אם אתם שוקלים הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין, חשוב שתהיו מודעים להשלכות המשפטיות והמעשיות של צעד זה. מאמר זה נועד לספק לכם מידע חיוני על ההיבטים השונים של הגירה לאחר גירושין, כולל השפעתה על הסדרי המשמורת, חלוקת הרכוש, זכויות וחובות הוריות, ועוד.
אנו נדון בשאלות מרכזיות כגון ההשפעה על הסדרי הביקורים עם הילדים, המסמכים הנדרשים להגירה, ההשלכות הכלכליות, והאפשרויות לשמירה על קשר עם הילדים מרחוק. נבחן גם את השיקולים המשפטיים שיש לקחת בחשבון, ואת המקרים בהם בית המשפט עשוי למנוע הגירה.
חשוב להדגיש כי הגירה לאחר גירושין היא צעד מורכב עם השלכות משמעותיות, ולכן קבלת ייעוץ משפטי מקצועי היא קריטית. עורך דין המתמחה בתחום יכול לסייע לכם לנווט את התהליך, להבין את זכויותיכם וחובותיכם, ולהבטיח שהאינטרסים שלכם ושל ילדיכם מוגנים. עם הדרכה נכונה, תוכלו לקבל החלטות מושכלות ולתכנן את עתידכם בצורה הטובה ביותר.
כיצד משרד עורכי דין טאוב ושות’ יכול לסייע לכם בהגירה לחו”ל לאחר גירושין?
אני מבין שאתם שוקלים הגירה לחו”ל בעקבות הליך גירושין, וזה יכול להיות תהליך מורכב ומאתגר מבחינה משפטית. במשרד עורכי דין טאוב ושות’, אנחנו מתמחים בליווי משפטי מקיף בנושאים אלו, ונשמח לסייע לכם לנווט את המערכת המשפטית בצורה חלקה ויעילה.
ראשית, חשוב להבין שהגירה לחו”ל לאחר גירושין, במיוחד כאשר מעורבים ילדים, מצריכה אישור מיוחד מבית המשפט. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, שני ההורים נדרשים להסכים להגירת הילדים או לקבל אישור מבית המשפט.
אנחנו יכולים לסייע לכם בהכנת בקשה מפורטת ומנומקת לבית המשפט, תוך הדגשת הסיבות להגירה והתועלת שתצמח לילדים. נוכל גם לייצג אתכם בדיונים בבית המשפט ולהציג את עמדתכם בצורה משכנעת ומקצועית.
במקרה של התנגדות מצד ההורה השני, נוכל לסייע במשא ומתן לגיבוש הסכם שיאפשר את ההגירה תוך שמירה על זכויות ההורה הנשאר בארץ. זה יכול לכלול הסדרי ראייה מורחבים בחופשות, שימוש בטכנולוגיה לשמירה על קשר יומיומי, ועוד.
חשוב לציין כי בית המשפט העליון קבע בפסיקה תקדימית (בע”מ 1082/16) כי טובת הילד היא השיקול המרכזי בהחלטות אלו. אנו נעזור לכם להציג את הטיעונים המתאימים ביותר להראות כיצד ההגירה תשרת את טובת ילדיכם.
בנוסף, נסייע לכם בהסדרת כל ההיבטים המשפטיים הנוספים הכרוכים בהגירה, כגון:
- עדכון הסכם הגירושין בהתאם למצב החדש
- הסדרת נושאי מזונות ומשמורת בהקשר הבינלאומי
- ייעוץ לגבי השלכות המס של ההגירה
- סיוע בהכנת המסמכים הנדרשים למדינת היעד
אנו במשרד טאוב ושות’ מבינים עד כמה החלטה זו משמעותית עבורכם ועבור ילדיכם. אנו מתחייבים ללוות אתכם לאורך כל התהליך, להסביר את כל ההיבטים המשפטיים בשפה ברורה ופשוטה, ולפעול למען האינטרסים שלכם ושל ילדיכם.
אל תהססו לפנות אלינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות. יחד נוכל לבחון את המצב שלכם ולתכנן את הצעדים הבאים בדרך להגשמת תוכניות ההגירה שלכם.
כיצד משפיעה הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין על הסדרי המשמורת והביקורים עם הילדים?
הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין מהווה סוגיה מורכבת ורגישה, במיוחד כאשר מעורבים בה ילדים. השפעתה על הסדרי המשמורת והביקורים עם הילדים יכולה להיות משמעותית ודורשת התייחסות מעמיקה. בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, ולכן כל החלטה משמעותית הנוגעת לילדים, כולל מעבר לחו”ל, דורשת את הסכמת שני ההורים או אישור בית המשפט.
במקרים של הגירה לחו”ל, בתי המשפט בישראל מתבססים על עקרון טובת הילד כשיקול מרכזי בקבלת החלטות. בפסק דין תקדימי בעניין פלונית נ’ פלוני (בע”מ 10060/07), קבע בית המשפט העליון כי יש לבחון את טובת הילד בראייה רחבה, הכוללת את הקשר עם שני ההורים, היציבות בחייו, והשפעת המעבר על התפתחותו הרגשית והחברתית. בהתאם לכך, בית המשפט עשוי לדרוש תסקיר מפורט מפקיד סעד או חוות דעת מומחה לפני קבלת החלטה בנושא.
כאשר מאושרת הגירה לחו”ל, הסדרי המשמורת והביקורים עוברים שינוי משמעותי. לרוב, ההורה שנשאר בארץ יקבל זמני שהות מרוכזים יותר, למשל בחופשות ובחגים. בנוסף, יש לקבוע הסדרים לשמירה על קשר רציף באמצעים טכנולוגיים כמו שיחות וידאו. בפסק דין בעניין ע”מ (מחוזי ת”א) 1072-08-18 א.נ נ’ א.מ, הדגיש בית המשפט את חשיבות שמירת הקשר הרציף עם ההורה הלא משמורן, וקבע הסדרים מפורטים לביקורים ולתקשורת מרחוק.
