אם אתם שוקלים גירושין או נמצאים בעיצומו של תהליך, סביר להניח שנתקלתם במידע רב ולעיתים סותר. מיתוסים רבים על גירושין נפוצים בציבור, ועלולים להוביל להחלטות שגויות או לציפיות לא מציאותיות. מאמר זה נועד לפזר את הערפל סביב 10 מהמיתוסים הנפוצים ביותר בנושא גירושין בישראל.
נדון בשאלות מהותיות כמו חלוקת המשמורת על הילדים, חלוקת הרכוש המשותף, משך תהליך הגירושין, השפעת בגידה על תוצאות הגירושין, תשלומי מזונות, הצורך בהסכמה מלאה לפני הגשת בקשת גירושין, חשיבות הייעוץ המשפטי גם בגירושין בהסכמה, השלכות של עזיבת הבית, אפשרויות כשבן זוג מסרב להתגרש, וחלוקת רכוש שנצבר לפני הנישואין.
הבנת המציאות המשפטית מאחורי מיתוסים אלו חיונית לקבלת החלטות מושכלות בתהליך הגירושין. עורך דין המתמחה בדיני משפחה יכול לספק לכם ייעוץ מקצועי המותאם למצבכם הספציפי, לסייע בניווט המורכבויות המשפטיות, ולהבטיח שזכויותיכם מוגנות לאורך כל התהליך. באמצעות ליווי משפטי מקצועי, תוכלו להימנע מטעויות יקרות ולהגיע לתוצאות הטובות ביותר האפשריות עבורכם ועבור ילדיכם.
כיצד משרד עורכי דין טאוב ושות’ יכול לסייע לכם להתמודד עם מיתוסים על גירושין?
כעורך דין מנוסה בתחום דיני המשפחה והגירושין, אני יודע שישנם מיתוסים רבים סביב תהליך הגירושין. במשרד טאוב ושות’ אנו מסייעים ללקוחותינו להבין את המציאות המשפטית מאחורי המיתוסים הנפוצים, ומלווים אותם לאורך כל התהליך. הנה כמה דוגמאות לאופן בו אנו יכולים לסייע:
הפרכת מיתוסים נפוצים:
1. מיתוס: “האישה תמיד מקבלת משמורת על הילדים”
המציאות: על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962, טובת הילד היא השיקול המרכזי בקביעת משמורת. בתי המשפט בוחנים מגוון גורמים ולא מעניקים אוטומטית משמורת לאם.
2. מיתוס: “חלוקת הרכוש היא תמיד שווה בשווה”
המציאות: על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, יש לחלק את הרכוש באופן שוויוני, אך ישנם מקרים בהם בית המשפט יכול לסטות מחלוקה זו בהתאם לנסיבות.
ליווי משפטי מקיף:
במשרדנו נעניק לכם:
- ייעוץ משפטי מקצועי המבוסס על הבנה מעמיקה של החוק והפסיקה
- סיוע בניסוח הסכמי גירושין שיגנו על זכויותיכם
- ייצוג בבית המשפט או בבית הדין הרבני בהליכי גירושין
- תמיכה רגשית ומקצועית לאורך כל התהליך
התמודדות עם סוגיות מורכבות:
אנו מתמחים בטיפול במקרים מורכבים כגון:
- סכסוכי משמורת והסדרי ראייה
- חלוקת רכוש מסובכת הכוללת נכסים עסקיים
- קביעת מזונות בהתאם לנסיבות הייחודיות של כל מקרה
בפסק דין תקדימי בבע”מ 919/15, קבע בית המשפט העליון כי יש לבחון מחדש את אופן חישוב דמי המזונות. אנו מכירים היטב פסיקה זו ויודעים כיצד ליישמה לטובת לקוחותינו.
לסיכום:
במשרד עורכי דין טאוב ושות’, אנו מחויבים לספק לכם את הייעוץ המשפטי המקצועי והמהימן ביותר, תוך הפרכת מיתוסים והבהרת המצב המשפטי האמיתי. נלווה אתכם בכל שלב בתהליך הגירושין, ונפעל להגן על זכויותיכם ולהשיג את התוצאות הטובות ביותר עבורכם.
אל תתמודדו לבד עם המורכבות של הליך הגירושין. צרו עמנו קשר עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות.
האם נכון המיתוס על גירושין שטוען כי האישה תמיד מקבלת משמורת על הילדים, או שיש גורמים נוספים שבית המשפט שוקל?
אחד המיתוסים הנפוצים ביותר בנושא גירושין הוא שהאם תמיד מקבלת משמורת על הילדים. למרות שבעבר הייתה נטייה להעניק משמורת לאימהות, כיום המצב השתנה באופן משמעותי. בתי המשפט בישראל מתמקדים בטובת הילד כשיקול המרכזי בקביעת המשמורת, ולא במגדר ההורה.
על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. זה אומר ששני ההורים שווים בזכויותיהם וחובותיהם כלפי ילדיהם, ללא קשר למצב הנישואין שלהם. בית המשפט מעריך מספר גורמים בבואו להחליט על הסדרי המשמורת:
1. טובת הילד: זהו השיקול המרכזי. בית המשפט בוחן מי מההורים יכול לספק לילד את הסביבה היציבה והתומכת ביותר.
2. הקשר הרגשי בין הילד לכל אחד מההורים.
3. היכולת של כל הורה לספק את צרכי הילד הפיזיים והרגשיים.
4. רצון הילד, במידה והוא בוגר מספיק להביע דעה.
5. שמירה על הרצף והיציבות בחיי הילד.
בשנים האחרונות, יש מגמה גוברת של הענקת משמורת משותפת, כאשר שני ההורים חולקים באופן שווה את האחריות והזמן עם הילדים. פסק דין תקדימי בעניין זה ניתן בבית המשפט העליון (בע”מ 919/15), שקבע כי יש לשקול משמורת משותפת כאפשרות ראשונה, כל עוד היא עולה בקנה אחד עם טובת הילד. חשוב לציין כי גם במקרים של משמורת לאם, בתי המשפט מעודדים מעורבות משמעותית של האב בחיי הילדים.
