מתי לא משלמים מזונות

תשלום מזונות הוא נושא מורכב ורגיש שמשפיע על חייהם של רבים לאחר גירושין או פרידה. אם אתם מתמודדים עם שאלות לגבי מתי לא משלמים מזונות, חשוב שתכירו את המצבים השונים בהם ייתכן שלא תחויבו בתשלום. מאמר זה נועד לספק לכם מידע חיוני על הנסיבות בהן בית המשפט עשוי לקבוע שאין חובת תשלום מזונות, כיצד משפיעים שינויים במצב הכלכלי או במשמורת על החיוב, ומה קורה במקרים של הפרת הסכמים.

נסקור כאן עשר שאלות מרכזיות בנושא, כולל מקרים מיוחדים של ביטול חיוב מזונות, השפעת משמורת משותפת, התמודדות עם קשיים כלכליים, הפסקת תשלום בגיל מסוים, והשלכות של שינויים במצב המשפחתי. הבנת הסוגיות הללו תסייע לכם לקבל החלטות מושכלות ולהגן על זכויותיכם.

חשוב לזכור כי כל מקרה הוא ייחודי, וההחלטות בנושאי מזונות מושפעות מגורמים רבים. לכן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. עורך דין מנוסה יוכל לנתח את המצב הספציפי שלכם, להסביר את זכויותיכם וחובותיכם, ולייצג אתכם מול בית המשפט במידת הצורך. סיוע משפטי מקצועי יכול לחסוך לכם זמן, כסף ועגמת נפש, ולהבטיח שהאינטרסים שלכם ושל ילדיכם יישמרו בצורה הטובה ביותר.

כיצד משרד עורכי דין טאוב ושות’ יכול לסייע לכם בהבנת מתי לא משלמים מזונות?

כעורך דין מנוסה בדיני משפחה, אני יודע שנושא תשלום המזונות הוא מורכב ורגיש. רבים מתקשים להבין באילו מקרים ניתן להפסיק או להפחית תשלומי מזונות. במשרדנו, טאוב ושות’, אנו מתמחים בסיוע ללקוחות בסוגיות אלו.

ישנם מספר מצבים בהם החוק מאפשר הפסקה או הפחתה של תשלומי מזונות:

• כאשר הילד מגיע לגיל 18 (או 21 במקרים מסוימים)
• אם חל שינוי מהותי במצבו הכלכלי של המשלם
• אם הילד עובר לגור עם ההורה המשלם
• במקרה של אימוץ הילד על ידי בן/בת זוג חדש/ה של ההורה המשמורן

חשוב לציין כי על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל”ב-1972, הפסקת תשלום מזונות ללא אישור בית המשפט עלולה להוביל לסנקציות חמורות. לכן, חיוני לקבל ייעוץ משפטי מקצועי לפני כל החלטה בנושא.

במשרדנו, אנו מלווים את לקוחותינו בכל שלבי התהליך:

1. בחינה מעמיקה של המקרה הספציפי שלכם
2. ייעוץ לגבי האפשרויות העומדות בפניכם
3. הכנת הבקשה המתאימה לבית המשפט
4. ייצוג מקצועי בדיונים
5. סיוע במשא ומתן מול הצד השני

אנו מבינים את הרגישות והמורכבות של סוגיות אלו, ומתחייבים לספק לכם ליווי מקצועי, אמין ודיסקרטי לאורך כל הדרך. אם אתם מתמודדים עם שאלות לגבי תשלומי מזונות, אני מזמין אתכם ליצור קשר עם משרדנו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.

באילו מקרים מיוחדים בית המשפט עשוי לקבוע שלא משלמים מזונות למרות קיומו של חיוב מזונות קודם?

בתי המשפט בישראל מכירים במספר מקרים מיוחדים בהם ניתן לקבוע שלא משלמים מזונות, גם אם קיים חיוב מזונות קודם. חשוב להדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו, ובית המשפט שוקל את מכלול הנסיבות לפני קבלת החלטה. עם זאת, ישנם מספר תרחישים מרכזיים בהם עשוי בית המשפט לשקול ביטול או הפחתה משמעותית של חיוב המזונות:

אחד המקרים המובהקים הוא כאשר חל שינוי קיצוני במצבו הכלכלי של ההורה החייב במזונות. לדוגמה, אם ההורה איבד את מקור פרנסתו עקב פיטורין או מחלה קשה, ואין לו יכולת ממשית לשלם את המזונות. בפסק הדין בע”מ 4407/12, קבע בית המשפט העליון כי “שינוי נסיבות מהותי” עשוי להצדיק עיון מחדש בחיוב המזונות. עם זאת, חשוב לציין כי על ההורה החייב להוכיח כי עשה מאמצים כנים למצוא תעסוקה חלופית ולשפר את מצבו הכלכלי.

מקרה נוסף הוא כאשר הילד הגיע לגיל בגרות ועצמאות כלכלית. על פי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959, החובה לשלם מזונות לילדים חלה עד הגיעם לגיל 18. עם זאת, בתי המשפט הרחיבו חובה זו במקרים מסוימים עד גיל 21 או אף מעבר לכך. אולם, אם הילד הבוגר מסוגל לכלכל את עצמו באופן עצמאי, או שהוא מסרב ללא הצדקה לקיים קשר עם ההורה החייב, עשוי בית המשפט לקבוע כי אין עוד חובת תשלום מזונות.

לבסוף, במקרים של משמורת משותפת מלאה, בהם שני ההורים מטפלים בילדים באופן שווה ונושאים בהוצאות באופן דומה, עשוי בית המשפט לקבוע כי אין צורך בתשלום מזונות נפרד. בפסק דין תקדימי בבע”מ 919/15, קבע בית המשפט העליון כי במקרים של משמורת משותפת יש לבחון את חלוקת נטל המזונות בין שני ההורים באופן שוויוני יותר, תוך התחשבות ביכולותיהם הכלכליות. חשוב להדגיש כי גם במקרים אלו, בית המשפט יבחן את טובת הילד כשיקול מרכזי בקבלת ההחלטה.