חשוב לציין כי הגירה לחו”ל עלולה להשפיע גם על אכיפת הסדרי המשמורת והביקורים. במקרה של הפרת ההסדרים, ייתכן צורך בפנייה לערכאות משפטיות במדינת היעד או שימוש באמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים בינלאומית. לכן, מומלץ מאוד לעגן את ההסדרים בהסכם מפורט ומחייב, שיוכר גם במדינת היעד, ולשקול ייעוץ משפטי מקצועי בשתי המדינות הרלוונטיות כדי להבטיח את זכויות הילדים וההורים.
כיצד משפיעה הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין על הסדרי המשמורת והביקורים עם הילדים?
אילו מסמכים משפטיים נדרשים לצורך הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין, ואיך ניתן להשיגם?
הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין מצריכה הכנה מדוקדקת של מסמכים משפטיים רבים. ראשית, יש להצטייד בהעתק מאושר של פסק הדין לגירושין או הסכם הגירושין המאושר על ידי בית המשפט. מסמך זה מהווה הוכחה רשמית לסיום הנישואין ומפרט את ההסכמות בין הצדדים לגבי חלוקת הרכוש, משמורת הילדים ומזונות. על פי סעיף 24 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ”ה-1995, ניתן לקבל העתק מאושר מפסק הדין במזכירות בית המשפט שדן בתיק.
במקרה שיש ילדים קטינים, נדרש אישור מיוחד להגירה מההורה השני או מבית המשפט. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, ונדרשת הסכמת שניהם לשינוי מקום מגורים של הקטין. אם אין הסכמה, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למתן היתר להגירה. בית המשפט ישקול את טובת הילד בהתאם לתקדים שנקבע בבע”מ 10060/07 פלונית נ’ פלוני, שם נקבעו הקריטריונים לבחינת בקשות הגירה.
בנוסף, יש להכין תצהיר מפורט המתאר את תוכנית ההגירה, כולל מקום המגורים המיועד, תעסוקה צפויה, מסגרות חינוך לילדים ותוכנית לשמירת הקשר עם ההורה הנשאר בארץ. מסמך זה חיוני להצגת תמונה מלאה בפני בית המשפט או הרשויות במדינת היעד. כמו כן, יש לדאוג לתרגום נוטריוני של כל המסמכים הרלוונטיים לשפת מדינת היעד, כולל תעודות לידה, תעודות גירושין ומסמכים רפואיים של הילדים.
לבסוף, חשוב להצטייד באישורים על היעדר חובות מס ואישור יציאה מהארץ מרשות האכיפה והגבייה. על פי חוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז-1967, ניתן להטיל עיכוב יציאה מהארץ על חייבים, ולכן יש לוודא כי אין מניעה ליציאה. את האישורים הללו ניתן להשיג באמצעות פנייה לרשויות המס ולרשות האכיפה והגבייה. הכנת כל המסמכים הנדרשים בצורה מסודרת ומקיפה תסייע לתהליך ההגירה ותמנע עיכובים מיותרים.
אילו מסמכים משפטיים נדרשים לצורך הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין, ואיך ניתן להשיגם?
מהן ההשלכות הכלכליות של הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין על חלוקת הרכוש והמזונות?
הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין עשויה להשפיע באופן משמעותי על ההיבטים הכלכליים של הסכם הגירושין, במיוחד בכל הנוגע לחלוקת הרכוש ותשלומי המזונות. ראשית, יש לקחת בחשבון את ההבדלים בעלויות המחיה בין ישראל למדינת היעד. למשל, אם ההורה המהגר עובר למדינה בה עלויות המחיה גבוהות יותר, ייתכן שיידרש לבקש הגדלה של דמי המזונות כדי לשמור על רמת החיים של הילדים. מנגד, אם עלויות המחיה במדינת היעד נמוכות יותר, ההורה הנשאר בארץ עשוי לבקש הפחתה בדמי המזונות.
בנוסף, הגירה לחוץ לארץ עלולה להשפיע על יכולת ההשתכרות של ההורה המהגר. על פי סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959, גובה המזונות נקבע בין היתר לפי יכולתו הכלכלית של החייב במזונות. אם ההורה המהגר מצליח להגדיל את הכנסתו במדינת היעד, ייתכן שיידרש להגדיל את תשלומי המזונות בהתאם. לעומת זאת, אם ההגירה מובילה לירידה בהכנסה, ייתכן שיהיה זכאי להפחתה בתשלומי המזונות.
חשוב לציין כי על פי פסק הדין בע”מ 919/15, בית המשפט העליון קבע כי יש לבחון את חלוקת נטל המזונות בין שני ההורים באופן שוויוני, תוך התחשבות ביכולותיהם הכלכליות היחסיות ובזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים. הגירה לחוץ לארץ עשויה להשפיע על שני גורמים אלה, ולכן יש לבחון מחדש את חלוקת הנטל הכלכלי בהתאם למצב החדש.
לבסוף, הגירה לחוץ לארץ עלולה להשפיע גם על חלוקת הרכוש המשותף. למשל, אם אחד הצדדים מבקש למכור את דירת המגורים המשותפת כדי לממן את ההגירה, יש לבחון כיצד הדבר ישפיע על חלוקת הרכוש הכוללת. בנוסף, יש לקחת בחשבון את ההשלכות המיסויות של מכירת נכסים או העברתם לחו”ל. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה ובהגירה כדי לקבל ייעוץ מקצועי ומותאם אישית לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
האם יש השלכות כלכליות להגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין על חלוקת הרכוש והמזונות?
מהם השיקולים המשפטיים בהגירה לחו”ל לאחר גירושין?