לסיכום, המיתוס שהאישה תמיד מקבלת משמורת על הילדים אינו מדויק במציאות המשפטית הנוכחית בישראל. בתי המשפט מתייחסים לכל מקרה לגופו, תוך שקילת מגוון גורמים, כשטובת הילד היא השיקול המרכזי. הורים העוברים הליך גירושין צריכים להיות מודעים לכך שיש אפשרויות שונות להסדרי משמורת, וכדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי להבין את האפשרויות העומדות בפניהם ולפעול בצורה המיטבית עבור ילדיהם.
האם נכון המיתוס על גירושין שטוען כי האישה תמיד מקבלת משמורת על הילדים, או שיש גורמים נוספים שבית המשפט שוקל?
האם המיתוס על גירושין שאומר שרכוש משותף תמיד מתחלק שווה בשווה בין בני הזוג הוא אמיתי, או שיש נסיבות שבהן החלוקה יכולה להיות שונה?
המיתוס הרווח לפיו רכוש משותף תמיד מתחלק באופן שווה בין בני הזוג בעת גירושין אינו מדויק. למרות שבמקרים רבים אכן מתבצעת חלוקה שוויונית, קיימות נסיבות שונות בהן בית המשפט עשוי לקבוע חלוקה שונה. חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, קובע את העיקרון הבסיסי של איזון משאבים בין בני הזוג, אך מותיר לבית המשפט שיקול דעת להורות על חלוקה לא שווה בנסיבות מסוימות.
אחד הגורמים המשמעותיים שעשויים להשפיע על חלוקת הרכוש הוא קיומו של הסכם ממון בין בני הזוג. הסכם כזה, שנחתם לפני הנישואין או במהלכם ואושר על ידי בית המשפט, יכול לקבוע הסדרים שונים מהחלוקה השוויונית הרגילה. לדוגמה, בני זוג יכולים להסכים מראש כי נכס מסוים יישאר בבעלותו הבלעדית של אחד מהם, או לקבוע יחס חלוקה שונה לגבי נכסים מסוימים.
גורם נוסף שעשוי להשפיע על חלוקת הרכוש הוא התנהגות בני הזוג במהלך הנישואין ובתקופה שלפני הגירושין. בהתאם לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, בית המשפט רשאי לסטות מחלוקה שווה אם מצא נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. למשל, במקרה שבו אחד מבני הזוג הבריח נכסים או גרם במכוון לירידת ערכם של נכסים משותפים, בית המשפט עשוי להתחשב בכך בעת קביעת חלוקת הרכוש.
חשוב לציין כי גם מצבם הכלכלי של בני הזוג וכושר ההשתכרות שלהם עשויים להיות גורמים משפיעים. בפסק דין תקדימי (בע”מ 1398/11), קבע בית המשפט העליון כי במקרים מסוימים ניתן להתחשב בפערי כושר השתכרות משמעותיים בין בני הזוג בעת חלוקת הרכוש. זאת, במטרה להבטיח צדק כלכלי ולמנוע מצב שבו אחד מבני הזוג נותר במצב כלכלי קשה לאחר הגירושין, בעוד השני נהנה מרמת חיים גבוהה משמעותית.
האם המיתוס על גירושין שאומר שרכוש משותף תמיד מתחלק שווה בשווה בין בני הזוג הוא אמיתי, או שיש נסיבות שבהן החלוקה יכולה להיות שונה?
האם המיתוס על גירושין שאומר שתהליך הגירושין חייב להיות ארוך ומתיש הוא נכון, או שיש דרכים לזרז את התהליך?
אחד המיתוסים הנפוצים ביותר בנושא גירושין הוא שהתהליך חייב להיות ארוך, מתיש ומלא בעימותים. אך למרבה השמחה, מיתוס זה אינו בהכרח נכון. בעוד שחלק מתיקי הגירושין אכן עלולים להתארך ולהיות מורכבים, ישנן דרכים רבות לזרז את התהליך ולהפוך אותו לפחות מתיש עבור כל הצדדים המעורבים.
אחת הדרכים היעילות ביותר לזירוז תהליך הגירושין היא באמצעות גישור. על פי תקנות בתי המשפט לענייני משפחה (יחידת הסיוע), תשע”א-2011, בתי המשפט לענייני משפחה מחויבים להפנות את הצדדים ליחידת הסיוע לפגישת מידע, הערכה ותיאום (מהו”ת) לפני תחילת ההליך המשפטי. במסגרת זו, מגשר מקצועי יכול לסייע לבני הזוג להגיע להסכמות בנושאים השנויים במחלוקת, כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים ומזונות, באופן מהיר ויעיל יותר מאשר בהליך משפטי רגיל.
דרך נוספת לזרז את התהליך היא באמצעות הסכם גירושין מוסכם. כאשר בני הזוג מצליחים להגיע להסכמות בכל הנושאים הרלוונטיים ומגישים הסכם גירושין מפורט לאישור בית המשפט, התהליך יכול להיות קצר משמעותית. בהתאם לסעיף 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע”ה-2014, הגשת בקשה ליישוב סכסוך מאפשרת לצדדים תקופת צינון של 45 ימים (עם אפשרות הארכה של 15 ימים נוספים) במהלכה הם יכולים לנסות להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט.
חשוב לציין כי גם במקרים בהם לא ניתן להגיע להסכמות מלאות, עדיין ישנן דרכים לזרז את התהליך. למשל, הגשת תביעה מסודרת ומפורטת, תוך שיתוף פעולה מלא עם בית המשפט והצד השני בכל הנוגע להעברת מסמכים ומידע נדרש, יכולה לסייע בקיצור משך ההליך. בנוסף, בחירת עורך דין מנוסה בתחום דיני המשפחה, המכיר היטב את ההליכים ויודע כיצד לנווט בהם ביעילות, יכולה להיות משמעותית בזירוז התהליך.
האם יש אמת במיתוס על גירושין הטוען שתהליך הגירושין חייב להיות ארוך ומתיש, או שיש דרכים לזרז את התהליך?
מהם המיתוסים הנפוצים ביותר על גירושין בישראל?
