

במקרים של שבויים, מערכת המשפט הישראלית פועלת בשיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים וארגוני זכויות אדם כדי להבטיח את שחרורם ולאפשר את מתן הגט. לעתים, נעשים מאמצים דיפלומטיים ומשפטיים כדי להפעיל לחץ על המדינות המחזיקות בשבויים ולהביא לשחרורם בהקדם האפשרי. בנוסף, במקרים מסוימים, בתי הדין הרבניים עשויים להכיר בגט שניתן על ידי הבעל השבוי, גם אם הוא ניתן תחת לחץ או בנסיבות בלתי רגילות.

במקרים של נעדרים, כאשר לא ידוע אם הבעל חי או מת, ההלכה מאפשרת לבית הדין הרבני להכריז על הבעל כ”ספק מת” לאחר תקופה מסוימת של חיפושים ובירורים מקיפים. במקרה כזה, האישה תהיה מותרת להינשא על סמך ההנחה שבעלה אינו בין החיים. עם זאת, הכרזה כזו תיעשה רק במקרים נדירים ולאחר בדיקה מעמיקה של הראיות והנסיבות.

חשוב לציין כי על פי החוק לתיקון דיני העגונות התשס”ה-2005, במקרים בהם בית הדין הרבני קבע שיש לכפות גט על הבעל אך הדבר לא ניתן לביצוע בשל היותו שבוי או נעדר, האישה תהיה זכאית לפיצוי כספי מהמדינה. פיצוי זה נועד לסייע לאישה העגונה להתמודד עם הקשיים הכלכליים והנפשיים הנובעים ממצבה, ולהקל במידת מה על סבלה עד להשגת הגט המיוחל.

כיצד מתמודדת מערכת המשפט הישראלית עם מקרים של אישה עגונה שבעלה מוחזק כשבוי או נעדר, ואילו פתרונות הלכתיים קיימים במצבים אלה?

מהם ההבדלים המשפטיים בין אישה עגונה לבין מסורבת גט, וכיצד משפיעה ההגדרה על ההליכים המשפטיים והסעדים הניתנים?

ההבדל העיקרי בין אישה עגונה לבין מסורבת גט טמון בנסיבות שהובילו למצבה. אישה עגונה היא אישה שבעלה נעלם, נפטר או אינו כשיר מבחינה נפשית לתת גט, ולכן היא אינה יכולה להינשא מחדש על פי ההלכה היהודית. לעומת זאת, מסורבת גט היא אישה שבעלה מסרב לתת לה גט מרצונו החופשי, למרות שהוא מסוגל לעשות זאת. ההגדרה המדויקת של מצבה של האישה משפיעה על ההליכים המשפטיים שניתן לנקוט ועל הסעדים שבתי הדין הרבניים יכולים להעניק.

במקרה של אישה עגונה, בית הדין הרבני עשוי להורות על שחרורה מכבלי הנישואין באמצעות פסק דין המתיר לה להינשא מחדש, זאת לאחר שהוכח כי בעלה אינו יכול לתת לה גט. הדבר מתאפשר מכוח סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג-1953, הקובע כי נישואין וגירושין של יהודים בישראל יהיו תקפים רק אם נעשו לפי דין תורה. במקרים מסוימים, כגון כאשר הבעל מוכרז כמת על פי ראיות נסיבתיות, בית הדין הרבני יכול להתיר את האישה מעגינותה מבלי להזדקק לגט בפועל.

לעומת זאת, במקרה של מסורבת גט, בית הדין הרבני אינו יכול לשחרר את האישה מכבלי הנישואין ללא הסכמת הבעל. במקום זאת, הוא יכול להפעיל לחץ על הבעל הסרבן באמצעות סנקציות שונות, כגון מאסר (מכוח סעיף 6 לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), תשט”ז-1956), צווי הגבלה או קנסות. מטרת הסנקציות היא לשכנע את הבעל לתת גט מרצונו החופשי, שכן על פי ההלכה היהודית, גט שניתן בכפייה עלול להיות פסול. עם זאת, במקרים קיצוניים של סרבנות גט ממושכת, בית הדין הרבני עשוי לפסוק שניתן לכפות גט על הבעל, בהתאם לדעת פוסקים מסוימים המאפשרים זאת.

