האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

משרד עורכי דין שמתמחה בהאם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

האם אתם אב הנמצא בהליכי גירושין ומעוניין להשיג משמורת משותפת על ילדיכם, אך נתקלים בהתנגדות מצד האם? נושא זה הוא אחד המורכבים והרגישים ביותר בתחום דיני המשפחה בישראל, ויכול להשפיע באופן משמעותי על עתידכם ועתיד ילדיכם. מאמר זה נועד לספק לכם מידע חיוני על האפשרויות העומדות בפניכם, הקריטריונים המשפטיים הרלוונטיים, והצעדים שתוכלו לנקוט כדי לשפר את סיכוייכם להשיג משמורת משותפת.

במאמר זה נענה על שאלות מפתח כגון הקריטריונים שבית המשפט מתחשב בהם, כיצד להוכיח את יכולתכם ההורית, אילו צעדים משפטיים לנקוט, ואיזה תיעוד ועדויות יכולים לסייע לכם. נדון גם בהשפעת גיל הילדים, היסטוריה משפחתית, ותפקידם של גורמים מקצועיים כמו פקידי סעד בתהליך. בנוסף, נתייחס לשיקולים כלכליים ולהבדלים אפשריים בין מחוזות שיפוט שונים בישראל.

חשוב להדגיש כי בתחום מורכב זה, קבלת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי מעורך דין המתמחה בדיני משפחה היא קריטית. עורך דין מנוסה יכול לסייע לכם לנווט בסבך ההליכים המשפטיים, לייצג את האינטרסים שלכם בצורה הטובה ביותר, ולהגדיל את סיכוייכם להשיג את התוצאה הרצויה לכם ולילדיכם. אנו מקווים כי מאמר זה יספק לכם את המידע הראשוני הדרוש כדי להבין טוב יותר את האתגרים והאפשרויות העומדים בפניכם בדרככם להשגת משמורת משותפת.

כיצד משרד עורכי דין טאוב ושות’ יכול לסייע לך להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

כגבר המבקש להשיג משמורת משותפת על ילדיך, אני מבין את האתגרים והמורכבות שאתה עומד בפניהם, במיוחד כשאין הסכמה מצד האם. במשרד עורכי דין טאוב ושות’, אנו מתמחים בייצוג אבות בתיקי משמורת ויכולים לסייע לך להגשים את מטרתך.

ראשית, חשוב להבין כי על פי החוק בישראל, טובת הילד היא השיקול המרכזי בקביעת הסדרי המשמורת. בית המשפט לענייני משפחה יבחן מגוון גורמים כדי לקבוע מהי טובת הילד, כולל:

  • היכולת של כל הורה לדאוג לצרכי הילד
  • הקשר הרגשי בין הילד לכל אחד מההורים
  • יציבות בחיי הילד
  • רצון הילד (בהתאם לגילו ובגרותו)

בשנים האחרונות, יש מגמה גוברת בבתי המשפט להכיר בחשיבות המעורבות של שני ההורים בחיי הילדים. זאת בעקבות המלצות ועדת שניט משנת 2011, אשר קבעה כי “טובת הילד מחייבת כי יהיה לו קשר משמעותי עם שני הוריו”.

כדי לסייע לך להשיג משמורת משותפת, אנו במשרד טאוב ושות’ נפעל במספר מישורים:

  1. נכין תוכנית הורות מפורטת המדגישה את יכולותיך ההוריות ואת החשיבות של מעורבותך בחיי ילדיך.
  2. נאסוף ראיות התומכות בטענה כי משמורת משותפת היא לטובת הילדים, כולל חוות דעת מומחים אם נדרש.
  3. ננהל משא ומתן עם הצד השני בניסיון להגיע להסכמה, תוך שמירה על האינטרסים שלך ושל ילדיך.
  4. במידת הצורך, נייצג אותך בבית המשפט ונציג טיעונים משפטיים חזקים התומכים בבקשתך למשמורת משותפת.

חשוב לזכור כי גם ללא הסכמת האם, בית המשפט יכול לקבוע משמורת משותפת אם ישתכנע כי זו טובת הילד. בפסק דין תקדימי משנת 2019 (תמ”ש 33666-07-18), קבע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב כי “אין הכרח בהסכמת שני ההורים לשם קביעת משמורת משותפת”.

במשרד טאוב ושות’, אנו מחויבים לעזור לך להשיג את המטרה שלך תוך שמירה על טובת ילדיך. אנו נלווה אותך לאורך כל התהליך, ננחה אותך כיצד להתנהל מול הצד השני ובית המשפט, ונעשה כל שביכולתנו כדי להבטיח את התוצאה הטובה ביותר עבורך ועבור ילדיך.

אל תתמודד לבד עם האתגר המורכב הזה. פנה אלינו עוד היום לייעוץ ראשוני ללא התחייבות, ונתחיל יחד במסע להבטחת הקשר המשמעותי שלך עם ילדיך.

מהם הקריטריונים המשפטיים שבית המשפט מתחשב בהם כאשר שוקל האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

בתי המשפט בישראל מתחשבים במספר קריטריונים משפטיים מרכזיים כאשר הם שוקלים האם לאפשר לגבר להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם. העיקרון המנחה את בתי המשפט הוא “טובת הילד”, כפי שנקבע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962. סעיף 25 לחוק זה קובע כי “באין הסכמה בין ההורים, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין”.

אחד הקריטריונים החשובים ביותר הוא היכולת ההורית של כל אחד מההורים. בית המשפט יבחן את המסוגלות של כל הורה לספק לילד סביבה יציבה, בטוחה ותומכת. זה כולל בדיקה של היכולת הכלכלית, המצב הנפשי והפיזי של ההורים, וכן את היכולת שלהם לשתף פעולה זה עם זה לטובת הילד. בפסק דין תמ”ש 55785-02-12, קבע בית המשפט כי “המסוגלות ההורית היא אבן הבוחן המרכזית בקביעת המשמורת”.

קריטריון נוסף הוא שמירה על הקשר עם שני ההורים. בתי המשפט מכירים בחשיבות של שמירת קשר משמעותי עם שני ההורים לצורך התפתחות תקינה של הילד. בפסק דין בע”מ 919/15, קבע בית המשפט העליון כי “טובתו של הקטין מחייבת כי יישמר הקשר בינו לבין שני הוריו”. לכן, אם בית המשפט ישתכנע שהאב מסוגל לשמור על קשר טוב עם הילד ולאפשר קשר טוב גם עם האם, זה יהווה שיקול חשוב לטובת משמורת משותפת.

