משמורת משותפת ללא מזונות

אם אתם הורים העוברים הליך גירושין ושוקלים הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות, חשוב שתבינו את ההשלכות המשפטיות והמעשיות של בחירה זו. נושא זה מורכב ורגיש, ויכול להשפיע באופן משמעותי על חייכם וחיי ילדיכם בשנים הקרובות.

במאמר זה נענה על שאלות מרכזיות בנושא, כגון הקריטריונים לקבלת הסדר כזה, השפעתו על חלוקת ההוצאות, ההשלכות הרגשיות על הילדים, וכיצד מתמודדים עם סכסוכים במסגרת ההסדר. נבחן גם את היתרונות והחסרונות של משמורת משותפת ללא מזונות בהשוואה להסדרים אחרים, ונדון בהשלכות הכלכליות והמשפטיות.

חשוב להדגיש כי בשל המורכבות של הנושא, מומלץ מאוד לקבל ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין המתמחה בדיני משפחה. עורך דין מנוסה יוכל לסייע לכם לנווט בין ההיבטים המשפטיים השונים, לייצג את האינטרסים שלכם בבית המשפט, ולהבטיח שההסדר המתקבל יהיה הוגן ומתאים לצרכים הייחודיים של משפחתכם.

כיצד משרד עורכי דין טאוב ושות’ יכול לסייע לכם בנושא משמורת משותפת ללא מזונות?

אני מבין שאתם מתמודדים עם סוגיית המשמורת המשותפת ללא מזונות, ואני כאן כדי לעזור. במשרד עורכי דין טאוב ושות’, אנו מתמחים בדיני משפחה וגירושין, ויש לנו ניסיון רב בטיפול במקרים כמו שלכם.

ראשית, חשוב להבין שהמונח “משמורת משותפת” מתייחס לחלוקה שווה של זמני השהות עם הילדים בין שני ההורים. לעומת זאת, “ללא מזונות” מתייחס למצב בו אין תשלום מזונות מצד אחד ההורים לשני.

בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בפסיקה בנושא זה. בפסק דין תקדימי משנת 2017 (בע”מ 919/15), קבע בית המשפט העליון כי במקרים של משמורת משותפת, יש לבחון את חלוקת נטל המזונות בין שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית.

אני יכול לסייע לכם בכמה דרכים:

1. ניתוח מעמיק של המצב הכלכלי של שני הצדדים
2. בחינת הסדרי השהות הקיימים או המתוכננים
3. ייצוג בבית המשפט לקביעת הסדר משמורת משותפת
4. ניהול משא ומתן עם הצד השני להגעה להסכם הוגן
5. עריכת הסכם משפטי מפורט המעגן את ההסדרים שהוסכמו

חשוב לזכור כי כל מקרה הוא ייחודי, וההחלטה תלויה בנסיבות הספציפיות. אני אלווה אתכם לאורך כל התהליך, אסביר את זכויותיכם וחובותיכם, ואפעל למען האינטרסים שלכם ושל ילדיכם.

אם אתם מעוניינים בייעוץ מעמיק יותר או בקביעת פגישה, אשמח לעמוד לרשותכם. יחד נוכל למצוא את הפתרון המיטבי עבורכם ועבור ילדיכם.

מהם התנאים והקריטריונים המשפטיים הנדרשים כדי לקבל הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות בישראל?

משמורת משותפת ללא מזונות היא הסדר מורכב בדיני המשפחה בישראל, הדורש עמידה במספר תנאים וקריטריונים משפטיים. ראשית, על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, שני ההורים נחשבים כאפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם הקטינים. עם זאת, כדי לקבל הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות, נדרשת הסכמה הדדית של שני ההורים או החלטה שיפוטית המבוססת על טובת הילד.

אחד הקריטריונים המרכזיים שבתי המשפט בוחנים הוא מסוגלות הורית שווה של שני ההורים. זה כולל יכולת לספק לילדים סביבה יציבה, בטוחה ותומכת, וכן יכולת לשתף פעולה ולתקשר באופן יעיל בכל הנוגע לגידול הילדים. בנוסף, בית המשפט יבחן את הקשר הרגשי בין כל הורה לילדים, ואת היכולת של כל הורה לתמוך בקשר של הילדים עם ההורה השני.

גורם נוסף שנלקח בחשבון הוא היכולת הכלכלית של שני ההורים. במקרה של משמורת משותפת ללא מזונות, בית המשפט ידרוש הוכחה כי שני ההורים מסוגלים לשאת בהוצאות גידול הילדים באופן שווה. זאת בהתאם לתקדים שנקבע בבע”מ 919/15, שקבע כי במקרים של משמורת משותפת, יש לשקול את חלוקת נטל המזונות בין ההורים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות היחסיות.

לבסוף, בית המשפט יבחן את המרחק הגיאוגרפי בין בתי ההורים ואת השפעתו על שגרת חיי הילדים. הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות יאושר בדרך כלל רק כאשר שני ההורים גרים בסמיכות יחסית, כדי לאפשר לילדים שגרת חיים יציבה הכוללת המשכיות בלימודים ובפעילויות החברתיות. לדוגמה, במקרה שבו הורה אחד גר בתל אביב והשני בחיפה, יהיה קשה יותר לאשר הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות, בשל הקושי לשמור על שגרת חיים יציבה עבור הילדים.

מהם התנאים והקריטריונים המשפטיים הנדרשים כדי לקבל הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות בישראל?

כיצד משפיע הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות על חלוקת ההוצאות הכספיות הקשורות לגידול הילדים?

הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות משפיע באופן משמעותי על האופן בו ההורים מחלקים ביניהם את ההוצאות הכספיות הקשורות לגידול הילדים. בניגוד למצב של משמורת יחידנית, בו הורה אחד משלם מזונות להורה המשמורן, במשמורת משותפת ללא מזונות ההורים נדרשים לחלוק את ההוצאות באופן שוויוני יותר.