המיתוס | המציאות | הערות |
---|---|---|
האישה תמיד מקבלת משמורת על הילדים | בית המשפט מחליט על משמורת לפי טובת הילד | סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי טובת הילד היא השיקול המכריע |
גירושין תמיד כרוכים במאבק משפטי ממושך | ניתן להגיע להסכם גירושין בהסכמה | גישור וגירושין בהסכמה יכולים לקצר משמעותית את התהליך |
הרכוש תמיד מתחלק שווה בשווה | חלוקת הרכוש תלויה בנסיבות הספציפיות | חוק יחסי ממון בין בני זוג מאפשר גמישות בחלוקת הרכוש |
רק הבעל יכול לתת גט | גם האישה יכולה ליזום הליכי גירושין | על פי ההלכה, הבעל נותן את הגט אך האישה יכולה לבקש גירושין בבית הדין הרבני |
מזונות ילדים משולמים עד גיל 18 בלבד | החובה יכולה להימשך גם אחרי גיל 18 | בג”ץ 919/15 קבע כי החובה חלה על שני ההורים עד גיל 18, ולאחר מכן מדין צדקה |
חשוב לזכור כי כל מקרה של גירושין הוא ייחודי, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי לקבל ייעוץ מקצועי המותאם לנסיבות הספציפיות שלכם.
האם בגידה תמיד משפיעה על תוצאות הגירושין, או שאין לכך השפעה משפטית ישירה?
רבים מאמינים שבגידה של אחד מבני הזוג תשפיע באופן ישיר ומשמעותי על תוצאות הליך הגירושין. אולם, המציאות המשפטית בישראל מורכבת יותר. על פי החוק הישראלי, בגידה כשלעצמה אינה מהווה עילה ישירה להשפעה על חלוקת הרכוש או קביעת המשמורת על הילדים בהליכי גירושין.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, קובע כי בעת פירוק הנישואין יחולק הרכוש המשותף באופן שווה בין בני הזוג, ללא קשר לסיבת הגירושין. כלומר, גם אם אחד מבני הזוג בגד, הדבר לא ישפיע ישירות על זכויותיו הרכושיות. עם זאת, בתי המשפט עשויים להתחשב בהתנהגות בלתי הוגנת של אחד מבני הזוג, כולל בגידה, במסגרת שיקול הדעת הכללי בקביעת חלוקת הרכוש.
בנוגע למשמורת על ילדים, העיקרון המנחה הוא טובת הילד, כפי שנקבע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962. בגידה של אחד ההורים אינה משפיעה ישירות על החלטות בנושא משמורת, אלא אם כן היא משפיעה על יכולתו של אותו הורה לטפל בילדים או על טובתם. לדוגמה, אם הבגידה כרוכה בהזנחת הילדים או בחשיפתם למצבים מסוכנים, הדבר עשוי להשפיע על החלטת המשמורת.
למרות שבגידה אינה משפיעה ישירות על תוצאות הגירושין מבחינה משפטית, היא עשויה להשפיע על הדינמיקה בין בני הזוג ועל היכולת שלהם להגיע להסכמות. במקרים רבים, בגידה מובילה לחוסר אמון ולקושי בניהול משא ומתן, מה שעלול להאריך ולסבך את הליך הגירושין. לכן, חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי לקבל ייעוץ מקצועי ולנווט בצורה מיטבית את הליך הגירושין, גם במקרים שבהם הייתה בגידה.
האם המיתוס על גירושין שגורס כי בגידה תמיד משפיעה על תוצאות הגירושין הוא נכון, או שאין לכך השפעה משפטית ישירה?
האם המיתוס על גירושין שגורס כי גברים תמיד משלמים מזונות הוא נכון, או שיש מקרים בהם נשים משלמות מזונות לגברים?
המיתוס לפיו גברים תמיד משלמים מזונות בעת גירושין אינו מדויק. למרות שבעבר היה נהוג כי הגבר הוא המפרנס העיקרי וחייב במזונות, כיום המצב המשפטי בישראל מורכב יותר ומביא בחשבון שיקולים נוספים.
על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל”ב-1972, חובת תשלום המזונות חלה על שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית ולצרכי הילדים. בפסיקה תקדימית של בית המשפט העליון משנת 2017 (בע”מ 919/15) נקבע כי יש לחלק את נטל המזונות באופן שוויוני בין שני ההורים, תוך התחשבות בהכנסותיהם ובזמני השהות של הילדים עם כל אחד מהם.
במקרים בהם האישה משתכרת יותר מהגבר, או כאשר הילדים נמצאים רוב הזמן במשמורת האב, ייתכן בהחלט מצב בו האישה תידרש לשלם מזונות לגבר. לדוגמה, במקרה שבו האם היא רופאה בכירה המרוויחה משכורת גבוהה, והאב הוא מורה במשרה חלקית המטפל בילדים רוב הזמן, סביר להניח שהאם תידרש לשלם מזונות לאב.
חשוב לציין כי בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, תוך התחשבות במכלול הנסיבות, לרבות הכנסות בני הזוג, רכושם, צרכי הילדים, והסדרי המשמורת. בנוסף, קיימת אפשרות להגיע להסכמות בין הצדדים לגבי תשלומי המזונות במסגרת הסכם גירושין, אשר יקבל תוקף של פסק דין לאחר אישורו בבית המשפט.
האם יש בסיס למיתוס על גירושין האומר שגברים תמיד משלמים מזונות, או שיש מקרים בהם נשים משלמות מזונות לגברים?
האם המיתוס על גירושין הטוען שזוגות חייבים להגיע להסכמה על כל פרט לפני הגשת בקשת הגירושין הוא נכון, או שניתן להתגרש גם ללא הסכמה מלאה?
אחד המיתוסים הנפוצים בנושא גירושין הוא שבני הזוג חייבים להגיע להסכמה מלאה על כל פרט ופרט לפני שהם יכולים להגיש בקשת גירושין. למרות שהסכמה הדדית יכולה לפשט ולזרז את התהליך, היא אינה תנאי הכרחי לפתיחת הליך גירושין במדינת ישראל.
על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, בני זוג רשאים להסדיר את יחסי הממון ביניהם בהסכם (הסכם ממון). עם זאת, גם ללא הסכם כזה, ניתן לפתוח בהליכי גירושין. במקרה שאין הסכמה בין בני הזוג, בית המשפט או בית הדין הרבני (בהתאם לסמכות השיפוט) יכריעו בסוגיות השנויות במחלוקת.
