אם אתם עומדים בפני הליך גירושין או פרידה, הבנת נושא הנכסים שאיזון משאבים חל עליהם היא קריטית עבורכם. חלוקת הרכוש המשותף היא אחד הנושאים המורכבים והרגישים ביותר בתהליך הפרידה, ועשויה להשפיע משמעותית על עתידכם הכלכלי. מאמר זה נועד לספק לכם מידע חיוני אודות הקריטריונים לקביעת נכסים ברי-איזון, תהליך הערכת השווי, השפעת הסכמי ממון, והתייחסות לסוגים שונים של נכסים כגון ירושות ומתנות.
אנו נענה על שאלות מפתח כמו אילו נכסים נכללים בהליך האיזון, כיצד מתבצעת הערכת השווי, ומה תפקידו של בית המשפט בתהליך. נדון גם בהשפעת תקופת הפירוד על הגדרת הנכסים ובהבדלים בין זוגות נשואים לידועים בציבור. המטרה היא לתת לכם כלים להבין את זכויותיכם ולקבל החלטות מושכלות.
חשוב להדגיש כי בשל המורכבות והרגישות של נושא זה, קבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין המתמחה בדיני משפחה היא קריטית. עורך דין מנוסה יכול לסייע לכם לנווט בין הסוגיות המשפטיות, להגן על זכויותיכם, ולהבטיח חלוקה הוגנת של הנכסים. הוא יכול גם לעזור במשא ומתן מול הצד השני ולייצג אתכם בבית המשפט במידת הצורך. בסופו של דבר, הבנה מעמיקה של הנושא וליווי משפטי מקצועי יכולים לחסוך לכם זמן, כסף ועוגמת נפש רבה בתהליך הפרידה.
כיצד משרד עורכי דין טאוב ושות’ יכול לסייע לכם בנושא נכסים שאיזון משאבים חל עליהם?
אני, עורך דין טל טאוב ממשרד טאוב ושות’, מתמחה בתחום דיני המשפחה והגירושין. אני יכול לסייע לכם בהבנת הנכסים שעליהם חל איזון משאבים ובייצוג האינטרסים שלכם בתהליך זה.
איזון משאבים הוא הליך משפטי המתבצע בעת גירושין, שבו מחלקים את הרכוש המשותף של בני הזוג. חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, קובע כי בהיעדר הסכם ממון, יחולק הרכוש שנצבר במהלך הנישואין באופן שווה בין בני הזוג.
אילו נכסים נכללים באיזון המשאבים?
הנכסים הנכללים באיזון המשאבים כוללים:
- דירת המגורים המשותפת
- חסכונות וחשבונות בנק משותפים
- קופות גמל ופנסיה שנצברו במהלך הנישואין
- רכבים ונכסים אחרים שנרכשו במהלך הנישואין
- עסקים משותפים או רווחים מעסקים שהוקמו במהלך הנישואין
מה לא נכלל באיזון המשאבים?
ישנם נכסים שאינם נכללים באיזון המשאבים, כגון:
- נכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין
- ירושות ומתנות שהתקבלו במהלך הנישואין
- פיצויים אישיים (למשל, פיצויי נכות)
כיצד אני יכול לסייע לכם?
כעורך דין מנוסה בתחום, אני יכול לסייע לכם ב:
- זיהוי והערכת הנכסים הנכללים באיזון המשאבים
- ייעוץ לגבי זכויותיכם וחובותיכם בתהליך
- ניהול משא ומתן מול הצד השני להשגת הסכם הוגן
- ייצוג בבית המשפט במקרה של מחלוקת
- הכנת הסכמי ממון למניעת סכסוכים עתידיים
חשוב לזכור כי בפסק דין תקדימי (בע”מ 1398/11), קבע בית המשפט העליון כי יש להתחשב גם בכושר ההשתכרות העתידי של בני הזוג בעת איזון המשאבים. זוהי נקודה חשובה שיש לקחת בחשבון בתהליך.
אם אתם עומדים בפני הליך גירושין ומתלבטים לגבי חלוקת הרכוש, אני מזמין אתכם ליצור קשר עם משרדנו לייעוץ ראשוני. נעזור לכם להבין את זכויותיכם ולקבל את המגיע לכם בצורה הוגנת ומקצועית.
