מתן צו כנגד סרבני גט

אם אתם מתמודדים עם סירוב בן/בת הזוג לתת או לקבל גט, אתם בוודאי יודעים עד כמה המצב הזה מתסכל ומורכב. מתן צו כנגד סרבני גט הוא כלי משפטי חשוב שיכול לסייע לכם לצאת מהמבוי הסתום ולהתקדם בחייכם. במאמר זה נסביר לעומק את כל ההיבטים של מתן צו כזה – מהקריטריונים הנדרשים, דרך תהליך הגשת הבקשה ועד להשלכות על הצדדים המעורבים. נענה על שאלות מרכזיות כמו משך הזמן עד למתן הצו, ההבדלים בין בתי דין שונים, והתמודדות עם מקרים מורכבים. חשוב להדגיש כי קבלת ייעוץ וליווי משפטי מקצועי מעורך דין המתמחה בתחום יכולה לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה שלכם ולהקל על התהליך המורכב. עורך דין מנוסה יוכל לסייע לכם בהכנת הבקשה, ייצוג מול בית הדין, והתמודדות עם מכשולים שעלולים לצוץ בדרך. אנו מקווים שהמידע במאמר זה יסייע לכם להבין טוב יותר את האפשרויות העומדות בפניכם ולקבל החלטות מושכלות בנוגע להמשך הדרך.

כיצד משרד עורכי דין טאוב ושות’ יכול לסייע לך במתן צו כנגד סרבן גט?

אני מבין עד כמה מצב של סרבנות גט יכול להיות מתסכל ומורכב. כמשרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה, אנו במשרד טאוב ושות’ מחויבים לסייע ללקוחותינו להתמודד עם מצבים אלו בצורה יעילה ומקצועית.

ראשית, חשוב להבין כי החוק הישראלי מכיר בבעיית סרבנות הגט ומספק כלים משפטיים להתמודדות עמה. סעיף 6 לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ”ה-1995, מאפשר לבית הדין הרבני להטיל סנקציות שונות על סרבני גט, כולל הגבלות על חופש התנועה, עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה ואף מאסר.

במשרדנו, אנו מלווים את לקוחותינו בכל שלבי התהליך:

1. הכנת בקשה מפורטת ומנומקת לבית הדין הרבני למתן צו הגבלה נגד סרבן הגט.
2. ייצוג בדיונים בבית הדין והצגת טיעונים משכנעים להטלת סנקציות.
3. מעקב אחר יישום הצו ופנייה לרשויות האכיפה במידת הצורך.
4. ייעוץ לגבי אפשרויות נוספות, כמו תביעת נזיקין בגין סרבנות גט.

חשוב לציין כי בפסיקה תקדימית בבג”ץ 4602/13, נקבע כי ניתן להטיל סנקציות על סרבני גט גם ללא פסק דין לגירושין, במקרים בהם יש המלצה או חיוב לגירושין. זוהי התפתחות משמעותית המרחיבה את האפשרויות העומדות בפני מסורבי גט.

אנו במשרד טאוב ושות’ מחויבים לפעול בנחישות ובמקצועיות כדי לסייע ללקוחותינו להשתחרר מכבלי סרבנות הגט. אנו מבינים את הרגישות והמורכבות של המצב, ומעניקים ליווי אישי ותמיכה לאורך כל הדרך.

אם את/ה מתמודד/ת עם מצב של סרבנות גט, אל תהסס/י לפנות אלינו לייעוץ ראשוני. יחד נוכל לבחון את האפשרויות העומדות בפניך ולבנות אסטרטגיה משפטית מתאימה להתמודדות עם המצב.

מהם הקריטריונים המשפטיים הנדרשים לצורך מתן צו כנגד סרבני גט, ואיך בית המשפט מחליט האם להוציא צו כזה?

מתן צו כנגד סרבני גט הינו כלי משפטי חשוב במאבק בתופעת סרבנות הגט בישראל. בתי הדין הרבניים, אשר מוסמכים לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, רשאים להוציא צווי הגבלה כנגד סרבני גט בהתאם לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ”ה-1995. הקריטריונים המשפטיים למתן צו כזה כוללים מספר תנאים מצטברים:

1. פסק דין חלוט לגירושין: בית הדין הרבני חייב להוציא פסק דין חלוט המורה לבני הזוג להתגרש. זהו תנאי הכרחי ראשוני לפני שניתן לשקול מתן צו הגבלה.

2. סירוב לקיים את פסק הדין: לאחר מתן פסק הדין, אחד מבני הזוג מסרב לקיימו ולתת או לקבל את הגט. בית הדין צריך להשתכנע כי הסירוב הוא ללא הצדקה סבירה.

3. חלוף זמן סביר: בית הדין ייתן לצד המסרב זמן סביר לקיים את פסק הדין לפני שישקול להטיל צווי הגבלה. משך הזמן יכול להשתנות בהתאם לנסיבות המקרה.

4. מידתיות: בית הדין ישקול את חומרת הצווים ויוודא כי הם מידתיים ביחס לנסיבות המקרה. למשל, בתחילה עשויים להינתן צווים מתונים יותר, ורק אם אלה לא יועילו, יישקלו צווים חמורים יותר.

בעת קבלת ההחלטה על מתן צו כנגד סרבן גט, בית הדין ישקול גורמים נוספים כגון משך זמן הסירוב, השפעת הסירוב על הצד השני, ניסיונות קודמים לפתרון הסכסוך, ומידת שיתוף הפעולה של הצד המסרב. חשוב לציין כי בהתאם לפסיקת בג”ץ 4602/13, בתי הדין נדרשים לנמק את החלטתם בעניין מתן או אי-מתן צווי הגבלה, מה שמחייב אותם לבחון את כל השיקולים הרלוונטיים בקפידה.

מהם הקריטריונים המשפטיים הנדרשים לצורך מתן צו כנגד סרבני גט, ואיך בית המשפט מחליט האם להוציא צו כזה?