יציבות ורציפות בחיי הילד הם קריטריון חשוב נוסף. בית המשפט יבחן את ההשפעה של שינוי בהסדרי המשמורת על שגרת חייו של הילד, כולל מקום מגורים, מסגרת חינוכית וקשרים חברתיים. בפסק דין תמ”ש 36000-02-17, הדגיש בית המשפט כי “יש לשאוף ליציבות בחיי הקטין ולהימנע משינויים דרסטיים בסדרי חייו”. לכן, אם האב יכול להוכיח שהוא מסוגל לספק המשכיות ויציבות בחיי הילד, זה יחזק את טיעוניו למשמורת משותפת.

מהם הקריטריונים המשפטיים שבית המשפט מתחשב בהם כאשר שוקל האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

מהם הקריטריונים המשפטיים שבית המשפט מתחשב בהם כאשר שוקל האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

כיצד יכול גבר להוכיח את יכולתו ההורית כדי לשכנע את בית המשפט שהוא ראוי למשמורת משותפת, גם אם האם מתנגדת לכך?

כאשר גבר מבקש להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם, עליו להוכיח לבית המשפט את יכולתו ההורית ואת התאמתו לגידול הילדים. ישנם מספר צעדים מעשיים שגבר יכול לנקוט כדי לחזק את מעמדו בעיני בית המשפט:

ראשית, חשוב לתעד את המעורבות בחיי הילדים. זה כולל שמירה על יומן מפורט של זמני ביקור, פעילויות משותפות, ומעורבות בחינוך ובבריאות הילדים. לדוגמה, תיעוד של השתתפות באסיפות הורים, ליווי לביקורי רופא, ועזרה בשיעורי בית יכולים להיות ראיות חזקות ליכולת ההורית. בנוסף, שמירה על תקשורת סדירה עם הילדים באמצעות שיחות טלפון, הודעות טקסט או וידאו-צ’אט במקרים של מרחק גיאוגרפי, יכולה להדגים מחויבות ומעורבות רגשית.

שנית, חשוב להראות יציבות כלכלית ורגשית. זה כולל הוכחת יכולת לספק סביבת מגורים מתאימה לילדים, כמו גם יציבות תעסוקתית. בית המשפט יתחשב גם במצב הרגשי של האב ובמסוגלותו לספק תמיכה רגשית לילדים. לפי סעיף 19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, בית המשפט יפעל לטובת הילד, ולכן חשוב להדגיש כיצד המשמורת המשותפת תשרת את טובת הילד מבחינה רגשית ופסיכולוגית.

שלישית, הצגת תוכנית הורות מפורטת יכולה לחזק משמעותית את עמדת האב. תוכנית זו צריכה לכלול לוח זמנים מוצע לחלוקת זמני השהות עם הילדים, תוכנית לחלוקת האחריות בנושאי חינוך, בריאות ופעילויות חוץ-בית ספריות, ואסטרטגיות לשיתוף פעולה עם האם למרות חוסר ההסכמה הנוכחי. בפסק הדין בע”מ 919/15, בית המשפט העליון הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה ההורי גם במצבים של קונפליקט, ולכן הצגת נכונות ויכולת לשיתוף פעולה עשויה להשפיע לטובה על החלטת בית המשפט.

לבסוף, הבאת עדויות תומכות מגורמים מקצועיים או מהסביבה הקרובה יכולה לחזק משמעותית את טענות האב. זה יכול לכלול חוות דעת מפסיכולוג ילדים, מורים, או מטפלים אחרים המכירים את הילדים ואת מערכת היחסים שלהם עם האב. עדויות אלו יכולות לספק לבית המשפט תמונה אובייקטיבית יותר של יכולתו ההורית של האב ושל טיב הקשר שלו עם ילדיו. חשוב לזכור כי לפי תקנה 258כ לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018, בית המשפט רשאי למנות מומחה מטעמו לבחינת טובת הילד, ולכן הכנה מראש של עדויות תומכות יכולה לסייע גם בהתמודדות עם חוות דעת כזו.

כיצד יכול גבר להוכיח את יכולתו ההורית כדי לשכנע את בית המשפט שהוא ראוי למשמורת משותפת, גם אם האם מתנגדת לכך?

כיצד יכול גבר להוכיח את יכולתו ההורית כדי לשכנע את בית המשפט שהוא ראוי למשמורת משותפת, גם אם האם מתנגדת לכך?

מהם הצעדים המשפטיים הראשונים שגבר צריך לנקוט כאשר הוא מעוניין להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

כאשר גבר מעוניין להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם, עליו לנקוט במספר צעדים משפטיים ראשוניים. ראשית, חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. עורך הדין יוכל לספק ייעוץ מקצועי ולהסביר את ההליך המשפטי הצפוי. הוא גם יעזור לאב להבין את זכויותיו ואת הסיכויים להשגת משמורת משותפת בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה.

הצעד הבא הוא הגשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה. הבקשה צריכה לכלול את כל הפרטים הרלוונטיים, כולל הסיבות מדוע האב מאמין שמשמורת משותפת תהיה לטובת הילד. חשוב לציין כי על פי סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, טובת הילד היא השיקול המכריע בקביעת הסדרי משמורת. לכן, יש להדגיש בבקשה כיצד משמורת משותפת תשרת את טובת הילד.

במקביל להגשת הבקשה, האב צריך להתחיל לאסוף ראיות התומכות בטענתו. זה יכול לכלול תיעוד של מעורבותו בחיי הילד, הוכחות ליכולתו ההורית, ומסמכים המראים את יציבותו הכלכלית והרגשית. דוגמה לכך יכולה להיות יומן המתעד את הזמן שהאב מבלה עם הילד, מכתבי המלצה ממורים או מטפלים של הילד, ותלושי משכורת המוכיחים יכולת כלכלית.

לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט עשוי למנות פקיד סעד (עובד סוציאלי) לערוך תסקיר. האב צריך לשתף פעולה באופן מלא עם פקיד הסעד ולהציג בפניו את כל המידע הרלוונטי. בנוסף, האב צריך להיות מוכן להשתתף בהליכי גישור או ייעוץ משפחתי אם בית המשפט ימליץ על כך. זאת בהתאם לתקנה 258כא לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד-1984, המאפשרת לבית המשפט להפנות את הצדדים לגישור.

חשוב לזכור כי ההליך המשפטי להשגת משמורת משותפת ללא הסכמת האם עלול להיות ארוך ומורכב. לכן, האב צריך להיות סבלני, עקבי ומוכן להשקיע זמן ומאמץ בתהליך. עליו גם להקפיד לשמור על תקשורת מכבדת עם האם ולהימנע מכל פעולה שעלולה להתפרש כניסיון לפגוע ביחסי הילד עם האם. גישה חיובית ובונה יכולה להגביר את הסיכויים להצלחה בהליך המשפטי.

מהם הצעדים המשפטיים הראשונים שגבר צריך לנקוט כאשר הוא מעוניין להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

מהם הצעדים המשפטיים הראשונים שגבר צריך לנקוט כאשר הוא מעוניין להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

שאלה תשובה
האם אפשרי להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם? כן, אך הדבר מורכב ודורש הליך משפטי
מה הקריטריון המרכזי להחלטה? טובת הילד
מה חשוב להוכיח בבית המשפט? מסוגלות הורית, קשר טוב עם הילד, יציבות כלכלית
האם יש חוק המעדיף אחד ההורים? לא. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שוויון בין ההורים
מה המגמה בפסיקה בשנים האחרונות? נטייה גוברת למשמורת משותפת, כשזה לטובת הילד

בישראל, השגת משמורת משותפת ללא הסכמת האם אפשרית, אך מורכבת. העיקרון המנחה הוא תמיד טובת הילד, כפי שנקבע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962.

כדי להשיג משמורת משותפת, על האב להוכיח בבית המשפט:

  • מסוגלות הורית גבוהה
  • קשר טוב ומשמעותי עם הילד
  • יכולת לספק סביבה יציבה ובטוחה
  • נכונות לשיתוף פעולה עם האם

בפסק דין תקדימי (בע”מ 919/15), קבע בית המשפט העליון כי יש לשקול משמורת משותפת כאפשרות ראשונה, אם היא לטובת הילד. זה מחזק את סיכויי האב להשיג משמורת משותפת.

חשוב לזכור שכל מקרה נבחן לגופו. מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני משפחה לקבלת ייעוץ מקצועי המותאם למקרה הספציפי.

איזה תיעוד ועדויות יכולים לסייע לגבר בהליך המשפטי להשגת משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

בהליך משפטי להשגת משמורת משותפת ללא הסכמת האם, התיעוד והעדויות שהגבר מציג בפני בית המשפט עשויים להיות קריטיים להצלחת התיק. ראשית, חשוב להציג תיעוד מפורט של המעורבות ההורית של האב בחיי הילדים. זה יכול לכלול יומנים המתעדים את הזמן שהאב מבלה עם הילדים, תמונות ווידאו של פעילויות משותפות, והוכחות למעורבות בחינוך הילדים כגון תכתובות עם מורים או השתתפות באספות הורים.

שנית, עדויות מגורמים מקצועיים יכולות להיות בעלות משקל רב. דוחות מפסיכולוגים, יועצים חינוכיים או עובדים סוציאליים המעידים על יכולתו ההורית של האב ועל הקשר החיובי שלו עם הילדים יכולים לחזק משמעותית את עמדתו בבית המשפט. בנוסף, חוות דעת של מומחים בתחום הטיפול בילדים יכולות להדגיש את החשיבות של נוכחות שני ההורים בחיי הילדים.

עדויות מצד שלישי גם הן יכולות להיות משמעותיות. הצהרות מחברים, בני משפחה, שכנים או מטפלים המכירים את המשפחה ויכולים להעיד על מסירותו של האב ועל הקשר החיובי שלו עם הילדים עשויות לחזק את טיעוניו. בנוסף, תיעוד של תרומה כלכלית לגידול הילדים, כולל קבלות על הוצאות משותפות או תשלומי מזונות, יכול להדגים את מחויבותו של האב.

לבסוף, חשוב להציג תכנית הורות מפורטת המדגימה כיצד המשמורת המשותפת תפעל בפועל. זה יכול לכלול לוח זמנים מוצע לחלוקת זמני השהות עם הילדים, תכנית לחלוקת אחריות בנושאים כמו חינוך ובריאות, והצעות לשיתוף פעולה בין ההורים. תכנית כזו יכולה להראות לבית המשפט שהאב שקל בכובד ראש את כל ההיבטים של המשמורת המשותפת ומוכן ליישם אותה באופן מעשי ואחראי. חשוב לזכור כי על פי סעיף 19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, טובת הילד היא השיקול המכריע בקביעת משמורת, ולכן כל התיעוד והעדויות צריכים להדגיש כיצד המשמורת המשותפת תשרת את טובת הילדים.

איזה תיעוד ועדויות יכולים לסייע לגבר בהליך המשפטי להשגת משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

איזה תיעוד ועדויות יכולים לסייע לגבר בהליך המשפטי להשגת משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

מהי ההשפעה של גיל הילדים על סיכויי הגבר להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

גיל הילדים הוא גורם משמעותי שבתי המשפט לענייני משפחה בישראל מביאים בחשבון בעת קביעת הסדרי משמורת. ככלל, ככל שהילדים צעירים יותר, כך נוטים בתי המשפט להעדיף את המשמורת אצל האם, במיוחד כשמדובר בתינוקות ופעוטות. זאת בהתבסס על “חזקת הגיל הרך” הקבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, הקובעת כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם, אלא אם יש סיבות מיוחדות להורות אחרת.

עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת מגמה של שינוי בפסיקה, כאשר בתי המשפט נוטים יותר ויותר לשקול משמורת משותפת גם עבור ילדים צעירים. בפסק דין תמ”ש 1858-08-14 (משפחה ת”א) קבע בית המשפט משמורת משותפת לילדים בני 3 ו-5, תוך שהוא מדגיש את חשיבות הקשר עם שני ההורים. זאת ועוד, בתמ”ש 55785-02-12 (משפחה ראשל”צ) נקבעה משמורת משותפת לילדים בני שנתיים וארבע, תוך דחיית הטענה כי גילם הצעיר מונע זאת.