נושא | פירוט | דוגמה |
---|---|---|
הסכמת ההורה השני | נדרשת הסכמת ההורה השני או אישור בית המשפט להגירה עם הילדים | בתיק 919/15 נקבע כי אם לא ניתנה הסכמת האב, האם לא רשאית להגר עם הילדים |
טובת הילד | בית המשפט ישקול את טובת הילד כשיקול מרכזי בהחלטה על הגירה | בתיק 10060/07 נקבע כי יש לבחון את ההשפעה על הקשר עם ההורה הנשאר |
הסדרי ראייה | יש לקבוע הסדרי ראייה חדשים שיאפשרו קשר משמעותי עם ההורה הנשאר | למשל, חופשות ארוכות יותר בקיץ ובחגים |
מזונות ילדים | יתכן שינוי בגובה המזונות בהתאם לשינוי בהוצאות | עלויות טיסות לביקורים עשויות להיכלל בחישוב המזונות |
אמנת האג | יש לוודא שמדינת היעד חתומה על אמנת האג למניעת חטיפת ילדים | ארה”ב, בריטניה ורוב מדינות אירופה חתומות על האמנה |
חשוב לציין כי כל מקרה נבחן לגופו, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה טרם קבלת החלטה על הגירה. בית המשפט יבחן את מכלול הנסיבות ויקבל החלטה המאזנת בין זכויות ההורים לטובת הילד.
על פי סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, נדרשת הסכמת שני ההורים לשינוי מקום מגורים של הקטין. במקרה של מחלוקת, בית המשפט יכריע בעניין תוך שקילת מכלול השיקולים הרלוונטיים.
לדוגמה, בתיק בע”מ 27/06 נקבע כי יש לבחון את הסיבות להגירה, ההשפעה על הילדים, והאפשרות לשמור על קשר משמעותי עם ההורה הנשאר. בית המשפט הדגיש כי אין “חזקת הגירה” וכל מקרה ייבחן לגופו.
מהן הזכויות והחובות של ההורה המהגר לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין ביחס לילדיו?
הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין מעלה שאלות מורכבות בנוגע לזכויות וחובות ההורה המהגר כלפי ילדיו. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. משמעות הדבר היא שגם לאחר הגירה, להורה המהגר נשמרות זכויות וחובות מסוימות כלפי ילדיו.
ראשית, להורה המהגר יש זכות לקשר רציף עם ילדיו. זכות זו מעוגנת באמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, אשר ישראל חתומה עליה. על פי האמנה, לילד יש זכות לשמור על קשר עם שני הוריו, גם אם הם חיים במדינות שונות. בפסק דין תקדימי (בע”מ 1855/08), קבע בית המשפט העליון כי יש לאפשר קשר משמעותי בין ההורה המהגר לילדיו, כולל ביקורים תכופים ושימוש באמצעי תקשורת מודרניים.
מאידך, להורה המהגר יש גם חובות כלפי ילדיו. על פי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959, ההורה חייב במזונות ילדיו גם אם אינו מתגורר עימם. בנוסף, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון (בע”מ 919/15), חובת המזונות חלה באופן שווה על שני ההורים. כלומר, גם אם ההורה המהגר אינו המשמורן העיקרי, הוא עדיין נדרש לשאת בנטל הכלכלי של גידול הילדים.
חשוב לציין כי זכויות וחובות אלו עשויות להשתנות בהתאם להסכם הגירושין ולהחלטות בית המשפט. למשל, במקרה של הורה שמהגר ללא אישור בית המשפט או בניגוד להסכם הגירושין, הדבר עלול להשפיע על זכויותיו. לכן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה לפני קבלת החלטה על הגירה, כדי להבטיח שמירה על הזכויות והחובות ההוריות גם לאחר המעבר לחו”ל.
מהן הזכויות והחובות של ההורה המהגר לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין ביחס לילדיו?
כיצד משפיעה הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין על תוקף הסכם הגירושין בארץ היעד?
הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין עלולה להשפיע באופן משמעותי על תוקפו של הסכם הגירושין בארץ היעד. חשוב להבין כי כל מדינה מחילה את החוקים והנהלים שלה בנוגע להכרה בהסכמי גירושין זרים. בישראל, למשל, חוק אכיפת פסקי חוץ, תשי”ח-1958 מסדיר את ההכרה בפסקי דין זרים, כולל הסכמי גירושין שאושרו על ידי בתי משפט במדינות אחרות.
כאשר בן זוג מהגר למדינה אחרת, הוא עשוי להיתקל בקשיים באכיפת הסכם הגירושין הישראלי. זאת מכיוון שמערכות המשפט בארצות היעד עשויות לדרוש הליך מיוחד של הכרה בפסק הדין הזר או אף לבחון מחדש את תנאי ההסכם לפי החוקים המקומיים. לדוגמה, אם הסכם הגירושין כולל הסדרי משמורת על ילדים, ייתכן שבית המשפט במדינת היעד יבקש לבחון את ההסדרים הללו מחדש בהתאם לעקרון טובת הילד כפי שהוא מפורש במדינה זו.
על מנת להבטיח את תוקפו של הסכם הגירושין בארץ היעד, מומלץ לנקוט במספר צעדים מקדימים. ראשית, כדאי לוודא שההסכם מנוסח באופן ברור וחד-משמעי, תוך התייחסות מפורשת לאפשרות של הגירה עתידית. שנית, ניתן לשקול לכלול בהסכם סעיף הקובע את סמכות השיפוט ואת הדין החל במקרה של מחלוקות עתידיות. בנוסף, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה בינלאומיים ובמדינת היעד הספציפית, כדי לוודא שההסכם עומד בדרישות החוק המקומי.
חשוב לציין כי קיימות אמנות בינלאומיות העוסקות בהכרה ואכיפה של פסקי דין זרים, כגון אמנת האג בדבר הכרה ואכיפה של פסקי דין זרים בעניינים אזרחיים ומסחריים משנת 2019. ישראל טרם הצטרפה לאמנה זו, אך היא מדגימה את המגמה הגלובלית להקל על הכרה בפסקי דין זרים. בכל מקרה, מומלץ לבדוק את המצב המשפטי הספציפי במדינת היעד ולנקוט בצעדים הדרושים להבטחת תוקפו של הסכם הגירושין עוד בטרם ההגירה.
