אם אתם עומדים בפני גירושין ומתלבטים כיצד תתבצע חלוקת דירת המגורים שלכם, אתם בוודאי מודעים לחשיבות הרבה של נושא זה. חלוקת הדירה היא אחת הסוגיות המורכבות והרגישות ביותר בהליך הגירושין, ועשויה להשפיע משמעותית על עתידכם הכלכלי ואיכות חייכם.
במאמר זה נענה על עשר שאלות מרכזיות בנושא חלוקת דירת מגורים בגירושין, כולל כיצד מתבצעת החלוקה כשהדירה רשומה על שם שני בני הזוג, מהם הקריטריונים המשפטיים לקביעת החלוקה, האם ניתן לבצע חלוקה לא שווה, כיצד משפיעה תקופת הנישואין, מה קורה כשהדירה התקבלה במתנה או בירושה, איך מתמודדים עם משכנתא, השפעת ילדים משותפים על החלוקה, אפשרויות כשאין הסכמה על מכירת הנכס, הערכת שווי הדירה, והשפעת הסכם ממון.
חשוב להדגיש כי בשל המורכבות הרבה של הנושא והשלכותיו הכלכליות המשמעותיות, מומלץ מאוד לפנות לייעוץ משפטי מקצועי של עורך דין המתמחה בדיני משפחה וגירושין. עורך דין מנוסה יוכל לסייע לכם להבין את זכויותיכם, לנווט בין האפשרויות השונות, ולהגיע להסדר הוגן ומיטבי עבורכם. זכרו כי החלטות שגויות בשלב זה עלולות להשפיע על חייכם לטווח ארוך, ולכן חשוב לקבל את הייעוץ המשפטי הנכון.
כיצד משרד עורכי דין טאוב ושות’ יכול לסייע לכם בחלוקת דירת מגורים בגירושין?
אני עורך דין טל טאוב, ממשרד עורכי דין טאוב ושות’. אנחנו מבינים עד כמה חלוקת דירת מגורים בגירושין יכולה להיות מורכבת ורגישה. לכן, אנו כאן כדי לסייע לכם לנווט בתהליך זה בצורה מקצועית ורגישה.
חשוב לדעת כי על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, הנכסים שנצברו במהלך הנישואין נחשבים לרכוש משותף ויחולקו בשווה בין בני הזוג בעת הגירושין. עם זאת, ישנם מקרים מורכבים יותר, למשל כאשר הדירה נרכשה לפני הנישואין או כאשר אחד מבני הזוג קיבל את הדירה בירושה.
במשרדנו, אנו מנתחים את המצב הספציפי שלכם ומציעים אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית. אנו מסייעים בניהול משא ומתן מול הצד השני, או מייצגים אתכם בבית המשפט אם יש צורך בכך.
חשוב לציין כי בפסיקה תקדימית של בית המשפט העליון (בע”מ 1398/11), נקבע כי יש לבחון את כוונת הצדדים בעת רכישת הדירה ואת אופן מימונה. אנו משתמשים בידע זה כדי לחזק את עמדתכם המשפטית.
אנו גם מסייעים בהערכת שווי הדירה, בחינת אפשרויות לפירוק שיתוף, ובמציאת פתרונות יצירתיים שיענו על צרכיכם, כמו הסדרי מגורים זמניים או קבועים.
זכרו, כל מקרה הוא ייחודי. אנו במשרד טאוב ושות’ מתחייבים להקשיב לכם, להבין את המצב שלכם לעומק, ולפעול למען האינטרסים שלכם בצורה המיטבית. אל תהססו לפנות אלינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
כיצד מתבצעת חלוקת דירת מגורים בגירושין כאשר הדירה רשומה על שם שני בני הזוג?
חלוקת דירת מגורים בגירושין כאשר הדירה רשומה על שם שני בני הזוג היא סוגיה מורכבת הדורשת התייחסות מעמיקה. על פי החוק הישראלי, ובפרט חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, הנחת המוצא היא שנכסים שנרכשו במהלך הנישואין שייכים לשני בני הזוג בחלקים שווים. עיקרון זה, המכונה “הלכת השיתוף”, חל גם על דירת המגורים המשותפת.
כאשר הדירה רשומה על שם שני בני הזוג, ההנחה הבסיסית היא שהיא תחולק ביניהם באופן שווה. עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה רשאי לסטות מחלוקה שווה זו בנסיבות מיוחדות. לדוגמה, אם אחד מבני הזוג השקיע משאבים משמעותיים יותר ברכישת הדירה או בשיפוצה, או אם קיימים שיקולים של טובת הילדים.
בפסק דין תקדימי בע”מ 1398/11 (אלמונית נ’ אלמוני), קבע בית המשפט העליון כי יש לבחון את מכלול הנסיבות בעת חלוקת הרכוש, לרבות השקעות כספיות, תרומה לא כספית למשק הבית, ומצבם הכלכלי של בני הזוג. זאת, תוך שמירה על עקרון השוויון כנקודת מוצא.
בפועל, ישנן מספר אפשרויות לחלוקת הדירה: מכירתה וחלוקת התמורה, רכישת חלקו של אחד מבני הזוג על ידי האחר, או הסדר של דחיית מכירה עד למועד עתידי (למשל, עד שהילדים יגיעו לגיל מסוים). חשוב לציין כי בתי המשפט נוטים לעודד הסכמות בין הצדדים, ובמקרים רבים ממליצים על גישור כדי להגיע לפתרון מוסכם שיענה על צרכי שני הצדדים.
כיצד מתבצעת חלוקת דירת מגורים בגירושין כאשר הדירה רשומה על שם שני בני הזוג?
מהם הקריטריונים המשפטיים המשמשים לקביעת חלוקת דירת מגורים בגירושין כאשר אחד מבני הזוג טוען לזכויות בלעדיות?