על פי פסיקת בית המשפט העליון בבע”מ 919/15, במקרים של משמורת משותפת יש לבחון את חלוקת נטל ההוצאות בהתאם ליכולותיהם הכלכליות של ההורים. זאת אומרת, שאם קיים פער משמעותי בהכנסות בין ההורים, ייתכן שההורה בעל ההכנסה הגבוהה יותר יידרש לשאת בחלק גדול יותר מההוצאות. עם זאת, בתי המשפט שואפים ליצור איזון ולהבטיח שכל הורה תורם את חלקו בהתאם ליכולתו.

בפועל, הסדר זה מחייב את ההורים לנהל תקשורת שוטפת ולהגיע להסכמות לגבי הוצאות שונות כגון חינוך, בריאות, חוגים וביגוד. לדוגמה, הורים עשויים להחליט לפתוח חשבון בנק משותף אליו יפקידו סכום קבוע מדי חודש לכיסוי הוצאות הילדים, או לחלק ביניהם קטגוריות שונות של הוצאות (למשל, הורה אחד אחראי על הוצאות חינוך והשני על הוצאות בריאות).

חשוב לציין כי למרות שהסדר זה מבטל את תשלום המזונות הקבוע, הוא אינו פוטר את ההורים מאחריותם הכלכלית כלפי ילדיהם. סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959 קובע כי שני ההורים חייבים במזונות ילדיהם הקטינים. לכן, גם במקרה של משמורת משותפת ללא מזונות, ההורים עדיין נדרשים לדאוג לכל צרכיהם של הילדים, כולל מדור, מזון, ביגוד, חינוך ובריאות. ההבדל הוא שבמקום תשלום קבוע, ההוצאות מתחלקות באופן גמיש יותר בהתאם לצרכים המשתנים ולהסכמות בין ההורים.

כיצד משפיע הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות על חלוקת ההוצאות הכספיות הקשורות לגידול הילדים?

האם קיימים מקרים בהם בית המשפט יאשר משמורת משותפת ללא מזונות גם כאשר אחד ההורים מתנגד להסדר זה?

בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בגישת בתי המשפט בישראל לנושא המשמורת המשותפת, ובמקרים מסוימים אף ללא חיוב במזונות. עם זאת, כאשר אחד ההורים מתנגד להסדר זה, בית המשפט נדרש לשקול מגוון רחב של שיקולים טרם קבלת החלטה.

על פי תקדים בע”מ 919/15, בית המשפט העליון קבע כי טובת הילד היא השיקול המרכזי בקביעת הסדרי משמורת. במקרים בהם בית המשפט משתכנע כי משמורת משותפת תשרת את טובת הילד באופן מיטבי, הוא עשוי לאשר הסדר זה גם אם אחד ההורים מתנגד. זאת, תוך בחינה מעמיקה של יכולת ההורים לשתף פעולה, מסוגלותם ההורית, והשפעת ההסדר על רווחת הילד.

חשוב לציין כי בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, לשני ההורים זכויות וחובות שוות כלפי ילדיהם. על בסיס זה, בית המשפט עשוי לקבוע משמורת משותפת גם ללא הסכמה מלאה, אם ישתכנע כי ההורים מסוגלים לקיים תקשורת מינימלית הנדרשת לטיפול בילדים.

במקרה של בע”מ 1709/15, בית המשפט העליון הדגיש כי גם במצבים של קונפליקט בין ההורים, יש לשקול את האפשרות למשמורת משותפת אם היא משרתת את טובת הילד. במקרים אלו, בית המשפט עשוי להורות על ליווי מקצועי או תיאום הורי כדי לסייע להורים לנהל את המשמורת המשותפת באופן יעיל. לדוגמה, משפחה שבה ההורים מתקשים לתקשר ישירות עשויה להיעזר באפליקציות לתיאום הורי או במתאם הורי מקצועי.

לסיכום, בעוד שהסכמת שני ההורים היא המצב האידיאלי למשמורת משותפת, בתי המשפט בישראל מכירים בכך שלעתים טובת הילד מחייבת קביעת הסדר כזה גם ללא הסכמה מלאה. בכל מקרה, ההחלטה תתקבל לאחר בחינה מעמיקה של כלל הנסיבות, תוך מתן משקל מכריע לטובת הילד ורווחתו הנפשית והפיזית.

האם קיימים מקרים בהם בית המשפט יאשר משמורת משותפת ללא מזונות גם כאשר אחד ההורים מתנגד להסדר זה?

מהם היתרונות והחסרונות של משמורת משותפת ללא מזונות?

יתרונות	חסרונות
שוויון בין ההורים בגידול הילדים	קושי כלכלי להורה בעל הכנסה נמוכה יותר
חיסכון בהוצאות משפטיות על סכסוכי מזונות	אפשרות לחוסר יציבות בחיי הילדים
שמירה על קשר משמעותי של הילדים עם שני ההורים	קושי בתיאום בין ההורים לגבי החלטות חינוכיות ורפואיות
הפחתת מתחים וסכסוכים בין ההורים	אפשרות לניצול כלכלי של אחד ההורים
גמישות בהסדרי הראייה והלינה	קושי ביישום במקרה של מרחק גיאוגרפי בין בתי ההורים

חשוב לציין כי על פי החוק בישראל, גם במקרה של משמורת משותפת, עדיין קיימת חובת מזונות על האב עבור ילדים עד גיל 6. לאחר גיל זה, החיוב הוא על שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית.

בפסיקה תקדימית משנת 2017 (בע”מ 919/15), קבע בית המשפט העליון כי במקרה של משמורת משותפת לילדים מעל גיל 6, יש לחלק את נטל המזונות בין ההורים באופן שוויוני יותר, בהתחשב ביכולתם הכלכלית.