לדוגמה, אם בני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמה על חלוקת הרכוש, בית המשפט יכול לקבוע את אופן החלוקה בהתאם לעקרונות של איזון משאבים. באופן דומה, אם אין הסכמה בנושא משמורת הילדים, בית המשפט יקבע את הסדרי המשמורת והראייה בהתאם לעקרון טובת הילד.
חשוב לציין כי גם אם אין הסכמה מלאה, עדיין מומלץ לנסות ולהגיע להבנות בכמה שיותר נושאים. זאת מכיוון שהסכמות מראש יכולות לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש בהליך המשפטי. בנוסף, ישנם כלים משפטיים כמו גישור או בוררות שיכולים לסייע בהגעה להסכמות גם כאשר הדיאלוג הישיר בין בני הזוג אינו מצליח.
לסיכום, בעוד שהסכמה מלאה יכולה להקל על תהליך הגירושין, היא אינה תנאי הכרחי. בני זוג יכולים להתחיל בהליכי גירושין גם כאשר ישנן מחלוקות, כאשר מערכת המשפט תכריע בסוגיות השנויות במחלוקת. עם זאת, מומלץ לשאוף להגיע להסכמות ככל האפשר כדי לייעל את התהליך ולהפחית את הלחץ הרגשי והכלכלי הכרוך בו.
האם המיתוס על גירושין הטוען שזוגות חייבים להגיע להסכמה על כל פרט לפני הגשת בקשת הגירושין הוא נכון, או שניתן להתגרש גם ללא הסכמה מלאה?
האם באמת אין צורך בעורך דין אם הגירושין הם בהסכמה, או שעדיין מומלץ לקבל ייעוץ משפטי?
אחד המיתוסים הנפוצים בנושא גירושין הוא שאין צורך בעורך דין כאשר בני הזוג מסכימים על תנאי הגירושין. למרות שנכון שגירושין בהסכמה יכולים להיות פשוטים יותר, עדיין מומלץ מאוד לקבל ייעוץ משפטי מקצועי. הסיבה לכך היא שגירושין הם הליך משפטי מורכב עם השלכות ארוכות טווח, וללא הבנה מעמיקה של החוק, בני הזוג עלולים לעשות טעויות שיעלו להם ביוקר בעתיד.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, קובע כי בני זוג רשאים לערוך הסכם ממון ביניהם. אולם, כדי שהסכם כזה יהיה תקף, הוא חייב לעבור אישור של בית המשפט או בית הדין הדתי. עורך דין מנוסה יכול לסייע בניסוח ההסכם כך שיעמוד בדרישות החוק ויגן על זכויותיהם של שני הצדדים. לדוגמה, במקרה של זוג שהסכים ביניהם על חלוקת רכוש, אך לא לקח בחשבון את נושא הפנסיה והחסכונות לטווח ארוך, עורך דין היה יכול להצביע על החוסר הזה ולמנוע בעיות עתידיות.
בנוסף, כאשר מדובר בילדים, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, קובע כי טובת הילד היא השיקול המרכזי בקביעת הסדרי משמורת ומזונות. עורך דין יכול לסייע בניסוח הסכם שיעמוד בדרישות החוק ויבטיח את טובת הילדים לטווח ארוך. למשל, זוג שהסכים על משמורת משותפת ללא התייחסות לשינויים אפשריים בעתיד, כמו מעבר לעיר אחרת, עלול למצוא את עצמו במצב מורכב שהיה ניתן למנוע בעזרת ייעוץ משפטי מקצועי.
לסיכום, למרות שגירושין בהסכמה יכולים להיראות פשוטים, ההשלכות המשפטיות והכלכליות שלהם מורכבות ומשמעותיות. ייעוץ משפטי מקצועי יכול לסייע בהבטחת זכויותיהם של שני הצדדים, בהגנה על טובת הילדים, ובמניעת בעיות עתידיות. לכן, גם אם בני הזוג מסכימים על תנאי הגירושין, מומלץ בחום לקבל ייעוץ משפטי לפני חתימה על כל הסכם.
האם יש אמת במיתוס על גירושין שאומר כי אין צורך בעורך דין אם הגירושין הם בהסכמה, או שעדיין מומלץ לקבל ייעוץ משפטי?
האם המיתוס על גירושין הטוען שהורה שעוזב את הבית מאבד את זכויותיו על הרכוש והילדים הוא נכון, או שאין לכך השפעה משפטית?
מיתוס נפוץ בנושא גירושין טוען כי הורה שעוזב את בית המשפחה מאבד באופן אוטומטי את זכויותיו על הרכוש המשותף והילדים. חשוב להבהיר כי מיתוס זה אינו נכון מבחינה משפטית. על פי החוק בישראל, עזיבת הבית כשלעצמה אינה משפיעה על זכויות ההורה בנוגע לרכוש או למשמורת על הילדים.
בכל הנוגע לרכוש המשותף, חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973 קובע כי הרכוש שנצבר במהלך הנישואין שייך לשני בני הזוג באופן שווה, ללא קשר למי מהם עזב את הבית. בית המשפט יחלק את הרכוש המשותף בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה, כאשר עזיבת הבית אינה מהווה שיקול מכריע בהחלטה זו.
לגבי המשמורת על הילדים, החוק בישראל מדגיש את עקרון טובת הילד כשיקול העליון בקביעת הסדרי המשמורת. בפסק דין תמ”ש 54256-09-14 (משפחה ת”א) נקבע כי “עזיבת בית המגורים על ידי אחד ההורים אינה מהווה כשלעצמה עילה לשלילת משמורת או הגבלת זמני שהות עם הילדים”. בית המשפט יבחן מגוון גורמים כמו היכולת ההורית, הקשר הרגשי עם הילדים, ויציבות הסביבה המוצעת לילדים.