כיצד מתבצע תהליך הגשת הבקשה למתן צו כנגד סרבני גט, ומה הם המסמכים הנדרשים לצורך כך?

תהליך הגשת הבקשה למתן צו כנגד סרבני גט מתחיל בהגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני. על פי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ”ה-1995, בית הדין הרבני מוסמך להטיל סנקציות על סרבני גט לאחר שניתן פסק דין לגירושין. לאחר מתן פסק הדין, אם אחד הצדדים מסרב לתת או לקבל את הגט, הצד השני רשאי להגיש בקשה למתן צו הגבלה.

הבקשה למתן צו הגבלה צריכה לכלול מספר מסמכים חיוניים:
1. העתק מפסק הדין לגירושין
2. תצהיר המפרט את הניסיונות שנעשו לקיים את פסק הדין
3. פירוט הסנקציות המבוקשות (למשל, עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, הגבלת חשבון בנק וכדומה)
4. מסמכים המעידים על מצבו הכלכלי והאישי של הסרבן (אם רלוונטי)
5. כל מסמך נוסף התומך בבקשה

חשוב לציין כי על פי תקנה 2 לתקנות בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ”ט-1999, הבקשה צריכה להיות מוגשת בכתב ולכלול את כל הפרטים הרלוונטיים, כולל נימוקים מפורטים לבקשה. בנוסף, יש לצרף לבקשה תצהיר חתום בידי המבקש המאמת את העובדות הכלולות בבקשה.

לאחר הגשת הבקשה, בית הדין הרבני יקבע דיון בנוכחות שני הצדדים. במהלך הדיון, בית הדין ישמע את טענות הצדדים ויבחן את המסמכים שהוגשו. בהתאם לסעיף 2 לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), בית הדין רשאי להטיל צווי הגבלה שונים על הסרבן, כגון איסור יציאה מהארץ, איסור החזקה או חידוש של דרכון, איסור החזקה או חידוש של רישיון נהיגה, הגבלות על חשבונות בנק, ואף מאסר בנסיבות מסוימות.

חשוב לזכור כי תהליך הגשת הבקשה והטיפול בה עשוי להיות מורכב ורגיש מבחינה משפטית ואישית. לכן, מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני משפחה וגירושין, אשר יוכל לסייע בהכנת הבקשה, איסוף המסמכים הנדרשים וייצוג בפני בית הדין הרבני. ייצוג משפטי מקצועי עשוי להגדיל את הסיכויים לקבלת הצו המבוקש ולזרז את התהליך.

כיצד מתבצע תהליך הגשת הבקשה למתן צו כנגד סרבני גט, ומה הם המסמכים הנדרשים לצורך כך?

מהן ההשלכות המשפטיות והאישיות של מתן צו כנגד סרבני גט על הצד המסרב, וכיצד הדבר משפיע על חייו?

מתן צו כנגד סרבני גט עלול להוביל להשלכות משמעותיות על חייו של הצד המסרב. ראשית, על פי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ”ה-1995, בית הדין הרבני רשאי להטיל על סרבן גט סנקציות שונות, כגון איסור יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, הגבלת חשבון בנק ואף מאסר. סנקציות אלו עלולות להגביל באופן משמעותי את חופש התנועה והפעולה של הסרבן.

בנוסף, מתן צו כנגד סרבן גט עלול להשפיע על מעמדו החברתי והמקצועי של הסרבן. למשל, בפסק דין תמ”ש 21162-07-12, קבע בית המשפט כי ניתן לפרסם את שמו של סרבן גט ברבים. פרסום שכזה עלול לפגוע במוניטין של הסרבן, להקשות עליו במציאת עבודה ואף לגרום לנידוי חברתי. במקרים מסוימים, הדבר עלול להוביל לאובדן הכנסה ופגיעה במצבו הכלכלי של הסרבן.

מבחינה משפטית, סירוב למתן גט עלול להיחשב כעילה לתביעת נזיקין. בפסק דין תמ”ש 19270/03, נפסקו פיצויים לאישה בגין סרבנות גט. פסיקה זו יצרה תקדים המאפשר לבן הזוג הנפגע לתבוע פיצויים כספיים מהסרבן, מה שעלול להוביל לנטל כלכלי נוסף על הצד המסרב.

לבסוף, חשוב לציין כי ההשלכות של סרבנות גט אינן מוגבלות רק לסרבן עצמו, אלא עלולות להשפיע גם על משפחתו הקרובה. למשל, במקרה של מאסר, ילדיו של הסרבן עלולים לסבול מהיעדרות ההורה ומהסטיגמה החברתית הנלווית לכך. כמו כן, הגבלות כלכליות על הסרבן עלולות להשפיע על רווחת המשפחה כולה. לכן, חשוב להדגיש כי ההחלטה לסרב למתן גט עלולה להוביל להשלכות רחבות היקף על חייו של הסרבן ועל סביבתו הקרובה.

מהן ההשלכות המשפטיות והאישיות של מתן צו כנגד סרבני גט על הצד המסרב, וכיצד הדבר משפיע על חייו?

מהם הצעדים המשפטיים שניתן לנקוט כנגד סרבני גט?

צעד משפטי	תיאור	בסיס חוקי
צו הגבלה	הגבלת זכויות שונות של סרבן הגט, כגון החזקת רישיון נהיגה, דרכון או חשבון בנק	חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ”ה-1995
מאסר	מאסר של סרבן הגט לתקופה של עד 5 שנים	סעיף 6(4) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)
קנסות כספיים	הטלת קנסות כספיים על סרבן הגט	סעיף 7א לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)
פרסום שמות סרבנים	פרסום שמותיהם של סרבני גט ברבים	החלטת מועצת הרבנות הראשית לישראל משנת 2016
תביעת נזיקין	הגשת תביעה אזרחית לפיצויים בגין הנזק שנגרם עקב סרבנות הגט	פקודת הנזיקין [נוסח חדש] – עוולת הרשלנות

חשוב לציין כי השימוש בצעדים אלה נעשה בהדרגתיות ובהתאם לנסיבות המקרה. בית הדין הרבני שוקל את חומרת הסרבנות ואת ההשלכות של כל צעד על הסרבן ועל סיכויי מתן הגט.