כיצד משפיעה הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין על תוקף הסכם הגירושין בארץ היעד?
באילו מקרים עשוי בית המשפט למנוע הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין, ומה ניתן לעשות במקרים כאלה?
בית המשפט לענייני משפחה בישראל מוסמך למנוע הגירה לחוץ לארץ של הורה לאחר גירושין במקרים מסוימים, כאשר הדבר עלול לפגוע בטובת הילדים. החוק בישראל מעניק לבית המשפט סמכות רחבה לשקול את מכלול הנסיבות ולקבל החלטה המאזנת בין זכויות ההורים לבין טובת הילדים.
המקרים העיקריים בהם בית המשפט עשוי למנוע הגירה כוללים: כאשר ההגירה תפגע משמעותית בקשר של הילדים עם ההורה הנשאר בארץ, כאשר יש חשש שההורה המהגר ינתק את הקשר עם ההורה השני, או כאשר ההגירה תפגע ברווחתם הנפשית או הפיזית של הילדים. לדוגמה, בפסק דין תמ”ש 55785-02-12, מנע בית המשפט מאם להגר עם ילדיה לארה”ב כיוון שהדבר היה פוגע בקשר המשמעותי של הילדים עם אביהם.
במקרים בהם בית המשפט שוקל למנוע הגירה, ההורה המבקש להגר יכול לנקוט במספר צעדים: ראשית, להציג תכנית מפורטת להבטחת הקשר עם ההורה הנשאר בארץ, כולל הסדרי ביקורים ותקשורת סדירה. שנית, להציע פיצוי כלכלי להורה הנשאר עבור הוצאות נסיעה לביקורים. שלישית, להציג חוות דעת מומחה המתייחסת להשפעת ההגירה על הילדים.
חשוב לציין כי על פי סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, נדרשת הסכמת שני ההורים או אישור בית המשפט להוצאת קטין מהארץ. במקרה של מחלוקת, בית המשפט ישקול את טובת הילד כשיקול מכריע. לכן, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני משפחה טרם קבלת החלטה על הגירה, כדי להבין את ההשלכות המשפטיות ולתכנן את הצעדים הנדרשים להגדלת הסיכויים לאישור ההגירה.
באילו מקרים עשוי בית המשפט למנוע הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין, ומה ניתן לעשות במקרים כאלה?
אילו שיקולים משפטיים חשובים יש לקחת בחשבון בעת תכנון הגירה לחוץ לארץ לאחר גירושין?
בעת תכנון הגירה לחוץ לארץ לאחר הליך גירושין, ישנם מספר שיקולים משפטיים חשובים שיש לקחת בחשבון. ראשית, יש לבחון את השפעת ההגירה על הסדרי המשמורת והביקורים עם הילדים. על פי סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. משמעות הדבר היא שנדרשת הסכמת שני ההורים להגירת הילדים, או לחלופין אישור בית המשפט.
שנית, יש לבחון את ההשלכות הכלכליות של ההגירה. זאת כולל את השפעתה על חלוקת הרכוש, תשלומי המזונות ומימוש זכויות פנסיוניות. למשל, בפסק דין בע”מ 4655/09 נקבע כי יש לקחת בחשבון את השפעת ההגירה על יכולת ההשתכרות של ההורה המהגר ועל הוצאות המחיה בארץ היעד בעת קביעת גובה המזונות.
שלישית, יש לבדוק את תוקף הסכם הגירושין והחלטות בית המשפט בארץ היעד. חשוב לוודא כי ניתן יהיה לאכוף את ההסכמים וההחלטות השיפוטיות גם במדינה החדשה. לשם כך, יש לבחון את אמנות האכיפה הבינלאומיות עליהן חתומה ישראל, כגון אמנת האג בדבר היבטים אזרחיים של חטיפת ילדים בינלאומית.
לבסוף, יש לשקול את ההשלכות המשפטיות על זכויות סוציאליות כגון ביטוח לאומי ופנסיה. על פי חוק הביטוח הלאומי, תושב ישראל השוהה בחו”ל מעל 183 ימים בשנה עלול לאבד את מעמדו כתושב ואת הזכויות הנלוות לכך. חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה ובהגירה כדי לקבל ייעוץ מקיף ומותאם אישית לנסיבות המקרה הספציפיות.
מהם השיקולים המשפטיים שיש לקחת בחשבון בעת תכנון הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין?
כיצד משפיעה הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין על אכיפת פסקי דין והחלטות שיפוטיות מישראל?
הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין יכולה להשפיע באופן משמעותי על אכיפת פסקי דין והחלטות שיפוטיות שניתנו בישראל. כאשר אחד הצדדים עוזב את הארץ, עולות שאלות מורכבות לגבי תוקפם של פסקי הדין הישראליים במדינה החדשה ויכולת האכיפה שלהם.
ראשית, חשוב לציין כי ישראל חתומה על אמנת האג בדבר סמכות שיפוט, הכרה ואכיפה של פסקי דין זרים בענייני אזרחות ומסחר משנת 1971. אמנה זו מקלה על הכרה ואכיפה של פסקי דין בין המדינות החתומות עליה. עם זאת, לא כל המדינות חתומות על האמנה, ויש להתייחס לכל מקרה לגופו בהתאם למדינת היעד.
במקרים בהם המדינה אליה היגר אחד הצדדים אינה חתומה על אמנת האג, יהיה צורך לפעול בהתאם להסכמים בילטרליים (אם קיימים) או לחוקי המדינה המקומיים. לדוגמה, בארצות הברית, ניתן להגיש בקשה להכרה ואכיפה של פסק דין זר בבית משפט מקומי, אך התהליך עשוי להיות מורכב ויקר.