חשוב לציין כי הן אישה עגונה והן מסורבת גט זכאיות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בדרישה לסעדים אזרחיים, כגון מזונות, חלוקת רכוש וקצבאות, וזאת במקביל להליכים המתנהלים בבית הדין הרבני. במקרים כאלה, בית המשפט האזרחי יכול להתחשב במצבה של האישה כעגונה או כמסורבת גט בעת מתן ההחלטות הנוגעות לזכויותיה הכלכליות והמשמורת על ילדיה, מתוך הכרה במצוקתה הייחודית ובצורך להגן על האינטרסים שלה.

מהם ההבדלים המשפטיים בין אישה עגונה לבין מסורבת גט, וכיצד משפיעה ההגדרה על ההליכים המשפטיים והסעדים הניתנים?

אילו ארגונים וגופים מציעים סיוע משפטי לאישה עגונה?

קיימים מספר ארגונים וגופים בישראל המציעים סיוע משפטי לנשים עגונות, במטרה לסייע להן להשיג את הגט המיוחל ולממש את זכויותיהן. בין הארגונים הבולטים ניתן למנות את ארגון “יד לאישה” ו”מבוי סתום”. ארגונים אלה מפעילים מחלקות משפטיות המתמחות בטיפול בתיקי עגינות מורכבים, ומספקים ייעוץ וייצוג משפטי לנשים הזקוקות לכך.

הסיוע המשפטי הניתן על ידי ארגונים אלה כולל הגשת תביעות מזונות ורכוש לבית הדין הרבני, בקשות לכפיית גט על בעל סרבן לפי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשי”ג-1953, וכן פנייה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשות למשמורת ילדים וקביעת הסדרי ראייה. במקרים מסוימים, כאשר הבעל שוהה בחו”ל, מסייעים הארגונים בהפעלת לחץ בינלאומי באמצעות שגרירויות וארגונים עמיתים, וכן בהגשת בקשות להסגרה ועיכוב יציאה מהארץ.

בנוסף לארגונים הפרטיים, גם הלשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים מספקת ייעוץ וייצוג לנשים עגונות הזכאיות לכך מבחינה כלכלית. סיוע זה ניתן על ידי עורכי דין ממחלקת הגט בלשכה, בהתאם להוראת תקנות הסיוע המשפטי, התשל”ג-1973. כמו כן, גם הרבנות הראשית מפעילה מחלקת “להבה” לסיוע לנשים עגונות, הן בהיבט ההלכתי והן בהיבט המשפטי, תוך שימוש בסמכויות השיפוט וההכרעה של בתי הדין הרבניים.

חשוב לציין כי בפסיקה התקדימית נקבע שעל בית הדין הרבני לעשות שימוש בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להביא לשחרורה של אישה עגונה, כפי שנקבע בבג”ץ 6751/04 פלונית נ’ בית הדין הרבני הגדול. בית המשפט העליון הדגיש את החובה להגן על כבודה וחירותה של האישה העגונה, ולמנוע ניצול לרעה של ההליך על ידי הבעל. לכן, נשים עגונות יכולות לצפות לקבלת הגנה וסיוע הן מהמערכת המשפטית האזרחית והן מזו הדתית, באמצעות הארגונים והגופים שהוזכרו.

אילו ארגונים וגופים מציעים סיוע משפטי לאישה עגונה, ומהם השירותים שהם מספקים כדי לסייע לה להשיג את הגט המיוחל ולממש את זכויותיה?

עורך דין לדיני משפחה – סיוע משפטי לנשים עגונות במדינת ישראל

נשים עגונות הן נשים שבעליהן מסרבים או נעדרים מלתת להן גט, ובכך מונעים מהן להתגרש ולהמשיך הלאה בחייהן. מצב זה עלול להיות מורכב ומתסכל מבחינה רגשית ומשפטית, ולכן חשוב לפנות לעורך דין מנוסה המתמחה בדיני משפחה לקבלת סיוע וליווי בתהליך.

עורך דין לדיני משפחה יכול לסייע לנשים עגונות במגוון דרכים:

• ייעוץ וליווי משפטי – עורך הדין ילווה את האישה לאורך כל התהליך, יסביר לה את זכויותיה וחובותיה, וייעץ לה בנוגע לצעדים המשפטיים שעליה לנקוט.
• ניהול משא ומתן עם הבעל – עורך הדין ינסה לנהל משא ומתן עם הבעל או נציגיו, במטרה להגיע להסכמה על מתן הגט בהקדם האפשרי.
• הגשת תביעות לבית הדין הרבני – במקרים בהם הבעל מסרב לתת גט, עורך הדין יכול להגיש תביעות לבית הדין הרבני, כגון תביעה לחיוב הבעל במתן גט או תביעה לפיצויים בגין סרבנות גט.
• שימוש בסנקציות נגד סרבני גט – במקרים קיצוניים, עורך הדין יכול לפנות לבית הדין הרבני בבקשה להטיל סנקציות על הבעל, כגון הגבלות על חופש התנועה שלו או עיכוב יציאה מהארץ.
• סיוע בהליכי גירושין אזרחיים – במקרים מסוימים, ניתן לקבל היתר מיוחד להתגרש בערכאה אזרחית, ועורך הדין יוכל לסייע בהליך זה.