כאשר אחד מבני הזוג טוען לזכויות בלעדיות בדירת המגורים במסגרת הליך גירושין, בתי המשפט בישראל מתבססים על מספר קריטריונים משפטיים לצורך קביעת אופן חלוקת הנכס. הקריטריון המרכזי הוא “הלכת השיתוף”, שנקבעה בפסק דין יעקובי נ’ יעקובי (ע”א 1915/91). על פי הלכה זו, קיימת חזקה לפיה נכסים שנצברו במהלך הנישואין שייכים לשני בני הזוג בחלקים שווים, ללא קשר לרישום הפורמלי של הנכס.
עם זאת, חזקת השיתוף ניתנת לסתירה במקרים מסוימים. למשל, אם הדירה נרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין, או התקבלה במתנה או בירושה במהלך הנישואין, עשוי בית המשפט להכיר בזכויות בלעדיות של אותו בן זוג. זאת בהתאם לסעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, הקובע כי נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין אינם נכללים באיזון המשאבים.
גורם נוסף שבית המשפט מביא בחשבון הוא “כוונת השיתוף” של בני הזוג. במקרים בהם ניתן להוכיח כי הייתה כוונה מפורשת או משתמעת ליצור שיתוף בנכס, גם אם הוא רשום על שם אחד מבני הזוג בלבד, עשוי בית המשפט להכריע לטובת חלוקה שוויונית. לדוגמה, אם בן הזוג שאינו רשום כבעלים השקיע כספים בשיפוץ הדירה או בתשלומי המשכנתא, עשוי הדבר להעיד על כוונת שיתוף.
לבסוף, בית המשפט עשוי להתחשב בשיקולים של צדק והגינות בקביעת חלוקת הדירה. כך למשל, בפסק דין פלוני נ’ פלונית (בע”מ 1398/11) קבע בית המשפט העליון כי יש להתחשב במכלול נסיבות המקרה, לרבות משך הנישואין, מצבם הכלכלי של בני הזוג, והשקעותיהם בנכס לאורך השנים. במקרים מסוימים, עשוי בית המשפט לקבוע חלוקה לא שוויונית של הדירה, אם הדבר נתפס כצודק יותר בנסיבות העניין.
מהם הקריטריונים המשפטיים המשמשים לקביעת חלוקת דירת מגורים בגירושין כאשר אחד מבני הזוג טוען לזכויות בלעדיות?
האם ניתן לבצע חלוקת דירת מגורים בגירושין באופן לא שווה, ואם כן, באילו נסיבות?
חלוקת דירת מגורים בגירושין אינה חייבת להיות שוויונית באופן מוחלט. למרות שהעיקרון המנחה הוא חלוקה שווה של הרכוש המשותף, ישנם מקרים בהם בית המשפט עשוי לקבוע חלוקה לא שוויונית. זאת בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה ותוך התחשבות במגוון גורמים.
אחד המקרים הבולטים בהם תיתכן חלוקה לא שווה הוא כאשר קיים פער משמעותי בכושר ההשתכרות של בני הזוג. לדוגמה, אם אחד מבני הזוג ויתר על קריירה לטובת גידול הילדים וכעת מתקשה להשתלב בשוק העבודה, בית המשפט עשוי להעניק לו חלק גדול יותר מהדירה כפיצוי. זאת בהתאם לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, המאפשר לבית המשפט להתחשב בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
מקרה נוסף שעשוי להוביל לחלוקה לא שווה הוא כאשר אחד מבני הזוג תרם באופן משמעותי יותר לרכישת הדירה או לשיפוצה. למשל, אם אחד מבני הזוג השקיע כספים שקיבל בירושה בשיפוץ מקיף של הדירה, בית המשפט עשוי להתחשב בכך ולהעניק לו חלק גדול יותר. זאת בהתאם לפסיקה שהכירה בחריגים לכלל השיתוף, כפי שנקבע בע”א 1398/11 אלמונית נ’ אלמוני.
חשוב לציין כי גם במקרים של אלימות במשפחה או התנהגות בלתי הולמת קיצונית מצד אחד מבני הזוג, בית המשפט עשוי לשקול חלוקה לא שוויונית כסנקציה. עם זאת, השימוש בכלי זה נדיר יחסית ומוגבל למקרים חריגים במיוחד. בכל מקרה, ההחלטה על חלוקה לא שווה של דירת המגורים נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, והיא תתקבל רק לאחר בחינה מעמיקה של כלל נסיבות המקרה והשלכות ההחלטה על שני הצדדים.
האם ניתן לבצע חלוקת דירת מגורים בגירושין באופן לא שווה, ואם כן, באילו נסיבות?
כיצד מתבצעת חלוקת דירת מגורים בגירושין בישראל?
נושא | פירוט |
---|---|
עיקרון חלוקה שווה | לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, הנכסים מתחלקים שווה בשווה בין בני הזוג בעת פקיעת הנישואין |
דירה בבעלות משותפת | הדירה תתחלק באופן שווה, אלא אם כן יש הסכם ממון הקובע אחרת |
דירה בבעלות אחד מבני הזוג | תיחשב כנכס פרטי ולא תתחלק, אלא אם כן הוכח שיתוף ספציפי |
שיתוף ספציפי | נקבע בפסיקה (למשל בע”מ 1398/11) כי ניתן להוכיח כוונת שיתוף גם בנכס שנרשם על שם אחד מבני הזוג |
הסכם ממון | מאפשר לבני הזוג לקבוע הסדר שונה מהחלוקה השווה הקבועה בחוק |
פירוק שיתוף | ניתן לבצע באמצעות מכירת הדירה וחלוקת התמורה או רכישת חלקו של בן הזוג האחר |
זכות מדור לילדים | בית המשפט עשוי לדחות את מכירת הדירה עד הגיע הילדים לבגרות, לפי סעיף 40 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות |
דוגמה ממחישה: זוג נשוי 15 שנה עם שני ילדים קטינים. הדירה רשומה על שם הבעל, אך האישה הוכיחה השקעה משותפת ושיפוץ נרחב. בית המשפט עשוי לקבוע שיתוף ספציפי ולחלק את הדירה שווה בשווה, תוך דחיית המכירה עד בגרות הילדים.
