ידועים בציבור: חובות וזכויות

אם אתם חיים בזוגיות ללא נישואים רשמיים, חשוב שתכירו את זכויותיכם וחובותיכם כידועים בציבור. מעמד זה מעניק לכם הגנות משפטיות משמעותיות, אך גם מטיל עליכם אחריות. במאמר זה נסקור את הסוגיות המרכזיות הנוגעות לידועים בציבור בישראל, כולל קריטריונים להכרה במעמד, זכויות ירושה, חלוקת רכוש בפרידה, אימוץ ופונדקאות, זכויות סוציאליות, מזונות, ענייני ילדים, הסכמי ממון, הטבות מס וזכויות דיור.

הבנת הזכויות והחובות שלכם כידועים בציבור היא קריטית לניהול חיים משותפים מוצלחים ולהגנה על האינטרסים שלכם. מורכבות החוק בתחום זה והשלכותיו הנרחבות על חייכם מדגישות את החשיבות של קבלת ייעוץ משפטי מקצועי. עורך דין המתמחה בדיני משפחה יוכל לסייע לכם לנווט בסבך החוקים, להבטיח את זכויותיכם ולמנוע סכסוכים עתידיים. באמצעות ייעוץ מקצועי תוכלו לקבל החלטות מושכלות לגבי עתידכם המשותף ולהבטיח הגנה משפטית מקיפה לזוגיות שלכם.

כיצד משרד עורכי דין טאוב ושות’ יכול לסייע לידועים בציבור בהבנת זכויותיהם וחובותיהם?

במשרד עורכי דין טאוב ושות’, אנו מתמחים בסיוע לידועים בציבור להבין ולממש את זכויותיהם וחובותיהם המשפטיות. כידוע, מעמד “ידועים בציבור” אינו מוסדר באופן מלא בחוק הישראלי, אך במהלך השנים נוצרה פסיקה ענפה המעניקה לידועים בציבור זכויות דומות לאלו של בני זוג נשואים.

אני יכול לסייע לכם בהבנת הזכויות הבאות:

• זכויות כלכליות: על פי פסיקת בית המשפט העליון, ידועים בציבור זכאים לחלוקת רכוש משותף בדומה לבני זוג נשואים. אסייע לכם בהבנת זכויותיכם ובעריכת הסכם ממון מתאים.
• זכויות סוציאליות: חוק הביטוח הלאומי מכיר בידועים בציבור לצורך קצבאות שארים ותלויים. אדריך אתכם כיצד להבטיח את זכויותיכם מול המוסד לביטוח לאומי.
• זכויות מגורים: על פי חוק הגנת הדייר, בן זוג ידוע בציבור זכאי להישאר בדירת המגורים המשותפת גם לאחר פטירת בן הזוג. אסביר לכם כיצד להבטיח זכות זו.
• זכויות הוריות: בית המשפט העליון קבע כי ידועים בציבור יכולים לאמץ ילדים במשותף. אלווה אתכם בתהליך האימוץ או בהסדרת ההורות המשותפת.

בנוסף, אסייע לכם בהבנת החובות החלות עליכם כידועים בציבור, כגון חובת המזונות ההדדית שנקבעה בפסיקה.

חשוב לזכור כי על אף הדמיון הרב, עדיין קיימים הבדלים משמעותיים בין ידועים בציבור לבני זוג נשואים. למשל, בתחום הירושה – ידוע בציבור אינו יורש אוטומטית את בן זוגו ללא צוואה. אני אסביר לכם את ההבדלים הללו ואסייע בעריכת צוואה או הסכם מתאים להבטחת זכויותיכם.

במשרדנו, אנו מאמינים כי הבנה מעמיקה של זכויותיכם וחובותיכם היא המפתח ליחסים זוגיים יציבים ובטוחים מבחינה משפטית. פנו אלינו עוד היום לייעוץ מקיף ומקצועי בנושא.

מהם הקריטריונים המשפטיים להכרה בזוג כ”ידועים בציבור” בישראל, ואילו ראיות נדרשות להוכחת מעמד זה?

מעמד “ידועים בציבור” בישראל מוכר משפטית ומעניק לזוגות שאינם נשואים זכויות וחובות דומות לאלו של זוגות נשואים. עם זאת, הקריטריונים להכרה במעמד זה אינם מוגדרים באופן מפורש בחוק, אלא נקבעו בפסיקה לאורך השנים. בתי המשפט בוחנים מספר גורמים מרכזיים בעת הכרעה האם זוג מהווה “ידועים בציבור”:

1. חיים משותפים תחת קורת גג אחת: זהו אחד הקריטריונים המרכזיים. בית המשפט יבחן האם בני הזוג מתגוררים יחד באופן קבוע ומנהלים משק בית משותף. עם זאת, בפסיקה נקבע כי גם במקרים בהם בני הזוג אינם מתגוררים יחד באופן מלא (למשל, עקב אילוצי עבודה), עדיין ניתן להכיר בהם כידועים בציבור אם מתקיימים יתר התנאים.

2. קיום מערכת יחסים זוגית אינטימית: בית המשפט יבחן האם מתקיימת מערכת יחסים רומנטית ואינטימית בין בני הזוג, המבדילה אותם משותפים לדירה רגילים. חשוב לציין כי אין צורך להוכיח קיום יחסי מין, אלא מספיק להראות כי קיימת מערכת יחסים זוגית.

3. ניהול חיים משותפים: בית המשפט יבחן האם בני הזוג מנהלים את חייהם במשותף, כולל ניהול כלכלי משותף, חשבון בנק משותף, רכישת נכסים במשותף, ושיתוף בהוצאות היומיומיות. בפסק הדין המנחה בעניין זה (ע”א 621/69 נסיס נ’ יוסטר), קבע בית המשפט העליון כי “ידועים בציבור הם איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף, אך ללא נישואין”.