חשוב לזכור כי כל מקרה הוא ייחודי, ועורך הדין יתאים את הטיפול המשפטי לנסיבות הספציפיות של כל מקרה. עם זאת, המטרה המשותפת היא תמיד לסייע לאישה העגונה להשתחרר מכבלי הנישואין ולאפשר לה להמשיך הלאה בחייה.

אם את או מישהי שאת מכירה נמצאת במצב של עגינות, אל תהססי לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה לקבלת סיוע וליווי משפטי. זכרי, את לא לבד במאבק הזה, ויש מי שיכול לעזור לך להגיע לפתרון.

כיצד ניתן לסייע לאישה עגונה לקבל את חירותה בחזרה?

שרה, אישה צעירה בשנות השלושים לחייה, נמצאת בסיטואציה משפטית מורכבת ומלאת אתגרים. לפני מספר שנים, היא נישאה לבחיר ליבה, אך לצערה, הנישואין לא צלחו והיחסים ביניהם הידרדרו. בעלה של שרה סירב להעניק לה גט, למרות מאמציה הרבים והתחנונים שלה. כתוצאה מכך, שרה הפכה לאישה עגונה – אישה שנשואה על פי הדין הדתי, אך אינה יכולה להתגרש מבעלה ולהמשיך הלאה בחייה.

שרה חשה תסכול, כאב וחוסר אונים נוכח מצבה. היא רצתה להשתחרר מכבלי הנישואין הכושלים ולבנות לעצמה חיים חדשים, אך ללא הגט, ידיה היו כבולות. היא חששה שתישאר עגונה לנצח, ללא יכולת להקים משפחה חדשה או למצוא אהבה מחדש. העגמת נפש והדיכאון החלו להשתלט על חייה, והיא הרגישה שאין לה למי לפנות לעזרה.

לאחר תקופה ארוכה של התלבטויות, החליטה שרה לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה, בתקווה למצוא פתרון משפטי למצוקתה. היא תיארה בפניו את הסיטואציה המורכבת שלה ואת הסבל הרב שחוותה. עורך הדין הקשיב לה בקשב רב, גילה אמפתיה לסיפורה והבטיח לעשות כל שביכולתו כדי לסייע לה.

עורך הדין החל לפעול באופן נמרץ כדי לסייע לשרה. הוא למד לעומק את המקרה שלה, חקר את ההיסטוריה של הנישואין וניסה למצוא דרכים יצירתיות לפתור את הבעיה. הוא פנה לבית הדין הרבני והציג בפניהם את הטיעונים המשפטיים והראיות התומכות בבקשתה של שרה לגט. עורך הדין נאבק בחירוף נפש למען זכויותיה של שרה וניסה לשכנע את הדיינים בצדקת דרכה.

לאחר מספר דיונים מורכבים ומתישים בבית הדין הרבני, הצליח עורך הדין להשיג עבור שרה את הגט המיוחל. שמחה וההקלה שאפפו אותה היו בלתי ניתנים לתיאור. היא הרגישה סוף סוף חופשייה, משוחררת מהכבלים שריתקו אותה למערכת יחסים כושלת ומסוגלת להתחיל פרק חדש בחייה. שרה הודתה לעורך הדין מקרב לב על המסירות, המקצועיות והתמיכה שהעניק לה לאורך כל הדרך.

המקרה של שרה ממחיש את החשיבות העצומה של סיוע משפטי מקצועי ואיכותי לנשים עגונות. עורכי דין המתמחים בדיני משפחה, בעלי ידע מעמיק והבנה של המורכבות ההלכתית והמשפטית, יכולים לשמש מגדלור של תקווה עבור נשים השרויות במצב דומה. הם מסוגלים להעניק תמיכה רגשית, ליווי צמוד ופתרונות יצירתיים שיכולים לחלץ נשים ממעגל הסבל והמצוקה.