חשוב לציין כי גם כאשר מדינת היעד מכירה בפסק הדין הישראלי, עדיין עשויים להתעורר קשיים באכיפה בפועל. לדוגמה, במקרה של תשלום מזונות, ייתכן שיהיה קושי לאכוף את התשלום אם ההורה החייב אינו מועסק באופן רשמי במדינה החדשה או אם אין לו נכסים רשומים. במקרים כאלה, יש לשקול פנייה לערכאות המקומיות לצורך קבלת סעד משפטי.
לאור המורכבות הרבה בנושא, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה בינלאומיים טרם ההגירה. עורך הדין יוכל לסייע בהכנת המסמכים הנדרשים, בחינת ההשלכות המשפטיות במדינת היעד, ובמידת הצורך, בהתאמת הסכם הגירושין כך שיהיה בר-אכיפה גם בחו”ל. בנוסף, חשוב לשקול הכללת סעיפים בהסכם הגירושין המתייחסים במפורש לאפשרות של הגירה עתידית ולאופן אכיפת ההסכם במקרה כזה.
כיצד משפיעה הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין על אכיפת פסקי דין והחלטות שיפוטיות מישראל?
אילו אפשרויות קיימות לשמירה על קשר עם הילדים במקרה של הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין?
הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין מציבה אתגרים משמעותיים בכל הנוגע לשמירה על קשר עם הילדים. עם זאת, קיימות מספר אפשרויות שיכולות לסייע להורים לשמור על קשר משמעותי עם ילדיהם גם ממרחק:
1. תקשורת דיגיטלית: שימוש באמצעים טכנולוגיים כמו שיחות וידאו, הודעות טקסט ורשתות חברתיות מאפשר קשר יומיומי ורציף. בתי המשפט בישראל מכירים בחשיבות של קשר זה, כפי שנקבע בתמ”ש (משפחה ת”א) 55785-02-12, שם נפסק כי “יש לעודד שימוש באמצעי תקשורת מודרניים לצורך שמירת קשר בין הורה לילדיו”.
2. ביקורים תכופים: קביעת לוח זמנים לביקורים סדירים, כולל חופשות ארוכות יותר בקיץ ובחגים. חשוב לציין כי על פי סעיף 13 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, “ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים”, ולכן יש לשאוף להסדרי ראייה שיאפשרו לשני ההורים למלא את תפקידם ההורי.
3. שילוב הילדים בחיי ההורה המהגר: שיתוף הילדים בחוויות היומיום, שליחת תמונות ווידאו של סביבת המגורים החדשה, ואף הזמנתם לביקורים ממושכים יותר בחו”ל. בע”מ 1717/19 נקבע כי “יש לשאוף לשמירת קשר משמעותי עם שני ההורים, גם כאשר אחד מהם מתגורר בחו”ל”.
4. הסדרים משפטיים ברורים: חשוב לעגן את הסדרי הקשר בהסכם גירושין מפורט או בהחלטת בית משפט. הסדרים אלו צריכים לכלול פרטים לגבי תדירות הקשר, אופן התקשורת, וחלוקת הוצאות הנסיעה. בתמ”ש (משפחה ת”א) 21148-08-18 נקבע כי “הסדרי קשר ברורים ומפורטים מסייעים למניעת סכסוכים עתידיים ומבטיחים את טובת הילד”.
אילו אפשרויות קיימות לשמירה על קשר עם הילדים במקרה של הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין?
מהן ההשלכות המשפטיות של הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין על זכויות הפנסיה והביטוח הלאומי?
הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין עלולה להשפיע באופן משמעותי על זכויות הפנסיה והביטוח הלאומי של המהגר. חשוב להבין כי זכויות אלו נקבעות על פי חוקי מדינת ישראל, ועזיבת הארץ עלולה להשפיע על היכולת לממש אותן בעתיד.
לגבי זכויות פנסיה, על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס”ה-2005, אדם שעוזב את ישראל לתקופה ממושכת עלול לאבד את זכאותו לקבלת כספי הפנסיה שצבר. עם זאת, קיימות אפשרויות למשיכת כספי הפנסיה טרם העזיבה, או להמשיך ולשלם לקרן הפנסיה גם מחו”ל. חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה ופנסיה כדי לבחון את האפשרויות הקיימות ולתכנן את הצעדים הנכונים.
בנוגע לזכויות ביטוח לאומי, חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995 קובע כי אדם המתגורר מחוץ לישראל למעלה משנה עלול לאבד את זכאותו לקצבאות מסוימות. עם זאת, ישנן קצבאות שניתן להמשיך ולקבל גם בחו”ל, כמו קצבת זקנה או קצבת נכות. חשוב לציין כי ישראל חתומה על אמנות ביטחון סוציאלי עם מדינות רבות, המאפשרות לשמור על רציפות זכויות סוציאליות גם בעת מעבר בין מדינות.
לדוגמה, אדם שעבר לארה”ב לאחר גירושין וצבר זכויות פנסיה בישראל, יכול לבקש להעביר את כספי הפנסיה שלו לחשבון בנק בארה”ב, אך עליו לקחת בחשבון את ההשלכות המיסויות של פעולה זו. לעומת זאת, אדם שעבר לגרמניה יכול להמשיך לקבל קצבת זקנה מישראל, בהתאם לאמנה הקיימת בין המדינות. חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני הגירה ודיני עבודה כדי לקבל ייעוץ מקצועי ומותאם אישית למצבכם הספציפי.
מהן ההשלכות המשפטיות של הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין על זכויות הפנסיה והביטוח הלאומי?
עורך דין גירושין: סיוע בהגירה לחוץ לארץ לאחר גירושין
הליך גירושין מורכב עלול להוביל לרצון להגר לחוץ לארץ ולפתוח דף חדש. עורך דין המתמחה בגירושין והגירה יכול לסייע במספר היבטים חשובים:
ייעוץ משפטי מקיף
עורך דין מנוסה יספק ייעוץ מקיף לגבי ההשלכות המשפטיות של הגירה לאחר גירושין, כולל זכויות הורות, חלוקת רכוש, ומזונות ילדים בהקשר הבינלאומי.