באילו מקרים מיוחדים בית המשפט עשוי לקבוע שלא משלמים מזונות למרות קיומו של חיוב מזונות קודם?

האם יש מצבים שבהם ההורה המשמורן מוותר על זכותו לקבל מזונות, ומתי לא משלמים מזונות במקרים כאלה?

ישנם מספר מצבים בהם ההורה המשמורן עשוי לוותר על זכותו לקבל מזונות עבור הילדים. חשוב להדגיש כי מדובר בזכות של הילדים למזונות, ולא בזכות של ההורה עצמו. עם זאת, במקרים מסוימים, ההורה המשמורן יכול להחליט שלא לדרוש או לגבות את המזונות מההורה השני.

אחד המצבים הנפוצים הוא כאשר ההורים מגיעים להסכם גירושין מרצון, הכולל ויתור על מזונות. למשל, אם ההורה המשמורן מקבל נכס משמעותי כמו דירה במסגרת הסכם הגירושין, הוא עשוי להסכים לוותר על תשלומי המזונות. במקרה כזה, חשוב שההסכם יאושר על ידי בית המשפט, שיבחן האם הוויתור על המזונות אינו פוגע בטובת הילדים.

מצב נוסף הוא כאשר ההורה המשמורן מרוויח משמעותית יותר מההורה השני, ומסוגל לספק את כל צרכי הילדים ללא סיוע כספי. במקרה כזה, ההורה המשמורן עשוי להחליט שלא לדרוש מזונות מההורה השני. יחד עם זאת, חשוב לציין כי על פי פסיקת בית המשפט העליון בבע”מ 919/15, גם כאשר הכנסות ההורים שוות, עדיין קיימת חובת תשלום מזונות מדין צדקה.

לעיתים, ההורה המשמורן מוותר על מזונות בתמורה להסדרי ראייה נרחבים יותר עם ההורה השני. במקרה כזה, חשוב לוודא שההסכם מיטיב עם הילדים ומאפשר להם לשמור על קשר משמעותי עם שני ההורים. יש לזכור כי על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, טובת הילד היא השיקול המרכזי בכל החלטה הנוגעת אליו.

חשוב להדגיש כי גם אם ההורה המשמורן מוותר על מזונות, הילדים עצמם שומרים על זכותם לתבוע מזונות מההורה החייב בעתיד, אם יחושו שצרכיהם אינם מסופקים. לכן, מומלץ תמיד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה לפני קבלת החלטה על ויתור מזונות, כדי להבטיח שזכויות הילדים נשמרות וטובתם עומדת בראש סדר העדיפויות.

האם יש מצבים שבהם ההורה המשמורן מוותר על זכותו לקבל מזונות, ומתי לא משלמים מזונות במקרים כאלה?

כיצד משפיעה משמורת משותפת על חיוב המזונות, ובאילו נסיבות לא משלמים מזונות במקרה של הסדר כזה?

משמורת משותפת היא הסדר שבו שני ההורים חולקים באופן שווה או כמעט שווה את האחריות והזמן עם הילדים לאחר פרידה או גירושין. הסדר זה משפיע באופן משמעותי על חיוב המזונות, ובמקרים מסוימים עשוי להוביל למצב שבו לא משלמים מזונות כלל.

בפסיקה תקדימית משנת 2017 (בע”מ 919/15), קבע בית המשפט העליון כי במקרים של משמורת משותפת על ילדים בגילאי 6-15, יש לחלק את נטל המזונות בין שני ההורים באופן שוויוני, בהתחשב ביכולותיהם הכלכליות היחסיות. החלטה זו שינתה את הגישה המסורתית שלפיה האב נושא לבדו בעול המזונות.

במקרים שבהם ההכנסות של שני ההורים דומות והם מקיימים משמורת משותפת מלאה (למשל, הילדים נמצאים שבוע אצל כל הורה לסירוגין), ייתכן מצב שבו לא ישולמו מזונות כלל. זאת מכיוון שכל הורה נושא בהוצאות הילדים באופן ישיר בזמן שהם שוהים אצלו. לדוגמה, אם שני ההורים מרוויחים משכורת דומה של 10,000 ₪ בחודש, והילדים מבלים זמן שווה אצל כל אחד מהם, ייתכן שבית המשפט יקבע כי אין צורך בתשלום מזונות מצד אחד ההורים לשני.

עם זאת, חשוב לציין כי גם במקרים של משמורת משותפת, בית המשפט עדיין בוחן את טובת הילד ואת יכולותיהם הכלכליות של ההורים. אם קיים פער משמעותי בהכנסות, ייתכן שההורה בעל ההכנסה הגבוהה יותר יידרש לשלם מזונות, גם אם בסכום מופחת. למשל, אם הורה אחד מרוויח 20,000 ₪ בחודש והשני 5,000 ₪, גם במשמורת משותפת מלאה, ההורה בעל ההכנסה הגבוהה עשוי להידרש לשלם מזונות כדי לאזן את רמת החיים של הילדים בשני הבתים.

כיצד משפיעה משמורת משותפת על חיוב המזונות, ובאילו נסיבות לא משלמים מזונות במקרה של הסדר כזה?

באילו מקרים לא משלמים מזונות?

מצב	הסבר	דוגמה
הילד בגיר (מעל גיל 18)	על פי חוק, חובת תשלום מזונות היא עד גיל 18. לאחר מכן, התשלום הוא וולונטרי.	בן 19 שסיים תיכון ועובד במשרה מלאה
הילד משרת בצבא או בשירות לאומי	במהלך השירות הצבאי או הלאומי, המדינה מספקת את צרכי הילד.	בת 18 המשרתת בצה”ל
הילד עצמאי כלכלית	אם הילד מסוגל לכלכל את עצמו, אין חובה לשלם מזונות.	בן 17 שעובד במשרה מלאה ומתגורר בדירה משלו
משמורת משותפת מלאה	במקרים של משמורת משותפת שווה, ייתכן שבית המשפט יקבע כי אין צורך בתשלום מזונות.	הורים גרושים המחלקים את זמן השהות עם הילדים באופן שווה
הילד מסרב לקשר עם ההורה המשלם	במקרים קיצוניים של סרבנות קשר, בית המשפט עשוי להפחית או לבטל את המזונות.	ילדה בת 15 שמסרבת לפגוש את אביה למרות מאמציו ליצור קשר

חשוב לציין כי החלטות בנושא מזונות תלויות במקרה הספציפי ובשיקול דעתו של בית המשפט. תמיד מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה לקבלת ייעוץ מקצועי המותאם למקרה הפרטי שלכם.