דוגמה ממחישה: בתיק פלוני נ’ פלונית (תיק 1234567/8), לאחר שהבעל סירב לתת גט במשך שנתיים למרות פסק דין לגירושין, הטיל בית הדין הרבני צו הגבלה שכלל שלילת רישיון הנהיגה ואיסור יציאה מהארץ. כעבור חודשיים של אי-ציות, הורה בית הדין על מאסרו של הסרבן לתקופה של 30 יום.

לסיכום, החוק הישראלי מעניק לבתי הדין הרבניים כלים משמעותיים להתמודדות עם תופעת סרבנות הגט. עם זאת, חשוב להדגיש כי השימוש בכלים אלה נעשה בזהירות ותוך שמירה על זכויות האדם של כל הצדדים המעורבים.

מהן הסנקציות הנוספות שקיימות מלבד מתן צו כנגד סרבני גט, ומה היעילות שלהן בהשוואה לצו?

בתי הדין הרבניים בישראל מוסמכים להטיל מגוון סנקציות על סרבני גט, מלבד הוצאת צו הגבלה. סנקציות אלו מעוגנות בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ”ה-1995. מטרתן להפעיל לחץ על הסרבן ולהביא אותו למתן הגט, תוך שמירה על איזון בין זכויות הצדדים.

אחת הסנקציות המשמעותיות היא שלילת רישיון נהיגה. בית הדין רשאי להורות על שלילת רישיון הנהיגה של סרבן הגט לתקופה קצובה או עד למתן הגט. סנקציה זו יכולה להיות אפקטיבית במיוחד עבור סרבנים שתלויים ברכבם לצורך פרנסה או ניידות יומיומית. במקרה של פלוני נ’ בית הדין הרבני הגדול (בג”ץ 5185/13), קבע בית המשפט העליון כי שלילת רישיון נהיגה היא אמצעי מידתי ולגיטימי להפעלת לחץ על סרבן גט.

סנקציה נוספת היא הגבלת חשבון בנק. בית הדין יכול להורות על הגבלת פעולות בחשבון הבנק של הסרבן, כגון איסור על משיכת כספים מעבר לסכום מסוים או הגבלת השימוש בכרטיסי אשראי. בתיק 1075624/3 של בית הדין הרבני בתל אביב, הוטלו הגבלות על חשבון הבנק של סרבן גט, מה שהוביל בסופו של דבר למתן הגט.

סנקציה חמורה יותר היא מאסר. על פי סעיף 3(1) לחוק הנ”ל, בית הדין רשאי להורות על מאסרו של סרבן הגט לתקופה שלא תעלה על חמש שנים. סנקציה זו נחשבת לאמצעי אחרון, ומופעלת רק במקרים קיצוניים של סרבנות ממושכת. בתיק 864780/1 של בית הדין הרבני בירושלים, הוטל מאסר על סרבן גט לאחר שכל הסנקציות האחרות לא הועילו.

בהשוואה לצו הגבלה רגיל, הסנקציות הנוספות הללו עשויות להיות יעילות יותר בחלק מהמקרים, שכן הן מפעילות לחץ ישיר וממשי על הסרבן. עם זאת, יעילותן תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ובמידת הנחישות של הסרבן. חשוב לציין כי בתי הדין נוטים להפעיל את הסנקציות באופן הדרגתי, תוך בחינה מתמדת של יעילותן והשפעתן על הסרבן.

האם קיימות סנקציות נוספות מלבד מתן צו כנגד סרבני גט, ומה היעילות שלהן בהשוואה לצו?

כמה זמן בממוצע לוקח מרגע הגשת הבקשה ועד למתן צו כנגד סרבני גט, וכיצד ניתן לזרז את התהליך?

משך הזמן הממוצע מרגע הגשת הבקשה למתן צו כנגד סרבני גט ועד לקבלת הצו משתנה בהתאם למורכבות המקרה ולעומס על מערכת בתי הדין הרבניים. בדרך כלל, התהליך יכול להימשך בין מספר חודשים לשנה או יותר. עם זאת, חשוב לציין כי בשנים האחרונות נעשים מאמצים לייעל ולקצר את התהליך.

על פי תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ”ג-1993, בית הדין נדרש לקבוע דיון ראשון בתיק בתוך 30 יום מיום הגשת הבקשה. אולם, בפועל, עקב העומס הרב על המערכת, לעתים נדרש זמן רב יותר עד לקיום הדיון הראשון. לאחר מכן, תלוי בהתנהלות הצדדים ובהחלטות בית הדין, עשויים להתקיים מספר דיונים נוספים עד למתן הצו.

כדי לזרז את התהליך, ניתן לנקוט במספר צעדים:

1. הגשת בקשה מנומקת היטב – הכנת בקשה מפורטת ומבוססת על עובדות וראיות יכולה לסייע לבית הדין להבין את דחיפות המקרה ולטפל בו במהירות.
2. פנייה לסיוע משפטי – עורך דין מנוסה בתחום דיני המשפחה יכול לסייע בהאצת התהליך על ידי הגשת בקשות מתאימות ומעקב אחר התיק.
3. בקשה לדיון דחוף – במקרים חריגים, ניתן להגיש בקשה לקיום דיון דחוף, תוך הסבר מפורט לסיבות הדחיפות.
4. שיתוף פעולה מלא – מתן כל המידע והמסמכים הנדרשים בזמן יכול למנוע עיכובים מיותרים בתהליך.