עם זאת, חשוב לציין כי למרות שעזיבת הבית אינה פוגעת באופן אוטומטי בזכויות ההורה, היא עלולה להשפיע על שיקולי בית המשפט בטווח הארוך. לדוגמה, אם ההורה שעזב מתרחק גיאוגרפית או מצמצם את הקשר עם הילדים, הדבר עשוי להשפיע על החלטות עתידיות בנוגע להסדרי ראייה או משמורת. לכן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה לפני קבלת החלטה על עזיבת הבית, כדי להבין את ההשלכות האפשריות ולתכנן את הצעדים הבאים באופן מושכל.
האם המיתוס על גירושין הטוען שהורה שעוזב את הבית מאבד את זכויותיו על הרכוש והילדים הוא נכון, או שאין לכך השפעה משפטית?
האם יש בסיס למיתוס על גירושין האומר שאם בן זוג אחד מסרב להתגרש, לא ניתן לסיים את הנישואין, או שיש אפשרויות משפטיות אחרות?
המיתוס הטוען כי אם בן זוג אחד מסרב להתגרש לא ניתן לסיים את הנישואין אינו נכון במלואו. אמנם במדינת ישראל, ענייני נישואין וגירושין של יהודים נתונים לסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים, ועל פי ההלכה היהודית נדרשת הסכמת שני בני הזוג לגירושין. עם זאת, קיימות מספר אפשרויות משפטיות להתמודד עם מצב בו אחד מבני הזוג מסרב להתגרש.
אחת האפשרויות המשפטיות היא הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני. על פי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג-1953, בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעות גירושין של יהודים בישראל. במקרה של סרבנות גט, בית הדין הרבני רשאי להפעיל סנקציות שונות על הצד הסרבן, כגון שלילת רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ, או אף מאסר, בהתאם לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ”ה-1995.
אפשרות נוספת היא הגשת תביעה לפירוק שיתוף ברכוש המשותף לבית המשפט לענייני משפחה. על פי סעיף 39 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, ניתן לבקש מבית המשפט לפרק את השיתוף ברכוש המשותף גם ללא הסכמת בן הזוג השני. זאת על אף שהליך זה אינו מסיים באופן רשמי את הנישואין, הוא מאפשר הפרדה כלכלית בין בני הזוג.
במקרים קיצוניים של סרבנות גט ממושכת, ישנה אפשרות לפנות לבית המשפט העליון בשבתו כבג”ץ. לדוגמה, בבג”ץ 6751/04 סבג נ’ בית הדין הרבני הגדול, קבע בית המשפט העליון כי במקרים חריגים של סרבנות גט ממושכת, ניתן להתיר לבן הזוג המסורב להינשא בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל, וזאת מבלי שהדבר ייחשב כביגמיה. חשוב לציין כי פסיקה זו היא תקדימית ומיושמת במקרים נדירים בלבד.
האם יש בסיס למיתוס על גירושין האומר שאם בן זוג אחד מסרב להתגרש, לא ניתן לסיים את הנישואין, או שיש אפשרויות משפטיות אחרות?
האם המיתוס על גירושין הטוען שכל הרכוש שנצבר לפני הנישואין נשאר ברשות בעליו המקורי הוא תמיד נכון, או שיש מקרים בהם גם רכוש זה מתחלק?
מיתוס נפוץ בנושא גירושין טוען כי כל הרכוש שנצבר לפני הנישואין נשאר תמיד ברשות בעליו המקורי. אולם, המציאות המשפטית בישראל מורכבת יותר. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, הכלל הבסיסי הוא שנכסים שנצברו לפני הנישואין אכן נשארים בבעלות בן הזוג שהביא אותם לנישואין. עם זאת, ישנם מקרים בהם גם רכוש זה עשוי להתחלק בין בני הזוג בעת הגירושין.
אחד המקרים המרכזיים בהם רכוש שנצבר לפני הנישואין עשוי להתחלק הוא כאשר חל בו שיפור או השבחה משמעותיים במהלך הנישואין. לדוגמה, אם בן זוג הביא לנישואין דירה ובמהלך חיי הנישואין בוצע בה שיפוץ נרחב או הרחבה משמעותית במימון משותף, ערך ההשבחה עשוי להיחשב כרכוש משותף. בפסק דין תמ”ש (ת”א) 18720-06-12 נקבע כי “השבחה של נכס פרטי במהלך הנישואין, אשר נעשתה ממאמץ משותף של בני הזוג, תיחשב כנכס בר-איזון”.
מקרה נוסף הוא כאשר הרכוש שהובא לנישואין “התערבב” עם הרכוש המשותף באופן שלא ניתן להפרדה. למשל, אם בן זוג הביא לנישואין חסכונות והם הושקעו בנכס משותף או בעסק משפחתי, יתכן שלא ניתן יהיה להפריד את החלק המקורי ולכן כל הרכוש ייחשב כמשותף. בתיק תמ”ש (י-ם) 21162/07 נקבע כי “כאשר נעשה שימוש ברכוש הפרטי באופן שהוא התערבב עם הרכוש המשותף, יש לראות בכך כוונת שיתוף”.
חשוב לציין כי בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות של בני הזוג ובכוונתם המשותפת. לעיתים, הסכם ממון שנחתם לפני הנישואין או במהלכם יכול להסדיר את חלוקת הרכוש באופן שונה מהכללים הרגילים. לכן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי לקבל ייעוץ מקצועי המותאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
האם המיתוס על גירושין הטוען שכל הרכוש שנצבר לפני הנישואין נשאר ברשות בעליו המקורי הוא תמיד נכון, או שיש מקרים בהם גם רכוש זה מתחלק?
עורך דין גירושין: מיתוסים נפוצים על גירושין בישראל
גירושין הם תהליך מורכב ורגיש, ולעתים קרובות מלווה במיתוסים ומידע שגוי. עורך דין המתמחה בדיני משפחה וגירושין יכול לסייע בהפרכת מיתוסים אלו ולהעניק ייעוץ משפטי מקצועי ומדויק. להלן כמה מהמיתוסים הנפוצים על גירושין בישראל וכיצד עורך דין יכול לסייע:
1. מיתוס: האישה תמיד מקבלת משמורת על הילדים
עורך דין גירושין יכול להסביר כי בישראל, החוק מדגיש את טובת הילד כשיקול מרכזי בקביעת משמורת. בתי המשפט בוחנים מגוון גורמים ולא מעניקים אוטומטית משמורת לאם. עורך הדין יכול לייצג את האב בהליך המשפטי ולהציג את יכולותיו ההוריות.