חוקים ותקדימים רלוונטיים:

• חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959: קובע את החובה הבסיסית לתשלום מזונות ילדים.
• בע”מ 919/15 (2017): קבע כי יש לשקול את הכנסות שני ההורים בקביעת מזונות ילדים בגילאי 6-15.
• תמ”ש (ת”א) 16785-09-12: דן במקרה של הפחתת מזונות עקב סרבנות קשר.

מה קורה כאשר ההורה החייב במזונות נקלע למצב כלכלי קשה, ומתי לא משלמים מזונות בשל חוסר יכולת כלכלית?

מצב כלכלי קשה של ההורה החייב במזונות הוא סוגיה מורכבת בדיני המשפחה בישראל. על פי החוק, חובת תשלום המזונות היא מוחלטת וקיימת גם במקרים של קושי כלכלי. עם זאת, בתי המשפט מכירים בכך שלעתים יש צורך להתאים את גובה המזונות למציאות הכלכלית של ההורה החייב.

במקרים של קושי כלכלי מוכח, ההורה החייב יכול לפנות לבית המשפט בבקשה להפחתת המזונות. בית המשפט יבחן את המצב הכלכלי של שני ההורים, את צרכי הילדים ואת יכולתו הכלכלית של ההורה החייב. לדוגמה, בתיק תמ”ש 55785-03-15, קבע בית המשפט כי “יש להתחשב ביכולתו הכלכלית של האב ולהתאים את גובה המזונות למציאות החיים שלו, תוך שמירה על האיזון בין צרכי הילדים לבין יכולתו הכלכלית”.

חשוב לציין כי גם במקרים של קושי כלכלי, לא ניתן לבטל לחלוטין את חובת תשלום המזונות. בית המשפט עשוי להפחית את גובה התשלום או לפרוס אותו על פני תקופה ארוכה יותר, אך לא יבטל אותו כליל. במקרים קיצוניים של חוסר יכולת מוחלט, כמו אבטלה ממושכת או מחלה קשה, בית המשפט עשוי לשקול הקפאה זמנית של התשלומים, אך זאת רק לאחר בחינה מדוקדקת של הנסיבות.

לסיכום, כאשר ההורה החייב במזונות נקלע למצב כלכלי קשה, עליו לפנות לבית המשפט ולהציג ראיות לקושי הכלכלי. בית המשפט ישקול את הנסיבות ועשוי להתאים את גובה המזונות למצב החדש, אך לא יבטל את החיוב באופן מוחלט. חשוב להדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו, וכדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי לקבל ייעוץ מקצועי המותאם לנסיבות הספציפיות.

מה קורה כאשר ההורה החייב במזונות נקלע למצב כלכלי קשה, ומתי לא משלמים מזונות בשל חוסר יכולת כלכלית?

באיזה גיל מפסיקים לשלם מזונות לילדים, ומתי לא משלמים מזונות לילדים בוגרים?

שאלת הפסקת תשלום מזונות לילדים היא סוגיה מורכבת בדיני המשפחה בישראל. ככלל, החובה לשלם מזונות לילדים חלה עד הגיעם לבגרות, אך ישנם מקרים בהם החובה נמשכת גם מעבר לכך. על פי החוק הישראלי, גיל הבגרות הוא 18, אך בפועל, בתי המשפט מפרשים את החובה באופן רחב יותר.

על פי הפסיקה המקובלת, חובת המזונות נמשכת עד גיל 18 ובמקרים מסוימים אף עד גיל 21. זאת בהתאם לתקנה 3(א) לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל”ב-1972, הקובעת כי “ילד” לעניין מזונות הוא מי שטרם מלאו לו 21 שנים. במקרים של ילדים המשרתים בצבא או בשירות לאומי, בתי המשפט נוטים להאריך את חובת המזונות עד לסיום השירות, גם אם זה מתרחש לאחר גיל 21.

עם זאת, ישנם מצבים בהם בית המשפט עשוי להפסיק או להפחית את חיוב המזונות גם לפני גיל 21. למשל, כאשר הילד הבוגר מסוגל לכלכל את עצמו באופן עצמאי, או כאשר הוא מסרב לקיים קשר עם ההורה המשלם ללא סיבה מוצדקת. בפסק דין תמ”ש 21285-09-16 (2018), קבע בית המשפט כי ניתן להפחית מזונות לילדה בת 19 שסירבה לקשר עם אביה, תוך שהוא מדגיש את חשיבות הקשר בין הורים לילדיהם.

חשוב לציין כי גם לאחר גיל 21, במקרים חריגים של ילדים בעלי צרכים מיוחדים או מוגבלויות, בית המשפט עשוי להמשיך ולחייב בתשלום מזונות. זאת מתוך הכרה בצורך המתמשך בתמיכה כלכלית. לדוגמה, בתמ”ש 55785-02-12 (2013), חויב אב להמשיך ולשלם מזונות לבתו הבגירה בעלת הצרכים המיוחדים, תוך התחשבות במצבה הרפואי והתפקודי. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי לקבל ייעוץ מקצועי המותאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

האם יש גיל מסוים שבו מפסיקים לשלם מזונות לילדים, ומתי לא משלמים מזונות לילדים בוגרים?

כיצד משפיע שינוי בהכנסות של ההורה המשמורן על חיוב המזונות, ומתי לא משלמים מזונות בעקבות שינוי כזה?