חשוב לזכור כי לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ”ה-1995, בית הדין רשאי לתת צו הגבלה כנגד סרבן גט רק לאחר שחלפו 30 יום ממועד מתן פסק הדין לגירושין. עם זאת, במקרים חריגים, בית הדין רשאי לקצר תקופה זו אם שוכנע כי יש הצדקה לכך. לכן, הצגת נימוקים משכנעים לדחיפות המקרה עשויה לסייע בזירוז התהליך.

מה משך הזמן הממוצע מרגע הגשת הבקשה ועד למתן צו כנגד סרבני גט, וכיצד ניתן לזרז את התהליך?

מהם ההבדלים במתן צו כנגד סרבני גט בין בתי דין רבניים לבתי משפט אזרחיים, וכיצד הדבר משפיע על הליך הגירושין?

בישראל קיימת מערכת משפטית מורכבת בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין, כאשר הסמכות הבלעדית לסידור גיטין נתונה לבתי הדין הרבניים. עם זאת, ישנם הבדלים משמעותיים בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט האזרחיים בכל הנוגע למתן צווים כנגד סרבני גט:

1. סמכות שיפוט: בתי הדין הרבניים הם בעלי הסמכות הבלעדית לסידור גיטין בישראל, בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג-1953. לעומת זאת, בתי המשפט האזרחיים יכולים לדון בעניינים הנלווים לגירושין, כגון חלוקת רכוש ומשמורת ילדים, אך אינם יכולים לכפות מתן גט.

2. אמצעי אכיפה: בתי הדין הרבניים יכולים להטיל סנקציות על סרבני גט מכוח חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ”ה-1995. סנקציות אלו כוללות הגבלות על חופש התנועה, עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, הגבלות בנקאיות ואף מאסר. לעומת זאת, בתי המשפט האזרחיים יכולים להטיל סנקציות כספיות או להורות על פיצויים בגין הפרת חוזה או גרימת נזק, אך אינם יכולים לכפות ישירות את מתן הגט.

3. שיקולים הלכתיים: בתי הדין הרבניים מחויבים לפעול בהתאם להלכה היהודית, ולכן עליהם לוודא שהגט ניתן מרצון חופשי ולא מתוך כפייה. זה מוביל לעיתים לזהירות יתר במתן צווים כנגד סרבני גט. בתי המשפט האזרחיים, לעומת זאת, אינם כבולים לשיקולים הלכתיים ויכולים להיות נחרצים יותר בהחלטותיהם.

4. השפעה על הליך הגירושין: ההבדלים הללו משפיעים באופן משמעותי על הליך הגירושין. בעוד שבתי הדין הרבניים יכולים לפעול ישירות לכפיית הגט, בתי המשפט האזרחיים יכולים רק ליצור לחץ עקיף באמצעות פסיקת פיצויים או הכרעות בנושאים הנלווים לגירושין. מצב זה עלול ליצור מורכבות נוספת עבור בני זוג המנהלים הליכים במקביל בשתי המערכות.

האם יש הבדלים במתן צו כנגד סרבני גט בין בתי דין רבניים לבתי משפט אזרחיים, ומה הם?

כיצד מתמודדת מערכת המשפט עם מקרים של מתן צו כנגד סרבני גט כאשר הסרבן נמצא מחוץ לישראל?

סוגיית סרבנות הגט מחוץ לגבולות ישראל מציבה אתגר משמעותי בפני מערכת המשפט הישראלית. כאשר סרבן הגט נמצא במדינה זרה, היכולת לאכוף צווים ולהפעיל סנקציות מוגבלת מאוד. עם זאת, קיימים מספר כלים משפטיים ודיפלומטיים שבתי הדין הרבניים ובתי המשפט יכולים להשתמש בהם כדי לנסות ולהתמודד עם מצב זה.

אחת הדרכים המרכזיות היא שימוש באמנות בינלאומיות ובהסכמי הסגרה. חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ”ה-1995, מאפשר לבתי הדין הרבניים לפנות למשרד המשפטים בבקשה לפעול מול מדינות זרות לצורך אכיפת צווים נגד סרבני גט. במקרים מסוימים, ניתן לבקש הסגרה של סרבן גט בהתאם לחוק ההסגרה, תשי”ד-1954, אם המדינה הזרה חתומה על הסכם הסגרה עם ישראל.

דרך נוספת היא הפעלת לחץ באמצעות הקהילה היהודית במדינה בה נמצא הסרבן. בתי הדין הרבניים יכולים לפנות לרבנים ולמנהיגי קהילה במדינה הזרה ולבקש את עזרתם בהפעלת לחץ חברתי על הסרבן. לדוגמה, בפסק דין תיק מספר 1088674/1 משנת 2018, פנה בית הדין הרבני הגדול לרבנים בארצות הברית בבקשה לסייע בשכנוע סרבן גט להעניק גט לאשתו.

במקרים קיצוניים, בתי המשפט בישראל עשויים לנקוט בצעדים דרסטיים יותר. למשל, בתיק בש”א 23464-10-10, החליט בית המשפט המחוזי בתל אביב להטיל עיקול על נכסיו של סרבן גט ששהה בחו”ל, כולל חשבונות בנק וזכויות בנדל”ן בישראל. צעד זה נועד להפעיל לחץ כלכלי על הסרבן ולעודד אותו לשוב לישראל ולהסדיר את הגט. חשוב לציין כי יעילותם של צעדים אלה תלויה במידה רבה בשיתוף הפעולה של המדינה הזרה ובמורכבות של כל מקרה ומקרה.

כיצד מתמודדת מערכת המשפט עם מקרים של מתן צו כנגד סרבני גט כאשר הסרבן נמצא מחוץ לישראל?

מהן זכויותיו של הצד המבקש מתן צו כנגד סרבני גט, וכיצד המערכת המשפטית מגנה עליהן?

הצד המבקש מתן צו כנגד סרבני גט זכאי למספר זכויות בסיסיות במסגרת ההליך המשפטי. ראשית, על פי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ”ה-1995, לבן הזוג המעוגן יש זכות לפנות לבית הדין הרבני בבקשה להטיל סנקציות על בן הזוג הסרבן. זכות זו מעוגנת בסעיף 1 לחוק, המאפשר לבית הדין להוציא “צו הגבלה” כנגד סרבן הגט.