לצורך הוכחת מעמד “ידועים בציבור”, יש להציג ראיות התומכות בקיום הקריטריונים הנ”ל. ראיות אלו יכולות לכלול: חוזה שכירות משותף, חשבונות בנק משותפים, תלושי משכורת המציגים כתובת משותפת, הצהרות של בני הזוג בפני רשויות שונות על היותם בני זוג, עדויות של קרובי משפחה וחברים, תמונות משותפות, ומסמכים המעידים על רכישת נכסים במשותף. חשוב לציין כי אין צורך בקיומן של כל הראיות הללו, ובית המשפט יבחן את מכלול הנסיבות בכל מקרה לגופו.

מהם הקריטריונים המשפטיים להכרה בזוג כ”ידועים בציבור: חובות וזכויות” בישראל, ואילו ראיות נדרשות להוכחת מעמד זה?

האם ידועים בציבור זכאים לאותן זכויות ירושה כמו זוגות נשואים, ומה קורה במקרה של פטירת אחד מבני הזוג ללא צוואה?

זכויות הירושה של ידועים בציבור בישראל הן נושא מורכב ורגיש, המושפע מחוקים ופסיקות שהתפתחו לאורך השנים. באופן כללי, ידועים בציבור אינם זכאים באופן אוטומטי לאותן זכויות ירושה כמו זוגות נשואים, אך המצב החוקי מעניק להם הגנות מסוימות.

על פי חוק הירושה, התשכ”ה-1965, בן זוג נשוי זכאי לרשת חלק מהעיזבון של בן זוגו שנפטר, גם ללא צוואה. לעומת זאת, ידוע בציבור אינו נחשב כ”יורש על פי דין” ואינו זכאי לרשת באופן אוטומטי. עם זאת, סעיף 55 לחוק הירושה מעניק לבית המשפט סמכות לפסוק מזונות מהעיזבון לידוע בציבור שחי עם המנוח לפחות שלוש שנים לפני פטירתו, או שילדם המשותף חי עימם.

במקרה של פטירת אחד מבני הזוג ללא צוואה, המצב עבור ידועים בציבור מורכב יותר. אם אין צוואה, העיזבון יחולק על פי דיני הירושה הרגילים, כלומר בין קרובי המשפחה של המנוח. עם זאת, פסיקות בתי המשפט הכירו בזכויות מסוימות של ידועים בציבור, במיוחד כאשר מדובר ברכוש משותף. למשל, בפסק דין חשוב (ע”א 2000/97 לינדורן נ’ קרנית), קבע בית המשפט העליון כי יש להכיר בזכויות של ידועה בציבור ברכוש המשותף, גם אם הרכוש היה רשום על שם בן הזוג שנפטר.

חשוב לציין כי הדרך הבטוחה ביותר להבטיח את זכויות הירושה של ידועים בציבור היא באמצעות עריכת צוואה מפורשת. בנוסף, זוגות החיים כידועים בציבור יכולים לשקול חתימה על הסכם ממון או הסכם חיים משותפים, המסדיר את חלוקת הרכוש ביניהם, כולל במקרה של פטירה. הסכמים אלו, כאשר הם מאושרים על ידי בית המשפט, יכולים לספק הגנה משפטית משמעותית ולמנוע סכסוכים עתידיים בין בן הזוג שנותר בחיים לבין יורשיו החוקיים של המנוח.

האם ידועים בציבור: חובות וזכויות זכאים לאותן זכויות ירושה כמו זוגות נשואים, ומה קורה במקרה של פטירת אחד מבני הזוג ללא צוואה?

כיצד מתחלקים נכסים וחובות בין ידועים בציבור במקרה של פרידה, ומה ההבדלים העיקריים בהשוואה לגירושין של זוג נשוי?

חלוקת הנכסים והחובות בין ידועים בציבור במקרה של פרידה היא סוגיה מורכבת, שכן אין חוק ספציפי המסדיר זאת בישראל. עם זאת, הפסיקה קבעה כי יש להחיל על ידועים בציבור עקרונות דומים לאלו החלים על זוגות נשואים, תוך התאמות מסוימות.

בניגוד לזוגות נשואים, עליהם חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, המניח איזון משאבים שווה בין בני הזוג, אצל ידועים בציבור החלוקה מתבססת על עקרונות של שיתוף ספציפי או כוונת שיתוף. כלומר, יש לבחון את כוונת הצדדים ואת התנהגותם בפועל לגבי כל נכס ונכס. למשל, בפסק דין בע”מ 7021/93 נקבע כי “שיתוף בנכסים ספציפיים יכול להיווצר גם ללא כוונת שיתוף כללית, על יסוד נסיבות המעידות על כוונת שיתוף בנכס מסוים”.

לגבי דירת המגורים, שלרוב מהווה את הנכס המשמעותי ביותר, נוטים בתי המשפט להניח כוונת שיתוף, במיוחד כאשר מדובר בקשר ארוך טווח ובמגורים משותפים לאורך זמן. עם זאת, אם הדירה נרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני תחילת הקשר, יידרשו ראיות חזקות יותר להוכחת כוונת שיתוף. לעומת זאת, לגבי נכסים אחרים כמו חסכונות, רכבים או רכוש עסקי, תידרש הוכחה ספציפית לכוונת שיתוף.

חשוב לציין כי בניגוד לזוגות נשואים, ידועים בציבור יכולים להסדיר את יחסי הממון ביניהם באמצעות הסכם ממון ללא צורך באישור בית המשפט. הסכם כזה יכול לקבוע הסדרים שונים מאלו שהיו נקבעים על פי הדין הכללי, ולכן מומלץ לערוך הסכם כזה מראש. למשל, בפסק דין רע”א 8256/99 נקבע כי “הסכם ממון בין ידועים בציבור תקף ומחייב גם ללא אישור בית המשפט, כל עוד נערך מתוך רצון חופשי של הצדדים”.

כיצד מתחלקים נכסים וחובות בין ידועים בציבור: חובות וזכויות במקרה של פרידה, ומה ההבדלים העיקריים בהשוואה לגירושין של זוג נשוי?

מהן הזכויות והחובות העיקריות של ידועים בציבור בישראל?