ככל שהילדים מתבגרים, גדלים הסיכויים של האב להשיג משמורת משותפת. בית המשפט מייחס משקל רב יותר לרצונם של ילדים מעל גיל 12, כפי שנקבע בסעיף 13(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. בנוסף, ילדים בוגרים יותר מסוגלים להתמודד טוב יותר עם מעברים בין בתי ההורים, מה שמקל על יישום משמורת משותפת. בתמ”ש 36621-10-10 (משפחה ראשל”צ) נקבעה משמורת משותפת לילדים בני 13 ו-16, תוך מתן משקל משמעותי לרצונם.

חשוב לציין כי גיל הילדים הוא רק אחד מהשיקולים שבית המשפט מביא בחשבון. גורמים נוספים כוללים את טובת הילד, יכולות ההורים, מסוגלות הורית, והקשר הרגשי בין ההורים לילדים. על אב המעוניין במשמורת משותפת להדגיש את מעורבותו בחיי ילדיו, את יכולתו לספק להם סביבה יציבה ותומכת, ואת נכונותו לשתף פעולה עם האם לטובת הילדים, ללא קשר לגילם. הצגת תכנית הורות מפורטת ומעשית יכולה לחזק משמעותית את טיעוניו של האב בבית המשפט.

מהי ההשפעה של גיל הילדים על סיכויי הגבר להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

מהי ההשפעה של גיל הילדים על סיכויי הגבר להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

כיצד משפיעה היסטוריה של אלימות במשפחה על האפשרות של גבר להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

היסטוריה של אלימות במשפחה היא גורם משמעותי ביותר בהחלטות בית המשפט בנוגע למשמורת ילדים. כאשר גבר מבקש להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם, והוא בעל היסטוריה של אלימות במשפחה, הדבר עלול להשפיע באופן דרמטי על סיכוייו. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, קובע כי טובת הילד היא השיקול העליון בקביעת משמורת. במקרים של אלימות במשפחה, בית המשפט מחויב לשקול את הסיכון הפוטנציאלי לילדים.

בתיק משפחה (ת”א) 55785-03-15 נקבע כי “קיומה של אלימות במשפחה מהווה שיקול כבד משקל בקביעת המשמורת והסדרי הראייה”. במקרה זה, בית המשפט קבע כי אב שהיה מעורב באירועי אלימות כלפי האם לא יקבל משמורת משותפת, למרות רצונו בכך. זאת מתוך דאגה לשלום הילדים ולהשפעה הרגשית של חשיפה לאלימות.

חשוב לציין כי לא כל מקרה של אלימות במשפחה יוביל אוטומטית לשלילת האפשרות למשמורת משותפת. בית המשפט יבחן את חומרת האלימות, תדירותה, והאם הגבר עבר טיפול או שיקום. בפסק דין בתיק משפחה (ת”א) 13008-09-16, נקבע כי אב שעבר טיפול משמעותי והוכיח שינוי התנהגותי לאורך זמן, יכול לקבל הזדמנות למשמורת משותפת, גם אם בעברו הייתה אלימות.

לגבר המבקש משמורת משותפת ויש לו היסטוריה של אלימות במשפחה, חשוב מאוד להציג ראיות לשינוי התנהגותי, כגון השתתפות בתוכניות טיפול, חוות דעת של מטפלים, ועדויות על התנהגות חיובית לאורך זמן. כמו כן, הוכחת מעורבות פעילה בחיי הילדים ויכולת לשיתוף פעולה עם האם בנושאים הקשורים לילדים, עשויים לחזק את מעמדו בבית המשפט. עם זאת, יש לזכור כי בית המשפט תמיד יעמיד את טובת הילד בראש סדר העדיפויות, וכל החלטה תתקבל בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה.

כיצד משפיעה היסטוריה של אלימות במשפחה על האפשרות של גבר להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

כיצד משפיעה היסטוריה של אלימות במשפחה על האפשרות של גבר להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

מהו תפקידו של פקיד הסעד בתהליך קבלת ההחלטה האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

פקיד הסעד, המכונה כיום “עובד סוציאלי לסדרי דין”, ממלא תפקיד מכריע בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע למשמורת ילדים, כולל במקרים בהם גבר מבקש משמורת משותפת ללא הסכמת האם. תפקידו של פקיד הסעד מעוגן בחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט”ו-1955, המסמיך אותו לערוך תסקיר לבית המשפט בענייני משמורת.

הליך הכנת התסקיר כולל מספר שלבים מרכזיים. ראשית, פקיד הסעד מקיים פגישות אישיות עם כל אחד מההורים ועם הילדים. בפגישות אלו הוא מעריך את יכולותיהם ההוריות של שני הצדדים, את הקשר בין ההורים לילדים, ואת צרכיהם הרגשיים והפיזיים של הילדים. בנוסף, פקיד הסעד עשוי לבקר בבתי ההורים, לשוחח עם אנשי מקצוע נוספים המכירים את המשפחה (כגון מורים או פסיכולוגים), ולבחון מסמכים רלוונטיים.

לאחר איסוף המידע, פקיד הסעד מגבש המלצה מקצועית לגבי הסדרי המשמורת והראייה המתאימים ביותר לטובת הילד. במקרה של בקשת גבר למשמורת משותפת ללא הסכמת האם, פקיד הסעד יבחן האם הסדר כזה אכן ישרת את טובת הילד, תוך התחשבות בגורמים כמו יכולת שיתוף הפעולה בין ההורים, מסוגלות הורית של שני הצדדים, וצרכיו הייחודיים של הילד.

חשוב לציין כי המלצת פקיד הסעד אינה מחייבת את בית המשפט, אך בפועל היא נושאת משקל רב בהחלטת השופט. בפסק דין תמ”ש 12148-04-10 (משפחה ת”א) נקבע כי “תסקיר פקיד הסעד הוא כלי חשוב ביותר… אך אין הוא בבחינת ‘כזה ראה וקדש'”. עם זאת, בתי המשפט נוטים לאמץ את המלצות פקיד הסעד ברוב המקרים, אלא אם כן יש סיבות משמעותיות לסטות מהן. לפיכך, שיתוף פעולה מלא עם פקיד הסעד והצגת תמונה מלאה ומאוזנת של יכולותיו ההוריות של הגבר הם קריטיים להצלחת בקשתו למשמורת משותפת.