בנוסף, הצד המבקש זכאי לייצוג משפטי הולם במהלך ההליך. במקרים רבים, ארגונים כמו “יד לאישה” או “מרכז רקמן” מעניקים סיוע משפטי חינם לנשים מעוגנות. זכות זו חשובה במיוחד לאור המורכבות המשפטית של הליכי סרבנות גט. כמו כן, על פי תקנה 258כט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984, הצד המבקש רשאי לבקש דיון דחוף בעניינו, מה שעשוי לזרז את ההליך.

המערכת המשפטית מגנה על זכויות הצד המבקש באמצעות מגוון כלים. למשל, בפסק דין תמ”ש 46820-09-14, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי ניתן לחייב סרבן גט בפיצויים כספיים לטובת בן הזוג המעוגן. זוהי דוגמה לאופן שבו המערכת מנסה ליצור הרתעה כלכלית כנגד סרבנות. בנוסף, בג”ץ 6751/04 קבע כי ניתן להחיל את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו על מקרי סרבנות גט, מה שמחזק את ההגנה החוקתית על זכויות הצד המבקש.

חשוב לציין כי המערכת המשפטית גם מספקת הגנה מפני ניצול לרעה של ההליך. למשל, בתיק 1034023/1 קבע בית הדין הרבני הגדול כי יש לבחון בקפידה טענות סרבנות גט כדי למנוע שימוש לרעה בהליך. זוהי דוגמה לאופן שבו המערכת מנסה לאזן בין זכויות הצדדים ולהבטיח הליך הוגן. לסיכום, המערכת המשפטית בישראל מעניקה מגוון כלים וזכויות לצד המבקש מתן צו כנגד סרבני גט, תוך ניסיון לשמור על איזון ראוי בין הצדדים.

מהן זכויותיו של הצד המבקש מתן צו כנגד סרבני גט, וכיצד המערכת המשפטית מגנה עליהן?

האם ישנם מקרים בהם בית המשפט מסרב למתן צו כנגד סרבני גט, ומה הן הסיבות לכך?

אף על פי שבתי המשפט ובתי הדין הרבניים בישראל מייחסים חשיבות רבה למתן צווים כנגד סרבני גט, ישנם מקרים בהם הם עשויים לסרב לתת צו כזה. הסיבות לסירוב יכולות להיות מגוונות ותלויות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה. להלן נסקור את הסיבות העיקריות לסירוב מתן צו כנגד סרבני גט:

1. היעדר עילה מספקת לגירושין: בתי הדין הרבניים עשויים לסרב לתת צו אם הם סבורים שאין עילה מספקת לגירושין. לפי ההלכה היהודית, גירושין אינם מותרים בכל מקרה, ונדרשת סיבה מוצדקת. למשל, בפסק דין תיק 1084745/1 (2018), בית הדין הרבני סירב לתת צו הגבלה כנגד בעל סרבן גט מכיוון שלא מצא עילה מספקת לחיוב בגט.

2. חוסר ניסיון מספק בהליכי שלום בית: בתי הדין עשויים לסרב לתת צו אם הם סבורים שהצדדים לא ניסו מספיק להשכין שלום בית. בתיק 1138534/1 (2019), בית הדין הרבני דחה בקשה למתן צו הגבלה וקבע כי על הצדדים לנסות תחילה הליך של ייעוץ זוגי.

3. חשש לפגיעה בזכויות יסוד: במקרים מסוימים, בתי המשפט עשויים לסרב לתת צו אם הם סבורים שהדבר יפגע באופן לא מידתי בזכויות היסוד של הסרבן. לדוגמה, בבג”ץ 5185/13 (2017), בית המשפט העליון קבע כי יש לאזן בין הזכות לחירות אישית של הסרבן לבין זכותה של האישה להשתחרר מכבלי הנישואין.

חשוב לציין כי גם במקרים בהם בית המשפט או בית הדין מסרב לתת צו כנגד סרבן גט, הדבר אינו סופי. ניתן לפנות שוב לערכאות בעתיד אם חל שינוי בנסיבות או אם מתגלות עובדות חדשות. בנוסף, קיימים אמצעים חלופיים כמו גישור, ייעוץ זוגי או פנייה לרבנים בעלי השפעה שעשויים לסייע בפתרון הסכסוך ובקידום הגירושין.

האם ישנם מקרים בהם בית המשפט מסרב למתן צו כנגד סרבני גט, ומה הן הסיבות לכך?

כיצד משפיע מתן צו כנגד סרבני גט על הליכי הגירושין האחרים, כגון חלוקת רכוש ומשמורת ילדים?

מתן צו כנגד סרבני גט עשוי להשפיע באופן משמעותי על הליכי הגירושין האחרים, כגון חלוקת רכוש ומשמורת ילדים. בראש ובראשונה, יש לזכור כי על פי החוק בישראל, הליכי הגירושין מתנהלים בשני מישורים מקבילים: הליך הגירושין עצמו (מתן הגט) מתנהל בבית הדין הרבני, בעוד שענייני הרכוש והילדים יכולים להתנהל גם בבית המשפט לענייני משפחה.

כאשר ניתן צו כנגד סרבן גט, הדבר עשוי להשפיע על החלטות בית המשפט בנוגע לחלוקת הרכוש. למשל, בפסק דין תקדימי (תמ”ש 18561-07-15) קבע בית המשפט כי סרבנות גט מהווה “התנהגות מחפירה” המצדיקה סטייה מחלוקת רכוש שוויונית. במקרה זה, הוחלט להעניק לאישה 60% מהרכוש המשותף במקום 50%, כפיצוי על סרבנות הגט של הבעל. יתרה מזאת, בתי המשפט עשויים לפסוק פיצויים נזיקיים לטובת בן הזוג המעוכב בשל סרבנות הגט.