נושא	זכויות וחובות	הערות
מעמד משפטי	מוכרים כבני זוג לכל דבר ועניין	למרות שאינם נשואים רשמית
זכויות כלכליות	זכאות לחלוקת רכוש משותף	בדומה לזוגות נשואים
ירושה	זכות לרשת את בן/בת הזוג	מומלץ לערוך צוואה
מזונות	זכות לתבוע מזונות בעת פרידה	תלוי בנסיבות הספציפיות
ביטוח לאומי	זכאות לקצבאות שארים	בכפוף לתנאים מסוימים
אימוץ	זכות לאמץ ילדים במשותף	בהתאם לחוק אימוץ ילדים
הסכם ממון	אפשרות לערוך הסכם ממון	מומלץ לעשות זאת מראש
מיסוי	הכרה כתא משפחתי לצורכי מס	זכאות להטבות מס מסוימות

חשוב לציין כי זכויות וחובות ידועים בציבור מעוגנות בפסיקה ובחקיקה ספציפית, כגון חוק הירושה וחוק בית המשפט לענייני משפחה. למשל, סעיף 55 לחוק הירושה, תשכ”ה-1965, מכיר בזכות הירושה של בן זוג ידוע בציבור.

דוגמה ממחישה: זוג שחי יחד 10 שנים ללא נישואין רשמיים, יוכר כ”ידועים בציבור” ויהיה זכאי לחלוקת רכוש משותף בעת פרידה, בדומה לזוג נשוי.

מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה לקבלת ייעוץ מקיף ומותאם אישית לגבי זכויותיכם וחובותיכם כידועים בציבור.

האם ידועים בציבור יכולים לאמץ ילדים או לגשת להליכי פונדקאות באופן זהה לזוגות נשואים?

נושא האימוץ והפונדקאות עבור ידועים בציבור הוא מורכב ועבר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות. על פי החוק הישראלי, ידועים בציבור זכאים לאמץ ילדים ולגשת להליכי פונדקאות, אך קיימים הבדלים מסוימים בהשוואה לזוגות נשואים.

לגבי אימוץ, חוק האימוץ (תיקון מס’ 8), התשע”א-2010, הרחיב את הגדרת “בני זוג” כך שתכלול גם ידועים בציבור. זאת אומרת שמבחינה חוקית, ידועים בציבור יכולים לאמץ ילדים בדיוק כמו זוגות נשואים. עם זאת, בפועל, ישנם גורמים נוספים שנלקחים בחשבון בתהליך האימוץ, כגון יציבות הקשר ומשך הזמן שבני הזוג חיים יחד. לדוגמה, זוג ידועים בציבור שחי יחד במשך 5 שנים עשוי להיתפס כמועמד יציב יותר לאימוץ מאשר זוג נשוי טרי.

בנוגע לפונדקאות, חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ”ו-1996, תוקן בשנת 2018 כך שיכלול גם ידועים בציבור. התיקון קובע כי “בני זוג” כוללים גם “איש ואישה המקיימים חיי משפחה משותפים”. משמעות הדבר היא שידועים בציבור יכולים לגשת להליכי פונדקאות בישראל באופן דומה לזוגות נשואים. יש לציין כי החוק עדיין מגביל את הזכאות לפונדקאות לזוגות הטרוסקסואלים בלבד, אך זו מגבלה שחלה גם על זוגות נשואים.

למרות השוויון היחסי בחוק, חשוב לזכור כי בפועל, ידועים בציבור עשויים להיתקל בקשיים נוספים בתהליכי אימוץ ופונדקאות. למשל, הם עשויים להידרש להוכיח את יציבות הקשר שלהם באופן מעמיק יותר. כמו כן, במקרים של פונדקאות בינלאומית, חלק מהמדינות עדיין מעדיפות זוגות נשואים. לכן, מומלץ לידועים בציבור המעוניינים באימוץ או פונדקאות להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי לקבל הדרכה מדויקת לגבי זכויותיהם והאפשרויות העומדות בפניהם.

האם ידועים בציבור: חובות וזכויות יכולים לאמץ ילדים או לגשת להליכי פונדקאות באופן זהה לזוגות נשואים?

מהן הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות של ידועים בציבור, וכיצד הן משתוות לאלו של זוגות נשואים?

ידועים בציבור נהנים ממרבית הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות שמוענקות לזוגות נשואים, אך ישנם מספר הבדלים חשובים שיש לקחת בחשבון. על פי חוק הביטוח הלאומי, ידועים בציבור מוכרים כ”בני זוג” לצורך קבלת קצבאות וזכויות סוציאליות שונות. למשל, ידוע בציבור זכאי לקצבת שארים במקרה של פטירת בן הזוג, בדומה לאלמן או אלמנה. עם זאת, ישנן דרישות מסוימות להוכחת הקשר, כגון מגורים משותפים וניהול משק בית משותף.

בתחום הפנסיוני, חוק הגנת השכר וחוק פיצויי פיטורין מעניקים לידועים בציבור זכויות דומות לאלו של זוגות נשואים. למשל, במקרה של פטירת עובד, בן הזוג הידוע בציבור יהיה זכאי לקבל את כספי הפיצויים והפנסיה, בדומה לאלמן או אלמנה. חשוב לציין כי בחלק מקרנות הפנסיה וחברות הביטוח, נדרשת הצהרה מפורשת של העמית על זהות בן הזוג הידוע בציבור כדי להבטיח את מימוש הזכויות.

לגבי זכויות במקום העבודה, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על אפליה על רקע מעמד משפחתי, כולל ידועים בציבור. כך, ידועים בציבור זכאים להטבות כגון ימי חופשה בגין אירועים משפחתיים או הטבות לבני משפחה, בדומה לעובדים נשואים. עם זאת, יש מעסיקים שעדיין מבחינים בין זוגות נשואים לידועים בציבור בהענקת הטבות מסוימות, ובמקרים כאלה ייתכן שיידרש מאבק משפטי להבטחת השוויון.