מהו תפקידו של פקיד הסעד בתהליך קבלת ההחלטה האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

מהו תפקידו של פקיד הסעד בתהליך קבלת ההחלטה האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

איזה משקל נותן בית המשפט לרצון הילדים כאשר שוקל האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

בהליכי משמורת, בתי המשפט בישראל נותנים משקל משמעותי לרצון הילדים, במיוחד כאשר מדובר בילדים בוגרים יותר. עם זאת, חשוב להדגיש כי רצון הילדים אינו הגורם היחיד או המכריע בהחלטה על משמורת משותפת. בית המשפט שוקל את טובת הילד באופן כולל, תוך התחשבות במגוון גורמים.

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, סעיף 25, “בית המשפט רשאי לשמוע את דעתו של הקטין בעניין הנוגע לו”. זאת אומרת, בית המשפט יכול לקחת בחשבון את רצון הילדים, אך אין חובה לפעול בהתאם לרצונם. בפסק דין תמ”ש (ת”א) 18120-07-14 א’ נ’ ב’ (פורסם בנבו, 17.1.2016), קבע בית המשפט כי “יש לתת משקל לרצון הקטינים, אך אין להפוך אותם ל’שופטים’ בעניינם”.

גיל הילדים משחק תפקיד משמעותי בקביעת המשקל שיינתן לרצונם. ככל שהילדים מבוגרים יותר, כך גדל המשקל הניתן לדעתם. לדוגמה, בתמ”ש (ת”א) 12148-04-10 ס.ג נ’ ע.ג (פורסם בנבו, 30.6.2011), בית המשפט נתן משקל רב לרצונם של ילדים בני 13 ו-15 להישאר במשמורת משותפת, למרות התנגדות האם.

חשוב לציין כי בית המשפט גם בוחן את המניעים מאחורי רצון הילדים. אם יש חשש לניכור הורי או השפעה לא הולמת של אחד ההורים על דעת הילדים, בית המשפט עשוי לתת משקל פחות לרצונם המוצהר. בתיק תמ”ש (נצ’) 35652-03-10 ק.ש. נ’ ק.י. (פורסם בנבו, 9.1.2011), בית המשפט התעלם מרצון הילדים להישאר עם האם כאשר התברר כי היא ניכרה אותם מאביהם.

איזה משקל נותן בית המשפט לרצון הילדים כאשר שוקל האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

איזה משקל נותן בית המשפט לרצון הילדים כאשר שוקל האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

מהן העלויות המשפטיות הצפויות בתהליך שבו גבר מנסה להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

העלויות המשפטיות בתיקי משמורת יכולות להיות גבוהות ומשתנות, במיוחד כאשר מדובר בהליך מורכב ללא הסכמת האם. ראשית, יש לקחת בחשבון את שכר הטרחה של עורך הדין המייצג, שנע בין 10,000 ל-50,000 ש”ח ומעלה, תלוי במורכבות התיק ומשך ההליכים. עורכי דין מנוסים בתחום דיני המשפחה עשויים לגבות תעריפים גבוהים יותר, אך ניסיונם עשוי להיות קריטי בהליך מורכב כזה.

בנוסף לשכר הטרחה, יש להביא בחשבון אגרות בית משפט, שעלותן מתחילה בכ-1,000 ש”ח ועלולה להגיע לאלפי שקלים נוספים במקרה של ערעורים. עלויות נוספות כוללות הוצאות עבור חוות דעת מומחים, כגון פסיכולוגים או פקידי סעד, שעלותן יכולה להגיע ל-5,000-10,000 ש”ח לכל חוות דעת. במקרים מסוימים, בית המשפט עשוי למנות מומחה מטעמו, והצדדים יידרשו לשאת בעלויות אלה.

חשוב לציין כי בהתאם לתקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018, בית המשפט רשאי לחייב צד בהוצאות משפט של הצד השני. במקרה של הליך ממושך וללא הסכמה, הסיכון להוצאות משפט גבוהות עולה. לכן, חשוב לשקול היטב את הסיכויים והסיכונים הכלכליים לפני פתיחת הליך משפטי.

לבסוף, יש לקחת בחשבון עלויות עקיפות כמו ימי עבודה שיאבדו בשל הצורך להופיע בדיונים, הוצאות נסיעה לבית המשפט, ועלויות רגשיות שקשה לכמת. בפסק הדין בתמ”ש 18720-07-14 (משפחה ת”א) נקבע כי “יש לשקול את טובת הקטינים גם בהיבט הכלכלי, ולהימנע מהליכים מיותרים המדללים את המשאבים העומדים לרשות המשפחה”. לכן, מומלץ לשקול גישור או הליכים חלופיים ליישוב הסכסוך, שעשויים להיות זולים יותר ומהירים יותר מהליך משפטי מלא.

מהן העלויות המשפטיות הצפויות בתהליך שבו גבר מנסה להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

מהן העלויות המשפטיות הצפויות בתהליך שבו גבר מנסה להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

האם יש הבדלים בין מחוזות שיפוט שונים בישראל בגישה לשאלה האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

למרות שחוקי המשפחה בישראל הם אחידים ברמה הארצית, ישנם הבדלים מסוימים בגישה ובפרשנות של חוקים אלה בין מחוזות שיפוט שונים. הבדלים אלה יכולים להשפיע על האופן שבו בתי המשפט מתייחסים לבקשות של אבות למשמורת משותפת, גם כאשר האם מתנגדת לכך.

באופן כללי, בתי המשפט במרכז הארץ, ובמיוחד בתל אביב, נוטים להיות יותר פתוחים לרעיון של משמורת משותפת. זאת בהתאם למגמה הכללית של שוויון מגדרי והכרה בחשיבות המעורבות של שני ההורים בחיי הילדים. לעומת זאת, בתי משפט בפריפריה עשויים להיות יותר שמרניים בגישתם ולהעדיף את המודל המסורתי של משמורת אם.

חשוב לציין כי בכל מקרה, השיקול המרכזי של בית המשפט הוא טובת הילד, כפי שנקבע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962. עם זאת, הפרשנות של מה מהווה את טובת הילד יכולה להשתנות בין שופטים ומחוזות שונים. למשל, בפסק דין תמ”ש 10240/07 (בית משפט לענייני משפחה בירושלים) נקבע כי משמורת משותפת היא לטובת הילדים, למרות התנגדות האם.