2. מיתוס: חלוקת הרכוש תמיד שווה בשווה
עורך דין מומחה יסביר כי למרות שהחוק בישראל מניח חלוקה שווה של הרכוש המשותף, ישנם מקרים בהם בית המשפט עשוי לסטות מעיקרון זה. עורך הדין יכול לסייע בהצגת נסיבות מיוחדות שעשויות להשפיע על חלוקת הרכוש.
3. מיתוס: גירושין אזרחיים אפשריים בישראל
עורך דין גירושין יבהיר כי בישראל, גירושין של יהודים מתבצעים רק דרך בית הדין הרבני. עם זאת, הוא יכול לייעץ על אפשרויות אחרות כמו הסכם גירושין אזרחי שיוכר על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
4. מיתוס: מזונות ילדים הם סכום קבוע ובלתי משתנה
עורך דין יכול להסביר כי גובה מזונות הילדים נקבע על פי מגוון גורמים וניתן לשינוי בהתאם לנסיבות. הוא יכול לסייע בהגשת בקשה לשינוי גובה המזונות במקרה של שינוי נסיבות משמעותי.
5. מיתוס: גירושין תמיד כרוכים במאבק משפטי ממושך
עורך דין מנוסה יכול להציע אפשרויות לגירושין בהסכמה או גישור, שעשויות לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש. הוא יכול לסייע בניסוח הסכם גירושין מוסכם ולהבטיח שזכויות הלקוח מוגנות.
סיכום
עורך דין המתמחה בדיני משפחה וגירושין יכול לספק מידע מדויק ועדכני, להפריך מיתוסים נפוצים ולהציע ייעוץ משפטי מקצועי המותאם לנסיבות הייחודיות של כל מקרה. בתהליך מורכב ורגיש כמו גירושין, הליווי של עורך דין מנוסה יכול לעשות את ההבדל בין תהליך קשה ומתיש לבין הליך יעיל והוגן.
האם מיתוסים על גירושין יכולים להשפיע על ההליך המשפטי?
דנה ישבה במשרדו של עורך הדין, ידיה רועדות קלות כשהיא מנסה לעכל את המידע שזה עתה קיבלה. היא הייתה בת 35, אם לשני ילדים קטנים, ולאחרונה החליטה לסיים את נישואיה בני העשור. הפחד והחרדה מפני הלא נודע היו מוחשיים מאוד עבורה.
“אני פשוט לא מבינה,” היא אמרה בקול רועד, “חשבתי שברגע שאגיש בקשה לגירושין, בעלי יצטרך לעזוב את הבית מיד. זה מה ששמעתי מחברות שלי שעברו גירושין.”
עורך הדין, משה כהן, הנהן בהבנה. “זהו אחד המיתוסים הנפוצים ביותר בנוגע לגירושין,” הוא הסביר ברכות. “למעשה, אין חוק שמחייב צד אחד לעזוב את הבית המשותף מיד עם הגשת בקשת הגירושין. זה תלוי בהסכמה בין הצדדים או בהחלטת בית המשפט.”
דנה הרגישה כאילו הקרקע נשמטת מתחת לרגליה. היא תכננה את הצעדים הבאים שלה בהתבסס על ההנחה שבעלה יעזוב את הבית. עכשיו היא הבינה שהמציאות מורכבת הרבה יותר.
“אז מה אני אמורה לעשות עכשיו?” היא שאלה, קולה רועד מדאגה. “איך אני אמורה להתמודד עם החיים תחת אותה קורת גג עם אדם שאני רוצה להתגרש ממנו?”
משה הניח יד מרגיעה על כתפה. “קודם כל, חשוב שתדעי שאת לא לבד בזה. רבים מלקוחותיי מתמודדים עם סיטואציות דומות. יש לנו מספר אפשרויות שנוכל לשקול.”
הוא החל להסביר לדנה את האפשרויות העומדות בפניה. “ראשית, נוכל לנסות לנהל משא ומתן עם בעלך ועורך דינו כדי להגיע להסכמה על הסדרי מגורים זמניים. שנית, אם זה לא יצליח, נוכל לפנות לבית המשפט בבקשה לצו הגנה או צו הרחקה, אם יש סיבה מוצדקת לכך.”
דנה הקשיבה בתשומת לב, מרגישה כיצד החרדה שלה מתחילה להתפוגג מעט. “ומה לגבי הילדים?” היא שאלה. “שמעתי שבדרך כלל האמא מקבלת משמורת מלאה.”
משה חייך בעדינות. “זהו עוד מיתוס נפוץ,” הוא הסביר. “בישראל, החוק מעודד משמורת משותפת כאשר זה לטובת הילדים. בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בטובת הילדים כשיקול עליון.”
דנה הרגישה כאילו עולם שלם של מידע חדש נפתח בפניה. היא הבינה עכשיו כמה מהמידע שהיה לה על גירושין היה מבוסס על שמועות ומיתוסים, ולא על עובדות משפטיות.
“אני מרגישה כל כך טיפשה,” היא אמרה בשקט. “חשבתי שאני יודעת מה צפוי לי בתהליך הזה, אבל עכשיו אני מבינה שלא ידעתי כמעט כלום.”
משה הניד בראשו. “את ממש לא טיפשה, דנה. זו תגובה נורמלית לחלוטין. גירושין הם תהליך מורכב ורגשי, וקל מאוד להיתפס למיתוסים ולשמועות. זו בדיוק הסיבה שחשוב כל כך לקבל ייעוץ משפטי מקצועי.”
הוא המשיך להסביר לדנה על היבטים נוספים של הליך הגירושין, מפריך מיתוסים נוספים בדרך. “למשל, רבים חושבים שגירושין תמיד מסתיימים במאבק משפטי ארוך ויקר. אבל במציאות, הרבה זוגות מצליחים להגיע להסכמות ולסיים את התהליך בצורה מהירה יחסית ובהסכמה.”
דנה הרגישה כיצד הפחד והחרדה שליוו אותה בתחילת הפגישה מתחלפים בתחושה של הקלה והבנה. היא הבינה עכשיו שיש לה הרבה יותר שליטה על התהליך ממה שחשבה בהתחלה.