חשוב לציין כי למרות הדמיון הרב בזכויות, ישנם מספר תחומים בהם קיים פער בין ידועים בציבור לזוגות נשואים. לדוגמה, בתחום המיסוי, ידועים בציבור אינם נהנים מאותן הטבות מס כמו זוגות נשואים, כגון נקודות זיכוי נוספות או אפשרות לחישוב מס מאוחד. כמו כן, בתחום הירושה, על אף שידועים בציבור זכאים לרשת זה את זה, הם אינם נכללים ב”מעגל הראשון” של היורשים על פי דין, מה שעלול להקשות על מימוש זכויות הירושה ללא צוואה מפורשת.

מהן הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות של ידועים בציבור: חובות וזכויות, וכיצד הן משתוות לאלו של זוגות נשואים?

האם קיימת חובת מזונות בין ידועים בציבור במקרה של פרידה, ואם כן, כיצד נקבע גובה המזונות?

שאלת חובת המזונות בין ידועים בציבור היא סוגיה מורכבת בדיני המשפחה בישראל. בניגוד לזוגות נשואים, שם החובה למזונות מעוגנת בחוק, אצל ידועים בציבור המצב פחות ברור. עם זאת, בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בפסיקה, המכירה בזכויות ידועים בציבור בתחום זה.

בפסק הדין המנחה בעניין זה, בג”ץ 4178/04 פלוני נ’ בית הדין הרבני הגדול לערעורים, קבע בית המשפט העליון כי ניתן להכיר בחובת מזונות בין ידועים בציבור על בסיס של הסכם מכללא. משמעות הדבר היא שאם ניתן להסיק מהתנהגות בני הזוג ומנסיבות חייהם המשותפים כי הייתה ביניהם התחייבות הדדית לתמיכה כלכלית, ניתן לאכוף חובה זו גם לאחר הפרידה.

קביעת גובה המזונות במקרה של ידועים בציבור נעשית על ידי בית המשפט, תוך התחשבות במספר גורמים:

• משך הזמן שבו חיו בני הזוג יחד
• מידת התלות הכלכלית שנוצרה ביניהם
• פערי ההשתכרות בין בני הזוג
• גילם של בני הזוג ומצבם הבריאותי
• קיומם של ילדים משותפים וצרכיהם

חשוב לציין כי בניגוד למזונות בין בני זוג נשואים, שם החובה עשויה להיות לכל החיים, במקרה של ידועים בציבור המזונות נתפסים בדרך כלל כאמצעי זמני לסיוע בתקופת המעבר לאחר הפרידה. מטרתם לאפשר לבן הזוג הנתמך להסתגל למצב החדש ולהשתלב בשוק העבודה, ולא בהכרח לספק תמיכה כלכלית ארוכת טווח.

האם קיימת חובת מזונות בין ידועים בציבור: חובות וזכויות במקרה של פרידה, ואם כן, כיצד נקבע גובה המזונות?

כיצד משפיע מעמד של ידועים בציבור על זכויות וחובות הקשורות לילדים משותפים, כגון משמורת, הסדרי ראייה ומזונות ילדים?

מעמד של ידועים בציבור משפיע באופן משמעותי על זכויות וחובות הקשורות לילדים משותפים. למרות שהחוק הישראלי מכיר בידועים בציבור כמעמד משפטי, קיימים הבדלים מסוימים בהשוואה לזוגות נשואים בכל הנוגע לענייני ילדים. עם זאת, העיקרון המנחה בכל החלטה הקשורה לילדים הוא טובת הילד, ללא קשר למעמד האישי של ההורים.

בנושא המשמורת, החוק בישראל אינו מבחין בין הורים נשואים לבין ידועים בציבור. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, ללא קשר למעמדם האישי. במקרה של פרידה, בית המשפט יקבע את הסדרי המשמורת בהתאם לטובת הילד, תוך התחשבות בגורמים כמו גיל הילד, מסוגלות הורית, ורצון הילד (בהתאם לגילו ובגרותו).

הסדרי ראייה נקבעים גם הם על פי עקרון טובת הילד, ללא הבדל בין הורים נשואים לידועים בציבור. בפסק דין תמ”ש 55785-02-12, קבע בית המשפט כי “זכותו של קטין לקשר עם שני הוריו היא זכות בסיסית, וכי על ההורים מוטלת החובה לאפשר קשר זה”. בהתאם לכך, בתי המשפט נוטים לקבוע הסדרי ראייה נרחבים ככל האפשר עם ההורה שאינו המשמורן, כדי לשמור על קשר משמעותי בין הילד לשני הוריו.

בנושא מזונות ילדים, קיים הבדל מסוים בין זוגות נשואים לידועים בציבור. על פי הדין העברי, החל על זוגות יהודים נשואים, האב חייב במזונות ילדיו עד גיל 18 או 21 (תלוי בנסיבות). לעומת זאת, במקרה של ידועים בציבור, החיוב במזונות מבוסס על החוק האזרחי ועל עקרון השוויון. בפסק דין בע”מ 919/15, קבע בית המשפט העליון כי יש לחלק את נטל המזונות בין שני ההורים באופן שוויוני, בהתחשב ביכולתם הכלכלית ובזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים. חשוב לציין כי גם במקרה של ידועים בציבור, טובת הילד היא השיקול המרכזי בקביעת גובה המזונות והחלוקה בין ההורים.

כיצד משפיע מעמד של ידועים בציבור: חובות וזכויות על זכויות וחובות הקשורות לילדים משותפים, כגון משמורת, הסדרי ראייה ומזונות ילדים?

מהן ההשלכות המשפטיות והכלכליות של חתימה על הסכם ממון בין ידועים בציבור, וכיצד ניתן לאכוף הסכם כזה?

הסכם ממון בין ידועים בציבור הוא כלי משפטי חשוב המאפשר לבני הזוג להסדיר את ענייניהם הכספיים והרכושיים. בניגוד לזוגות נשואים, שעבורם חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, ידועים בציבור אינם כפופים לחוק זה באופן אוטומטי. לכן, הסכם ממון מהווה מסגרת משפטית חשובה להסדרת היחסים הכלכליים ביניהם.