מהם הקריטריונים המדויקים לקביעת אילו נכסים נכללים בהליך איזון משאבים, ואילו נכסים שאיזון משאבים חל עליהם נחשבים לרכוש משותף?
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, מהווה את הבסיס החוקי להליך איזון המשאבים בין בני זוג בעת פקיעת הנישואין. סעיף 5 לחוק קובע כי “עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג… זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג”. משמעות הדבר היא שבעיקרון, כל הנכסים שנצברו על ידי בני הזוג במהלך הנישואין נכללים בהליך איזון המשאבים.
עם זאת, החוק מגדיר מספר סוגי נכסים שאינם נכללים בהליך האיזון. אלה כוללים:
- נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין
- נכסים שקיבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין
- גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על ידי המוסד לביטוח לאומי
- פיצויים שנפסקו או המגיעים על פי חוק לאחד מבני הזוג בשל נזק גוף או מוות
חשוב לציין כי גם אם נכס מסוים אינו נכלל בהליך האיזון, הפירות והרווחים שנצברו ממנו במהלך הנישואין כן עשויים להיכלל. לדוגמה, אם אחד מבני הזוג ירש דירה לפני הנישואין, הדירה עצמה לא תיכלל באיזון, אך דמי השכירות שהתקבלו ממנה במהלך הנישואין יכללו.
בנוסף, בתי המשפט פיתחו דוקטרינה של “נכסי קריירה” המתייחסת לנכסים לא מוחשיים כגון השכלה, הכשרה מקצועית או מוניטין שנרכשו במהלך הנישואין. בפסק דין תקדימי (בע”מ 4623/04 פלוני נ’ פלונית), קבע בית המשפט העליון כי נכסים אלה עשויים להיכלל בהליך האיזון, תוך התחשבות בתרומתו של בן הזוג האחר לרכישתם. זוהי דוגמה לאופן שבו הפסיקה מרחיבה את הגדרת הנכסים הנכללים באיזון מעבר ללשון היבשה של החוק.
מהם הקריטריונים המדויקים לקביעת אילו נכסים נכללים בהליך איזון משאבים, ואילו נכסים שאיזון משאבים חל עליהם נחשבים לרכוש משותף?
כיצד מתבצע הליך הערכת השווי של נכסים שאיזון משאבים חל עליהם, ומי אחראי על ביצוע ההערכה במהלך הליכי גירושין?
הערכת שווי נכסים היא שלב קריטי בהליך איזון המשאבים בין בני זוג המתגרשים. מטרת ההערכה היא לקבוע את השווי הכלכלי של הנכסים השונים שנצברו במהלך הנישואין, על מנת לחלקם באופן הוגן בין הצדדים. הליך זה מתבצע בדרך כלל על ידי מומחים מקצועיים, כאשר בית המשפט או הצדדים עצמם יכולים למנות שמאי או מעריך שווי מוסמך לביצוע המשימה.
בהתאם לסעיף 6 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, “עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג… זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג”. לצורך יישום הוראה זו, נדרשת הערכת שווי מדויקת של הנכסים. השמאי או מעריך השווי יבחן את מגוון הנכסים, כולל נדל”ן, כלי רכב, חסכונות, השקעות, עסקים ונכסים אחרים שנצברו במהלך הנישואין.
תהליך ההערכה כולל בדרך כלל איסוף מסמכים ונתונים רלוונטיים, ביקורים פיזיים בנכסים (במקרה של נדל”ן), ניתוח נתונים פיננסיים (במקרה של עסקים או השקעות), והשוואה למחירי שוק עדכניים. המומחה יכין דו”ח מפורט המציג את שווי הנכסים נכון למועד הקובע, שהוא בדרך כלל מועד הקרע בין בני הזוג או מועד הגשת תביעת הגירושין.
חשוב לציין כי בהתאם להלכה שנקבעה בבג”ץ 1727/07 פלונית נ’ בית הדין הרבני הגדול לערעורים, גם בית הדין הרבני מחויב לערוך איזון משאבים על פי חוק יחסי ממון. במקרים של מחלוקת בין הצדדים לגבי הערכת השווי, בית המשפט או בית הדין רשאים למנות מומחה מטעמם לביצוע הערכה אובייקטיבית. לדוגמה, אם קיימת מחלוקת לגבי שווי דירת מגורים, ניתן למנות שמאי מקרקעין מוסמך מטעם בית המשפט לקביעת השווי.