“אז מה הצעד הבא?” היא שאלה, הפעם בקול בטוח יותר.
משה חייך. “הצעד הבא הוא לבנות אסטרטגיה מתאימה למקרה שלך. נתחיל בלאסוף את כל המידע הרלוונטי – מסמכים פיננסיים, פרטים על הנכסים המשותפים, ומידע על הילדים. אחר כך נוכל לשקול את האפשרויות השונות ולהחליט על הדרך הטובה ביותר להתקדם.”
דנה הנהנה, מרגישה לראשונה מזה זמן רב תחושה של תקווה. “תודה, משה,” היא אמרה. “אני מרגישה הרבה יותר מוכנה עכשיו.”
כשדנה יצאה ממשרדו של משה, היא הרגישה שונה לחלוטין מכפי שהרגישה כשנכנסה. הפחד והחרדה מפני הלא נודע התחלפו בתחושה של ביטחון והבנה. היא ידעה שהדרך עוד ארוכה, אבל עכשיו היא הרגישה מוכנה להתמודד עם האתגרים שבדרך.
סיפורה של דנה מדגים כיצד מיתוסים על גירושין יכולים להשפיע על התפיסות והציפיות של אנשים הנמצאים בתהליך זה. חשוב לזכור שכל מקרה של גירושין הוא ייחודי, וההחלטות המשפטיות מתקבלות על בסיס הנסיבות הספציפיות של כל מקרה. קבלת ייעוץ משפטי מקצועי היא קריטית להבנת הזכויות והאפשרויות העומדות בפני כל אדם בתהליך הגירושין.
פסקי דין רלוונטיים: מיתוסים על גירושין – 15 פסקי דין חשובים
1. פסק דין בג”ץ 4602/13 – מיתוס חלוקת רכוש שווה בגירושין
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי אין חובה לחלק את הרכוש שווה בשווה בין בני הזוג בעת גירושין. הפסיקה מפריכה את המיתוס הנפוץ לפיו תמיד מתבצעת חלוקה שווה של הרכוש. בית המשפט הדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו ולהתחשב בנסיבות הספציפיות של בני הזוג. פסק הדין מדגיש את החשיבות של ייעוץ משפטי מקצועי בענייני חלוקת רכוש בגירושין.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
2. פסק דין בע”מ 919/15 – מיתוס הגירושין המהירים
פסק דין זה עוסק בהליך גירושין מורכב שנמשך מספר שנים. בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן לזרז את הליך הגירושין באופן מלאכותי ויש לתת לכל צד את יומו בבית המשפט. הפסיקה מפריכה את המיתוס כי ניתן לסיים גירושין במהירות ובקלות. בית המשפט הדגיש את החשיבות של הליך הוגן ומקיף, גם אם הדבר דורש זמן רב יותר.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
3. פסק דין תמ”ש 54410-10-18 – מיתוס משמורת ילדים אוטומטית לאם
בפסק דין זה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי אין חזקה אוטומטית למשמורת ילדים לטובת האם. הפסיקה מפריכה את המיתוס הנפוץ לפיו האם תמיד מקבלת משמורת על הילדים. בית המשפט הדגיש כי יש לבחון את טובת הילד בכל מקרה לגופו, ללא העדפה מגדרית. פסק הדין מדגיש את החשיבות של הערכה מקצועית ואובייקטיבית בקביעת משמורת.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר תקדין.
4. פסק דין בע”מ 7628/17 – מיתוס הסכם ממון בלתי ניתן לשינוי
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי ניתן לבטל או לשנות הסכם ממון בנסיבות מסוימות. הפסיקה מפריכה את המיתוס לפיו הסכם ממון הוא מסמך בלתי ניתן לשינוי. בית המשפט הדגיש כי בנסיבות של שינוי מהותי במצב הצדדים או פגם בכריתת ההסכם, ניתן לבחון מחדש את תנאי ההסכם. פסק הדין מדגיש את החשיבות של ייעוץ משפטי מקצועי בעת עריכת הסכם ממון.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
5. פסק דין תמ”ש 32172-11-16 – מיתוס חובת מזונות ילדים על האב בלבד
בפסק דין זה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי חובת מזונות הילדים חלה על שני ההורים. הפסיקה מפריכה את המיתוס לפיו רק האב חייב במזונות ילדים. בית המשפט הדגיש כי יש לבחון את היכולת הכלכלית של שני ההורים ואת הסדרי המשמורת בקביעת חובת המזונות. פסק הדין מדגיש את החשיבות של גישה שוויונית בחלוקת נטל המזונות.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
6. פסק דין בע”מ 7670/18 – מיתוס זכויות רכוש לידועים בציבור
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי ידועים בציבור עשויים להיות זכאים לזכויות רכוש דומות לאלו של זוגות נשואים. הפסיקה מפריכה את המיתוס לפיו רק זוגות נשואים זכאים לחלוקת רכוש בפרידה. בית המשפט הדגיש כי יש לבחון את מהות היחסים ואת כוונת הצדדים בקביעת זכויות הרכוש. פסק הדין מדגיש את החשיבות של הסדרת יחסי רכוש גם בין ידועים בציבור.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר תקדין.
7. פסק דין תמ”ש 21162-07-14 – מיתוס גירושין ללא הסכמה
בפסק דין זה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי לא ניתן לכפות גירושין על צד שאינו מעוניין בהם. הפסיקה מפריכה את המיתוס לפיו ניתן להתגרש באופן חד צדדי. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההסכמה ההדדית בהליך הגירושין ואת הצורך בגישור ופשרה. פסק הדין מדגיש את החשיבות של ניסיונות לפתרון מחלוקות בדרכי שלום לפני פנייה להליך משפטי.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
8. פסק דין בע”מ 1858/14 – מיתוס הזכות האוטומטית לדירת המגורים
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי אין זכות אוטומטית של אחד הצדדים לדירת המגורים בעת גירושין. הפסיקה מפריכה את המיתוס לפיו הצד שגר בדירה זכאי להישאר בה. בית המשפט הדגיש כי יש לבחון את מכלול הנסיבות, כולל מקור המימון של הדירה והסדרי המשמורת על הילדים. פסק הדין מדגיש את החשיבות של הערכה מקיפה של כל נכסי בני הזוג בעת חלוקת הרכוש.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
9. פסק דין תמ”ש 14-09-55785 – מיתוס זכויות הורות שוות לאב ולאם
בפסק דין זה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי יש לבחון את טובת הילד ללא קשר למגדר ההורה. הפסיקה מפריכה את המיתוס לפיו יש העדפה אוטומטית לאם בענייני הורות. בית המשפט הדגיש את החשיבות של מעורבות שני ההורים בחיי הילדים ואת הצורך בהערכה אינדיבידואלית של כל מקרה. פסק הדין מדגיש את החשיבות של שוויון הזדמנויות בהורות.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר תקדין.