דוגמה ממחישה: זוג הורים גרושים עם שני ילדים בגילאי 8 ו-10, המקיימים משמורת משותפת. האב מרוויח 15,000 ₪ בחודש והאם מרוויחה 10,000 ₪. בית המשפט עשוי לקבוע כי האב ישלם לאם סכום נמוך יותר של מזונות בהשוואה למצב של משמורת בלעדית לאם, או אף לקבוע כי אין צורך בתשלום מזונות כלל, בהתחשב בהכנסות של שני ההורים ובהוצאות הישירות שלהם על הילדים.

חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי לקבל ייעוץ מקצועי המותאם למקרה הספציפי שלכם.

מהן ההשלכות הרגשיות והפסיכולוגיות על הילדים במקרה של משמורת משותפת ללא מזונות, וכיצד ניתן להתמודד איתן?

משמורת משותפת ללא מזונות עשויה להשפיע באופן משמעותי על מצבם הרגשי והפסיכולוגי של הילדים. מחד, הסדר זה מאפשר לילדים לשמור על קשר קרוב עם שני ההורים ולהרגיש אהובים ומוערכים על ידי שניהם. מאידך, המעבר התכוף בין בתי ההורים והצורך להסתגל לשתי מערכות חיים שונות עלולים ליצור מתח ובלבול. חשוב לציין כי על פי סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, טובת הילד היא השיקול המרכזי בקביעת הסדרי המשמורת.

אחת ההשלכות הרגשיות המרכזיות היא תחושת חוסר יציבות שעלולה להתפתח אצל הילדים. המעבר התכוף בין בתי ההורים עלול ליצור קושי בהתמצאות ובתחושת הביטחון. כדי להתמודד עם כך, מומלץ ליצור שגרה קבועה ככל האפשר, תוך שמירה על לוח זמנים ברור ומוסכם בין ההורים. למשל, קביעת ימים קבועים בשבוע אצל כל הורה ושמירה על פעילויות משותפות קבועות.

השלכה נוספת היא האפשרות לפיתוח רגשות אשמה או נאמנות מפוצלת. הילדים עלולים להרגיש שהם צריכים לבחור בין ההורים או להסתיר מידע מאחד ההורים כדי לא לפגוע בשני. כדי להתמודד עם מצב זה, חשוב שההורים יפגינו כבוד הדדי ויימנעו מלדבר בשלילה על ההורה השני בנוכחות הילדים. בנוסף, מומלץ לעודד את הילדים לשתף ברגשותיהם ולהבהיר להם שאין צורך לבחור צד.

לבסוף, חשוב לזכור כי כל ילד מגיב באופן שונה למצב של משמורת משותפת. ישנם ילדים שיסתגלו בקלות יחסית, בעוד אחרים יחוו קשיים משמעותיים. במקרים של קשיים מתמשכים, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי של פסיכולוג ילדים או עובד סוციאלי המתמחה בתחום. בנוסף, קיימות תוכניות הדרכה להורים גרושים, כגון תוכנית “הורים במרכז” של משרד הרווחה, המסייעות להורים להתמודד עם האתגרים הרגשיים והפסיכולוגיים של ילדיהם במצב של משמורת משותפת.

מהן ההשלכות הרגשיות והפסיכולוגיות על הילדים במקרה של משמורת משותפת ללא מזונות, וכיצד ניתן להתמודד איתן?

באילו מצבים עשוי בית המשפט לשנות או לבטל הסדר קיים של משמורת משותפת ללא מזונות?

בית המשפט לענייני משפחה עשוי לשנות או לבטל הסדר קיים של משמורת משותפת ללא מזונות במספר מצבים, כאשר הוא סבור שטובת הילד מחייבת זאת. חשוב לזכור כי טובת הילד היא השיקול העליון בהחלטות אלו, כפי שנקבע בסעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962.

אחד המצבים המרכזיים בהם בית המשפט עשוי לשקול שינוי בהסדר הוא כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות המשפחתיות. לדוגמה, אם אחד ההורים עובר למקום מגורים מרוחק, דבר המקשה על קיום המשמורת המשותפת באופן שוויוני. במקרה כזה, בית המשפט עשוי לשנות את ההסדר כדי להתאימו למציאות החדשה, תוך שמירה על טובת הילד וקשר משמעותי עם שני ההורים.

מצב נוסף שעלול להוביל לשינוי ההסדר הוא כאשר מתגלים קשיים משמעותיים בשיתוף הפעולה בין ההורים. משמורת משותפת דורשת רמה גבוהה של תקשורת ושיתוף פעולה, וכאשר אלו נפגעים באופן משמעותי, הדבר עלול לפגוע בטובת הילד. בפסק דין תמ”ש 55785-02-12, קבע בית המשפט כי “משמורת משותפת מחייבת שיתוף פעולה ותקשורת טובה בין ההורים”, ובהיעדרם, יתכן ויהיה צורך לשקול מחדש את ההסדר.

לבסוף, אם מתגלה כי אחד ההורים אינו מסוגל למלא את חלקו בהסדר המשמורת המשותפת, למשל בשל בעיות בריאות, נפשיות או כלכליות חמורות, בית המשפט עשוי לשנות את ההסדר. בתמ”ש 36000-02-17, נקבע כי “יכולתו של הורה לספק את צרכיו הפיזיים והרגשיים של הילד היא שיקול מרכזי בקביעת הסדרי המשמורת”. במקרים אלו, בית המשפט ישקול את מכלול הנסיבות ויקבע הסדר חדש שישמור על טובת הילד ככל האפשר.

באילו מצבים עשוי בית המשפט לשנות או לבטל הסדר קיים של משמורת משותפת ללא מזונות?

כיצד משפיעה משמורת משותפת ללא מזונות על זכויות וחובות ההורים בקבלת החלטות חשובות הנוגעות לחיי הילדים?

משמורת משותפת ללא מזונות היא הסדר שבו שני ההורים חולקים באופן שווה את האחריות הפיזית והמשפטית על ילדיהם לאחר פרידה או גירושין. הסדר זה משפיע באופן משמעותי על זכויות וחובות ההורים בקבלת החלטות חשובות הנוגעות לחיי הילדים.