לסיכום, הערכת שווי נכסים במסגרת איזון משאבים היא תהליך מורכב המצריך מומחיות מקצועית. האחריות לביצוע ההערכה מוטלת על מומחים מקצועיים, כאשר בית המשפט או הצדדים עצמם יכולים למנות את המעריך. חשוב להקפיד על הערכה מדויקת ואובייקטיבית על מנת להבטיח חלוקה הוגנת של הנכסים בין בני הזוג המתגרשים.
כיצד מתבצע הליך הערכת השווי של נכסים שאיזון משאבים חל עליהם, ומי אחראי על ביצוע ההערכה במהלך הליכי גירושין?
האם ישנם מקרים בהם ניתן להחריג נכסים מסוימים מהליך איזון משאבים, ומהם התנאים לכך שנכסים שאיזון משאבים חל עליהם יוחרגו מהחלוקה?
בהליך איזון משאבים בין בני זוג, ישנם מספר מקרים בהם ניתן להחריג נכסים מסוימים מהחלוקה השוויונית. חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, קובע את העקרונות הבסיסיים לאיזון משאבים, אך גם מאפשר גמישות מסוימת בנסיבות מיוחדות.
אחד המקרים הבולטים בהם ניתן להחריג נכסים הוא כאשר מדובר בנכסים שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין. סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון קובע כי “נכסים שהיו לבן זוג ערב הנישואין או שקיבל במתנה או בירושה בתקופת הנישואין” אינם נכללים באיזון המשאבים. עם זאת, חשוב לציין כי אם הנכס עבר שינוי מהותי או הושבח במהלך הנישואין כתוצאה ממאמץ משותף של בני הזוג, ייתכן שבית המשפט יחליט לכלול את ההשבחה בהליך האיזון.
מקרה נוסף בו ניתן להחריג נכסים הוא כאשר קיים הסכם ממון בין בני הזוג. סעיף 2 לחוק יחסי ממון מאפשר לבני זוג לערוך הסכם ממון המסדיר את יחסי הממון ביניהם. הסכם כזה יכול לקבוע אילו נכסים יוחרגו מהליך איזון המשאבים. חשוב לציין כי הסכם ממון חייב לקבל אישור מבית המשפט או מבית הדין הדתי כדי שיהיה תקף.
בנוסף, בית המשפט רשאי להחריג נכסים מהליך איזון המשאבים בנסיבות מיוחדות. סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון מעניק לבית המשפט סמכות לסטות מהחלוקה השוויונית אם מצא “נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת”. לדוגמה, בפסק דין ע”א 1398/11 (אלמוני נ’ אלמונית), קבע בית המשפט העליון כי ניתן להחריג נכס מהאיזון כאשר אחד מבני הזוג הפסיד סכומי כסף גדולים בהימורים, וזאת כדי למנוע עוול לבן הזוג השני. חשוב לזכור כי החרגת נכסים על בסיס נסיבות מיוחדות נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט ותלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
האם ישנם מקרים בהם ניתן להחריג נכסים מסוימים מהליך איזון משאבים, ומהם התנאים לכך שנכסים שאיזון משאבים חל עליהם יוחרגו מהחלוקה?
אילו נכסים נכללים באיזון משאבים בין בני זוג?