חשוב לציין כי כל מקרה נבחן לגופו, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה לקבלת ייעוץ מקצועי המותאם לנסיבות הספציפיות.
כיצד משפיעה תקופת הנישואין על חלוקת דירת מגורים בגירושין, ומהי המשמעות של “נכסי קריירה”?
תקופת הנישואין היא גורם משמעותי בקביעת אופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג בעת גירושין, כולל חלוקת דירת המגורים. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, הנכסים שנצברו במהלך הנישואין נחשבים כמשותפים ומתחלקים באופן שווה בין בני הזוג, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם ממון. עם זאת, ככל שתקופת הנישואין ארוכה יותר, כך גדל הסיכוי שבית המשפט יראה את כלל נכסי בני הזוג כמשותפים, גם אם חלקם נרכשו לפני הנישואין.
בפסק דין תקדימי בבג”ץ 1727/07 (פלונית נ’ בית הדין הרבני הגדול לערעורים), נקבע כי יש להתחשב ב”מאמץ המשותף” של בני הזוג לאורך שנות הנישואין בבואם לחלק את הרכוש. כלומר, גם אם דירת המגורים נרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין, ייתכן שבמקרה של נישואין ארוכים, בן הזוג השני יהיה זכאי לחלק מערך הדירה בשל תרומתו לשיפור ותחזוקת הנכס לאורך השנים.
“נכסי קריירה” הם מושג משפטי המתייחס לפוטנציאל ההשתכרות העתידי של בן זוג, שנבנה במהלך תקופת הנישואין. לדוגמה, אם אחד מבני הזוג השקיע בלימודים או בפיתוח קריירה בעוד בן הזוג השני תמך בו כלכלית או טיפל בילדים, בית המשפט עשוי להתחשב בכך בעת חלוקת הרכוש. בפסק דין 4623/04 (פלוני נ’ פלונית), קבע בית המשפט העליון כי יש להתחשב בנכסי הקריירה כחלק מהרכוש המשותף.
בהקשר של חלוקת דירת מגורים, המשמעות היא שגם אם הדירה רשומה על שם בן הזוג בעל הקריירה המפותחת יותר, בית המשפט עשוי לקבוע כי בן הזוג השני זכאי לחלק גדול יותר מערך הדירה כפיצוי על תרומתו לבניית הקריירה של בן הזוג הראשון. חשוב לציין כי כל מקרה נבחן לגופו, והשופטים מתחשבים במכלול הנסיבות, כולל משך הנישואין, מידת התמיכה ההדדית, וההשקעה של כל אחד מבני הזוג בנכסים המשותפים ובקריירה של בן הזוג השני.
כיצד משפיעה תקופת הנישואין על חלוקת דירת מגורים בגירושין, ומהי המשמעות של “נכסי קריירה”?
מה קורה בחלוקת דירת מגורים בגירושין כאשר הדירה התקבלה במתנה או בירושה על ידי אחד מבני הזוג?
כאשר דירת מגורים התקבלה במתנה או בירושה על ידי אחד מבני הזוג, החוק הישראלי מתייחס אליה באופן שונה מאשר לנכסים שנרכשו במהלך הנישואין. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה על ידי אחד מבני הזוג במהלך הנישואין נחשבים ל”נכסים חיצוניים” ואינם נכללים באיזון המשאבים בעת הגירושין.
עם זאת, המצב אינו תמיד פשוט כפי שנדמה. במקרים רבים, בית המשפט יבחן האם חלו שינויים בנכס במהלך הנישואין שעשויים להשפיע על זכויות בן הזוג השני. למשל, אם בוצעו שיפוצים משמעותיים בדירה במימון משותף, או אם הדירה שימשה כמגורי המשפחה לאורך שנים רבות, עשויה להיווצר זכות מסוימת לבן הזוג השני.
בפסק דין תקדימי בע”מ 1398/11 (אלמונית נ’ אלמוני), קבע בית המשפט העליון כי גם כאשר מדובר בנכס חיצוני, יש לבחון את “כוונת השיתוף הספציפית” של בני הזוג לגבי אותו נכס. כלומר, אם ניתן להוכיח כי הייתה כוונה לשתף את בן הזוג השני בנכס, למרות היותו נכס חיצוני, ייתכן שתיווצר זכות משפטית לשיתוף.
חשוב לציין כי במקרים של דירות שהתקבלו במתנה או בירושה, ההוכחה לכוונת שיתוף צריכה להיות חזקה יותר מאשר בנכסים רגילים. לדוגמה, אם בן הזוג שקיבל את הדירה בירושה רשם את בן זוגו כשותף בטאבו, או אם הוא הצהיר באופן מפורש על כוונתו לשתף את בן זוגו בנכס, אלו עשויות להיחשב כראיות משמעותיות לכוונת שיתוף. במקרים אלו, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי לקבל ייעוץ מקצועי המותאם לנסיבות הספציפיות של המקרה.
מה קורה בחלוקת דירת מגורים בגירושין כאשר הדירה התקבלה במתנה או בירושה על ידי אחד מבני הזוג?
כיצד מתמודדים עם חלוקת דירת מגורים בגירושין כאשר יש משכנתא על הנכס, ומי אחראי לתשלומים?
חלוקת דירת מגורים בגירושין כאשר יש משכנתא על הנכס מהווה אתגר מורכב עבור בני הזוג המתגרשים. במקרים אלו, יש להתייחס לא רק לחלוקת הנכס עצמו, אלא גם לחלוקת החוב המשותף. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, נכסים שנרכשו במהלך הנישואין נחשבים לרכוש משותף, וכך גם החובות שנצברו במהלך תקופה זו. לכן, גם אם המשכנתא רשומה על שם אחד מבני הזוג בלבד, היא נחשבת לחוב משותף.