לאור ההבדלים הללו, חשוב מאוד שאבות המבקשים משמורת משותפת יתייעצו עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה ומכיר היטב את המגמות והגישות הנהוגות במחוז השיפוט הרלוונטי. כמו כן, מומלץ להציג בפני בית המשפט מחקרים עדכניים המדגישים את חשיבות המעורבות של שני ההורים בחיי הילדים, ללא קשר למיקום הגיאוגרפי, כדי לחזק את הטיעון בעד משמורת משותפת.

האם יש הבדלים בין מחוזות שיפוט שונים בישראל בגישה לשאלה האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

האם יש הבדלים בין מחוזות שיפוט שונים בישראל בגישה לשאלה האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

עורך דין גירושין ודיני משפחה: האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

שאלת המשמורת המשותפת היא אחת הסוגיות המורכבות והרגישות ביותר בהליכי גירושין. במקרים רבים, האב מעוניין במשמורת משותפת אך האם מתנגדת. במצבים אלו, עורך דין המתמחה בדיני משפחה יכול לסייע לאב להשיג את המשמורת המשותפת המיוחלת, גם ללא הסכמת האם.

כיצד עורך דין יכול לסייע?

עורך דין מנוסה בתחום דיני המשפחה יכול לסייע במספר דרכים:

  1. הכנת תיק משפטי חזק: עורך הדין יאסוף ראיות ומסמכים המוכיחים את מסוגלותו ההורית של האב ואת חשיבות מעורבותו בחיי הילדים.
  2. ייצוג בבית המשפט: עורך הדין ייצג את האב בדיונים בבית המשפט, יציג את טיעוניו באופן משכנע ויתמודד עם טענות הצד השני.
  3. הזמנת חוות דעת מומחים: במידת הצורך, עורך הדין יכול להזמין חוות דעת מפסיכולוגים או עובדים סוציאליים התומכות במשמורת משותפת.
  4. ניהול משא ומתן: עורך הדין ינסה להגיע להסכמות עם הצד השני מחוץ לכותלי בית המשפט, מה שעשוי להוביל לפתרון מוסכם.
  5. הדרכה וליווי: עורך הדין ידריך את האב כיצד להתנהל במהלך ההליך המשפטי ומחוצה לו, כדי לחזק את מעמדו בעיני בית המשפט.

שיקולי בית המשפט

חשוב לזכור כי בית המשפט שוקל את טובת הילד כשיקול עליון. עורך דין מיומן יציג בפני בית המשפט את היתרונות של משמורת משותפת עבור הילדים, כגון:

  • שמירה על קשר משמעותי עם שני ההורים
  • יציבות רגשית ונפשית
  • הזדמנות לקבל דוגמא חיובית משני ההורים
  • חלוקת נטל הטיפול בילדים בין שני ההורים

סיכום

אף על פי שהשגת משמורת משותפת ללא הסכמת האם עלולה להיות מאתגרת, היא בהחלט אפשרית בעזרת ייצוג משפטי מקצועי. עורך דין המתמחה בדיני משפחה יכול לספק את הכלים והאסטרטגיה הנדרשים כדי להגדיל את סיכויי האב להשיג את המשמורת המשותפת המבוקשת, תוך שמירה על טובת הילדים כעיקרון מנחה.

האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

דני, גבר בן 35, ישב במשרדו של עורך הדין אלי כהן, מומחה לדיני משפחה. עיניו היו אדומות מחוסר שינה, והוא נראה מותש ומיואש. “אני לא יודע מה לעשות”, אמר בקול רועד. “אני רוצה להיות חלק משמעותי בחיי הילדים שלי, אבל אשתי לשעבר מסרבת לשתף פעולה.”

דני ואשתו לשעבר, מיכל, התגרשו לפני כשנה. הם הורים לשני ילדים – בן בן 7 ובת בת 4. מאז הגירושין, מיכל מחזיקה במשמורת הבלעדית על הילדים, ודני מקבל זמני שהות מוגבלים מאוד. “אני מרגיש שאני מאבד את הקשר עם הילדים שלי”, אמר דני בכאב. “אני רוצה להיות שם בשבילם, לראות אותם גדלים, להיות חלק מחיי היומיום שלהם. אבל מיכל לא מוכנה לשמוע על משמורת משותפת.”

עורך הדין כהן הקשיב בתשומת לב לסיפורו של דני. “אני מבין את המצוקה שלך”, אמר ברכות. “חשוב שתדע שבישראל, יש אפשרות להשיג משמורת משותפת גם ללא הסכמת האם, אם זה לטובת הילדים. אבל זה תהליך מורכב שדורש הכנה מדוקדקת.”

דני הרגיש ניצוץ של תקווה. “באמת? אני לא ידעתי את זה. מה אני צריך לעשות?”

עורך הדין כהן הסביר לדני את התהליך: “ראשית, נגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לשינוי הסדרי המשמורת. נצטרך להוכיח שמשמורת משותפת תהיה לטובת הילדים. זה יכלול הצגת ראיות לגבי המסוגלות ההורית שלך, היכולת שלך לספק סביבה יציבה ותומכת, והנכונות שלך לשתף פעולה עם האם בכל הנוגע לגידול הילדים.”

דני הנהן, מרוכז בכל מילה. “אני מוכן לעשות הכל”, אמר בנחישות. “אבל אני חושש שמיכל תנסה להכפיש אותי בבית המשפט.”

“זה אכן יכול לקרות”, הודה עורך הדין כהן. “לכן חשוב שנהיה מוכנים היטב. נאסוף המלצות ממורים, מטפלים, ואנשי מקצוע אחרים שיכולים להעיד על הקשר הטוב שלך עם הילדים. נבקש גם חוות דעת מומחה מפסיכולוג ילדים, שיוכל להעריך את טובת הילדים באופן אובייקטיבי.”

דני הרגיש שהחרדה שלו מתחילה להתפוגג מעט. “ומה לגבי הטענות של מיכל שאני לא מסוגל לטפל בילדים לבד?”