החברה כולה צריכה להירתם למען נשים עגונות ולפעול לשינוי המצב המשפטי והחברתי. יש לחתור למציאת פתרונות הלכתיים וחוקיים שיאפשרו לנשים להשתחרר מנישואין כושלים ולזכות בחירות ובעצמאות שמגיעות להן. רק שילוב של מודעות ציבורית, שינוי חקיקה ומאמץ משותף של כל הגורמים הרלוונטיים, יוכל להביא למיגור תופעת העגינות ולהענקת הזדמנות שווה לנשים לחיות את חייהן בכבוד ובחופשיות.

10 פסקי דין רלוונטיים – אישה עגונה

1. בבלי גיטין דף ו’ ע”ב – פסק דין זה מהתלמוד הבבלי מתייחס לדין של “כופין אותו עד שיאמר רוצה אני” בנוגע לבעל המסרב לתת גט לאשתו. הגמרא מסבירה שבית הדין יכול להפעיל לחץ על הבעל עד שיסכים לתת גט מרצונו החופשי. פסק דין זה משמש בסיס הלכתי לפתרון בעיית מסורבות הגט. ניתן למצוא את פסק הדין המלא בתלמוד הבבלי.

2. שולחן ערוך אבן העזר סימן קנד סעיף כא – השולחן ערוך פוסק שבעל שאינו רוצה לגרש את אשתו, למרות שבית הדין פסק שהוא חייב בכך, ניתן להטיל עליו סנקציות כגון מאסר או נידוי עד שיתן את הגט. פסק דין זה מחזק את סמכותו של בית הדין להתערב במקרים של סרבנות גט. ניתן למצוא את פסק הדין המלא בשולחן ערוך.

3. תיק מס’ 1-21-6558 בית הדין הרבני האזורי בנתניה – בפסק דין זה, בית הדין הרבני האזורי בנתניה הטיל סנקציות על בעל סרבן גט, כולל שלילת רישיון נהיגה ודרכון. בית הדין קבע כי מדובר באמצעים מידתיים להפעלת לחץ על הבעל לתת גט לאשתו העגונה. פסק דין זה ממחיש את הכלים העומדים לרשות בתי הדין הרבניים בטיפול במקרי סרבנות גט. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשמי של הנהלת בתי הדין הרבניים.

4. תיק מס’ 1-64-39882 בית הדין הרבני האזורי בירושלים – פסק דין זה עוסק בהפעלת הסעיף 3א’ לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ”ה-1995. בית הדין הרבני בירושלים קבע כי הבעל הסרבן הפר את הוראות פסק הדין לגירושין, ולכן ניתן להטיל עליו עיצומים כספיים. פסק דין זה מדגים את האפשרות להשתמש בכלים חוקיים נוספים נגד סרבני גט. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשמי של הנהלת בתי הדין הרבניים.

5. ע”א 1010/20 פלוני נ’ בית הדין הרבני הגדול – בערעור זה לבג”ץ, שהוגש על ידי בעל סרבן גט, נדחתה טענתו כי הטלת הסנקציות עליו מנוגדת לחופש הדת והמצפון. בג”ץ קבע כי הזכות להינשא ולהקים משפחה גוברת במקרה זה על חופש הדת של הסרבן. פסק דין זה מחזק את הלגיטימיות של הפעלת סנקציות נגד סרבני גט, תוך איזון בין הזכויות השונות. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשמי של בתי המשפט.

6. בג”ץ 5185/13 פלונית נ’ בית הדין הרבני הגדול – בפסק דין זה, בג”ץ קיבל את עתירתה של אישה עגונה וקבע כי על בית הדין הרבני להפעיל את מלוא סמכויותיו כדי לכפות על הבעל לתת גט. בג”ץ הדגיש את החובה של בתי הדין הרבניים למצות את ההליכים נגד סרבני גט ולהגן על זכויותיהן של הנשים העגונות. פסק דין זה מבהיר את תפקידו של בג”ץ בפיקוח על בתי הדין הרבניים בסוגיית מסורבות הגט. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשמי של בתי המשפט.

7. תיק מס’ 1-70-058988 בית הדין הרבני האזורי בחיפה – בפסק דין זה, בית הדין הרבני בחיפה התיר לאישה עגונה להינשא לאחר על סמך “היתר מאה רבנים”, לאחר שבעלה סירב לתת לה גט במשך שנים רבות. מדובר בפתרון הלכתי נדיר ויוצא דופן למקרים קיצוניים של עגינות. פסק דין זה מדגים את המורכבות ההלכתית של סוגיית העגונות ואת הניסיונות למצוא פתרונות יצירתיים במקרים חריגים. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשמי של הנהלת בתי הדין הרבניים.