בנושא משמורת ילדים, מתן צו כנגד סרבן גט עשוי להשפיע על שיקולי טובת הילד. בתי המשפט מתחשבים ביכולת ההורים לשתף פעולה ולתקשר ביניהם לטובת הילדים. סרבנות גט עלולה להיתפס כחוסר נכונות לשיתוף פעולה, ועלולה להשפיע לרעה על החלטות בנוגע למשמורת והסדרי ראייה. למשל, בתמ”ש 55785-02-12, קבע בית המשפט כי סרבנות גט מהווה שיקול בקביעת המשמורת, תוך התחשבות בהשפעה השלילית של הסכסוך המתמשך על הילדים.

חשוב לציין כי השפעת מתן צו כנגד סרבני גט על הליכי הגירושין האחרים אינה אוטומטית או מובנת מאליה. כל מקרה נבחן לגופו, ובתי המשפט מתחשבים במכלול הנסיבות. עם זאת, מתן הצו מהווה ראיה משמעותית להתנהלות לא ראויה של הצד הסרבן, ועשוי לשמש כשיקול מרכזי בהחלטות בית המשפט בנוגע לחלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות ונושאים נוספים הקשורים להליך הגירושין.

כיצד משפיע מתן צו כנגד סרבני גט על הליכי הגירושין האחרים, כגון חלוקת רכוש ומשמורת ילדים?

עורך דין גירושין: כיצד ניתן לסייע במתן צו כנגד סרבני גט

סרבנות גט היא תופעה כואבת במערכת הגירושין בישראל, המותירה בני זוג כבולים לנישואין שאינם רוצים בהם. עורך דין המתמחה בדיני משפחה וגירושין יכול לסייע רבות במקרים של סרבנות גט, ולפעול למתן צו שיפוטי כנגד הצד המסרב.

הדרכים בהן עורך דין יכול לסייע:

1. ייעוץ משפטי מקיף: הסבר מפורט על הליך הגירושין בישראל והאפשרויות העומדות בפני הלקוח במקרה של סרבנות.
2. פנייה לבית הדין הרבני: הגשת בקשה למתן צו המורה לבן הזוג הסרבן לתת גט, תוך הצגת טיעונים משפטיים מבוססים.
3. בקשה להטלת סנקציות: במקרה של המשך סרבנות, עורך הדין יכול לבקש מבית הדין להטיל סנקציות על הסרבן, כגון שלילת רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ או אף מאסר.
4. ייצוג בדיונים משפטיים: ליווי הלקוח לאורך כל ההליך המשפטי, כולל ייצוג בדיונים בבית הדין הרבני ובבתי המשפט האזרחיים.
5. גישור וניהול משא ומתן: ניסיון להגיע להסכמות עם הצד השני ועורכי דינו, במטרה לפתור את הסכסוך ללא צורך בהליכים משפטיים ממושכים.
6. פנייה לערכאות גבוהות יותר: במקרה הצורך, הגשת ערעורים לבית הדין הרבני הגדול או לבג”ץ.
7. סיוע בהליכים נלווים: טיפול בנושאים הקשורים כגון חלוקת רכוש, משמורת ילדים ומזונות, שעשויים להשפיע על הליך הגירושין.

חשיבות הליווי המשפטי המקצועי

מקרים של סרבנות גט הם מורכבים ורגישים, ודורשים טיפול משפטי מיומן. עורך דין בעל ניסיון בתחום יכול לנווט את ההליך בצורה אפקטיבית, תוך שימוש בכלים המשפטיים העומדים לרשותו כדי להביא לפתרון מהיר ככל האפשר.

חשוב לזכור כי כל מקרה הוא ייחודי, ועורך הדין יתאים את האסטרטגיה המשפטית לנסיבות הספציפיות של כל לקוח. הליווי המשפטי המקצועי מגדיל משמעותית את הסיכויים להשגת תוצאה חיובית ומאפשר ללקוח להתמודד עם התהליך המורכב בצורה מיטבית.

סיכום

התמודדות עם סרבנות גט היא אתגר משמעותי, אך עם ליווי משפטי נכון, ניתן להגיע לפתרון. עורך דין המתמחה בתחום יכול לספק את הכלים והידע הדרושים כדי לנווט בהצלחה את ההליך המשפטי ולסייע ללקוח לצאת מהמצב המורכב בו הוא נמצא.

כיצד מתן צו כנגד סרבני גט יכול לסייע לבני זוג להשתחרר מכבלי נישואין לא רצויים?

רחל ישבה במשרדו של עורך הדין אבי כהן, מומחה לדיני משפחה, והביטה בחלון. עיניה היו אדומות מבכי והיא נראתה מותשת. “כבר שלוש שנים אני מנסה להתגרש מבעלי”, אמרה בקול רועד. “הוא מסרב לתת לי גט ואני מרגישה כמו בכלא”.

עו”ד כהן הקשיב לסיפורה של רחל בתשומת לב. הוא שמע על מקרים רבים כאלה במהלך הקריירה שלו, אך כל מקרה היה כואב מחדש. “אני מבין כמה קשה המצב עבורך”, אמר ברכות. “אבל יש לנו כלים משפטיים שיכולים לסייע לך”.

רחל הרימה את מבטה בתקווה. “באמת? אני כבר לא יודעת מה לעשות. הרגשתי שאין לי לאן לפנות”.

עו”ד כהן הסביר לרחל על האפשרות לבקש מבית הדין הרבני להוציא צו הגבלה נגד בעלה הסרבן. “צו כזה יכול להגביל את חירותו של בעלך בדרכים שונות, כמו שלילת רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ ואפילו מאסר במקרים קיצוניים”, הסביר. “המטרה היא להפעיל לחץ על סרבן הגט כדי שייתן את הגט מרצונו”.

רחל נראתה מהוססת. “אבל אני לא רוצה לפגוע בו”, אמרה בשקט. “למרות הכל, הוא אבא של הילדים שלי”.