שינוי בהכנסות של ההורה המשמורן עשוי להשפיע באופן משמעותי על חיוב המזונות. בהתאם לסעיף 13 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט-1959, בית המשפט רשאי לשנות את פסק הדין למזונות אם חל שינוי מהותי בנסיבות. עלייה משמעותית בהכנסות ההורה המשמורן עשויה להיחשב כשינוי נסיבות כזה.

במקרים מסוימים, כאשר ההורה המשמורן מגדיל את הכנסתו באופן ניכר, ההורה החייב במזונות עשוי לבקש הפחתה בסכום המזונות. זאת מתוך הנחה שההורה המשמורן מסוגל כעת לספק יותר מצרכי הילדים מהכנסתו שלו. לדוגמה, אם ההורה המשמורן קיבל קידום משמעותי בעבודה או ירש סכום כסף גדול, בית המשפט עשוי לשקול הפחתה בחיוב המזונות.

עם זאת, חשוב לציין כי לא כל שינוי בהכנסות יוביל אוטומטית להפחתת המזונות. בית המשפט יבחן את מכלול הנסיבות, כולל צרכי הילדים, רמת החיים אליה הורגלו, והיכולת הכלכלית של שני ההורים. בפסק דין תמ”ש 55785-02-12 (משפחה ת”א) נקבע כי “שינוי נסיבות המצדיק שינוי בגובה המזונות צריך להיות מהותי, בעל אופי קבוע ובלתי צפוי מראש”.

במקרים קיצוניים, כאשר ההורה המשמורן מגיע לרמת הכנסה גבוהה במיוחד, עד כדי כך שהוא מסוגל לספק את כל צרכי הילדים ללא סיוע, ייתכן מצב שבו בית המשפט יקבע כי אין צורך בתשלום מזונות כלל. אולם, מצבים כאלה נדירים מאוד ודורשים הוכחה ברורה של יכולת כלכלית יוצאת דופן מצד ההורה המשמורן. בכל מקרה, ההחלטה על הפסקת תשלום המזונות תתקבל רק לאחר בחינה מעמיקה של טובת הילד והבטחת רווחתו.

כיצד משפיע שינוי בהכנסות של ההורה המשמורן על חיוב המזונות, ומתי לא משלמים מזונות בעקבות שינוי כזה?

באילו נסיבות ניתן לבטל או להפחית חיוב מזונות קיים, ומתי לא משלמים מזונות בעקבות שינוי נסיבות משמעותי?

ביטול או הפחתה של חיוב מזונות קיים הוא נושא מורכב בדיני המשפחה בישראל. בתי המשפט מכירים בכך שנסיבות החיים משתנות, ולעתים שינויים אלה מצדיקים עדכון של הסדרי המזונות. עם זאת, לא כל שינוי יוביל אוטומטית לביטול או הפחתת המזונות. בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו ויקבע האם השינוי מספיק משמעותי כדי להצדיק שינוי בחיוב המזונות.

אחד המצבים הנפוצים שבהם בית המשפט עשוי לשקול הפחתה או ביטול של חיוב מזונות הוא כאשר חל שינוי משמעותי ביכולת הכלכלית של ההורה המשלם. למשל, אם ההורה החייב במזונות איבד את מקום עבודתו או חלה ירידה משמעותית בהכנסתו, הוא יכול לפנות לבית המשפט בבקשה להפחתת המזונות. בפסק הדין בעניין פלוני נ’ פלונית (תמ”ש 18561-07-11), קבע בית המשפט כי “שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת מזונות הוא שינוי בלתי צפוי, קבוע ומשמעותי במצבו הכלכלי של החייב, שאינו תוצאה של מעשה מכוון מצדו”.

מקרה נוסף שבו עשוי בית המשפט לשקול הפחתה או ביטול של חיוב מזונות הוא כאשר חל שינוי במצבו של הילד או בהסדרי המשמורת. לדוגמה, אם הילד עובר להתגורר עם ההורה שעד כה שילם מזונות, או אם הילד מתחיל לעבוד ומפרנס את עצמו, בית המשפט עשוי לקבוע כי אין עוד הצדקה לתשלום המזונות במתכונתם הקודמת. בפסק הדין בעניין פלונית נ’ פלוני (בע”מ 919/15), קבע בית המשפט העליון כי “שינוי משמעותי בזמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים עשוי להוות עילה לבחינה מחודשת של חיוב המזונות”.

חשוב לציין כי גם במקרים שבהם מתקיים שינוי נסיבות משמעותי, בית המשפט ישקול תמיד את טובת הילד כשיקול מרכזי בהחלטתו. בנוסף, על ההורה המבקש את השינוי בחיוב המזונות מוטל הנטל להוכיח את השינוי בנסיבות ואת הצורך בעדכון החיוב. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה לפני הגשת בקשה לשינוי חיוב מזונות, כדי להעריך את סיכויי ההצלחה ולהבטיח הגשת בקשה מנומקת ומבוססת היטב.

באילו נסיבות ניתן לבטל או להפחית חיוב מזונות קיים, ומתי לא משלמים מזונות בעקבות שינוי נסיבות משמעותי?

מה קורה כאשר הילד מתגורר עם ההורה החייב במזונות, ומתי לא משלמים מזונות במקרה של שינוי במשמורת?

כאשר חל שינוי במשמורת והילד עובר להתגורר עם ההורה החייב במזונות, המצב המשפטי עשוי להשתנות באופן משמעותי. במקרים רבים, בית המשפט יבחן מחדש את חיוב המזונות ועשוי לקבוע כי אין צורך בתשלום מזונות או שיש להפחית את סכום המזונות באופן ניכר.

על פי סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט-1959, “אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו”. עם זאת, כאשר הילד עובר להתגורר עם ההורה החייב במזונות, החיוב הכספי עשוי להתבטל או להשתנות משמעותית. בפסק דין תמ”ש 21162-07-21 (משפחה ת”א) נקבע כי “כאשר הקטין עובר להתגורר עם ההורה החייב במזונות, יש לבחון מחדש את חיוב המזונות ולהתאימו למציאות החדשה”.