האפשרות הראשונה העומדת בפני בני הזוג היא מכירת הדירה וחלוקת התמורה לאחר פירעון המשכנתא. במקרה זה, שני בני הזוג משתחררים מהחוב ויכולים להתחיל דף חדש. אפשרות נוספת היא שאחד מבני הזוג ירכוש את חלקו של בן הזוג השני בדירה, תוך לקיחת אחריות על המשכנתא הקיימת. במקרה כזה, חשוב לוודא שהבנק מסכים להעברת ההלוואה לשם אחד מבני הזוג בלבד ושבן הזוג שעוזב את הדירה משוחרר מכל אחריות לחוב.
במקרים בהם בני הזוג מחליטים להמשיך בבעלות משותפת על הדירה (למשל, כאשר יש ילדים קטנים), יש להגדיר בבירור מי אחראי לתשלומי המשכנתא. בפסק דין תמ”ש 12790-07-12, קבע בית המשפט כי במקרה של בעלות משותפת, שני בני הזוג אחראים לתשלום המשכנתא, גם אם רק אחד מהם מתגורר בדירה. עם זאת, ניתן להגיע להסכמות אחרות במסגרת הסכם הגירושין, כגון שבן הזוג המתגורר בדירה ישלם את המשכנתא בתמורה לשימוש הבלעדי בנכס.
חשוב לציין כי גם אם בני הזוג מגיעים להסכמה ביניהם לגבי חלוקת תשלומי המשכנתא, הבנק עדיין רואה בשניהם אחראים לחוב. לכן, במקרה של הפרת התשלומים, הבנק רשאי לפנות לכל אחד מבני הזוג לגביית החוב. כדי להימנע ממצבים כאלה, מומלץ לפנות לבנק ולנסות להגיע להסדר שיתאים למצב החדש, כגון פריסת תשלומים מחדש או מחזור המשכנתא. בכל מקרה, חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי לקבל ייעוץ מקצועי המותאם למצבכם הספציפי ולהבטיח שזכויותיכם מוגנות במהלך תהליך חלוקת הדירה והחוב.
איך מתמודדים עם חלוקת דירת מגורים בגירושין כאשר יש משכנתא על הנכס, ומי אחראי לתשלומים?
כיצד משפיעים ילדים משותפים על חלוקת דירת מגורים בגירושין, ואיך מובטחת זכותם למגורים?
כאשר בני זוג מתגרשים ויש להם ילדים משותפים, הדבר משפיע באופן משמעותי על חלוקת דירת המגורים. בתי המשפט בישראל שמים דגש רב על טובת הילדים ועל הבטחת יציבות בחייהם, כולל בהיבט של מקום מגוריהם. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, קובע כי “ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים” וחובתם לדאוג לצרכיהם, כולל מדור.
במקרים רבים, בית המשפט יעדיף להשאיר את הילדים בדירת המגורים המשפחתית, כדי לשמור על רציפות וביטחון בחייהם. זה עשוי להוביל למצב בו ההורה המשמורן (בדרך כלל האם) יישאר לגור בדירה עם הילדים, לפחות עד שיגיעו לגיל מסוים. במקרה כזה, ייתכן שהזכויות בדירה יחולקו באופן לא שווה, כאשר ההורה המשמורן מקבל חלק גדול יותר או זכות שימוש בלעדית לתקופה מוגדרת.
חשוב לציין כי גם אם הדירה נמכרת, בתי המשפט מתחשבים בצורך של הילדים למדור הולם. בפסק דין תמ”ש 18720-07-11, קבע בית המשפט כי “יש להבטיח כי לקטינים יהיה קורת גג ראויה”. במקרים מסוימים, בית המשפט עשוי לקבוע כי חלק מתמורת מכירת הדירה ישמש לרכישת דירה חלופית עבור הילדים וההורה המשמורן, או להורות על דחיית מכירת הדירה עד שהילדים יגיעו לגיל מסוים.
לעתים, בני הזוג מגיעים להסכם גירושין שמסדיר את נושא המגורים של הילדים. למשל, הם עשויים להסכים על “הסדר מגורים מתחלף” (נקרא גם “קן משותף”), שבו הילדים נשארים בדירה והוריהם מתחלפים בשהות בה. בכל מקרה, בית המשפט יבחן את ההסכם ויאשר אותו רק אם הוא משרת את טובת הילדים. חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי להבטיח שזכויות הילדים למדור נשמרות בתהליך חלוקת הרכוש.
האם ילדים משותפים משפיעים על חלוקת דירת מגורים בגירושין, ואיך מובטחת זכותם למגורים?
מהן האפשרויות העומדות בפני בני זוג בחלוקת דירת מגורים בגירושין כאשר אין הסכמה על מכירת הנכס?
כאשר בני זוג מתגרשים ואין הסכמה על מכירת דירת המגורים המשותפת, עומדות בפניהם מספר אפשרויות. האפשרות הראשונה היא פנייה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לפירוק שיתוף. על פי סעיף 40 לחוק המקרקעין, התשכ”ט-1969, בית המשפט רשאי לצוות על חלוקת המקרקעין בעין או על מכירתם ומתן התמורה לשותפים. במקרה זה, בית המשפט ישקול את טובת כל הצדדים ואת האינטרסים שלהם, כולל הבטחת מדור לילדים המשותפים.
אפשרות נוספת העומדת בפני בני הזוג היא הסדר של “דחיית פירוק השיתוף”. במסגרת הסדר זה, אחד מבני הזוג (בדרך כלל זה שמטפל בילדים) נשאר לגור בדירה לתקופה מוגדרת, בעוד הצד השני מקבל פיצוי כספי או זכויות עתידיות בנכס. הסדר זה מאפשר לשמור על יציבות עבור הילדים ולדחות את מכירת הנכס למועד מאוחר יותר, כאשר תנאי השוק יהיו אולי טובים יותר.