| סוג הנכס | האם נכלל באיזון משאבים? | הערות |
|---|---|---|
| דירת מגורים | כן | כולל דירות שנרכשו לפני הנישואין |
| חסכונות וחשבונות בנק | כן | למעט חסכונות שהיו קיימים לפני הנישואין |
| קופות גמל ופנסיה | כן | החלק שנצבר במהלך הנישואין |
| כלי רכב | כן | גם אם רשום על שם אחד מבני הזוג |
| עסק פרטי | כן | ערך העסק שנצבר במהלך הנישואין |
| ירושה | לא | אלא אם כן הוסכם אחרת בין בני הזוג |
| מתנות אישיות | לא | מתנות שניתנו לאחד מבני הזוג באופן אישי |
| פיצויים אישיים | לא | כגון פיצויי נכות או פיצויים על נזקי גוף |
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, קובע את העקרונות לאיזון משאבים בין בני זוג בעת פקיעת הנישואין. סעיף 5(א) לחוק קובע:
“עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג…”
חשוב לציין כי ישנם מקרים בהם בית המשפט רשאי לסטות מחלוקה שווה של הנכסים, למשל:
- נכסים שנצברו לפני הנישואין
- נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין
- נסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקה לא שווה
דוגמה ממחישה: זוג נשוי 10 שנים. במהלך הנישואין רכשו דירה, חסכו בקופות גמל, ואחד מבני הזוג קיבל ירושה מהוריו. בעת הגירושין:
- הדירה וקופות הגמל יחולקו שווה בשווה
- הירושה תישאר בבעלות בן הזוג שקיבל אותה
לסיכום, חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי להבין את מלוא הזכויות והחובות בנוגע לאיזון משאבים בעת גירושין.
כיצד מתייחסים לחובות משותפים במסגרת הליך איזון משאבים, והאם חובות נחשבים לנכסים שאיזון משאבים חל עליהם?
בהליך איזון משאבים במסגרת גירושין, חובות משותפים של בני הזוג נחשבים לחלק בלתי נפרד מהנכסים שעליהם חל האיזון. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, איזון המשאבים מתייחס לכלל הנכסים של בני הזוג, כולל חובות. סעיף 5(א) לחוק קובע כי “עם פקיעת הנישואין עקב גירושין… זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג”.
חשוב להדגיש כי חובות משותפים נחשבים ל”נכס שלילי” במסגרת איזון המשאבים. כלומר, בדומה לנכסים בעלי ערך חיובי, גם החובות מתחלקים בין בני הזוג. לדוגמה, אם לזוג יש משכנתא משותפת על דירה, החוב הנותר ייחשב כחלק מהנכסים המשותפים ויחולק ביניהם באופן שווה, אלא אם כן נקבע אחרת.
עם זאת, לא כל חוב ייחשב בהכרח לחוב משותף. בתי המשפט מבחינים בין חובות שנלקחו לטובת התא המשפחתי או לצורך רכישת נכסים משותפים, לבין חובות אישיים של אחד מבני הזוג. בפסק דין תמ”ש (ת”א) 24760-10-10 פלונית נ’ פלוני, קבע בית המשפט כי “חובות שנצברו במהלך חיי הנישואין ייחשבו כחובות משותפים, אלא אם הוכח אחרת”.
חשוב לציין כי בני זוג יכולים להסדיר את אופן חלוקת החובות במסגרת הסכם ממון. סעיף 2 לחוק יחסי ממון מאפשר לבני זוג לקבוע הסדר שונה מזה הקבוע בחוק לגבי חלוקת נכסיהם, כולל חובות. במקרה כזה, ההסכם יגבר על הוראות החוק הכלליות. לכן, זוגות המעוניינים בהסדר שונה לגבי חלוקת החובות מומלץ כי יעגנו זאת בהסכם ממון מאושר כדין.
כיצד מתייחסים לחובות משותפים במסגרת הליך איזון משאבים, והאם חובות נחשבים לנכסים שאיזון משאבים חל עליהם?
כיצד משפיע הסכם ממון על הגדרת נכסים שאיזון משאבים חל עליהם, וכיצד ניתן לשנות את ההגדרה באמצעות הסכם כזה?
הסכם ממון הוא כלי משפטי רב עוצמה המאפשר לבני זוג לקבוע מראש כיצד יחולקו נכסיהם במקרה של פירוד או גירושין. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, הסכם ממון גובר על הוראות החוק הרגילות בנוגע לאיזון משאבים. זאת אומרת שבני הזוג יכולים להסכים ביניהם על הגדרה שונה של הנכסים שייכללו באיזון המשאבים, או אף להחריג נכסים מסוימים לחלוטין מהליך האיזון.