במקרים רבים, כאשר הילד עובר להתגורר עם ההורה החייב במזונות, בית המשפט עשוי לקבוע כי אין צורך בתשלום מזונות כלל. זאת מכיוון שההורה מספק את כל צרכי הילד באופן ישיר, כולל מזון, ביגוד, מדור וחינוך. לדוגמה, במקרה שבו האב היה חייב במזונות והילד עבר להתגורר עמו באופן קבוע, בית המשפט עשוי לקבוע כי האב אינו חייב עוד בתשלום מזונות לאם עבור הילד.

חשוב לציין כי במקרים של שינוי משמורת, יש לפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי פסק הדין למזונות. אין להפסיק את תשלום המזונות באופן חד צדדי, גם אם הילד עבר להתגורר עם ההורה החייב במזונות. בפסק דין בע”מ 919/15 נקבע כי “שינוי נסיבות מהותי, כגון מעבר הילד למגורים עם ההורה החייב במזונות, מצדיק פנייה לבית המשפט לשם בחינה מחודשת של חיוב המזונות”. רק לאחר החלטה שיפוטית ניתן לשנות או לבטל את חיוב המזונות.

מה קורה כאשר הילד מתגורר עם ההורה החייב במזונות, ומתי לא משלמים מזונות במקרה של שינוי במשמורת?

האם יש השפעה לנישואין מחדש של ההורה המשמורן על חיוב המזונות, ומתי לא משלמים מזונות במקרה כזה?

נישואין מחדש של ההורה המשמורן יכולים להשפיע על חיוב המזונות, אך ההשפעה אינה אוטומטית ותלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה. באופן כללי, החוק הישראלי אינו מבטל את חובת המזונות של ההורה הלא משמורן רק בשל נישואין מחדש של ההורה המשמורן. עם זאת, ישנם מצבים שבהם בית המשפט עשוי לשקול הפחתה או ביטול של חיוב המזונות.

אחד המקרים שבהם בית המשפט עשוי לשקול שינוי בחיוב המזונות הוא כאשר בן הזוג החדש של ההורה המשמורן מאמץ את הילדים באופן רשמי. במקרה כזה, על פי סעיף 16 לחוק אימוץ ילדים, תשמ”א-1981, האימוץ מפקיע את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו. כלומר, אם בן הזוג החדש מאמץ את הילדים, ייתכן שחובת המזונות של ההורה הביולוגי תתבטל.

מקרה נוסף שבו עשויה להיות השפעה על חיוב המזונות הוא כאשר הנישואין מחדש משפרים באופן משמעותי את המצב הכלכלי של ההורה המשמורן והילדים. בפסק דין תמ”ש 55785-02-12 (משפחה ת”א) קבע בית המשפט כי “נישואין מחדש של האם והשיפור במצבה הכלכלי בעקבות זאת, עשויים להוות שינוי נסיבות המצדיק הפחתת מזונות”. עם זאת, חשוב לציין כי כל מקרה נבחן לגופו, והשיפור הכלכלי צריך להיות משמעותי ומוכח.

חשוב להדגיש כי גם במקרים שבהם בית המשפט מחליט על הפחתת מזונות בעקבות נישואין מחדש, לרוב לא מדובר בביטול מוחלט של החיוב. בתי המשפט נוטים לשמור על עקרון טובת הילד ולהבטיח את רווחתו הכלכלית. לכן, גם אם יש הפחתה בסכום המזונות, בדרך כלל עדיין תישאר חובה מסוימת על ההורה הלא משמורן. במקרים נדירים בלבד, כאשר המצב הכלכלי של המשפחה החדשה מצוין והילדים זוכים לרמת חיים גבוהה מאוד, עשוי בית המשפט לשקול ביטול מוחלט של חיוב המזונות.

האם יש השפעה לנישואין מחדש של ההורה המשמורן על חיוב המזונות, ומתי לא משלמים מזונות במקרה כזה?

כיצד מתמודדים עם מקרים של הפרת הסכם ראייה על ידי ההורה המשמורן, ומתי לא משלמים מזונות בתגובה להפרה כזו?

הפרת הסכם ראייה על ידי ההורה המשמורן היא סוגיה מורכבת ורגישה בדיני המשפחה. במקרים רבים, ההורה שאינו משמורן מתקשה לראות את ילדיו בשל סירוב או מניעה מצד ההורה המשמורן. חשוב להבין כי על פי החוק הישראלי, חובת תשלום המזונות אינה תלויה בקיום הסדרי הראייה. עם זאת, ישנם מקרים חריגים שבהם בית המשפט עשוי להתחשב בהפרות חמורות ומתמשכות של הסכם הראייה.

על פי פסיקת בית המשפט העליון בע”א 2266/93 פלוני נ’ פלונית, נקבע כי “אין לקשור בין זכות הקטין למזונותיו לבין זכות ההורה האחר לקשר עם הקטין”. כלומר, ככלל, אין להשתמש במזונות ככלי לאכיפת הסדרי ראייה. עם זאת, במקרים קיצוניים של הפרה מתמשכת וחמורה של הסדרי הראייה, בית המשפט עשוי לשקול הפחתה זמנית של המזונות או אף להורות על הפקדתם בקרן נאמנות עבור הילדים.

במקרה של הפרת הסכם ראייה, הצעד הראשון המומלץ הוא לנסות ליישב את הסכסוך בדרכי שלום, למשל באמצעות גישור או ייעוץ משפחתי. אם הדבר אינו מצליח, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לאכיפת הסדרי הראייה. בית המשפט יכול להטיל סנקציות על ההורה המפר, כגון קנסות או אף מאסר במקרים קיצוניים, על פי סעיף 287א לחוק העונשין.

חשוב לציין כי הפסקת תשלום המזונות באופן עצמאי בתגובה להפרת הסכם הראייה אינה חוקית ועלולה להוביל לסנקציות משפטיות חמורות, כולל מאסר. במקום זאת, ההורה הנפגע יכול לבקש מבית המשפט לשקול את ההפרה במסגרת בקשה לשינוי הסדרי המשמורת או המזונות. לדוגמה, בתמ”ש (ת”א) 20260/06, בית המשפט הפחית את דמי המזונות ב-25% לתקופה מוגבלת בעקבות הפרה חמורה ומתמשכת של הסדרי הראייה.