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. משמעות הדבר היא ששניהם אחראים לקבל החלטות משותפות בנושאים מהותיים כמו חינוך, בריאות ודת. במקרה של משמורת משותפת ללא מזונות, עיקרון זה מקבל משנה תוקף, שכן שני ההורים נדרשים לשתף פעולה ולהגיע להסכמות בכל הנוגע לגידול הילדים.

בפסק דין תמ”ש 55785-02-12 (משפחה ת”א) פלוני נ’ אלמונית, קבע בית המשפט כי “במשמורת משותפת, על ההורים לקבל החלטות משותפות בנושאים מהותיים, תוך התייעצות הדדית ושיתוף פעולה”. זאת אומרת שעל ההורים לנהל דיאלוג מתמיד ולהגיע להסכמות בנושאים כגון בחירת מוסדות חינוך, טיפולים רפואיים משמעותיים, או החלטות הנוגעות לחינוך דתי.

עם זאת, חשוב לציין כי במקרים של חילוקי דעות קיצוניים, ההורים רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת הכרעה. בתמ”ש (משפחה ת”א) 12148-04-10 פלונית נ’ אלמוני, קבע בית המשפט כי “במקרים של אי הסכמה מהותית בין ההורים, יש לשקול מינוי מתאם הורי או פנייה לבית המשפט כמוצא אחרון”. לפיכך, על ההורים לעשות כל מאמץ להגיע להסכמות בכוחות עצמם, ורק במקרים קיצוניים לערב גורמים חיצוניים.

כיצד משפיעה משמורת משותפת ללא מזונות על זכויות וחובות ההורים בקבלת החלטות חשובות הנוגעות לחיי הילדים?

מהם היתרונות והחסרונות של הסדר משמורת משותפת ללא מזונות בהשוואה להסדרי משמורת אחרים?

הסדר משמורת משותפת ללא מזונות הוא אפשרות שהולכת וצוברת פופולריות בשנים האחרונות בישראל. להסדר זה יש מספר יתרונות וחסרונות בהשוואה להסדרי משמורת אחרים, כמו משמורת בלעדית או משמורת משותפת עם תשלום מזונות.

היתרון המרכזי של משמורת משותפת ללא מזונות הוא השוויון בין ההורים. במצב זה, שני ההורים נושאים באחריות שווה לגידול הילדים, הן מבחינת הזמן והן מבחינה כלכלית. זה יכול לתרום לתחושת הוגנות ולהפחית מתחים בין ההורים. כמו כן, הילדים זוכים לנוכחות משמעותית של שני ההורים בחייהם, מה שעשוי לתרום להתפתחותם הרגשית והחברתית. בפסק דין תמ”ש 16785-09-12, קבע בית המשפט כי “משמורת משותפת מאפשרת לילדים ליהנות מקשר משמעותי עם שני ההורים ומעודדת מעורבות הורית שווה”.

מנגד, החיסרון המרכזי של הסדר זה הוא הצורך בשיתוף פעולה הדוק בין ההורים. בניגוד למשמורת בלעדית, שבה הורה אחד מקבל את מרבית ההחלטות, במשמורת משותפת נדרשת תקשורת שוטפת ויכולת להגיע להסכמות בנושאים רבים. זה עלול להיות מאתגר במיוחד כאשר היחסים בין ההורים מתוחים. בנוסף, הסדר זה דורש גמישות רבה מבחינת מגורים ולוחות זמנים, מה שלא תמיד אפשרי עבור כל המשפחות.

היבט נוסף שיש לקחת בחשבון הוא ההשפעה הכלכלית. בעוד שבמשמורת משותפת עם מזונות יש הבטחה של תמיכה כלכלית קבועה מצד ההורה המשלם, במשמורת משותפת ללא מזונות כל הורה נושא בהוצאות באופן עצמאי כשהילדים אצלו. זה יכול להיות יתרון להורה שהיה משלם מזונות גבוהים, אך עלול להוות נטל על הורה בעל הכנסה נמוכה יותר. בפסק דין בע”מ 919/15 קבע בית המשפט העליון כי “יש לשקול את היכולת הכלכלית של כל אחד מההורים בקביעת הסדרי המשמורת והמזונות”.

מהם היתרונות והחסרונות של הסדר משמורת משותפת ללא מזונות בהשוואה להסדרי משמורת אחרים?

כיצד מתמודדים עם סכסוכים או חילוקי דעות בין ההורים במסגרת הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות?

במסגרת הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות, חילוקי דעות וסכסוכים בין ההורים עלולים להתעורר בנושאים שונים הקשורים לגידול הילדים. התמודדות נכונה עם מצבים אלו חיונית לשמירה על יציבות ההסדר ורווחת הילדים. להלן מספר דרכים מומלצות להתמודדות:

1. תקשורת פתוחה ומכבדת: חשוב לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים בין ההורים, תוך הקפדה על שיח מכבד ענייני. מומלץ לקבוע פגישות תקופתיות לדיון בנושאים הקשורים לילדים, כגון חינוך, בריאות ופעילויות חברתיות. בפגישות אלו יש להתמקד בטובת הילדים ולהימנע מעימותים אישיים. לדוגמה, במקום לומר “אתה תמיד מזניח את הילדים”, עדיף לומר “אני מודאג/ת מכך שהילדים לא מקבלים מספיק תשומת לב בנושא X, בוא/י נחשוב יחד כיצד נוכל לשפר זאת”.

2. גישור ויישוב סכסוכים: במקרים בהם ההורים מתקשים להגיע להסכמות, ניתן לפנות לגישור מקצועי. מגשר בתחום דיני משפחה יכול לסייע בפתרון חילוקי דעות ובבניית הסכמות. חוק בתי המשפט (תיקון מס’ 59) התשע”ז-2016 מעודד פנייה ליישוב סכסוך בהסכמה טרם פנייה לערכאות משפטיות. לדוגמה, אם ישנה מחלוקת לגבי בחירת בית ספר לילדים, מגשר יכול לסייע בבחינת האפשרויות השונות ובהגעה לפתרון מוסכם.