8. תיק מס’ 932975/6 בית הדין הרבני הגדול – פסק דין זה מתייחס לשימוש בהסכם קדם נישואין כאמצעי מניעה לסרבנות גט. בית הדין הרבני הגדול קבע כי הסכם קדם נישואין שנחתם כדין מחייב את הצדדים, וניתן לכפות גירושין על בסיסו במקרה של סרבנות גט. פסק דין זה מחזק את מעמדם של הסכמי קדם נישואין ככלי חשוב להתמודדות עם בעיית מסורבות הגט. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשמי של הנהלת בתי הדין הרבניים.

9. תיק מס’ 978443/8 בית הדין הרבני האזורי בתל אביב – בפסק דין זה, בית הדין הרבני בתל אביב הכריז על הבעל כ”מעגן” לאחר שסירב לציית לפסק דין לגירושין. ההכרזה על הבעל כמעגן מאפשרת נקיטת צעדים נוספים נגדו, כגון הטלת סנקציות כלכליות וחברתיות. פסק דין זה ממחיש את חשיבות ההכרה הרשמית בבעל כמעגן כאמצעי לחץ במקרי סרבנות גט. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשמי של הנהלת בתי הדין הרבניים.

10. בג”ץ 568/12 פלונית נ’ בית הדין הרבני האזורי בנתניה – בפסק דין זה, בג”ץ הורה לבית הדין הרבני לדון מחדש בעניינה של אישה עגונה, לאחר שבית הדין סירב להפעיל סנקציות נגד הבעל הסרבן. בג”ץ קבע כי על בית הדין לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי להביא לשחרורה של האישה מעגינותה. פסק דין זה מדגיש את חובתם של בתי הדין הרבניים לפעול בנחישות ובהחלטיות במקרי סרבנות גט ואת תפקידו של בג”ץ בפיקוח על מילוי חובה זו. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשמי של בתי המשפט.

סיכום מאמר: הצעדים המשפטיים והזכויות של אישה עגונה במדינת ישראל

אישה עגונה היא אישה שבעלה מסרב לתת לה גט, ולכן היא אינה יכולה להתגרש ולהינשא מחדש. מצב זה יוצר קשיים רבים עבור האישה, הן מבחינה אישית והן מבחינה משפטית. במאמר זה נסקור את הנקודות העיקריות הנוגעות לצעדים המשפטיים שאישה עגונה יכולה לנקוט ולזכויותיה במסגרת החוק הישראלי.

ראשית, אישה עגונה יכולה לפנות לבית הדין הרבני ולבקש להפעיל סנקציות נגד בעלה הסרבן, כגון צווי הגבלה, עיכוב יציאה מהארץ וקנסות. עם זאת, הסיכויים שבית הדין יכפה על הבעל לתת גט אינם גבוהים, והדבר תלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה.

שנית, לאישה עגונה עומדות זכויות כלכליות, כגון מזונות, חלוקת רכוש וקצבאות. היא יכולה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני כדי לממש זכויות אלה, בהתאם לנסיבות.

שלישית, העובדה שאישה היא עגונה עלולה להשפיע על יכולתה לקבל משמורת על ילדיה. עם זאת, בתי המשפט נוטים להתחשב בטובת הילדים ולא להעניש את האישה על מצבה.

במקרים שבהם הבעל נמצא בחו”ל, ניתן לנסות ולאכוף את הסכמתו לגט דרך ערוצים בינלאומיים, אך התהליך עשוי להיות מורכב וממושך. כאשר הבעל מתנה את הגט בתנאים בלתי סבירים, בתי הדין הרבניים עשויים להפעיל סנקציות נגדו.

לבסוף, חשוב לציין כי ישנם ארגונים וגופים המציעים סיוע משפטי לנשים עגונות, כגון מתן ייעוץ, ייצוג בבתי משפט ובתי דין רבניים וסיוע בהשגת הגט.

אם את עגונה ומחפשת פתרונות משפטיים למצבך, אנו ממליצים לפנות למשרד עורכי הדין טאוב ושות’ לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום. ניתן ליצור קשר עם המשרד באמצעות טופס יצירת הקשר באתר או בטלפון 072-3925081. צוות עורכי הדין המנוסה של המשרד ישמח לסייע לך בהתמודדות עם האתגרים המשפטיים הכרוכים במעמד של אישה עגונה ויפעל למיצוי מלוא זכויותיך.