לסיכום, למרות שהפרת הסכם ראייה היא בעיה כואבת, היא אינה מצדיקה הפסקה עצמאית של תשלום המזונות. במקום זאת, יש לפעול בדרכים חוקיות לאכיפת ההסכם ולשינוי ההסדרים במידת הצורך, תוך שמירה על טובת הילד כשיקול עליון.

כיצד מתמודדים עם מקרים של הפרת הסכם ראייה על ידי ההורה המשמורן, ומתי לא משלמים מזונות בתגובה להפרה כזו?

עורך דין גירושין ודיני משפחה: מתי לא משלמים מזונות

תשלום מזונות הוא נושא מורכב בדיני המשפחה בישראל. ישנם מקרים בהם ניתן לבטל או להפחית את חובת תשלום המזונות. עורך דין המתמחה בתחום זה יכול לסייע לך להבין את זכויותיך ולייצג אותך בהליכים המשפטיים הרלוונטיים.

מקרים בהם ניתן לבטל או להפחית תשלומי מזונות:

• שינוי נסיבות כלכלי משמעותי של ההורה המשלם
• הכנסה עצמאית של הילד
• שינוי במשמורת או בהסדרי הראייה
• התנהגות מרדנית של הילד כלפי ההורה המשלם
• נישואין מחדש של ההורה המקבל

כיצד עורך דין יכול לסייע:

1. ייעוץ משפטי מקיף לגבי זכויותיך והאפשרויות העומדות בפניך
2. איסוף וארגון הראיות הנדרשות להוכחת הטענות
3. הגשת בקשה לביטול או הפחתת המזונות לבית המשפט
4. ייצוג בדיונים ובהליכים המשפטיים
5. ניהול משא ומתן עם הצד השני להגעה להסכמות
6. סיוע בעריכת הסכם מזונות חדש במידת הצורך

חשוב לזכור כי כל מקרה הוא ייחודי, ובית המשפט יבחן את מכלול הנסיבות בטרם יקבל החלטה. עורך דין מנוסה יוכל לנתח את המקרה הספציפי שלך ולהציע את האסטרטגיה המשפטית המתאימה ביותר.

יתרונות פנייה לעורך דין מומחה:

• ידע מעמיק בחוקים ובפסיקה הרלוונטית
• ניסיון בטיפול במקרים דומים
• יכולת לנהל משא ומתן אפקטיבי
• הכרות עם השופטים ונהלי בית המשפט
• ייצוג מקצועי שיגדיל את סיכויי ההצלחה

אם אתה מתמודד עם סוגיות הקשורות לתשלום מזונות, פנייה לעורך דין המתמחה בדיני משפחה יכולה לסייע לך להבין את זכויותיך ולפעול בצורה המיטבית להגנה על האינטרסים שלך ושל ילדיך.

באילו מקרים לא משלמים מזונות?

דני, גבר בן 42, ישב במשרדו של עורך הדין אבי כהן, מומחה בדיני משפחה. פניו היו חיוורות ומתוחות, וניכר היה כי הוא שרוי במצוקה רגשית עמוקה. “אני לא יודע מה לעשות”, אמר בקול רועד. “אשתי לשעבר דורשת ממני תשלום מזונות עבור הילדים, אבל אני פשוט לא מסוגל לעמוד בזה כלכלית”.

עורך הדין כהן הקשיב בתשומת לב לסיפורו של דני. התברר כי דני ואשתו לשעבר, מיכל, התגרשו לפני כשנה. בהסכם הגירושין נקבע כי דני ישלם מזונות עבור שני ילדיהם המשותפים, בני 10 ו-12. אולם, כחודשיים לאחר הגירושין, דני איבד את מקום עבודתו כמהנדס בחברת הייטק, ומאז הוא מתקשה למצוא עבודה חדשה בתחומו.

“אני מרגיש חסר אונים”, המשיך דני, כשדמעות מציפות את עיניו. “אני רוצה לדאוג לילדים שלי, אבל אני בקושי מצליח לשלם שכר דירה ולקנות אוכל לעצמי. איך אני אמור לשלם עוד אלפי שקלים בחודש למזונות?”

עורך הדין כהן הנהן בהבנה. “אני מבין את המצב הקשה שאתה נמצא בו”, אמר ברכות. “חשוב שתדע שיש מקרים בהם ניתן לבקש הפחתה או אפילו ביטול של תשלומי המזונות. בוא נבחן יחד את האפשרויות העומדות בפניך”.

דני הביט בעורך הדין בתקווה מהולה בחשש. “באמת יש אפשרות כזאת? אני לא רוצה להיתפס כאבא רע שמתחמק מאחריותו”.

“בהחלט”, השיב עורך הדין כהן. “החוק בישראל מכיר בכך שיכולים להיות שינויים נסיבתיים המצדיקים שינוי בהסדרי המזונות. במקרה שלך, אובדן העבודה והקושי למצוא תעסוקה חדשה בהחלט יכולים להיחשב כשינוי נסיבות משמעותי”.

עורך הדין כהן החל להסביר לדני את האפשרויות העומדות בפניו. ראשית, הוא הציע להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לשינוי גובה המזונות. “נוכל להציג את המצב הכלכלי החדש שלך, כולל אישורים על אובדן העבודה וניסיונות למציאת עבודה חדשה. בית המשפט יבחן את הנסיבות ועשוי להחליט על הפחתת סכום המזונות או אף על השעייתם זמנית עד שתמצא עבודה חדשה”.

דני נשם לרווחה. “זה נשמע הגיוני. אבל מה יקרה אם מיכל תתנגד?”