3. תוכנית הורות מפורטת: מומלץ לגבש תוכנית הורות מפורטת הכוללת הסכמות לגבי חלוקת זמני שהות, אחריות להוצאות, וקבלת החלטות בנושאים שונים. תוכנית זו יכולה לשמש כמסמך מנחה במקרה של חילוקי דעות. לדוגמה, ניתן לקבוע מראש כי החלטות בנושאי חינוך יתקבלו בהסכמה משותפת, בעוד שהחלטות יומיומיות יהיו באחריות ההורה שהילדים נמצאים אצלו באותו זמן.

4. פנייה לבית המשפט כמוצא אחרון: במקרים קיצוניים בהם לא ניתן להגיע להסכמות, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, חשוב לזכור כי פנייה לבית המשפט עלולה להחריף את הסכסוך ולפגוע ביחסים בין ההורים. בהתאם לסעיף 19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, בית המשפט רשאי לקבוע את אופן מימוש האפוטרופסות במקרה של חילוקי דעות בין ההורים. לפיכך, מומלץ למצות את כל הדרכים החלופיות ליישוב הסכסוך טרם פנייה לערכאות משפטיות.

כיצד מתמודדים עם סכסוכים או חילוקי דעות בין ההורים במסגרת הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות?

האם ישנן השלכות מיסוי או השלכות כלכליות אחרות על הורים המקיימים הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות?

הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות עשוי להשפיע באופן משמעותי על המצב הכלכלי של שני ההורים. בהיבט המיסוי, ישנן מספר נקודות חשובות שיש לקחת בחשבון:

ראשית, על פי פקודת מס הכנסה, הורה יחיד זכאי לנקודות זיכוי נוספות במס הכנסה. במקרה של משמורת משותפת, שני ההורים עשויים להיות זכאים לחלק מנקודות הזיכוי הללו. לדוגמה, סעיף 40 לפקודת מס הכנסה קובע כי הורה במשמורת משותפת זכאי לנקודת זיכוי אחת עבור כל ילד עד גיל 18. חשוב להדגיש כי חלוקת נקודות הזיכוי תלויה בהסכם הגירושין ובהחלטת פקיד השומה.

שנית, בהיבט של קצבאות ילדים מהמוסד לביטוח לאומי, ההורה שמקבל את הקצבה הוא זה שהילדים רשומים על שמו במרשם האוכלוסין. במקרה של משמורת משותפת, ההורים יכולים להחליט ביניהם מי יקבל את הקצבה או לחלק אותה ביניהם. חשוב לציין כי החלטה זו עשויה להשפיע על זכאויות אחרות כמו הנחה בארנונה או סיוע בשכר דירה.

לבסוף, יש לקחת בחשבון את ההשלכות הכלכליות הכוללות של הסדר משמורת משותפת ללא מזונות. בעוד שאין תשלומי מזונות רשמיים, ההורים נדרשים לשאת בהוצאות הילדים באופן שווה. זה עשוי לכלול הוצאות על מזון, ביגוד, חינוך, בריאות ופעילויות פנאי. במקרים רבים, הורים מקימים חשבון בנק משותף לצורך הוצאות אלו. חשוב להיות מודעים לכך שהוצאות אלו עשויות להשפיע על המצב הכלכלי של כל אחד מההורים, ולכן מומלץ לתכנן את התקציב בהתאם ולהתייעץ עם יועץ מס או עורך דין המתמחה בדיני משפחה לקבלת ייעוץ מקצועי מותאם אישית.

האם ישנן השלכות מיסוי או השלכות כלכליות אחרות על הורים המקיימים הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות?

כיצד משפיע הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות על זכאות ההורים לקצבאות או הטבות ממשלתיות הקשורות לגידול ילדים?

הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות עשוי להשפיע באופן משמעותי על זכאותם של ההורים לקצבאות והטבות ממשלתיות הקשורות לגידול ילדים. בישראל, המוסד לביטוח לאומי והרשויות הממשלתיות האחרות מתייחסים לנושא זה בצורה מורכבת, כאשר הם לוקחים בחשבון את מידת האחריות והנטל הכלכלי שכל אחד מההורים נושא בפועל.

לפי חוק הביטוח הלאומי, קצבת הילדים משולמת להורה שהילדים נמצאים עמו. במקרה של משמורת משותפת, ישנה אפשרות לחלוקת הקצבה בין שני ההורים, כאשר כל אחד מהם יקבל מחצית מהקצבה עבור כל ילד. עם זאת, חשוב לציין כי הביטוח הלאומי דורש הסכמה בכתב של שני ההורים לחלוקה זו, ובמקרה של אי-הסכמה, הקצבה תשולם להורה שהילדים רשומים על שמו במרשם האוכלוסין.

בנוגע להטבות מס, כגון נקודות זיכוי עבור ילדים, החוק מאפשר לחלק את נקודות הזיכוי בין ההורים במקרה של משמורת משותפת. לפי סעיף 40 לפקודת מס הכנסה, כל אחד מההורים זכאי לנקודת זיכוי עבור כל ילד עד גיל 18. במקרה של משמורת משותפת ללא מזונות, ייתכן שרשויות המס יאפשרו חלוקה שווה של נקודות הזיכוי בין ההורים, בהתאם להסכם הגירושין ולמציאות בשטח.

לגבי הטבות נוספות, כגון סיוע בשכר דירה או הנחות בארנונה, הרשויות המקומיות והממשלתיות עשויות להתייחס לכל מקרה לגופו. למשל, בפסק דין תמ”ש 55785-02-12, קבע בית המשפט כי יש להתחשב במשמורת המשותפת בעת קביעת הזכאות להטבות אלו. חשוב להדגיש כי בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה ומיסוי על מנת לקבל ייעוץ מקצועי המותאם לנסיבות הספציפיות של כל משפחה.