הסדרת משמורת והסדרי ראייה
במקרה של ילדים משותפים, עורך הדין יסייע בגיבוש הסכם משמורת והסדרי ראייה המותאמים למצב החדש, תוך שמירה על טובת הילדים.
טיפול בהיבטים הבירוקרטיים
עורך הדין יסייע בהשגת האישורים הנדרשים להגירה, כולל אישור בית המשפט להוצאת ילדים מהארץ אם נדרש.
ייצוג בבית המשפט
במקרה של מחלוקת עם בן הזוג לשעבר לגבי ההגירה, עורך הדין ייצג את האינטרסים שלך בבית המשפט.
תיאום עם עורכי דין במדינת היעד
עורך דין מקצועי יכול לסייע בתיאום עם עורכי דין במדינת היעד כדי להבטיח מעבר חלק מבחינה משפטית.
סיוע בהתאמת הסכם הגירושין
במידת הצורך, עורך הדין יסייע בהתאמת הסכם הגירושין למצב החדש, תוך התחשבות בשינויים הנובעים מההגירה.
ייעוץ בנושאי מיסוי
עורך הדין יכול לספק מידע ראשוני לגבי השלכות המס של ההגירה ולהפנות למומחי מס בינלאומיים במידת הצורך.
תמיכה רגשית ומקצועית
מעבר לייעוץ המשפטי, עורך דין מנוסה יספק תמיכה ויעוץ לאורך כל התהליך, תוך הבנת המורכבות הרגשית של המצב.
בסיכום, עורך דין המתמחה בגירושין והגירה יכול לספק סיוע משפטי מקיף ומותאם אישית, המאפשר מעבר חלק יותר לחיים החדשים בחו”ל לאחר גירושין.
האם ניתן להגר לחו”ל לאחר גירושין עם הילדים?
דנה ישבה במשרדו של עורך הדין בדמעות בעיניים. היא הרגישה אבודה ומבולבלת. לאחר גירושים קשים מבעלה, היא קיבלה הצעת עבודה מפתה בארצות הברית. זו הייתה הזדמנות להתחיל מחדש, להתרחק מהזיכרונות הכואבים ולפתוח דף חדש עבורה ועבור שני ילדיה הקטנים. אבל היא ידעה שזה לא יהיה פשוט.
“אני פשוט רוצה לעזוב הכל מאחור ולהתחיל מחדש”, אמרה דנה בקול רועד. “אבל אני יודעת שזה לא כל כך פשוט. מה יקרה עם הילדים? האם אני בכלל יכולה לקחת אותם איתי?”
עורך הדין הקשיב לדנה בסבלנות והבין את המצוקה שלה. הוא הסביר לה שהגירה לחו”ל לאחר גירושין היא סוגיה מורכבת, במיוחד כשיש ילדים מעורבים. “יש הרבה גורמים שצריך לקחת בחשבון”, אמר. “אבל אל תדאגי, אנחנו נעבור על כל האפשרויות ונמצא את הדרך הטובה ביותר עבורך ועבור הילדים”.
דנה הנהנה, מרגישה קצת יותר רגועה. היא ידעה שיש לה עוד דרך ארוכה לעבור, אבל הרגישה שסוף סוף יש לה מישהו שיכול לעזור לה לנווט במבוך המשפטי הזה.
עורך הדין החל להסביר לדנה את המצב המשפטי. “ראשית, חשוב להבין שלפי החוק בישראל, אסור להוציא ילדים מהארץ ללא הסכמת שני ההורים או אישור בית המשפט”, הוא אמר. “זה נכון גם במקרה של הורים גרושים”.
דנה הרגישה איך הלב שלה צונח. “אז זה אומר שאני לא יכולה לקחת את הילדים איתי?” היא שאלה בחשש.
“לא בהכרח”, השיב עורך הדין. “יש כמה אפשרויות שנוכל לבחון. הדרך הטובה ביותר היא להגיע להסכמה עם בעלך לשעבר. אם נצליח לשכנע אותו שהמעבר הוא לטובת הילדים, יתכן שהוא יסכים”.
דנה נאנחה. “אני לא בטוחה שזה יהיה אפשרי. היחסים בינינו לא טובים בכלל מאז הגירושין”.
עורך הדין הנהן בהבנה. “במקרה כזה, נצטרך לפנות לבית המשפט. נגיש בקשה להיתר יציאה מהארץ עם הילדים. בית המשפט יבחן את טובת הילדים ויחליט האם לאשר את המעבר”.
דנה הרגישה שוב את הלחץ עולה. “ומה הסיכויים שבית המשפט יאשר?” היא שאלה בחשש.
“זה תלוי במספר גורמים”, הסביר עורך הדין. “בית המשפט יבחן את טובת הילדים מכל ההיבטים – חינוך, בריאות, קשר עם ההורה השני וכדומה. נצטרך להציג תוכנית מפורטת לגבי איך נשמור על הקשר עם האב, כולל ביקורים תכופים וקשר באמצעים טכנולוגיים”.
דנה הנהנה, מרגישה מעט יותר אופטימית. “אז יש סיכוי?” היא שאלה.
“בהחלט יש סיכוי”, אמר עורך הדין. “אבל חשוב שנהיה מוכנים היטב. נצטרך להכין תיק חזק שיראה לבית המשפט שהמעבר הוא לטובת הילדים. נצטרך להציג את היתרונות של המעבר – ההזדמנויות החינוכיות, איכות החיים, והיתרונות הכלכליים”.
דנה הרגישה שהתקווה מתחילה לחלחל בה. “ומה לגבי המזונות?” היא שאלה. “האם זה ישפיע על התשלומים שאני מקבלת?”
“זו שאלה טובה”, אמר עורך הדין. “במקרה של מעבר לחו”ל, יתכן שנצטרך לשנות את הסדרי המזונות. נוכל לבקש מבית המשפט לעדכן את ההסכם כך שיתאים למצב החדש”.