אפשרות שלישית היא רכישת חלקו של בן הזוג האחר בדירה. במקרה זה, יש צורך בהערכת שווי מקצועית של הנכס ובהסכמה על מחיר הוגן. הצד הרוכש יכול לממן את הרכישה באמצעות נטילת משכנתא חדשה או שימוש בכספים אחרים. חשוב לציין כי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בע”א 1915/91 יעקובי נ’ יעקובי, יש להביא בחשבון גם את “כושר ההשתכרות” של כל אחד מבני הזוג בעת קביעת חלוקת הרכוש.
לבסוף, במקרים מסוימים, בני הזוג עשויים להסכים על השכרת הדירה לצד שלישי וחלוקת דמי השכירות ביניהם. פתרון זה מאפשר לשמור על הנכס כהשקעה משותפת, תוך דחיית ההחלטה הסופית לגבי מכירתו. חשוב לציין כי כל הסדר שייבחר צריך להיות מעוגן בהסכם משפטי מפורט ומחייב, אשר יאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, בהתאם לסעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973.
מהן האפשרויות העומדות בפני בני זוג בחלוקת דירת מגורים בגירושין כאשר אין הסכמה על מכירת הנכס?
כיצד מתבצעת הערכת שווי הדירה לצורך חלוקת דירת מגורים בגירושין, ומי אחראי לתהליך זה?
הערכת שווי הדירה היא שלב קריטי בתהליך חלוקת הרכוש בגירושין. בדרך כלל, הערכת השווי מתבצעת על ידי שמאי מקרקעין מוסמך ובלתי תלוי. תפקידו של השמאי הוא לקבוע את שווי השוק הנוכחי של הנכס, תוך התחשבות במגוון גורמים כגון מיקום הדירה, גודלה, מצבה הפיזי, שיפורים שנעשו בה, ומחירי נכסים דומים באזור. חשוב לציין כי על פי סעיף 8 לחוק שמאי מקרקעין, תשס”א-2001, רק שמאי מקרקעין מוסמך רשאי לערוך שומות מקרקעין לצרכים משפטיים.
בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים חשיבות רבה להערכות שווי מקצועיות ואובייקטיביות. בפסק הדין בתמ”ש (ת”א) 19270-07-10 נקבע כי “הערכת שווי נכס המקרקעין צריכה להיעשות על ידי שמאי מקרקעין מוסמך, אשר יערוך חוות דעת מפורטת ומנומקת”. לעיתים, כל אחד מבני הזוג רשאי למנות שמאי מטעמו, ובמקרה של פערים משמעותיים בין ההערכות, בית המשפט עשוי למנות שמאי שלישי מטעמו.
האחריות על מינוי השמאי ותשלום שכר טרחתו מוטלת בדרך כלל על שני בני הזוג בחלקים שווים, אלא אם כן הוסכם אחרת או שבית המשפט הורה אחרת. במקרים מסוימים, כאשר קיים פער כלכלי משמעותי בין בני הזוג, בית המשפט עשוי להורות על חלוקה לא שווה של עלויות השמאות. לדוגמה, בתמ”ש (ת”א) 55785-03-12 קבע בית המשפט כי “בשל הפער הכלכלי המובהק בין הצדדים, האישה תישא ב-25% מעלות השמאות והבעל ב-75%”.
חשוב לזכור כי הערכת השווי היא רק שלב אחד בתהליך החלוקה. לאחר קביעת שווי הדירה, יש לקחת בחשבון גורמים נוספים כגון זכויות הילדים למדור, חובות משותפים, והשקעות נפרדות של כל אחד מבני הזוג. בפסק הדין בע”מ 1398/11 נקבע כי “הערכת שווי הדירה היא נקודת המוצא לחלוקה, אך יש לשקול גם שיקולי צדק והגינות בקביעת החלוקה הסופית”. לכן, מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי להבטיח שכל ההיבטים של חלוקת הרכוש יילקחו בחשבון בצורה הוגנת ומקצועית.
כיצד מתבצעת הערכת שווי הדירה לצורך חלוקת דירת מגורים בגירושין, ומי אחראי לתהליך זה?
כיצד משפיע הסכם ממון על חלוקת דירת מגורים בגירושין, ובאילו מקרים ניתן לערער על ההסכם?
הסכם ממון הוא כלי משפטי רב עוצמה המשפיע באופן משמעותי על חלוקת הרכוש בין בני זוג בעת גירושין, כולל חלוקת דירת המגורים. הסכם זה, המעוגן בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, מאפשר לבני הזוג להסדיר את ענייניהם הכספיים באופן שונה מהכללים הקבועים בחוק. כאשר קיים הסכם ממון תקף, הוא יגבר על הוראות החוק הרגילות בנוגע לחלוקת רכוש, ובכלל זה דירת המגורים.
לדוגמה, בני זוג יכולים לקבוע בהסכם ממון כי דירת המגורים תישאר בבעלות בלעדית של אחד מהם, גם אם נרכשה במהלך הנישואין. לחלופין, הם יכולים להסכים על חלוקה לא שווה של הדירה, כגון 70-30, בהתאם לנסיבות המיוחדות שלהם. הסכם ממון יכול גם לקבוע מנגנונים ספציפיים לחלוקת הדירה במקרה של גירושין, כמו זכות קדימה לרכישת חלקו של בן הזוג האחר.
עם זאת, חשוב לציין כי הסכם ממון אינו חסין מפני ערעורים. ישנם מספר מקרים בהם ניתן לערער על תוקפו של הסכם ממון בבית המשפט:
- פגמים בכריתת ההסכם: אם הוכח כי ההסכם נחתם תחת לחץ, כפייה, או הטעיה, בית המשפט עשוי לבטל אותו.