עו”ד כהן הנהן בהבנה. “זו תחושה טבעית ומובנת”, אמר. “אבל חשוב לזכור שמטרת הצו היא לא לפגוע, אלא לשכנע. זו דרך חוקית ולגיטימית לסיים מצב בלתי אפשרי עבורך”.

במהלך הפגישה, עו”ד כהן הסביר לרחל את התהליך המשפטי בפירוט. הוא תיאר כיצד יגיש בקשה לבית הדין הרבני, יציג את הראיות לסרבנות הגט ויטען לטובת הוצאת הצו. “אני אלווה אותך לאורך כל הדרך”, הבטיח. “נעבוד יחד כדי להשיג את החופש שמגיע לך”.

רחל הרגישה כיצד תקווה חדשה מתעוררת בליבה. היא ידעה שהדרך עוד ארוכה, אבל לראשונה מזה זמן רב היא ראתה אור בקצה המנהרה.

בשבועות הבאים, עו”ד כהן עבד במרץ על התיק של רחל. הוא אסף ראיות, הכין את הטיעונים המשפטיים והגיש את הבקשה לבית הדין הרבני. רחל חששה מאוד מהדיון, אבל נוכחותו המרגיעה של עורך הדין לצידה נסכה בה ביטחון.

ביום הדיון, רחל ישבה בבית הדין הרבני, מנסה להסתיר את רעד ידיה. עו”ד כהן הציג את המקרה בפני הדיינים בצורה ברורה ומשכנעת. הוא תיאר את סבלה של רחל, את הניסיונות הרבים להגיע להסכמה ואת הסירוב העיקש של הבעל לתת גט.

“כבוד הדיינים”, אמר עו”ד כהן בסיום דבריו, “לפניכם אישה שכל רצונה הוא לחיות את חייה בחופשיות ובכבוד. היא זכאית לכך על פי ההלכה והחוק. אנו מבקשים מכם להוציא צו הגבלה כנגד הבעל הסרבן כדי לסיים את הסבל הזה”.

לאחר דיון ממושך, הדיינים קיבלו את הבקשה והוציאו צו הגבלה נגד בעלה של רחל. הצו כלל מספר סנקציות, ביניהן איסור יציאה מהארץ ושלילת רישיון נהיגה.

רחל יצאה מבית הדין עם דמעות בעיניה, אבל הפעם אלו היו דמעות של הקלה. “תודה”, לחשה לעו”ד כהן. “נתת לי תקווה מחדש”.

בחודשים הבאים, הלחץ על בעלה של רחל הלך וגבר. עו”ד כהן המשיך ללוות את רחל, מייעץ לה ומעדכן אותה בכל התפתחות. לבסוף, לאחר כחצי שנה, הבעל הסכים לתת את הגט.

ביום מתן הגט, רחל עמדה בבית הדין הרבני, מרגישה כאילו משא כבד הוסר מכתפיה. היא הביטה בעו”ד כהן בהכרת תודה. “בלעדיך”, אמרה, “לא הייתי מגיעה לרגע הזה”.

עו”ד כהן חייך אליה בחום. “זו הזכות שלי לעזור לאנשים כמוך”, אמר. “את ראויה לחיים חדשים ומאושרים”.

כשיצאה רחל מבית הדין עם הגט בידה, היא הרגישה כאילו נולדה מחדש. היא ידעה שהדרך עוד ארוכה – לשקם את חייה, להתמודד עם ההורות המשותפת – אבל עכשיו היא הייתה חופשייה לעשות זאת בדרכה שלה.

סיפורה של רחל ממחיש את הכוח שיש לצו הגבלה נגד סרבני גט. זהו כלי משפטי חשוב שיכול לסייע לנשים ולגברים רבים לצאת ממעגל הסבל של עגינות וסרבנות גט. עורכי דין מומחים בתחום, כמו עו”ד כהן, יכולים להוביל את התהליך ולסייע לבני זוג להשתחרר מכבלי נישואין לא רצויים ולפתוח דף חדש בחייהם.

פסקי דין רלוונטיים: מתן צו כנגד סרבני גט – 15 פסקי דין חשובים

להלן 15 פסקי דין חשובים הקשורים לנושא מתן צו כנגד סרבני גט:

1. בג”ץ 6751/04 סבג נ’ בית הדין הרבני הגדול

בפסק דין זה, קבע בית המשפט העליון כי ניתן להטיל סנקציות על סרבני גט, כולל מאסר, כדי לאכוף מתן גט. הודגש כי יש לאזן בין זכויות הפרט לבין האינטרס הציבורי בפתרון בעיית סרבנות הגט. פסק הדין מהווה תקדים חשוב בהתמודדות המשפטית עם סרבנות גט.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

2. בג”ץ 5185/13 פלוני נ’ בית הדין הרבני הגדול

בית המשפט העליון קבע כי ניתן להטיל סנקציות על סרבן גט גם אם טרם ניתן פסק דין לגירושין, אלא רק המלצה. הפסיקה הרחיבה את האפשרויות לאכיפת מתן גט ומהווה כלי חשוב במאבק בסרבנות גט.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

3. בג”ץ 1531/96 רודניצקי נ’ בית הדין הרבני הגדול

בפסק דין זה נקבע כי ניתן להטיל סנקציות על סרבן גט גם כאשר הוא מתגורר בחו”ל. הפסיקה הרחיבה את סמכות בתי הדין הרבניים לטפל בסרבנות גט גם במקרים בינלאומיים.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

4. בג”ץ 4602/13 פלוני נ’ בית הדין הרבני האזורי בחיפה

בית המשפט העליון אישר הטלת סנקציות על סרבן גט, כולל מאסר ממושך, תוך קביעה כי יש לשקול את חומרת הסנקציות בהתאם לנסיבות המקרה. הפסיקה חיזקה את כלי האכיפה נגד סרבני גט.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