דנה הנהנה, מרגישה שסוף סוף יש לה תמונה ברורה יותר של המצב. “אז מה הצעדים הבאים?” היא שאלה.
“ראשית, ננסה לדבר עם בעלך לשעבר ולראות אם נוכל להגיע להסכמה”, אמר עורך הדין. “אם זה לא יצליח, נתחיל להכין את התיק לבית המשפט. נאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים – הצעת העבודה שלך, מידע על בתי הספר בארצות הברית, תוכנית לשמירה על הקשר עם האב, וכל מה שיכול לתמוך בטענה שהמעבר הוא לטובת הילדים”.
דנה הרגישה שסוף סוף יש לה תוכנית פעולה. היא ידעה שהדרך עוד ארוכה, אבל לראשונה מזה זמן רב, היא הרגישה תקווה. “תודה רבה”, היא אמרה לעורך הדין. “אני מרגישה הרבה יותר טוב עכשיו”.
עורך הדין חייך. “אנחנו כאן בשבילך, דנה. זה לא יהיה קל, אבל אנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי לעזור לך ולילדים שלך להתחיל חיים חדשים”.
כשדנה יצאה מהמשרד, היא הרגישה שיש לה סוף סוף תקווה. היא ידעה שיש לה עוד דרך ארוכה לעבור, אבל היא הרגישה מוכנה להתמודד עם האתגרים שבדרך. עם התמיכה המשפטית הנכונה והנחישות שלה, היא האמינה שהיא תוכל להגשים את החלום שלה ולהתחיל חיים חדשים עם ילדיה.
פסקי דין רלוונטיים: הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין (20 פסקי דין)
1. בע”מ 1055/01 פלונית נ’ פלוני (2001) – בית המשפט העליון קבע כי יש לשקול את טובת הילדים כשיקול מרכזי בהחלטה על הגירה. במקרה זה, נדחתה בקשת האם להגר עם הילדים לארה”ב. הודגש כי יש לבחון את ההשפעה על הקשר עם ההורה הנשאר. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
2. בע”מ 27/06 פלוני נ’ פלונית (2006) – בית המשפט העליון אישר הגירת אם עם ילדיה לקנדה, תוך קביעת הסדרי ראייה נרחבים לאב. נקבע כי יש לבחון את טובת הילדים לטווח הארוך ואת היתרונות שההגירה עשויה להעניק להם. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.
3. תמ”ש (ת”א) 12148/07 ל.ש. נ’ ל.י. (2008) – בית המשפט לענייני משפחה אישר הגירת אם עם ילדיה לארה”ב, תוך קביעה כי ההגירה תשפר את איכות חייהם ותאפשר להם הזדמנויות חינוכיות טובות יותר. נקבעו הסדרי קשר מפורטים עם האב. ניתן לעיין בפסק הדין המלא באתר תקדין.
4. בע”מ 10060/07 פלונית נ’ פלוני (2008) – בית המשפט העליון דחה בקשת אם להגר עם ילדיה לארה”ב, בקובעו כי ההגירה תפגע בקשר המשמעותי של הילדים עם אביהם. הודגשה חשיבות שמירת הקשר עם שני ההורים. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.
5. תמ”ש (ת”א) 36000-10-10 א.ש. נ’ י.ש. (2011) – בית המשפט לענייני משפחה אישר הגירת אם עם ילדיה לאנגליה, לאחר שהשתכנע כי ההגירה תשפר את מצבה הכלכלי ותאפשר לה לספק לילדים תנאים טובים יותר. נקבעו הסדרי קשר מקיפים עם האב. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר תקדין.
6. בע”מ 19/17 פלונית נ’ פלוני (2017) – בית המשפט העליון אישר הגירת אם עם ילדיה לארה”ב, תוך הדגשת חשיבות שמירת הקשר עם האב באמצעות טכנולוגיה ונסיעות תכופות. נקבע כי יש לבחון את טובת הילדים בראייה רחבה. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.
7. תמ”ש (ת”א) 50603-01-14 ש.ל. נ’ א.ל. (2014) – בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשת אם להגר עם ילדיה לצרפת, בקובעו כי ההגירה תפגע בקשר המשמעותי של הילדים עם אביהם ומשפחתם המורחבת בישראל. הודגשה חשיבות היציבות בחיי הילדים. ניתן לעיין בפסק הדין המלא באתר תקדין.
8. בע”מ 9358/04 פלונית נ’ פלוני (2005) – בית המשפט העליון אישר הגירת אם עם ילדיה לארה”ב, תוך קביעת הסדרי ראייה נרחבים לאב. נקבע כי יש לבחון את טובת הילדים בראייה ארוכת טווח ואת ההזדמנויות שההגירה מציעה. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.
9. תמ”ש (ת”א) 20260/06 ס.ג. נ’ ע.ג. (2007) – בית המשפט לענייני משפחה אישר הגירת אב עם ילדיו לקנדה, לאחר שהשתכנע כי ההגירה תשפר את מצבו הכלכלי ותאפשר לו לספק לילדים חינוך איכותי יותר. נקבעו הסדרי קשר מפורטים עם האם. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר תקדין.
10. בע”מ 5710/05 פלוני נ’ פלונית (2006) – בית המשפט העליון דחה בקשת אם להגר עם ילדיה לאוסטרליה, בקובעו כי ההגירה תפגע בקשר המשמעותי של הילדים עם אביהם ומשפחתם המורחבת בישראל. הודגשה חשיבות היציבות בחיי הילדים. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.
11. תמ”ש (חי’) 3270/09 ל.ס. נ’ ר.ס. (2010) – בית המשפט לענייני משפחה אישר הגירת אם עם ילדיה לגרמניה, לאחר שהשתכנע כי ההגירה תאפשר לאם להתפתח מקצועית ולשפר את מצבה הכלכלי. נקבעו הסדרי קשר מקיפים עם האב. ניתן לעיין בפסק הדין המלא באתר תקדין.