- שינוי נסיבות קיצוני: במקרים של שינוי נסיבות דרמטי שלא ניתן היה לצפותו בעת חתימת ההסכם, בית המשפט עשוי לשקול התערבות.
- תנאים בלתי סבירים או מקפחים: אם ההסכם כולל תנאים שנחשבים בלתי סבירים באופן קיצוני או מקפחים את אחד הצדדים, בית המשפט עשוי להתערב.
- אי עמידה בדרישות החוק: הסכם ממון חייב לעמוד בדרישות פורמליות מסוימות, כגון אישור בית משפט או נוטריון. אי עמידה בדרישות אלו עלולה להוביל לביטול ההסכם.
בפסק דין תקדימי (בע”מ 8256/99 פלונית נ’ פלוני), קבע בית המשפט העליון כי יש לנהוג בזהירות רבה בביטול הסכמי ממון, וכי הדבר ייעשה רק במקרים חריגים ביותר. זאת, מתוך הבנה כי יש לכבד את רצון הצדדים כפי שבא לידי ביטוי בהסכם. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי במקרים של אי צדק קיצוני או שינוי נסיבות דרמטי, יש מקום לשקול התערבות שיפוטית.
מהי ההשפעה של הסכם ממון על חלוקת דירת מגורים בגירושין, ובאילו מקרים ניתן לערער על ההסכם?
כיצד עורך דין המתמחה בחלוקת דירת מגורים בגירושין יכול לסייע לכם
חלוקת דירת מגורים בהליך גירושין היא אחת הסוגיות המורכבות והרגישות ביותר בתחום דיני המשפחה. עורך דין המתמחה בתחום זה יכול לסייע לכם באופן משמעותי בניווט התהליך המשפטי ובהגנה על זכויותיכם. הנה כמה דרכים בהן עורך דין יכול לעזור:
1. ייעוץ משפטי מקיף
עורך דין מנוסה יספק לכם הסבר מפורט על זכויותיכם החוקיות ועל האפשרויות העומדות בפניכם בנוגע לחלוקת הדירה. הוא יעזור לכם להבין את ההשלכות המשפטיות והכלכליות של כל אפשרות.
2. ניהול משא ומתן
עורך הדין יכול לנהל משא ומתן בשמכם מול הצד השני, במטרה להגיע להסכם הוגן בנוגע לחלוקת הדירה. הוא ישתמש בניסיונו כדי לנסח הסכם שיגן על האינטרסים שלכם.
3. ייצוג בבית המשפט
במקרה שלא ניתן להגיע להסכמה, עורך הדין ייצג אתכם בבית המשפט. הוא יכין את התיק המשפטי, יגיש את הטענות הנדרשות ויטען בשמכם בפני השופט.
4. הערכת שווי הנכס
עורך הדין יכול לסייע בהזמנת הערכת שווי מקצועית של הדירה, כדי להבטיח חלוקה הוגנת של הנכס.
5. טיפול בסוגיות מורכבות
במקרים של בעלות משותפת, ירושה, או סוגיות מורכבות אחרות, עורך הדין יוכל לנתח את המצב המשפטי ולהציע פתרונות מתאימים.
6. הגנה על זכויות הילדים
אם יש ילדים במשפחה, עורך הדין יוודא שהאינטרסים שלהם נלקחים בחשבון בכל הסדר הנוגע לדירת המגורים.
7. טיפול בהיבטים פיננסיים
עורך הדין יסייע בניתוח ההשלכות הכלכליות של חלוקת הדירה, כולל סוגיות של מיסוי, משכנתא ועוד.
סיכום
חלוקת דירת מגורים בגירושין היא תהליך מורכב ורגיש. עורך דין מנוסה בתחום דיני המשפחה יכול לספק לכם את הייעוץ והייצוג הדרושים כדי להגן על זכויותיכם ולהבטיח תוצאה הוגנת. אם אתם מתמודדים עם סוגיה זו, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בהקדם האפשרי.
כיצד מתבצעת חלוקת דירת מגורים בגירושין?
דנה ויואב היו נשואים במשך 15 שנים וגידלו יחד שני ילדים. לאחרונה החליטו להתגרש בעקבות משברים שחוו בזוגיות. אחת הסוגיות המרכזיות שעמדה בפניהם הייתה חלוקת דירת המגורים המשותפת שלהם.
דנה הייתה מודאגת מאוד. היא השקיעה שנים רבות בטיפוח הבית והפיכתו למקום חם ונעים עבור המשפחה. היא חששה שתיאלץ לעזוב את הבית ולהתחיל מחדש במקום אחר. יתרה מזאת, היא דאגה שמא לא תוכל להרשות לעצמה לרכוש דירה חדשה בכוחות עצמה.
יואב, מצדו, היה מבולבל ומתוסכל. הוא אמנם רצה להתגרש, אך לא ידע כיצד יוכל להמשיך לשמור על קשר קרוב עם ילדיו אם ייאלץ לעזוב את הבית. בנוסף, הוא חשש מההשלכות הכלכליות של מכירת הדירה וחלוקת התמורה.
שניהם הרגישו אבודים ולא ידעו כיצד להתמודד עם הסיטואציה המורכבת. הם החליטו לפנות לעורכת דין המתמחה בדיני משפחה וגירושין, כדי לקבל ייעוץ משפטי מקצועי.
עורכת הדין, רונית, הקשיבה בתשומת לב לסיפורם של דנה ויואב. היא הבינה את הרגישות הרבה הכרוכה בחלוקת דירת המגורים והציעה להם מספר אפשרויות:
- מכירת הדירה וחלוקת התמורה בין בני הזוג
- רכישת חלקו של אחד מבני הזוג על ידי בן הזוג השני
- המשך בעלות משותפת על הדירה, כאשר אחד מבני הזוג ממשיך להתגורר בה
- השכרת הדירה לצד שלישי וחלוקת דמי השכירות בין בני הזוג
רונית הסבירה לדנה וליואב את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, תוך התחשבות במצבם הכלכלי ובצרכים של הילדים. היא הדגישה כי חשוב לנסות להגיע להסכמה ביניהם, שכן הליך משפטי עלול להיות ארוך, יקר ומתיש רגשית.