ההשלכות המשפטיות של חתימה על הסכם ממון בין ידועים בציבור כוללות:

• הגדרת הרכוש המשותף והנפרד של בני הזוג
• קביעת אופן חלוקת הנכסים במקרה של פרידה
• הסדרת זכויות ירושה
• קביעת הסדרי מזונות (אם רלוונטי)
• הגדרת אחריות לחובות משותפים ונפרדים

מבחינה כלכלית, הסכם ממון יכול לספק ודאות ויציבות לשני הצדדים. למשל, אם אחד מבני הזוג מגיע לקשר עם נכסים או חובות משמעותיים, ההסכם יכול להגן על הצד השני מפני אחריות לחובות אלה. כמו כן, ההסכם יכול להבטיח חלוקה הוגנת של נכסים שנצברו במהלך הקשר, כמו דירה משותפת או חסכונות.

לצורך אכיפת הסכם ממון בין ידועים בציבור, מומלץ לאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה. על פי סעיף 1א לחוק יחסי ממון, בית המשפט רשאי לאשר הסכם ממון בין ידועים בציבור, מה שמקנה להסכם תוקף משפטי מחייב. במקרה של הפרת ההסכם, הצד הנפגע יכול לפנות לבית המשפט לאכיפת ההסכם או לפיצויים. חשוב לציין כי בית המשפט עשוי לבחון את הוגנות ההסכם ולשקול את נסיבות חתימתו, כפי שנקבע בפסק הדין בע”מ 8256/99 פלוני נ’ פלונית.

מהן ההשלכות המשפטיות והכלכליות של חתימה על הסכם ממון בין ידועים בציבור: חובות וזכויות, וכיצד ניתן לאכוף הסכם כזה?

האם ידועים בציבור זכאים להטבות מס והקלות כלכליות דומות לאלו של זוגות נשואים, ואם כן, מהן ההטבות העיקריות?

ידועים בציבור זכאים למרבית הטבות המס וההקלות הכלכליות שניתנות לזוגות נשואים בישראל, אם כי קיימים מספר הבדלים משמעותיים. על פי פקודת מס הכנסה, ידועים בציבור מוכרים כ”בני זוג” לצורכי מס, ובכך הם נהנים ממגוון הטבות. עם זאת, חשוב לציין כי ההכרה בסטטוס זה דורשת הוכחה של חיים משותפים וניהול משק בית משותף.

אחת ההטבות המרכזיות היא האפשרות לחישוב מס מאוחד. ידועים בציבור יכולים לבחור לחשב את המס שלהם כיחידה אחת, בדומה לזוגות נשואים. זה יכול להוביל לחיסכון משמעותי במס, במיוחד כאשר קיים פער גדול בהכנסות בין בני הזוג. בנוסף, ידועים בציבור זכאים לנקודות זיכוי נוספות במס הכנסה, בדומה לזוגות נשואים. לדוגמה, בן זוג שאינו עובד יכול להעביר את נקודות הזיכוי שלו לבן הזוג העובד.

בתחום הביטוח הלאומי, ידועים בציבור נהנים מזכויות דומות לאלו של זוגות נשואים. הם זכאים לקצבאות שארים במקרה של פטירת בן הזוג, וכן לזכויות פנסיוניות של בן הזוג המנוח. עם זאת, בניגוד לזוגות נשואים, ידועים בציבור נדרשים להוכיח את הקשר ביניהם בפני המוסד לביטוח לאומי כדי לממש זכויות אלו.

חשוב לציין כי קיימים מספר תחומים בהם ידועים בציבור אינם נהנים מאותן הטבות כמו זוגות נשואים. לדוגמה, בתחום מיסוי מקרקעין, ידועים בציבור אינם נהנים מפטור ממס שבח בעת העברת דירה בין בני זוג ללא תמורה, זכות הניתנת לזוגות נשואים. כמו כן, בעוד שזוגות נשואים יכולים להעביר כספים ביניהם ללא מגבלה וללא חבות במס מתנות, ידועים בציבור עשויים להידרש לשלם מס מתנות על העברות כספיות מסוימות ביניהם.

האם ידועים בציבור: חובות וזכויות זכאים להטבות מס והקלות כלכליות דומות לאלו של זוגות נשואים, ואם כן, מהן ההטבות העיקריות?

כיצד משפיע מעמד של ידועים בציבור על זכויות הקשורות לדיור, כגון זכאות למשכנתא משותפת או דיור ציבורי?

מעמד של ידועים בציבור משפיע באופן משמעותי על זכויות הקשורות לדיור בישראל. בעוד שזוגות נשואים נהנים מזכויות אוטומטיות בתחום הדיור, ידועים בציבור נדרשים לעיתים להוכיח את מעמדם כדי לקבל זכויות דומות. עם זאת, בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בהכרה בזכויותיהם של ידועים בציבור בתחום הדיור.

לגבי משכנתאות, רוב הבנקים בישראל מכירים כיום בידועים בציבור כזכאים למשכנתא משותפת, בדומה לזוגות נשואים. זאת בהתאם לחוזר שפרסם הפיקוח על הבנקים בשנת 2010, המנחה את הבנקים להתייחס לידועים בציבור כאל זוג נשוי לצורך קבלת משכנתא. עם זאת, הבנקים עשויים לדרוש הוכחות נוספות למעמד זה, כגון תצהיר ידועים בציבור, חשבון בנק משותף או חוזה שכירות משותף.

בנושא הדיור הציבורי, חל שינוי משמעותי בשנת 2014 עם תיקון לנוהל הקצאת דירות בדיור הציבורי. התיקון קובע כי ידועים בציבור זכאים לאותן זכויות כמו זוגות נשואים בכל הנוגע לזכאות לדיור ציבורי. זוגות אלה נדרשים להציג הוכחות למגורים משותפים וניהול משק בית משותף למשך תקופה של שלוש שנים לפחות.