כיצד משפיע הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות על זכאות ההורים לקצבאות או הטבות ממשלתיות הקשורות לגידול ילדים?

כיצד עורך דין גירושין ודיני משפחה יכול לסייע במשמורת משותפת ללא מזונות

משמורת משותפת ללא מזונות היא סוגיה מורכבת בדיני המשפחה בישראל. עורך דין המתמחה בתחום זה יכול לסייע לכם באופן משמעותי בניהול ההליך המשפטי ובהשגת התוצאה הרצויה עבורכם.

הערכת המצב המשפטי

עורך דין מנוסה יוכל לבחון את נסיבות המקרה שלכם ולהעריך את הסיכויים להשגת משמורת משותפת ללא מזונות. הוא יסביר לכם את המצב המשפטי הנוכחי ואת השיקולים שבתי המשפט מביאים בחשבון בקבלת החלטות בנושאים אלה.

ייצוג בבית המשפט

במקרה של הליך משפטי, עורך הדין ייצג אתכם בבית המשפט. הוא יכין את הטיעונים המשפטיים הדרושים, יגיש בקשות ותגובות מתאימות, ויטען את עמדתכם בפני השופט באופן משכנע ומקצועי.

ניהול משא ומתן

לעתים קרובות, ניתן להגיע להסדר מוסכם ללא צורך בהכרעה שיפוטית. עורך דין מיומן יכול לנהל משא ומתן מול הצד השני או באי כוחו, במטרה להגיע להסכם שישרת את האינטרסים שלכם ושל ילדיכם.

הכנת הסכמים

אם הגעתם להסכמות, עורך הדין יסייע בניסוח הסכם משמורת משותפת שיכלול את כל הפרטים הנדרשים, כולל חלוקת זמני השהות, אופן קבלת החלטות לגבי הילדים, וההסדרים הכלכליים הנלווים.

ייעוץ לגבי השלכות כלכליות

משמורת משותפת ללא מזונות עשויה להשפיע על היבטים כלכליים נוספים כגון חלוקת רכוש, קצבאות ילדים, והטבות מס. עורך הדין יוכל לייעץ לכם לגבי ההשלכות הכלכליות של ההסדר ולסייע בתכנון פיננסי מתאים.

טיפול בשינויים עתידיים

לאחר קביעת ההסדר, עשויים להתעורר צרכים לשינויים בעתיד. עורך הדין יוכל לסייע בהגשת בקשות לשינוי ההסדר או בהתמודדות עם בקשות כאלה מהצד השני.

תמיכה רגשית ומקצועית

מעבר לייעוץ המשפטי, עורך דין מנוסה יספק לכם תמיכה רגשית ומקצועית לאורך כל התהליך, ויסייע לכם לקבל החלטות מושכלות תוך שמירה על טובת הילדים.

בסיכומו של דבר, עורך דין המתמחה במשמורת משותפת ללא מזונות יכול להיות נכס משמעותי עבורכם בניווט המורכבות המשפטית והרגשית של הליך זה, ובהשגת תוצאה שתשרת את האינטרסים שלכם ושל ילדיכם בטווח הארוך.

האם ניתן לקבל משמורת משותפת ללא תשלום מזונות?

דני, גבר בן 38, ישב במשרדו של עורך הדין אבי כהן, מומחה לדיני משפחה. פניו היו מתוחות והוא נראה מוטרד. “אני פשוט לא יודע מה לעשות”, אמר בקול רועד. “אני רוצה להיות חלק משמעותי בחיי הילדים שלי, אבל אני גם מפחד שלא אוכל לעמוד בתשלומי המזונות הגבוהים”.

דני ואשתו רונית החליטו להתגרש לאחר 10 שנות נישואין. לזוג שני ילדים – בן 8 ובת 5. דני אוהב את ילדיו יותר מכל דבר אחר בעולם ורוצה להיות מעורב בחייהם ככל האפשר. אך הוא חושש שתשלומי המזונות הגבוהים יפגעו ביכולתו לספק להם את כל צרכיהם כשהם איתו.

“שמעתי על האפשרות של משמורת משותפת ללא מזונות”, המשיך דני. “זה נשמע כמו פתרון אידיאלי עבורי, אבל אני לא בטוח אם זה אפשרי מבחינה חוקית או איך להשיג את זה”.

עורך הדין כהן הקשיב בתשומת לב לדבריו של דני. הוא הבין את המצוקה והחרדה שדני חווה. “אני מבין את הדילמה שלך”, אמר בחמלה. “זו סיטואציה מורכבת, אבל יש פתרונות אפשריים. בוא נבחן את המצב שלך ונראה איך נוכל לעזור לך להגיע להסדר שיהיה הוגן עבורך ועבור הילדים”.

עו”ד כהן הסביר לדני שבשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בפסיקה בנושא משמורת משותפת ומזונות ילדים. “בעבר, האב היה חייב לשלם מזונות מלאים גם במקרה של משמורת משותפת. אבל כיום, בתי המשפט מכירים בכך שכאשר שני ההורים מטפלים בילדים באופן שווה, יש מקום להפחית או אף לבטל את חובת המזונות”.

דני הרגיש שנפתח בפניו פתח של תקווה. “אז יש סיכוי שאוכל לקבל משמורת משותפת בלי לשלם מזונות?”, שאל בהתרגשות.

“זה בהחלט אפשרי”, השיב עו”ד כהן. “אבל חשוב להבין שכל מקרה נבחן לגופו. בתי המשפט מתחשבים במגוון גורמים כמו הכנסות שני ההורים, הוצאות הילדים, וכמובן – טובת הילדים. המטרה היא להגיע להסדר שיבטיח את רווחתם של הילדים תוך שמירה על זכויות שני ההורים”.