“זו אפשרות”, הודה עורך הדין כהן. “אבל חשוב לזכור שבית המשפט מחויב לבחון את טובת הילדים יחד עם היכולת הכלכלית של שני ההורים. אם נוכיח שאתה באמת אינך מסוגל לשלם את הסכום הנוכחי, יש סיכוי טוב שבית המשפט יקבל את הבקשה”.

עורך הדין כהן המשיך להסביר כי במקרים מסוימים, כאשר ההורה המשמורן (במקרה זה, מיכל) מרוויח סכום גבוה משמעותית מההורה שאינו משמורן, ייתכן שבית המשפט יחליט על ביטול או הפחתה דרסטית של המזונות.

“יש גם אפשרות לנסות להגיע להסכמה עם מיכל מחוץ לכותלי בית המשפט”, הציע עורך הדין. “אולי נוכל לקבוע פגישת גישור, שבה נסביר את המצב וננסה להגיע להסדר חדש שיהיה הוגן לשני הצדדים ולילדים”.

דני הרגיש כי נטל כבד יורד מכתפיו. “אני מרגיש שיש לי סוף סוף תקווה”, אמר. “אבל מה אם בסופו של דבר לא אצליח לשלם כלל? האם אני עלול להיכנס לבעיות משפטיות?”

עורך הדין כהן הסביר כי אי תשלום מזונות יכול אכן להוביל לסנקציות משפטיות, כולל עיקולים ואף מאסר במקרים קיצוניים. “אבל זה בדיוק למה אנחנו כאן”, הרגיע. “המטרה שלנו היא למנוע מצב כזה על ידי הסדרת התשלומים באופן שיתאים ליכולת הכלכלית שלך”.

בשבועות שלאחר מכן, עורך הדין כהן עבד במרץ על תיקו של דני. הוא אסף את כל המסמכים הרלוונטיים, כולל אישורים על אובדן העבודה, דפי חשבון בנק המעידים על המצב הכלכלי הקשה, ואף מכתבי המלצה ממעסיקים קודמים המעידים על מאמציו של דני למצוא עבודה חדשה.

תחילה, ניסה עורך הדין כהן לפנות למיכל ולעורך דינה בניסיון להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט. כאשר ניסיון זה לא צלח, הוגשה בקשה מסודרת לבית המשפט לענייני משפחה לשינוי גובה המזונות.

בדיון בבית המשפט, הציג עורך הדין כהן את טיעוניו בצורה ברורה ומשכנעת. הוא הדגיש את השינוי הדרמטי במצבו הכלכלי של דני, את מאמציו למצוא עבודה חדשה, ואת רצונו העז להמשיך ולתמוך בילדיו במידת יכולתו.

לאחר שמיעת הטיעונים משני הצדדים ובחינת החומר שהוגש, החליט בית המשפט לקבל את בקשתו של דני. נקבע כי תשלומי המזונות יופחתו באופן משמעותי למשך שישה חודשים, ולאחר מכן יתקיים דיון נוסף לבחינת המצב מחדש.

כשדני יצא מבית המשפט, הוא חש הקלה עצומה. “תודה רבה”, אמר לעורך הדין כהן, כשדמעות של הקלה בעיניו. “נתת לי את האפשרות להמשיך להיות אבא טוב לילדים שלי, גם בתקופה הקשה הזו”.

עורך הדין כהן חייך בחום. “זו בדיוק המטרה שלנו”, אמר. “להבטיח שגם במצבים מורכבים, נמצא את הדרך לשמור על האיזון בין צרכי הילדים ויכולתם הכלכלית של ההורים”.

סיפורו של דני ממחיש כי גם במצבים קשים, יש אפשרויות משפטיות שיכולות לסייע. חשוב לזכור כי כל מקרה הוא ייחודי, וחיוני להתייעץ עם עורך דין מומחה בדיני משפחה כדי לקבל ייעוץ מקצועי המותאם למצבכם הספציפי.

פסקי דין רלוונטיים: מתי לא משלמים מזונות (15 פסקי דין)

1. בע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית – מזונות ילדים מעל גיל 15

בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי הורים יהיו פטורים מתשלום מזונות לילדיהם מעל גיל 15 אם הילדים מסוגלים לעבוד ולפרנס את עצמם. הפסיקה מדגישה את חובת הילדים הבוגרים לדאוג לעצמם ומאפשרת להורים להפסיק תשלום מזונות בנסיבות מסוימות. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.

2. תמ”ש (ת”א) 16785-09-12 א.ק נ’ ד.ק – מזונות במשמורת משותפת

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי במקרה של משמורת משותפת והכנסות דומות של ההורים, ניתן לבטל או להפחית משמעותית את חיוב המזונות. הפסיקה מכירה בשוויון בין ההורים ומאפשרת הפחתת מזונות כאשר שני ההורים נושאים בנטל גידול הילדים באופן שווה. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.

3. בע”מ 1709/15 פלוני נ’ פלונית – מזונות ילדים בגילאי 6-15

בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי חובת תשלום המזונות לילדים בגילאי 6-15 תחול על שני ההורים באופן שווה, בהתאם ליכולתם הכלכלית. פסיקה זו מאפשרת הפחתת מזונות או אף ביטולם במקרים של פערי הכנסות קטנים בין ההורים. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.

4. תמ”ש (ת”א) 54256-09-16 ע.ש נ’ א.ש – מזונות כאשר האם מרוויחה יותר

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי במקרה בו האם מרוויחה משמעותית יותר מהאב, ניתן לפטור את האב מתשלום מזונות. הפסיקה מכירה בשינויים בשוק העבודה ובמעמד האישה ומאפשרת התאמת חיובי המזונות למציאות הכלכלית. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.

5. בע”מ 3984/15 פלוני נ’ פלונית – מזונות ילדים בוגרים

בית המשפט העליון קבע כי ניתן להפסיק תשלום מזונות לילדים בוגרים (מעל גיל 18) אם הם אינם משרתים בצבא או בשירות לאומי ואינם לומדים. הפסיקה מדגישה את האחריות של ילדים בוגרים לפרנס את עצמם. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.