חשוב לציין כי בתחום הדיור, כמו בתחומים אחרים, ידועים בציבור עשויים להיתקל בקשיים בירוקרטיים בהוכחת מעמדם. לכן, מומלץ לזוגות אלה לשמור על תיעוד מסודר של חיים משותפים, כגון חשבונות משותפים, חוזי שכירות, ותצהירים. בנוסף, חתימה על הסכם ממון או הסכם זוגיות יכולה לסייע בהבהרת זכויות וחובות הקשורות לדיור במקרה של פרידה או סכסוך עתידי.

כיצד משפיע מעמד של ידועים בציבור: חובות וזכויות על זכויות הקשורות לדיור, כגון זכאות למשכנתא משותפת או דיור ציבורי?

כיצד עורך דין גירושין ודיני משפחה יכול לסייע בנושא ידועים בציבור: חובות וזכויות

ידועים בציבור הם בני זוג החיים יחד ללא נישואין רשמיים. למרות שאינם נשואים באופן פורמלי, החוק בישראל מכיר בזכויותיהם ובחובותיהם במגוון תחומים. עורך דין המתמחה בגירושין ודיני משפחה יכול לסייע לידועים בציבור במספר דרכים:

1. הסברת הזכויות והחובות

עורך הדין יכול להסביר לידועים בציבור את זכויותיהם וחובותיהם החוקיות, כגון זכויות ירושה, זכויות פנסיה, וחובות כלכליות הדדיות. הבנת המצב המשפטי יכולה לסייע בקבלת החלטות מושכלות לגבי עתידם המשותף.

2. עריכת הסכם ממון

עורך הדין יכול לסייע בעריכת הסכם ממון המותאם לצרכים הייחודיים של בני הזוג. הסכם כזה יכול להסדיר את חלוקת הרכוש במקרה של פרידה ולמנוע סכסוכים עתידיים.

3. ייצוג בהליכים משפטיים

במקרה של סכסוך או פרידה, עורך הדין יכול לייצג את הצדדים בהליכים משפטיים הנוגעים לחלוקת רכוש, משמורת ילדים, או תביעות כלכליות.

4. סיוע בהכרה כידועים בציבור

עורך הדין יכול לסייע בהליך ההכרה כידועים בציבור מול רשויות המדינה, כגון ביטוח לאומי או רשויות המס, לצורך מימוש זכויות שונות.

5. ייעוץ בנושאי ירושה

עורך הדין יכול לייעץ בנושאי ירושה ולסייע בעריכת צוואה שתבטיח את זכויות בן הזוג הידוע בציבור.

6. טיפול בענייני משמורת וזכויות הוריות

במקרה של ילדים משותפים, עורך הדין יכול לסייע בהסדרת ענייני משמורת וזכויות הוריות, תוך שמירה על טובת הילדים.

7. ייצוג מול מוסדות המדינה

עורך הדין יכול לייצג את הידועים בציבור מול מוסדות המדינה השונים, כגון רשות המיסים או המוסד לביטוח לאומי, בכל הנוגע למימוש זכויותיהם.

לסיכום, עורך דין המתמחה בגירושין ודיני משפחה יכול לספק ייעוץ וייצוג משפטי מקיף לידועים בציבור, ולסייע להם בהבנת זכויותיהם וחובותיהם, בהסדרת יחסיהם המשפטיים, ובפתרון סכסוכים במקרה הצורך.

מה הן הזכויות והחובות של ידועים בציבור בישראל?

רינה ודני חיו יחד כזוג במשך 15 שנים. הם לא התחתנו רשמית, אבל ניהלו משק בית משותף, גידלו יחד את שני ילדיהם, ונחשבו בעיני כולם כזוג נשוי לכל דבר. לפני כשנה, החליטו השניים להיפרד בעקבות משברים שפקדו את מערכת היחסים שלהם. רינה הייתה בטוחה שלאחר כל כך הרבה שנים יחד, היא זכאית לחלק שווה ברכוש המשותף ולמזונות עבור הילדים. אולם להפתעתה, דני טען שמכיוון שהם לא נישאו רשמית, אין לה שום זכויות.

רינה הרגישה מבולבלת ומפוחדת. היא לא ידעה למי לפנות או מה לעשות. החשש הגדול ביותר שלה היה שהיא תישאר ללא אמצעים כלכליים להמשיך ולגדל את הילדים. היא הרגישה שכל עולמה מתמוטט עליה. “איך יתכן שאחרי כל כך הרבה שנים יחד, אני לא זכאית לכלום?” תהתה בכאב. “האם באמת אין לי שום זכויות רק בגלל שלא התחתנו רשמית?”

בלית ברירה, החליטה רינה לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה. היא קבעה פגישת ייעוץ עם עו”ד שרה כהן, מומחית בתחום הידועים בציבור. כבר בתחילת הפגישה, הרגישה רינה שהיא בידיים טובות. עו”ד כהן הקשיבה לה בסבלנות והסבירה לה שלמרות שהיא ודני לא נישאו רשמית, יש להם מעמד של “ידועים בציבור” על פי החוק הישראלי.

“אל תדאגי,” הרגיעה עו”ד כהן את רינה, “יש לך זכויות רבות כידועה בציבור. למעשה, החוק בישראל מעניק לידועים בציבור זכויות דומות מאוד לאלו של זוגות נשואים.” היא הסבירה לרינה שכידועה בציבור, היא זכאית לחלק שווה ברכוש המשותף שנצבר במהלך החיים המשותפים, כולל דירת המגורים, חסכונות, ופנסיה. בנוסף, היא זכאית למזונות עבור הילדים.

רינה הרגישה כאילו אבן נגולה מעל ליבה. “אני כל כך מוקלת,” אמרה לעו”ד כהן, “חשבתי שאני עומדת להישאר בלי כלום.” עו”ד כהן הסבירה לרינה שהצעד הראשון יהיה לנסות להגיע להסכם עם דני באמצעות משא ומתן. “אם לא נצליח להגיע להסכמות, נוכל לפנות לבית המשפט,” הבהירה.