“נתמודד עם זה”, אמר עורך הדין כהן בביטחון. “נציג תיעוד מפורט של הזמן שאתה מבלה עם הילדים, כולל פעילויות שאתה עושה איתם, עזרה בשיעורי בית, וכל דבר אחר שמראה את המעורבות שלך בחייהם. אם יש לך גמישות בעבודה שמאפשרת לך להיות זמין עבור הילדים, זה גם יהיה לטובתנו.”

ככל שהשיחה התקדמה, דני הרגיש שהתקווה מתחזקת בו. “אתה חושב שיש לנו סיכוי?” שאל בחשש.

“יש לנו סיכוי טוב”, השיב עורך הדין כהן. “בשנים האחרונות, בתי המשפט בישראל נוטים יותר ויותר להכיר בחשיבות של שני ההורים בחיי הילדים. אם נוכיח שמשמורת משותפת היא לטובת הילדים, יש סיכוי טוב שנצליח.”

דני נשם עמוק, מרגיש שהוא מתחיל להתמלא באנרגיה מחודשת. “מה הצעד הבא?” שאל.

“נתחיל בהכנת התיק”, אמר עורך הדין כהן. “אני אצטרך ממך מידע מפורט על המצב הנוכחי, על הקשר שלך עם הילדים, ועל כל דבר שיכול לתמוך בטענה שמשמורת משותפת תהיה לטובתם. במקביל, ננסה לפתוח בדיאלוג עם מיכל, אולי באמצעות גישור. לפעמים, כשהצד השני מבין שאנחנו רציניים לגבי פנייה לבית המשפט, הוא נעשה יותר פתוח למשא ומתן.”

דני הנהן, מרגיש לראשונה מזה זמן רב תחושה של תקווה. “תודה”, אמר בכנות. “אני מרגיש שסוף סוף יש לי כיוון.”

עורך הדין כהן חייך. “זה לא יהיה קל”, הזהיר. “אבל אנחנו נילחם על הזכות שלך להיות חלק משמעותי בחיי הילדים שלך. זכור, המטרה היא טובת הילדים, וככל שנוכיח שאתה מחויב לכך, כך יגדלו הסיכויים שלנו להצליח.”

כשדני יצא מהמשרד, הוא הרגיש שמשהו השתנה בתוכו. הפחד והייאוש פינו את מקומם לנחישות ותקווה. הוא ידע שהדרך עוד ארוכה, אבל לראשונה מזה זמן רב, הוא הרגיש שיש לו סיכוי אמיתי להיות ההורה שהוא תמיד רצה להיות.

בחודשים שלאחר מכן, דני ועורך הדין כהן עבדו קשה על הכנת התיק. הם אספו המלצות, תיעדו את הזמן שדני בילה עם הילדים, והשיגו חוות דעת מומחה שתמכה במשמורת משותפת. במקביל, הם ניסו לפתוח בדיאלוג עם מיכל, בתקווה להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט.

לבסוף, לאחר משא ומתן ארוך ומורכב, מיכל הסכימה לנסות הסדר של משמורת משותפת לתקופת ניסיון. זו הייתה פשרה, אבל עבור דני, זה היה ניצחון עצום. הוא ידע שיש לו עוד דרך ארוכה לפניו, אבל הוא היה נחוש להוכיח שהוא יכול להיות אבא מעולה גם במסגרת של משמורת משותפת.

סיפורו של דני מדגים את המורכבות של השגת משמורת משותפת ללא הסכמת האם, אבל גם את האפשרות לעשות זאת בהצלחה. עם הכנה נכונה, ייעוץ משפטי מקצועי, ונחישות, אבות יכולים להילחם על הזכות שלהם להיות חלק משמעותי בחיי ילדיהם, גם כאשר הדרך נראית קשה ומאתגרת.

פסקי דין רלוונטיים: האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם? (15 פסקי דין)

להלן 15 פסקי דין חשובים הקשורים לנושא משמורת משותפת ללא הסכמת האם:

1. תמ”ש (ת”א) 18716-10-17 פלוני נ’ אלמונית

בפסק דין זה קבע בית המשפט כי ניתן לקבוע משמורת משותפת גם ללא הסכמת האם, תוך התחשבות בטובת הילדים. בית המשפט הדגיש את חשיבות הקשר עם שני ההורים ואת היתרונות של משמורת משותפת לילדים. פסק הדין מדגיש את המגמה לעבר שוויון הורי.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

2. תמ”ש (ת”א) 55785-02-12 ע.ש נ’ ד.ש

בפסק דין זה נקבע כי גם כאשר האם מתנגדת למשמורת משותפת, ניתן לקבוע אותה אם היא לטובת הילדים. בית המשפט בחן את מסוגלות שני ההורים ואת הקשר שלהם עם הילדים, וקבע כי משמורת משותפת תשרת את טובתם.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

3. תמ”ש (ת”א) 13008-02-21 פלוני נ’ אלמונית

בפסק דין זה נדונה סוגיית המשמורת המשותפת כאשר יש מתח בין ההורים. בית המשפט קבע כי למרות חוסר התקשורת בין ההורים, משמורת משותפת עדיין אפשרית אם היא לטובת הילדים. הודגשה חשיבות שיתוף הפעולה ההורי.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

4. בע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית

בפסק דין זה של בית המשפט העליון נקבע כי יש לבחון את טובת הילד באופן פרטני בכל מקרה, ולא להחיל כלל גורף של חזקת הגיל הרך. פסק הדין מהווה תקדים חשוב בנושא משמורת משותפת ומדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה של טובת הילד.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר בית המשפט העליון.