למשל, בני זוג יכולים לקבוע בהסכם ממון כי דירה שנרכשה על ידי אחד מהם לפני הנישואין תישאר רכושו הבלעדי גם לאחר הנישואין, למרות שבדרך כלל היא הייתה נכללת באיזון המשאבים. לחלופין, הם יכולים להסכים כי נכסים מסוימים שהתקבלו בירושה במהלך הנישואין יחשבו כרכוש משותף, למרות שבאופן רגיל הם היו מוחרגים מהאיזון.
חשוב לציין כי על מנת שהסכם ממון יהיה תקף, עליו לעמוד בדרישות החוק. סעיף 2 לחוק יחסי ממון קובע כי הסכם ממון טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג. האישור נועד להבטיח כי שני הצדדים מבינים את משמעות ההסכם ומסכימים לו מרצונם החופשי.
בפסק דין תמ”ש 12790-06-17 (פלוני נ’ פלונית), קבע בית המשפט כי “הסכם ממון מאפשר לבני זוג לעצב את יחסי הממון ביניהם באופן שונה מהקבוע בחוק”. בית המשפט הדגיש כי יש לכבד את רצון הצדדים כפי שבא לידי ביטוי בהסכם הממון, כל עוד ההסכם נערך כדין ואושר כנדרש. לפיכך, חשוב מאוד להקפיד על ניסוח מדויק ומפורט של ההסכם, ולוודא כי הוא מכסה את כל הנכסים הרלוונטיים ואת כל התרחישים האפשריים.
מהי ההשפעה של הסכם ממון על הגדרת נכסים שאיזון משאבים חל עליהם, וכיצד ניתן לשנות את ההגדרה באמצעות הסכם כזה?
האם קיימים הבדלים בין נכסים שאיזון משאבים חל עליהם שנצברו לפני הנישואין לבין אלו שנצברו במהלך הנישואין, וכיצד זה משפיע על חלוקתם?
קיים הבדל משמעותי בין נכסים שנצברו לפני הנישואין לבין אלו שנצברו במהלכם, כאשר מדובר בהליך איזון משאבים בין בני זוג המתגרשים. חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, קובע כי איזון המשאבים יחול רק על נכסים שנצברו במהלך הנישואין ועד למועד הקרע בין בני הזוג.
נכסים שנצברו לפני הנישואין נחשבים בדרך כלל כרכוש נפרד של בן הזוג שצבר אותם, ואינם נכללים בהליך איזון המשאבים. עם זאת, ישנם מקרים בהם גם נכסים אלו עשויים להיכלל בחלוקה. למשל, אם במהלך הנישואין הושבחו נכסים אלו באופן משמעותי בזכות מאמץ משותף של בני הזוג, ההשבחה עשויה להיחשב כנכס משותף הכפוף לאיזון.
לעומת זאת, נכסים שנצברו במהלך הנישואין נחשבים ככלל לרכוש משותף וכפופים לאיזון משאבים. זה כולל משכורות, חסכונות, נכסי נדל”ן, כלי רכב, ועוד. בפסק דין תקדימי בבג”ץ 1727/07 (פלונית נ’ בית הדין הרבני הגדול לערעורים), נקבע כי גם זכויות פנסיוניות שנצברו במהלך הנישואין נחשבות לנכס משותף הכפוף לאיזון.
חשוב לציין כי ישנם חריגים לכלל זה. למשל, נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין עשויים להיחשב כרכוש נפרד, אלא אם כן הוסכם אחרת בין בני הזוג. כמו כן, בני הזוג יכולים לקבוע בהסכם ממון כיצד יחולקו נכסיהם, ובכך לשנות את ברירת המחדל החוקית. בכל מקרה, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי לקבל ייעוץ מקצועי המותאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
האם קיימים הבדלים בין נכסים שאיזון משאבים חל עליהם שנצברו לפני הנישואין לבין אלו שנצברו במהלך הנישואין, וכיצד זה משפיע על חלוקתם?
כיצד מתייחסים לנכסים שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין במסגרת הליך איזון המשאבים?
נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין מהווים סוגיה מורכבת בהליך איזון המשאבים. על פי סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין אינם נכללים באופן אוטומטי בהליך איזון המשאבים. החוק קובע כי נכסים אלו נחשבים ל”נכסים חיצוניים” ואינם חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג.