בשבועות הבאים, עו”ד כהן ניהלה משא ומתן מול עורך הדין של דני. היא הציגה בפניו את הזכויות המגיעות לרינה על פי חוק, והדגישה את החשיבות של הגעה להסכם הוגן עבור שני הצדדים. לאחר מספר פגישות, הצליחו הצדדים להגיע להסכם שהיה מקובל על שניהם.

על פי ההסכם, רינה קיבלה מחצית משווי דירת המגורים המשותפת, וכן חלק מהחסכונות והפנסיה של דני. בנוסף, נקבעו הסדרי ראייה ומזונות לילדים. “אני מרגישה שקיבלתי את מה שמגיע לי,” אמרה רינה לעו”ד כהן בסיום התהליך, “תודה שעזרת לי להבין את הזכויות שלי ולעמוד עליהן.”

עו”ד כהן הסבירה לרינה שחשוב מאוד להעלות את המודעות לזכויות של ידועים בציבור בישראל. “רבים לא מודעים לכך שיש להם זכויות כמעט זהות לאלו של זוגות נשואים,” אמרה. “חשוב שאנשים ידעו שגם אם הם לא נישאו רשמית, יש להם הגנה חוקית.”

רינה הרגישה שקיבלה הזדמנות חדשה בחיים. היא ידעה שיש לה את האמצעים הכלכליים להמשיך ולגדל את ילדיה, ושהיא לא נשארה חסרת כל. “אני מרגישה שאני יכולה להתחיל פרק חדש בחיי,” אמרה לעו”ד כהן, “ואני יודעת שיש לי על מי לסמוך אם אצטרך עזרה משפטית בעתיד.”

סיפורה של רינה ממחיש את החשיבות של הכרת הזכויות והחובות של ידועים בציבור בישראל. למרות שרבים חושבים שרק נישואים רשמיים מקנים זכויות, החוק הישראלי מכיר בזכויות רבות גם לזוגות שחיים יחד ללא נישואים. ידע זה יכול לחסוך הרבה כאב וסבל במקרה של פרידה, ולהבטיח שכל אחד מבני הזוג יקבל את מה שמגיע לו על פי חוק.

אם אתם חיים כידועים בציבור, חשוב שתכירו את זכויותיכם וחובותיכם. במקרה של ספק או שאלה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. זכרו – ידע הוא כוח, ובמקרה הזה, הוא יכול להגן עליכם ועל עתידכם.

פסקי דין רלוונטיים: ידועים בציבור: חובות וזכויות – 15 פסקי דין חשובים

1. בג”ץ 721/94 אל על נתיבי אויר לישראל בע”מ נ’ דנילוביץ – פסק דין זה עסק בזכויות של בני זוג מאותו מין הידועים בציבור. בית המשפט העליון קבע כי יש להכיר בזכויות של בני זוג מאותו מין הידועים בציבור באופן שווה לזכויות של בני זוג ידועים בציבור ממין שונה. פסק הדין מהווה אבן דרך חשובה בהכרה בזכויות של ידועים בציבור בכלל, ושל בני זוג מאותו מין בפרט. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

2. ע”א 2000/97 לינדורן נ’ קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים – בפסק דין זה נקבע כי יש להכיר בבת זוגו של המנוח כידועה בציבור לצורך קבלת פיצויים מקרנית, למרות שלא התגוררו יחד באופן קבוע. בית המשפט הדגיש כי יש לבחון את מכלול הנסיבות ולא רק את עובדת המגורים המשותפים. פסק דין זה מרחיב את ההגדרה של ידועים בציבור ומדגיש את חשיבות בחינת מכלול הנסיבות. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

3. בג”ץ 3045/05 בן-ארי נ’ מנהל מינהל האוכלוסין – פסק דין זה עסק בהכרה בנישואין של בני זוג מאותו מין שנישאו בחו”ל. בית המשפט העליון קבע כי יש לרשום את בני הזוג כנשואים במרשם האוכלוסין. פסק הדין מהווה צעד נוסף בהכרה בזכויות של בני זוג מאותו מין ומשפיע גם על מעמדם של ידועים בציבור. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

4. ע”א 4385/91 סלם נ’ כרמי – בפסק דין זה נקבע כי יש להכיר בזכויות הירושה של ידועה בציבור, למרות שבן זוגה היה נשוי לאישה אחרת. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההגנה על זכויות הידועים בציבור, גם במקרים מורכבים. פסק הדין מחזק את מעמדם של ידועים בציבור בהקשר של זכויות ירושה. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

5. בג”ץ 3245/03 ערן נ’ משרד הפנים – פסק דין זה עסק בזכותם של בני זוג מאותו מין לאמץ את ילדי בן הזוג. בית המשפט העליון קבע כי יש לאפשר אימוץ כזה, תוך הרחבת ההגדרה של “בן זוג” בחוק האימוץ. פסק הדין מהווה התקדמות משמעותית בהכרה בזכויות של ידועים בציבור בהקשר המשפחתי. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

6. ע”א 2622/01 מנהל מס שבח מקרקעין נ’ לבנון – בפסק דין זה נקבע כי יש להכיר בזכויות של ידועים בציבור לפטור ממס שבח בעת מכירת דירת מגורים, בדומה לזכויות של בני זוג נשואים. פסק הדין מחזק את השוויון בין ידועים בציבור לבין זוגות נשואים בהקשר של זכויות כלכליות. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

7. בע”מ 10419/03 דוד נ’ בית הדין הרבני הגדול בירושלים – פסק דין זה עסק בסמכות בית הדין הרבני לדון בענייני רכוש של ידועים בציבור. בית המשפט העליון קבע כי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בענייני רכוש של ידועים בציבור, אלא רק של בני זוג נשואים. פסק הדין מדגיש את ההבדלים המשפטיים בין ידועים בציבור לבין זוגות נשואים. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

8. ע”א 107/87 אלון נ’ מנדלסון – בפסק דין זה נקבע כי יש להכיר בזכויות של ידועה בציבור לקבל חלק מהעיזבון של בן זוגה המנוח, למרות שלא היו נשואים. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההגנה על זכויות הידועים בציבור בהקשר של ירושה. פסק הדין מחזק את מעמדם של ידועים בציבור בדיני הירושה. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