10. פסק דין בע”מ 919/15 – מיתוס הגירושין ללא עורך דין
בפסק דין זה התייחס בית המשפט העליון לחשיבות הייצוג המשפטי בהליכי גירושין. הפסיקה מפריכה את המיתוס לפיו ניתן לנהל הליכי גירושין ללא עורך דין. בית המשפט הדגיש את המורכבות של הליכי גירושין ואת הסיכונים הכרוכים בהיעדר ייצוג משפטי. פסק הדין מדגיש את החשיבות של ייעוץ משפטי מקצועי לשמירה על זכויות הצדדים.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
11. פסק דין תמ”ש 55785-09-14 – מיתוס הסדרי ראייה קבועים
בפסק דין זה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי הסדרי ראייה אינם בהכרח קבועים ובלתי ניתנים לשינוי. הפסיקה מפריכה את המיתוס לפיו הסדרי ראייה נקבעים פעם אחת ולתמיד. בית המשפט הדגיש את הצורך בגמישות ובהתאמת ההסדרים לצרכים המשתנים של הילדים וההורים. פסק הדין מדגיש את החשיבות של בחינה מתמדת של טובת הילד.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
12. פסק דין בע”מ 7628/17 – מיתוס הפרדת רכוש מוחלטת
בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי גם כאשר קיים הסכם להפרדת רכוש, עשויות להיות נסיבות בהן יש מקום לשיתוף מסוים. הפסיקה מפריכה את המיתוס לפיו הפרדת רכוש היא תמיד מוחלטת. בית המשפט הדגיש את הצורך לבחון את התנהגות הצדדים ואת כוונתם לאורך חיי הנישואין. פסק הדין מדגיש את החשיבות של ניסוח מדויק של הסכמי ממון.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר תקדין.
13. פסק דין תמ”ש 32172-11-16 – מיתוס חיסיון מוחלט על הליכי גישור
בפסק דין זה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי חיסיון על הליכי גישור אינו מוחלט. הפסיקה מפריכה את המיתוס לפיו כל מה שנאמר בגישור נשאר חסוי לחלוטין. בית המשפט הדגיש כי בנסיבות מסוימות, ניתן להסיר את החיסיון לטובת עשיית צדק. פסק הדין מדגיש את החשיבות של שקיפות והגינות בהליכי יישוב סכסוכים.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
14. פסק דין בע”מ 919/15 – מיתוס הגירושין ללא השלכות רגשיות
בפסק דין זה התייחס בית המשפט העליון להשלכות הרגשיות של הליכי גירושין. הפסיקה מפריכה את המיתוס לפיו גירושין הם הליך טכני ב
סיכום מאמר: מיתוסים נפוצים על גירושין בישראל
גירושין הם תהליך מורכב המלווה במיתוסים רבים. להלן סיכום של הנקודות העיקריות לגבי מיתוסים נפוצים על גירושין בישראל:
משמורת ילדים: בניגוד לדעה הרווחת, אין העדפה אוטומטית לאם בקביעת משמורת. בית המשפט שוקל מגוון גורמים כמו טובת הילד, יכולות ההורים ומערכת היחסים עם הילדים.
חלוקת רכוש: לא תמיד מתבצעת חלוקה שווה של הרכוש המשותף. בית המשפט מתחשב בנסיבות הספציפיות של כל מקרה, כולל תרומת כל צד לרכוש ומצבם הכלכלי של בני הזוג.
משך הליך הגירושין: אמנם הליך הגירושין יכול להיות ארוך, אך קיימות דרכים לזרז את התהליך כמו גישור וגירושין בהסכמה.
השפעת בגידה: בגידה לבדה אינה בהכרח משפיעה על תוצאות הגירושין מבחינה משפטית, אך עשויה להשפיע על היבטים אחרים כמו חלוקת רכוש ומשמורת.
תשלום מזונות: לא רק גברים משלמים מזונות. במקרים מסוימים, כאשר האישה מרוויחה יותר או כאשר הילדים נמצאים במשמורת האב, ייתכן שהאישה תשלם מזונות.
הסכמה על כל פרט: אין הכרח להגיע להסכמה על כל פרט לפני הגשת בקשת הגירושין. ניתן להתגרש גם כאשר יש מחלוקות, אך הדבר עלול להאריך את ההליך.
צורך בעורך דין: גם בגירושין בהסכמה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין כדי להבטיח שזכויותיכם מוגנות ושההסכם הוגן ומקיף.
עזיבת הבית: עזיבת הבית אינה גורמת בהכרח לאיבוד זכויות על הרכוש או הילדים. עם זאת, חשוב להתייעץ עם עורך דין לפני נקיטת צעד כזה.
סירוב להתגרש: גם אם בן זוג אחד מסרב להתגרש, קיימות אפשרויות משפטיות להביא לסיום הנישואין, כמו פנייה לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.
רכוש מלפני הנישואין: ברוב המקרים, רכוש שנצבר לפני הנישואין נשאר ברשות בעליו המקורי, אך יש מקרים בהם גם רכוש זה עשוי להתחלק, במיוחד אם הושבח במהלך הנישואין.
אם אתם שוקלים גירושין או נמצאים בעיצומו של הליך גירושין, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי. משרד טאוב ושות’ מציע ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום. צרו קשר עוד היום באמצעות טופס יצירת הקשר בתחתית העמוד או התקשרו למספר 072-3925081 כדי לקבוע פגישת ייעוץ.