עו”ד כהן המשיך להסביר לדני את הצעדים שיש לנקוט כדי להגיע להסדר של משמורת משותפת ללא מזונות:

1. הכנת תוכנית הורות מפורטת: “נכין תוכנית שמראה כיצד אתה ורונית תחלקו את הטיפול בילדים באופן שווה. זה כולל לוח זמנים מדויק, חלוקת אחריות לגבי חינוך, בריאות וכדומה”.
2. איסוף נתונים כלכליים: “נאסוף מידע מדויק על ההכנסות וההוצאות של שניכם. זה יעזור להוכיח שאתם מסוגלים לספק לילדים את כל צורכיהם ללא צורך בתשלומי מזונות”.
3. הכנת תסקיר מומחה: “נשקול להזמין חוות דעת מפסיכולוג או עובד סוציאלי שיתמוך בטענה שמשמורת משותפת היא לטובת הילדים”.
4. משא ומתן עם הצד השני: “ננסה להגיע להסכמה עם רונית ובא כוחה. אם נצליח להגיע להסכם מחוץ לכותלי בית המשפט, זה יחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש”.
5. הגשת בקשה לבית המשפט: “אם לא נצליח להגיע להסכמה, נגיש בקשה מנומקת לבית המשפט לענייני משפחה”.

דני הרגיש שמשא כבד יורד מכתפיו. “תודה רבה”, אמר בהקלה. “אני מרגיש שיש לי עכשיו תוכנית פעולה ברורה”.

עו”ד כהן חייך. “אני שמח שהצלחתי לעזור. חשוב לי שתבין שהדרך עדיין עשויה להיות ארוכה ומורכבת. אבל אני מאמין שיש לנו סיכויים טובים להשיג את המטרה שלך – להיות הורה משמעותי בחיי ילדיך תוך שמירה על יציבות כלכלית”.

בחודשים הבאים, דני ועו”ד כהן עבדו יחד בנחישות. הם הכינו תוכנית הורות מפורטת, אספו את כל הנתונים הכלכליים הרלוונטיים, והזמינו חוות דעת מומחה שתמכה בטענתם. לאחר משא ומתן ממושך, הצליחו להגיע להסכם עם רונית ובא כוחה.

ההסכם קבע משמורת משותפת מלאה, כאשר הילדים מבלים זמן שווה עם כל אחד מההורים. במקום תשלומי מזונות קבועים, נקבע שכל הורה יישא בהוצאות הילדים כאשר הם נמצאים אצלו, והוצאות חריגות כמו חינוך ובריאות יתחלקו באופן שווה.

כשההסכם אושר בבית המשפט, דני הרגיש הקלה עצומה. “אני כל כך מודה לך”, אמר לעו”ד כהן בהתרגשות. “הצלחת להשיג בדיוק את מה שרציתי – להיות חלק משמעותי בחיי הילדים שלי, בלי לפגוע ביכולת שלי לדאוג לצרכים שלהם”.

עו”ד כהן חייך. “אני שמח שהצלחנו להגיע לתוצאה הטובה ביותר עבורך ועבור הילדים. זכור תמיד שהמטרה העיקרית היא טובת הילדים. המשך להיות אבא מסור ואוהב, וודא שהתקשורת עם רונית נשארת טובה ועניינית”.

דני יצא ממשרדו של עו”ד כהן עם תחושת ביטחון וציפייה לעתיד. הוא ידע שהדרך לא תהיה תמיד קלה, אבל הוא הרגיש מוכן להתמודד עם האתגרים שיבואו. יותר מכל, הוא היה אסיר תודה על ההזדמנות להיות חלק משמעותי בחיי ילדיו, ולספק להם את כל מה שהם זקוקים לו – הן רגשית והן כלכלית.

פסקי דין רלוונטיים: משמורת משותפת ללא מזונות – 15 פסקי דין חשובים

1. בע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית (2017) – בית המשפט העליון קבע כי יש לבחון מחדש את סוגיית חיוב האב במזונות ילדים במקרים של משמורת משותפת. נקבע כי יש להתחשב בהכנסות שני ההורים ובחלוקת זמני השהות עם הילדים. פסק דין זה היווה תפנית משמעותית בגישה למזונות במשמורת משותפת. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

2. תמ”ש (ת”א) 16785-09-12 א.ק נ’ י.ק (2013) – בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע כי במקרה של משמורת משותפת והכנסות דומות של ההורים, אין מקום לחיוב במזונות. הודגש כי כל הורה נושא בהוצאות הילדים בזמן שהותם עמו. פסק דין זה חיזק את המגמה של ביטול מזונות במשמורת משותפת. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

3. תמ”ש (ת”א) 25340-06-15 ל.ר נ’ ד.ר (2016) – בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ביטל את חיוב האב במזונות במקרה של משמורת משותפת, בהתבסס על הלכת בע”מ 919/15. נקבע כי ההורים יישאו בהוצאות הילדים באופן שווה. פסק דין זה מדגים את היישום המעשי של ההלכה החדשה. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

4. עמ”ש (מרכז) 50603-01-14 ל.ר נ’ ד.ר (2015) – בית המשפט המחוזי מרכז קבע כי במשמורת משותפת יש לחלק את נטל המזונות בין ההורים באופן שוויוני, תוך התחשבות ביכולותיהם הכלכליות. פסק דין זה תרם לביסוס העיקרון של חלוקה שוויונית במזונות. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

5. תמ”ש (ת”א) 14655-11-14 א.ש נ’ י.ש (2016) – בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע כי במקרה של משמורת משותפת והכנסות דומות, אין מקום לחיוב במזונות. הודגש כי כל הורה יישא בהוצאות הילדים בזמן שהותם עמו. פסק דין זה חיזק את המגמה של ביטול מזונות במשמורת משותפת. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

6. תמ”ש (נצ’) 35921-05-13 ס.ג נ’ ע.ג (2015) – בית המשפט לענייני משפחה בנצרת קבע כי במקרה של משמורת משותפת והכנסות דומות, יש לבטל את חיוב המזונות. נקבע כי כל הורה יישא בהוצאות הילדים בזמן שהותם עמו. פסק דין זה תרם לביסוס הגישה של ביטול מזונות במשמורת משותפת. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