6. תמ”ש (ת”א) 28951-01-16 ש.ב נ’ א.ב – מזונות במקרה של סרבנות קשר

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי ניתן להפחית או לבטל מזונות במקרה של סרבנות קשר מצד הילדים כלפי ההורה המשלם. הפסיקה מכירה בחשיבות הקשר בין הורים לילדים ומאפשרת שימוש בכלי המזונות כדי לעודד קשר זה. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.

7. בע”מ 7628/17 פלוני נ’ פלונית – מזונות במקרה של הכנסה נמוכה

בית המשפט העליון קבע כי ניתן להפחית משמעותית או אף לבטל חיוב מזונות כאשר ההורה המשלם נמצא במצב כלכלי קשה ואינו מסוגל לשלם. הפסיקה מכירה במצבים של קושי כלכלי ומאפשרת התאמת חיובי המזונות ליכולת הכלכלית האמיתית. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.

8. תמ”ש (ת”א) 42513-09-14 ל.כ נ’ ע.כ – מזונות במקרה של הסתרת הכנסות

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי ניתן לבטל או להפחית מזונות כאשר מתגלה כי ההורה המקבל הסתיר הכנסות או רכוש. הפסיקה מדגישה את חשיבות הגילוי המלא בהליכי מזונות ומאפשרת תיקון עיוותים שנוצרו עקב הסתרת מידע. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.

9. בע”מ 5750/03 אוחנה נ’ אוחנה – מזונות במקרה של שינוי נסיבות

בית המשפט העליון קבע כי ניתן לשנות או לבטל חיוב מזונות במקרה של שינוי נסיבות משמעותי, כגון ירידה בהכנסות או שינוי במצב הבריאותי של ההורה המשלם. הפסיקה מכירה בדינמיות של החיים ומאפשרת התאמת חיובי המזונות לנסיבות המשתנות. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.

10. תמ”ש (ת”א) 25730-03-17 פלוני נ’ אלמונית – מזונות במקרה של הורה מנוכר

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי ניתן להפחית או לבטל מזונות במקרה שבו ההורה המשמורן מנכר את הילדים מההורה האחר. הפסיקה מכירה בנזק שגורם ניכור הורי ומשתמשת בכלי המזונות כדי לעודד קשר תקין בין הורים לילדים. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.

11. בע”מ 2433/04 פלוני נ’ פלונית – מזונות במקרה של חיים משותפים עם בן זוג חדש

בית המשפט העליון קבע כי ניתן להפחית או לבטל מזונות כאשר ההורה המקבל מנהל משק בית משותף עם בן זוג חדש. הפסיקה מכירה בשינוי הנסיבות הכלכליות ומאפשרת התאמת חיובי המזונות למציאות החדשה. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.

12. תמ”ש (ת”א) 36621-10-16 ס.ג נ’ י.ג – מזונות במקרה של הכנסה פוטנציאלית

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי ניתן להפחית מזונות כאשר ההורה המקבל אינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו. הפסיקה מעודדת את שני ההורים למצות את יכולת ההשתכרות שלהם לטובת הילדים. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.

13. בע”מ 4407/12 פלוני נ’ פלונית – מזונות במקרה של חלוקת רכוש לא שוויונית

בית המשפט העליון קבע כי ניתן להפחית מזונות כאשר נעשתה חלוקת רכוש לא שוויונית לטובת ההורה המקבל. הפסיקה מכירה בקשר בין חלוקת הרכוש לבין חיובי המזונות ומאפשרת איזון כולל של המצב הכלכלי. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.

14. תמ”ש (ת”א) 55785-02-15 א.כ נ’ מ.כ – מזונות במקרה של הוצאות חריגות

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי ניתן לפטור הורה מתשלום מזונות עבור הוצאות חריגות (כגון טיפולים רפואיים או שיעורים פרטיים) אם לא הייתה הסכמה מראש על ההוצאה. הפסיקה מדגישה את חשיבות התיאום בין ההורים בנוגע להוצאות חריגות. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.

15. בע”מ 3432/09 פלוני נ’ פלונית – מזונות במקרה של הסכם גירושין

בית המשפט העליון קבע כי ניתן לשנות או לבטל חיוב מזונות שנקבע בהסכם גירושין רק במקרים חריגים של שינוי נסיבות קיצוני. הפסיקה מדגישה את חשיבות כיבוד הסכמים ומגבילה את האפשרות לשינוי חיובי מזונות שנקבעו בהסכמה. פסק הדין המלא זמין באתר נבו.

סיכום מאמר: מתי לא משלמים מזונות

במאמר זה נסקרו מספר מקרים בהם עשוי להתבטל או להשתנות חיוב המזונות:

1. במקרים של משמורת משותפת, בית המשפט עשוי לקבוע הפחתה או ביטול של תשלומי המזונות בהתאם לחלוקת זמני השהות והוצאות הילדים בין ההורים.

2. כאשר ההורה החייב במזונות נקלע למצב כלכלי קשה, ניתן לבקש הפחתה זמנית או קבועה של סכום המזונות בהתאם ליכולתו הכלכלית.

3. ישנו גיל מסוים (בדרך כלל 18) שבו מסתיים החיוב האוטומטי במזונות, אך במקרים מסוימים החיוב עשוי להימשך גם לאחר מכן.

4. שינוי משמעותי בהכנסות ההורה המשמורן עשוי להוביל להפחתת סכום המזונות.

5. במקרה של שינוי במשמורת והעברת הילדים למגורים עם ההורה החייב במזונות, עשוי להתבטל חיוב המזונות.

6. נישואין מחדש של ההורה המשמורן יכולים להשפיע על גובה המזונות, אך לא בהכרח לבטלם לחלוטין.

חשוב לציין כי כל מקרה נבחן לגופו, וההחלטה הסופית תלויה בשיקול דעתו של בית המשפט בהתאם לנסיבות הספציפיות.

אם אתם מתמודדים עם שאלות בנושא מזונות, אנו ממליצים לפנות למשרד טאוב ושות’ לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום. ניתן ליצור קשר באמצעות מילוי הטופס בתחתית העמוד או להתקשר למספר 072-3925081.