12. בע”מ 4575/00 פלונית נ’ אלמוני (2001) – בית המשפט העליון אישר הגירת אם עם ילדיה לארה”ב, תוך קביעת הסדרי ראייה נרחבים לאב. נקבע כי יש לבחון את טובת הילדים בראייה ארוכת טווח ואת ההזדמנויות שההגירה מציעה. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.
13. תמ”ש (ת”א) 24981/01 ק.ש. נ’ ג’.ש. (2002) – בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשת אם להגר עם ילדיה לאנגליה, בקובעו כי ההגירה תפגע בקשר המשמעותי של הילדים עם אביהם ומשפחתם המורחבת בישראל. הודגשה חשיבות היציבות בחיי הילדים. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר תקדין.
14. בע”מ 3348/09 פלוני נ’ פלונית (2009) – בית המשפט העליון אישר הגירת אם עם ילדיה לארה”ב, תוך קביעת הסדרי ראייה נרחבים לאב. נקבע כי יש לבחון את טובת הילדים בראייה ארוכת טווח ואת ההזדמנויות שההגירה מציעה. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.
15. תמ”ש (ת”א) 13008/08 ש.כ. נ’ א.כ. (2009) – בית המשפט לענייני משפחה אישר הגירת אב עם ילדיו לארה”ב, לאחר שהשתכנע כי ההגירה תשפר את מצבו הכלכלי ותאפשר לו לספק לילדים חינוך איכותי יותר. נקבעו הסדרי קשר מפורטים עם האם. ניתן לעיין בפסק הדין המלא באתר תקדין.
16. בע”מ 5689/11 פלוני נ’ פלונית (2011) – בית המשפט העליון דחה בקשת אם להגר עם ילדיה לקנדה, בקובעו כי ההגירה תפגע בקשר המשמעותי של הילדים עם אביהם ומשפחתם המורחבת בישראל. הודגשה חשיבות היציבות בחיי הילדים. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.
17. תמ”ש (חי’) 4890/07 ר.ל. נ’ ע.ל. (2008) – בית המשפט לענייני משפחה אישר הגירת אם עם ילדיה לצרפת, לאחר שהשתכנע כי ההגירה תאפשר לאם להתפתח מקצועית ולשפר את מצבה הכלכלי. נקבעו הסדרי קשר מקיפים עם האב. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר תקדין.
18. בע”מ 9358/04 פלונית נ’ פלוני (2005) – בית המשפט העליון אישר הגירת אם עם ילדיה לארה”ב, תוך קביעת הסדרי ראייה נרחבים לאב. נקבע כי יש לבחון את טובת הילדים בראייה ארוכת טווח ואת ההזדמנויות שההגירה מציעה. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.
19. תמ”ש (ת”א) 36000-10-10 א.ש. נ’ י.ש. (2011) – בית המשפט לענייני משפחה אישר הגירת אם עם ילדיה לאנגליה, לאחר שהשתכנע כי ההגירה תשפר את מצבה הכלכלי ותאפשר לה לספק לילדים תנאים טובים יותר. נקבעו הסדרי קשר מקיפים עם האב. ניתן לעיין בפסק הדין המלא באתר תקדין.
20. בע”מ 1055/01 פלונית נ’ פלוני (2001) – בית המשפט העליון קבע כי יש לשקול את טובת הילדים כשיקול מרכזי בהחלטה על הגירה. במקרה זה, נדחתה בקשת האם להגר עם הילדים לארה”ב. הודגש כי יש לבחון את ההשפעה על הקשר עם ההורה הנשאר. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.
סיכום מאמר: הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין
הגירה לחוץ לארץ בעקבות הליך גירושין היא סוגיה מורכבת בעלת השלכות משמעותיות על כל הצדדים המעורבים. מאמר זה מסכם את הנקודות העיקריות שיש לקחת בחשבון בנושא זה.
ראשית, הסדרי המשמורת והביקורים עם הילדים מושפעים באופן משמעותי מהגירה לחו”ל. יש לבחון כיצד ניתן לשמור על קשר רציף עם הילדים ולהבטיח את טובתם. בנוסף, נדרשים מסמכים משפטיים מיוחדים לצורך הגירה, כגון אישורי יציאה מהארץ והסכמת ההורה השני.
ההשלכות הכלכליות של הגירה לחו”ל על חלוקת הרכוש והמזונות הן משמעותיות. יש לבחון כיצד ישפיע המעבר על יכולת ההורה המהגר לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות. כמו כן, חשוב להבין את הזכויות והחובות של ההורה המהגר ביחס לילדיו בארץ היעד.
תוקף הסכם הגירושין בארץ היעד הוא נושא מורכב שיש לבדוק היטב. יש לוודא כי ההסכם יהיה בר אכיפה גם במדינה החדשה. במקרים מסוימים, בית המשפט עשוי למנוע הגירה לחו”ל אם היא נוגדת את טובת הילדים או פוגעת בזכויות ההורה השני.
בתכנון ההגירה יש לקחת בחשבון שיקולים משפטיים רבים, כגון אכיפת פסקי דין והחלטות שיפוטיות מישראל בחו”ל. חשוב גם לבחון את האפשרויות לשמירה על קשר עם הילדים, כולל שימוש בטכנולוגיה לתקשורת מרחוק.
לבסוף, יש להתייחס להשלכות המשפטיות של ההגירה על זכויות הפנסיה והביטוח הלאומי, ולוודא כי זכויות אלו נשמרות גם לאחר המעבר לחו”ל.
אם אתם שוקלים הגירה לחו”ל בעקבות הליך גירושין, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי. משרד טאוב ושות’ מציע ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום בנושא זה. אנו מזמינים אתכם למלא את טופס יצירת הקשר בסוף המאמר או להתקשר למספר 072-3925081 לקביעת פגישת ייעוץ. צוות עורכי הדין המנוסה שלנו ישמח לסייע לכם בהבנת זכויותיכם והאפשרויות העומדות בפניכם.