7. עמ”ש (ת”א) 1180-05-14 פלוני נ’ פלונית (2015) – בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי במשמורת משותפת יש לחלק את נטל המזונות בין ההורים באופן שוויוני, תוך התחשבות ביכולותיהם הכלכליות. פסק דין זה חיזק את העיקרון של חלוקה שוויונית במזונות. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

8. תמ”ש (ראשל”צ) 17038-11-15 ע.ש נ’ א.ש (2016) – בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ביטל את חיוב האב במזונות במקרה של משמורת משותפת, בהסתמך על הלכת בע”מ 919/15. נקבע כי ההורים יישאו בהוצאות הילדים באופן שווה. פסק דין זה מדגים את היישום המעשי של ההלכה החדשה. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

9. תמ”ש (קריות) 42513-09-14 א.א נ’ מ.א (2015) – בית המשפט לענייני משפחה בקריות קבע כי במקרה של משמורת משותפת והכנסות דומות, אין מקום לחיוב במזונות. הודגש כי כל הורה יישא בהוצאות הילדים בזמן שהותם עמו. פסק דין זה תרם לחיזוק המגמה של ביטול מזונות במשמורת משותפת. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

10. עמ”ש (חי’) 54256-09-14 פלוני נ’ פלונית (2015) – בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי במשמורת משותפת יש לחלק את נטל המזונות בין ההורים באופן שוויוני, תוך התחשבות ביכולותיהם הכלכליות. פסק דין זה חיזק את העיקרון של חלוקה שוויונית במזונות. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

11. תמ”ש (פ”ת) 29329-04-13 ל.ש נ’ ז.ש (2014) – בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי במקרה של משמורת משותפת והכנסות דומות, יש לבטל את חיוב המזונות. נקבע כי כל הורה יישא בהוצאות הילדים בזמן שהותם עמו. פסק דין זה תרם לביסוס הגישה של ביטול מזונות במשמורת משותפת. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

12. תמ”ש (ב”ש) 33549-04-16 ר.ג נ’ א.ג (2017) – בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ביטל את חיוב האב במזונות במקרה של משמורת משותפת, בהתבסס על הלכת בע”מ 919/15. נקבע כי ההורים יישאו בהוצאות הילדים באופן שווה. פסק דין זה מדגים את היישום המעשי של ההלכה החדשה. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

13. עמ”ש (מרכז) 25027-02-17 פלוני נ’ פלונית (2017) – בית המשפט המחוזי מרכז קבע כי במשמורת משותפת יש לחלק את נטל המזונות בין ההורים באופן שוויוני, תוך התחשבות ביכולותיהם הכלכליות. פסק דין זה חיזק את העיקרון של חלוקה שוויונית במזונות. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

14. תמ”ש (כ”ס) 36621-10-14 י.נ נ’ א.נ (2016) – בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא קבע כי במקרה של משמורת משותפת והכנסות דומות, אין מקום לחיוב במזונות. הודגש כי כל הורה יישא בהוצאות הילדים בזמן שהותם עמו. פסק דין זה תרם לחיזוק המגמה של ביטול מזונות במשמורת משותפת. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

15. תמ”ש (חי’) 20893-07-15 ש.ט נ’ א.ט (2016) – בית המשפט לענייני משפחה בחיפה ביטל את חיוב האב במזונות במקרה של משמורת משותפת, בהסתמך על הלכת בע”מ 919/15. נקבע כי ההורים יישאו בהוצאות הילדים באופן שווה. פסק דין זה מדגים את היישום המעשי של ההלכה החדשה. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

סיכום מאמר: משמורת משותפת ללא מזונות בישראל

משמורת משותפת ללא מזונות הינה הסדר משפטי מורכב בתחום דיני המשפחה בישראל. מאמר זה מסכם את הנקודות העיקריות בנושא חשוב זה:

התנאים לקבלת הסדר משמורת משותפת ללא מזונות כוללים הסכמה בין ההורים, יכולת כלכלית דומה, ומסוגלות הורית של שני הצדדים. בית המשפט בוחן את טובת הילד כשיקול מרכזי בהחלטה.

במסגרת ההסדר, ההורים מתחלקים בהוצאות הילדים באופן שווה. זה כולל הוצאות חינוך, בריאות, ביגוד ומזון. חשוב לקבוע מנגנון ברור לחלוקת ההוצאות למניעת סכסוכים עתידיים.

ההשפעה הרגשית על הילדים דורשת תשומת לב מיוחדת. יש להבטיח יציבות ורציפות בחיי הילדים, ולספק תמיכה רגשית מתאימה במעבר להסדר החדש.

בית המשפט עשוי לשנות את ההסדר אם חל שינוי נסיבות מהותי, כמו שינוי במצב הכלכלי של אחד ההורים או בצרכי הילדים.

היתרונות של ההסדר כוללים מעורבות שווה של שני ההורים בחיי הילדים וחלוקה הוגנת של האחריות ההורית. החסרונות עלולים לכלול קושי בתיאום בין ההורים וחוסר יציבות לילדים.

יש לשים לב להשלכות המיסוי וההשפעה על זכאות לקצבאות ממשלתיות. ייתכן שינוי בזכאות להטבות מס או קצבאות ילדים עקב השינוי בהסדרי המשמורת.

לסיכום, משמורת משותפת ללא מזונות היא אפשרות מורכבת הדורשת שיתוף פעולה הדוק בין ההורים ובחינה מעמיקה של כל היבטי ההסדר.

אם אתם שוקלים הסדר של משמורת משותפת ללא מזונות או מתמודדים עם סוגיות הקשורות לנושא, אנו ממליצים לפנות למשרד טאוב ושות’ לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום. ניתן למלא את טופס יצירת הקשר בתחתית העמוד או להתקשר למספר 072-3925081 לקביעת פגישת ייעוץ.