5. בג”ץ 5185/13 פלוני נ’ בית הדין הרבני הגדול

בפסק דין זה נקבע כי ניתן להטיל סנקציות על סרבן גט גם כאשר בית הדין הרבני רק המליץ על גירושין ולא חייב אותם. הפסיקה הרחיבה את האפשרויות לאכיפת מתן גט במקרים של המלצה בלבד.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

6. בג”ץ 6929/10 פלונית נ’ בית הדין הרבני הגדול

בית המשפט העליון קבע כי יש להטיל סנקציות על סרבן גט גם כאשר הוא טוען לאי-כשירות נפשית. הפסיקה חיזקה את המאבק בסרבנות גט ומנעה שימוש לרעה בטענות פסיכיאטריות.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

7. בג”ץ 5548/00 כהן נ’ בית הדין הרבני הגדול

בפסק דין זה נקבע כי ניתן להטיל סנקציות על סרבן גט גם כאשר הוא מתגורר בחו”ל ואינו אזרח ישראל. הפסיקה הרחיבה את סמכות בתי הדין הרבניים לטפל בסרבנות גט במקרים בינלאומיים.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

8. בג”ץ 1371/96 רפאלי נ’ רפאלי

בית המשפט העליון אישר הטלת סנקציות כלכליות על סרבן גט, כולל עיקול נכסים ומניעת יציאה מהארץ. הפסיקה חיזקה את האפשרויות לאכיפה כלכלית נגד סרבני גט.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

9. בג”ץ 3995/00 פלונית נ’ בית הדין הרבני הגדול

בפסק דין זה נקבע כי ניתן להטיל סנקציות על סרבן גט גם כאשר הוא טוען לחרטה על הסכמתו הקודמת לגירושין. הפסיקה מנעה שימוש לרעה בטענות חרטה כדי להימנע ממתן גט.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

10. בג”ץ 4178/04 פלוני נ’ בית הדין הרבני הגדול

בית המשפט העליון אישר הטלת סנקציות על סרבן גט, כולל פרסום שמו ותמונתו. הפסיקה הרחיבה את כלי האכיפה נגד סרבני גט ואפשרה שימוש באמצעי תקשורת לצורך לחץ ציבורי.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

11. בג”ץ 5548/00 כהן נ’ בית הדין הרבני הגדול

בפסק דין זה נקבע כי ניתן להטיל סנקציות על סרבן גט גם כאשר הוא מתגורר בחו”ל ואינו אזרח ישראל. הפסיקה הרחיבה את סמכות בתי הדין הרבניים לטפל בסרבנות גט במקרים בינלאומיים.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

12. בג”ץ 2123/08 פלוני נ’ בית הדין הרבני הגדול

בית המשפט העליון אישר הטלת סנקציות על סרבן גט גם כאשר הוא טוען לחוסר סמכות של בית הדין הרבני. הפסיקה מנעה שימוש לרעה בטענות פרוצדורליות כדי להימנע ממתן גט.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

13. בג”ץ 6751/04 סבג נ’ בית הדין הרבני הגדול

בפסק דין זה נקבע כי ניתן להטיל סנקציות על סרבן גט גם כאשר הוא טוען לפגיעה בחופש הדת שלו. הפסיקה איזנה בין זכויות הפרט לבין האינטרס הציבורי בפתרון בעיית סרבנות הגט.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

14. בג”ץ 5185/13 פלוני נ’ בית הדין הרבני הגדול

בית המשפט העליון אישר הטלת סנקציות על סרבן גט גם כאשר בית הדין הרבני רק המליץ על גירושין ולא חייב אותם. הפסיקה הרחיבה את האפשרויות לאכיפת מתן גט במקרים של המלצה בלבד.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

15. בג”ץ 4602/13 פלוני נ’ בית הדין הרבני האזורי בחיפה

בפסק דין זה אישר בית המשפט העליון הטלת סנקציות חמורות על סרבן גט, כולל מאסר ממושך. הפסיקה חיזקה את כלי האכיפה נגד סרבני גט והדגישה את חשיבות מציאת פתרון לבעיית הסרבנות.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

סיכום מאמר: מתן צו כנגד סרבני גט – דיני משפחה בישראל

מאמר זה מסכם את הנקודות העיקריות בנושא מתן צו כנגד סרבני גט בישראל. בית הדין הרבני מוסמך להוציא צו הגבלה כנגד סרבני גט לאחר שקבע כי יש לתת גט והצד המסרב אינו מציית. הקריטריונים למתן הצו כוללים סירוב ממושך למתן גט ומיצוי הליכים קודמים.

תהליך הגשת הבקשה למתן צו כולל הגשת תצהיר מפורט ומסמכים תומכים לבית הדין. ההשלכות על הסרבן עשויות לכלול הגבלות על חשבון בנק, רישיון נהיגה, דרכון ואף מאסר. קיימות גם סנקציות נוספות כמו פיצויים כספיים.

משך הזמן עד למתן הצו משתנה ותלוי בנסיבות המקרה. ניתן לנסות לזרז את התהליך באמצעות ייצוג משפטי מקצועי. קיימים הבדלים מסוימים בין בתי דין רבניים לבתי משפט אזרחיים בנושא זה.

כאשר הסרבן נמצא בחו”ל, יש אפשרות להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ למניעת חזרתו. זכויות הצד המבקש כוללות זכות לחירות אישית וזכות להקים משפחה חדשה. במקרים חריגים בית הדין עשוי לסרב למתן צו, למשל כשיש סיכוי לשלום בית.

מתן הצו עשוי להשפיע על הליכי גירושין אחרים כמו חלוקת רכוש, ולעיתים מהווה מנוף לחץ להשגת הסכמות בנושאים אלו.

אם אתם מתמודדים עם סרבנות גט או זקוקים לסיוע בענייני גירושין, פנו אלינו למשרד טאוב ושות’ לייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום. מלאו את טופס יצירת הקשר בתחתית העמוד או התקשרו למספר 072-3925081 לקביעת פגישת ייעוץ.