5. תמ”ש (ת”א) 16608-03-18 א.ג נ’ ס.ג

בפסק דין זה נדונה סוגיית המשמורת המשותפת כאשר יש פערים בין ההורים בנושא חינוך. בית המשפט קבע כי למרות חילוקי הדעות, ניתן לקבוע משמורת משותפת תוך הדגשת חשיבות הגישור והתקשורת בין ההורים.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

6. תמ”ש (ת”א) 25730-09-19 פלוני נ’ אלמונית

בפסק דין זה נדונה שאלת המשמורת המשותפת כאשר אחד ההורים עובר דירה. בית המשפט קבע כי יש לבחון את המרחק בין בתי ההורים ואת השפעתו על הילדים, אך לא לשלול משמורת משותפת באופן אוטומטי בשל מעבר.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

7. תמ”ש (ת”א) 32710-06-20 ל.ש נ’ א.ש

בפסק דין זה נדונה סוגיית המשמורת המשותפת כאשר יש פערים כלכליים משמעותיים בין ההורים. בית המשפט קבע כי פערים כלכליים לבדם אינם מונעים משמורת משותפת, אך יש להתחשב בהם בקביעת הסדרי המזונות.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

8. תמ”ש (ת”א) 14655-07-16 פלוני נ’ אלמונית

בפסק דין זה נדונה שאלת המשמורת המשותפת כאשר יש האשמות הדדיות בין ההורים. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההפרדה בין הסכסוך בין ההורים לבין טובת הילדים, וקבע כי ניתן לקיים משמורת משותפת למרות המתיחות.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

9. תמ”ש (ת”א) 28951-03-17 ש.כ נ’ י.כ

בפסק דין זה נדונה סוגיית המשמורת המשותפת כאשר אחד ההורים טוען לחוסר מסוגלות הורית של ההורה השני. בית המשפט קבע כי יש לבחון טענות אלו בזהירות ולהתבסס על חוות דעת מקצועיות, ולא לשלול משמורת משותפת על סמך האשמות בלבד.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

10. תמ”ש (ת”א) 42201-09-18 פלוני נ’ אלמונית

בפסק דין זה נדונה שאלת המשמורת המשותפת כאשר יש פער גילאים משמעותי בין הילדים. בית המשפט קבע כי ניתן לקבוע הסדרי משמורת שונים לילדים שונים באותה משפחה, בהתאם לצרכיהם הייחודיים.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

11. תמ”ש (ת”א) 57821-03-19 א.ב נ’ ג.ב

בפסק דין זה נדונה סוגיית המשמורת המשותפת כאשר אחד ההורים טוען לניכור הורי. בית המשפט הדגיש את חשיבות הטיפול בניכור הורי, אך קבע כי אין לשלול משמורת משותפת באופן אוטומטי בשל טענות לניכור.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

12. תמ”ש (ת”א) 36382-02-20 פלוני נ’ אלמונית

בפסק דין זה נדונה שאלת המשמורת המשותפת כאשר אחד ההורים עובד שעות ארוכות. בית המשפט קבע כי יש להתחשב בשעות העבודה של ההורים, אך גם לבחון את איכות הזמן שמבלים עם הילדים ואת יכולתם להסתייע במערכות תמיכה.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

13. תמ”ש (ת”א) 49688-05-17 ל.מ נ’ ר.מ

בפסק דין זה נדונה סוגיית המשמורת המשותפת כאשר יש צורך בטיפול רפואי מיוחד לאחד הילדים. בית המשפט הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין ההורים בנושאי בריאות, וקבע כי ניתן לקיים משמורת משותפת גם במקרים מורכבים רפואית.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

14. תמ”ש (ת”א) 23716-08-18 פלוני נ’ אלמונית

בפסק דין זה נדונה שאלת המשמורת המשותפת כאשר יש פערים תרבותיים או דתיים בין ההורים. בית המשפט קבע כי יש לכבד את הזהות התרבותית של שני ההורים ולמצוא פתרונות שיאפשרו לילדים להיחשף לשתי התרבויות.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

15. תמ”ש (ת”א) 61254-11-19 ש.ר נ’ ד.ר

בפסק דין זה נדונה סוגיית המשמורת המשותפת כאשר יש היסטוריה של אלימות במשפחה. בית המשפט הדגיש את חשיבות הגנה על הילדים, אך קבע כי יש לבחון כל מקרה לגופו ולא לשלול משמורת משותפת באופן גורף בשל אירועי עבר.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

סיכום מאמר: האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

המאמר דן בסוגיה המורכבת של השגת משמורת משותפת על ידי גבר ללא הסכמת האם במסגרת הליכי גירושין בישראל. להלן הנקודות העיקריות:

בית המשפט מתחשב במספר קריטריונים משפטיים בבואו לשקול בקשה למשמורת משותפת, כולל טובת הילד, יכולת הורית של שני ההורים, ומידת שיתוף הפעולה ביניהם. גבר המעוניין להוכיח את יכולתו ההורית יכול להציג תיעוד של מעורבותו בחיי הילדים, כמו השתתפות באירועים בית ספריים ופעילויות חוץ-בית ספריות.

הצעדים המשפטיים הראשונים כוללים הגשת בקשה רשמית לבית המשפט לענייני משפחה ופנייה לשירותי הרווחה לקבלת תסקיר. תיעוד ועדויות כמו יומנים, תכתובות, ועדויות של אנשי מקצוע יכולים לסייע בהליך המשפטי.

גיל הילדים עשוי להשפיע על החלטת בית המשפט, כאשר ישנה נטייה להעדיף את האם כמשמורנית עיקרית לילדים צעירים מאוד. היסטוריה של אלימות במשפחה יכולה להשפיע באופן משמעותי על סיכויי הגבר להשיג משמורת משותפת.

פקיד הסעד ממלא תפקיד חשוב בהערכת המצב המשפחתי ומתן המלצות לבית המשפט. בית המשפט נותן משקל לרצון הילדים, בהתאם לגילם ובשלותם.

העלויות המשפטיות בהליך זה עשויות להיות גבוהות, וכוללות שכר טרחת עורך דין, אגרות בית משפט, ועלויות נוספות כמו חוות דעת מומחים. יתכנו הבדלים מסוימים בין מחוזות שיפוט שונים בישראל בגישה לנושא, אך העקרונות הבסיסיים נשארים דומים.

אם אתם מתמודדים עם סוגיית משמורת משותפת ומחפשים סיוע משפטי מקצועי, אנו מזמינים אתכם לפנות למשרד טאוב ושות’ לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום. ניתן למלא את טופס יצירת הקשר בסוף המאמר או להתקשר למספר 072-3925081 כדי לקבוע פגישת ייעוץ.

השאירו פרטים ואשוב אליכם בהקדם
האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

אין האמור לעיל באתר זה מהווה ייעוץ משפטי, יתכן כי המידע המצוי באתר זה אינו מעודכן או מדויק ועל כן אין להסתמך עליו. השימוש במידע המצוי באתר זה הינו באחריות הקורא בלבד.

כל מה שצריך לדעת על האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

שיתוף המאמר האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם? בערוצים השונים
Facebook
WhatsApp
Twitter
LinkedIn
Print
Email