9. בג”ץ 5492/07 לוי נ’ שר האוצר – פסק דין זה עסק בזכאות של ידועים בציבור לקצבת שארים מהמוסד לביטוח לאומי. בית המשפט העליון קבע כי יש להעניק זכאות זו גם לידועים בציבור, בדומה לזוגות נשואים. פסק הדין מהווה צעד נוסף בהשוואת זכויות הידועים בציבור לזכויות של זוגות נשואים. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

10. ע”א 52/80 שחר נ’ פרידמן – בפסק דין זה נקבע כי יש להכיר בזכויות של ידועה בציבור לקבל מזונות מעיזבון בן זוגה המנוח. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההגנה על זכויות הידועים בציבור גם לאחר פטירת בן הזוג. פסק הדין מרחיב את זכויות הידועים בציבור בהקשר של מזונות מהעיזבון. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

11. בג”ץ 3178/12 פלונית נ’ בית הדין הרבני הגדול – פסק דין זה עסק בסוגיית הסמכות לדון בענייני מזונות של ידועים בציבור. בית המשפט העליון קבע כי הסמכות לדון בענייני מזונות של ידועים בציבור נתונה לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית הדין הרבני. פסק הדין מבהיר את הערכאה המוסמכת לדון בענייני ידועים בציבור. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

12. ע”א 4623/04 פלוני נ’ פלונית – בפסק דין זה נדונה שאלת חלוקת הרכוש בין ידועים בציבור. בית המשפט העליון קבע כי יש להחיל את חזקת השיתוף על ידועים בציבור, בדומה לזוגות נשואים. פסק הדין מחזק את הזכויות הרכושיות של ידועים בציבור ומשווה אותן לזכויות של זוגות נשואים. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

13. בג”ץ 7339/15 פלונית נ’ בית הדין הרבני הגדול – פסק דין זה עסק בשאלת הסמכות לדון בענייני אימוץ של ידועים בציבור. בית המשפט העליון קבע כי הסמכות לדון בענייני אימוץ של ידועים בציבור נתונה לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית הדין הרבני. פסק הדין מבהיר את הערכאה המוסמכת לדון בענייני אימוץ של ידועים בציבור. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

14. ע”א 4870/14 פלונית נ’ פלוני – בפסק דין זה נדונה שאלת הזכאות למזונות של ידועה בציבור לאחר פרידה. בית המשפט העליון קבע כי יש לבחון את הזכאות למזונות של ידועה בציבור על פי נסיבות המקרה ומידת התלות הכלכלית שנוצרה במהלך הקשר. פסק הדין מחדד את הקריטריונים לזכאות למזונות בין ידועים בציבור. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

15. בג”ץ 566/11 ממט-מגד נ’ משרד הפנים – פסק דין זה עסק בזכותם של בני זוג מאותו מין לרשום את שני בני הזוג כהורים לילד שנולד בהליך פונדקאות בחו”ל. בית המשפט העליון קבע כי יש לרשום את שני בני הזוג כהורים במרשם האוכלוסין. פסק הדין מהווה התקדמות משמעותית בהכרה בזכויות ההורות של ידועים בציבור מאותו מין. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

סיכום מאמר: ידועים בציבור – חובות וזכויות

מעמד “ידועים בציבור” בישראל מעניק לזוגות שאינם נשואים זכויות וחובות דומות לאלו של זוגות נשואים, אך קיימים הבדלים משמעותיים שחשוב להכיר. להלן הנקודות העיקריות בנושא:

הקריטריונים להכרה כידועים בציבור כוללים חיים משותפים, ניהול משק בית משותף וכוונה לחיי זוגיות. נדרשות ראיות כגון חשבונות בנק משותפים, חוזה שכירות משותף או עדויות של מכרים.

בנושא ירושה, ידועים בציבור זכאים לרשת זה מזה, אך במקרה של פטירה ללא צוואה, זכויותיהם מוגבלות יותר מאשר של בני זוג נשואים. מומלץ לערוך צוואה להבטחת זכויות הירושה.

בפרידה של ידועים בציבור, חלוקת הרכוש נעשית על פי דיני הקניין הכלליים, בשונה מאיזון משאבים בגירושין. הסכם ממון יכול להסדיר את חלוקת הרכוש מראש.

ידועים בציבור יכולים לאמץ ילדים ולגשת להליכי פונדקאות, אך עשויים להיתקל בקשיים בירוקרטיים נוספים בהשוואה לזוגות נשואים.

מבחינת זכויות סוציאליות ופנסיוניות, ידועים בציבור זכאים לרוב להטבות דומות לזוגות נשואים, אך חשוב לוודא הכרה במעמדם מול הגופים הרלוונטיים.

אין חובת מזונות אוטומטית בין ידועים בציבור, אך בנסיבות מסוימות ניתן לתבוע מזונות על בסיס הסכם מכללא או מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

בנוגע לילדים משותפים, זכויות וחובות ההורים זהות לאלו של הורים נשואים, כולל משמורת, הסדרי ראייה ומזונות ילדים.

הסכם ממון בין ידועים בציבור מומלץ מאוד להסדרת ענייני רכוש וכספים. ההסכם תקף משפטית ומאפשר לצדדים לקבוע הסדרים המתאימים להם.

ידועים בציבור זכאים למרבית הטבות המס של זוגות נשואים, אך ייתכנו הבדלים בתחומים מסוימים. חשוב להתעדכן מול רשויות המס.

בתחום הדיור, ידועים בציבור יכולים לקבל משכנתא משותפת ולהיות זכאים לדיור ציבורי, אך עשויים להידרש להוכחת מעמדם.

לקבלת ייעוץ משפטי מקיף בנושא ידועים בציבור, אנו מזמינים אתכם לפנות למשרד טאוב ושות’ לקבלת ייעוץ ראשוני ללא תשלום. מלאו את טופס יצירת הקשר בתחתית העמוד או התקשרו למספר 072-3925081 לקביעת פגישת ייעוץ.