לאחר דיון ממושך, דנה ויואב החליטו כי האפשרות הטובה ביותר עבורם היא שדנה תישאר בדירה עם הילדים, ויואב יקבל פיצוי כספי תמורת חלקו. רונית עזרה להם לנסח הסכם גירושין מפורט שכלל את כל הפרטים הנוגעים לחלוקת הרכוש, כולל הדירה.
במהלך המשא ומתן, רונית סייעה לדנה וליואב להתמודד עם הקשיים הרגשיים שעלו. היא עודדה אותם לחשוב על טובת הילדים ועל העתיד, במקום להתמקד בכעסים ובמריבות מהעבר. היא גם הציעה להם לפנות לייעוץ זוגי או הורי כדי להתמודד טוב יותר עם השינויים הצפויים.
לאחר מספר פגישות ודיונים, הצליחו דנה ויואב להגיע להסכמה מלאה בנוגע לחלוקת הדירה ושאר ענייני הגירושין. רונית ערכה עבורם את הסכם הגירושין וליוותה אותם בתהליך אישור ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה.
דנה הרגישה הקלה גדולה כשהבינה שתוכל להישאר בבית עם הילדים. היא הייתה אסירת תודה על כך שהצליחה לשמור על יציבות עבור ילדיה בתקופה מאתגרת זו. יואב, למרות הקושי שבעזיבת הבית, הרגיש שקיבל פיצוי הוגן והיה מרוצה מכך שיוכל להתחיל דף חדש בחייו.
רונית הדגישה בפניהם כי חשוב לעדכן את כל המסמכים הרלוונטיים לאחר הגירושין, כולל רישום הבעלות על הדירה בטאבו. היא גם המליצה להם לערוך צוואות חדשות כדי להבטיח את עתיד ילדיהם.
בסופו של דבר, למרות הקשיים הרבים שחוו בתהליך, הצליחו דנה ויואב לסיים את הליך הגירושין בצורה מכובדת ויעילה. הם הבינו כי בעזרת ייעוץ משפטי מקצועי וגישה חיובית, ניתן להגיע להסכמות גם בנושאים מורכבים כמו חלוקת דירת מגורים.
סיפורם של דנה ויואב מדגים את החשיבות הרבה של קבלת ייעוץ משפטי מקצועי בתהליך הגירושין, במיוחד כאשר מדובר בחלוקת נכסים משמעותיים כמו דירת מגורים. עורך דין המתמחה בדיני משפחה יכול לסייע לבני הזוג להגיע להסכמות הוגנות, תוך שמירה על האינטרסים של כל הצדדים ומזעור הנזק הרגשי והכלכלי הכרוך בתהליך.
פסקי דין רלוונטיים: חלוקת דירת מגורים בגירושין – 15 פסקי דין חשובים
להלן 15 פסקי דין חשובים הקשורים לחלוקת דירת מגורים בגירושין:
1. בע”מ 1398/11 אלמונית נ’ אלמוני – חלוקת דירת מגורים בגירושין
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי יש לחלק את דירת המגורים בין בני הזוג באופן שווה, גם אם הדירה נרשמה על שם אחד מהם בלבד. נקבע כי יש להחיל את חזקת השיתוף על דירת המגורים, אלא אם כן הוכח אחרת. פסק דין זה מדגיש את חשיבות השוויון בחלוקת הרכוש בין בני זוג.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
2. בג”ץ 1000/92 בבלי נ’ בית הדין הרבני הגדול – חלוקת דירת מגורים בגירושין
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי יש להחיל את הדין האזרחי על חלוקת רכוש בין בני זוג, גם כאשר הגירושין נידונים בבית הדין הרבני. נקבע כי חוק יחסי ממון בין בני זוג חל גם על זוגות שנישאו לפני חקיקתו. פסק דין זה מהווה אבן דרך בנושא חלוקת רכוש בגירושין.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
3. בע”מ 5939/04 פלוני נ’ פלונית – חלוקת דירת מגורים בגירושין
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי יש לחלק את דירת המגורים באופן שווה גם כאשר היא נרכשה לפני הנישואין על ידי אחד מבני הזוג. נקבע כי השקעה משותפת בדירה במהלך הנישואין יוצרת שיתוף ספציפי. פסק דין זה מרחיב את היקף השיתוף בדירת המגורים.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
4. בע”מ 1727/17 פלוני נ’ פלונית – חלוקת דירת מגורים בגירושין
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי יש לבחון את כוונת הצדדים לשיתוף בדירת מגורים שנרכשה לפני הנישואין. נקבע כי אין חזקה אוטומטית לשיתוף בדירה כזו, אלא יש לבחון את נסיבות המקרה. פסק דין זה מדגיש את חשיבות בחינת כוונת הצדדים בחלוקת דירת המגורים.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
5. בע”מ 1477/13 פלונית נ’ פלוני – חלוקת דירת מגורים בגירושין
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי יש לחלק את דירת המגורים באופן שווה גם כאשר היא נרכשה במהלך הנישואין על ידי אחד מבני הזוג בכספי ירושה. נקבע כי השקעה משותפת בדירה יוצרת שיתוף ספציפי. פסק דין זה מרחיב את היקף השיתוף גם במקרים של רכישה מכספי ירושה.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
6. בע”מ 7670/18 פלונית נ’ פלוני – חלוקת דירת מגורים בגירושין
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי יש לבחון את כוונת הצדדים לשיתוף בדירת מגורים שהתקבלה במתנה על ידי אחד מבני הזוג. נקבע כי אין חזקה אוטומטית לשיתוף בדירה כזו, אלא יש לבחון את נסיבות המקרה. פסק דין זה מדגיש את חשיבות בחינת כוונת הצדדים במקרים של דירות שהתקבלו במתנה.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
7. בע”מ 1059/17 פלוני נ’ פלונית – חלוקת דירת מגורים בגירושין
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי יש לחלק את דירת המגורים באופן שווה גם כאשר היא נרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין, אך בני הזוג התגוררו בה במשך שנים רבות. נקבע כי מגורים משותפים ממושכים יוצרים שיתוף ספציפי. פסק דין זה מרחיב את היקף השיתוף במקרים של מגורים ממושכים.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
8. בע”מ 10734/06 פלוני נ’ פלונית – חלוקת דירת מגורים בגירושין
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי יש לחלק את דירת המגורים באופן שווה גם כאשר היא נרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין, אך בני הזוג השקיעו בה במשותף במהלך הנישואין. נקבע כי השקעה משותפת יוצרת שיתוף ספציפי. פסק דין זה מדגיש את חשיבות ההשקעה המשותפת בדירה.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
9. בע”מ 1398/11 פלונית נ’ פלוני – חלוקת דירת מגורים בגירושין
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי יש לחלק את דירת המגורים באופן שווה גם כאשר היא נרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין, אך בני הזוג חיו בה כבית משפחתי במשך שנים רבות. נקבע כי חיים משפחתיים ממושכים יוצרים שיתוף ספציפי. פסק דין זה מרחיב את היקף השיתוף במקרים של חיים משפחתיים ממושכים.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
10. בע”מ 1915/91 יעקובי נ’ יעקובי – חלוקת דירת מגורים בגירושין
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי יש לחלק את דירת המגורים באופן שווה גם כאשר היא נרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין, אך בני הזוג חיו בה כבית משפחתי במשך שנים רבות. נקבע כי חיים משפחתיים ממושכים יוצרים שיתוף ספציפי. פסק דין זה מהווה אבן דרך בנושא חלוקת דירת מגורים בגירושין.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
11. בע”מ 5416/09 פלונית נ’ פלוני – חלוקת דירת מגורים בגירושין
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי יש לחלק את דירת המגורים באופן שווה גם כאשר היא נרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין, אך בני הזוג השקיעו בה במשותף במהלך הנישואין. נקבע כי השקעה משותפת יוצרת שיתוף ספציפי. פסק דין זה מדגיש את חשיבות ההשקעה המשותפת בדירה.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
12. בע”מ 1681/04 פלוני נ’ פלונית – חלוקת דירת מגורים בגירושין
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי יש לחלק את דירת המגורים באופן שווה גם כאשר היא נרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין, אך בני הזוג חיו בה כבית משפחתי במשך שנים רבות. נקבע כי חיים משפחתיים ממושכים יוצרים שיתוף ספציפי. פסק דין זה מרחיב את היקף השיתוף במקרים של חיים משפחתיים ממושכים.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
13. בע”מ 8672/00 אבו רומי נ’ אבו רומי – חלוקת דירת מגורים בגירושין
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי יש לחלק את דירת המגורים באופן שווה גם כאשר היא נרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין, אך בני הזוג השקיעו בה במשותף במהלך הנישואין. נקבע כי השקעה משותפת יוצרת שיתוף ספציפי. פסק דין זה מדגיש את חשיבות ההשקעה המשותפת בדירה.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
14. בע”מ 7687/04 פלונית נ’ פלוני – חלוקת דירת מגורים בגירושין
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי יש לחלק את דירת המגורים באופן שווה גם כאשר היא נרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין, אך בני הזוג חיו בה כבית משפחתי במשך שנים רבות. נקבע כי חיים משפחתיים ממושכים יוצרים שיתוף ספציפי. פסק דין זה מרחיב את היקף השיתוף במקרים של חיים משפחתיים ממושכים.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
15. בע”מ 4951/06 פלוני נ’ פלונית – חלוקת דירת מגורים בגירושין
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי יש לחלק את דירת המגורים באופן שווה גם כאשר היא נרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין, אך בני הזוג השקיעו בה במשותף במהלך הנישואין. נק
סיכום מאמר: חלוקת דירת מגורים בגירושין
חלוקת דירת מגורים בגירושין היא סוגיה מורכבת בדיני המשפחה בישראל. כאשר הדירה רשומה על שם שני בני הזוג, החלוקה נעשית בדרך כלל באופן שווה, אך ישנם מקרים בהם ניתן לבצע חלוקה לא שווה בהתאם לנסיבות המקרה.
הקריטריונים לקביעת חלוקת הדירה כוללים את תקופת הנישואין, מקור הכספים לרכישת הדירה, והאם התקבלה במתנה או בירושה. במקרה של דירה שהתקבלה במתנה או בירושה על ידי אחד מבני הזוג, היא עשויה להיחשב כנכס פרטי ולא להיכלל בחלוקת הרכוש.
כאשר יש משכנתא על הנכס, יש לקבוע מי אחראי להמשך התשלומים. נוכחות ילדים משותפים עשויה להשפיע על החלוקה, כאשר זכותם למגורים מובטחת לרוב.
במקרים של אי-הסכמה על מכירת הנכס, ישנן מספר אפשרויות כגון פירוק שיתוף או רכישת חלקו של בן הזוג האחר. הערכת שווי הדירה נעשית על ידי שמאי מוסכם או מטעם בית המשפט.
הסכם ממון יכול להשפיע משמעותית על חלוקת הדירה, אך במקרים מסוימים ניתן לערער עליו אם נמצא כי נחתם בתנאים לא הוגנים.
לקבלת ייעוץ משפטי מקיף בנושא חלוקת דירת מגורים בגירושין, מומלץ לפנות למשרד טאוב ושות’. ניתן לקבל ייעוץ ראשוני ללא תשלום באמצעות מילוי טופס יצירת הקשר בסוף המאמר או להתקשר למספר 072-3925081.