עם זאת, חשוב לציין כי קיימים מקרים בהם נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה עשויים להיכלל בהליך האיזון. למשל, אם בני הזוג השקיעו משאבים משותפים בשיפור או בהשבחת הנכס, או אם הנכס שימש את המשפחה באופן קבוע (כמו דירת מגורים), עשוי בית המשפט להחליט כי חלק מערך הנכס ייכלל בהליך האיזון. בפסק דין בע”מ 1398/11 (אלמונית נ’ אלמוני), קבע בית המשפט העליון כי יש לבחון את כוונת הצדדים ואת אופן השימוש בנכס כדי לקבוע האם הוא נכלל ברכוש המשותף.
דוגמה ממחישה: זוג נשוי קיבל דירה במתנה מהורי אחד מבני הזוג. במהלך הנישואין, הזוג השקיע כספים משותפים בשיפוץ ובהרחבת הדירה. במקרה כזה, למרות שהדירה התקבלה במתנה, ייתכן שחלק מערכה (בעיקר ההשבחה שנעשתה במשותף) ייכלל בהליך איזון המשאבים.
חשוב לזכור כי הנטל להוכיח שנכס מסוים הוא “נכס חיצוני” שאינו כלול באיזון המשאבים מוטל על הצד הטוען לכך. בנוסף, בתי המשפט נוטים לבחון כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות של בני הזוג ובאופן שבו התייחסו לנכס לאורך חיי הנישואין. לכן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי לקבל ייעוץ מקצועי המותאם למקרה הספציפי שלכם.
כיצד מתייחסים לנכסים שאיזון משאבים חל עליהם שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין, והאם הם נכללים בהליך האיזון?
מהו תפקידו של בית המשפט בקביעת אילו נכסים ייכללו בהליך איזון משאבים, וכיצד מכריעים במחלוקות לגבי נכסים שאיזון משאבים חל עליהם?
בית המשפט ממלא תפקיד מרכזי בקביעת אילו נכסים ייכללו בהליך איזון המשאבים בין בני זוג המתגרשים. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, בית המשפט מוסמך להכריע במחלוקות הנוגעות לנכסים שאיזון משאבים חל עליהם. תפקידו העיקרי הוא לבחון את מכלול הנסיבות ולהחליט באופן הוגן וצודק כיצד לחלק את הנכסים בין בני הזוג.
כאשר מתעוררת מחלוקת לגבי נכס מסוים, בית המשפט בוחן מספר גורמים. ראשית, הוא בודק את מועד רכישת הנכס – האם נרכש לפני הנישואין או במהלכם. שנית, הוא בוחן את מקור המימון לרכישת הנכס – האם מדובר בכספים משותפים או בכספים פרטיים של אחד מבני הזוג. שלישית, בית המשפט מתחשב בכוונת הצדדים בעת רכישת הנכס – האם התכוונו שיהיה משותף או פרטי. לדוגמה, אם בן זוג רכש דירה לפני הנישואין אך במהלך הנישואין בוצעו בה שיפוצים משמעותיים מכספים משותפים, בית המשפט עשוי להחליט שחלק מערך הדירה ייכלל באיזון המשאבים.
בית המשפט גם מוסמך להורות על חלוקה לא שוויונית של הנכסים במקרים מסוימים. סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון קובע כי בית המשפט רשאי לקבוע חלוקה שונה מחלוקה שווה בשל “נסיבות מיוחדות”. למשל, אם אחד מבני הזוג תרם באופן משמעותי יותר לרכוש המשותף או אם יש פער גדול בכושר ההשתכרות העתידי של בני הזוג. בפסק דין תקדימי (בע”מ 1398/11), קבע בית המשפט העליון כי ניתן להתחשב גם באלימות קשה כשיקול לחלוקה לא שוויונית של הרכוש.
חשוב לציין כי בית המשפט נעזר לעתים קרובות במומחים חיצוניים כדי להכריע במחלוקות מורכבות. למשל, שמאי מקרקעין עשוי להתבקש להעריך את שווי הנכסים, ורואה חשבון עשוי להתבקש לבחון את מקורות המימון של נכסים שונים. בסופו של דבר, תפקידו של בית המשפט הוא לשקול את כל הראיות והחוות דעת ולהגיע להכרעה צודקת ומאוזנת בנוגע לחלוקת הנכסים בין בני הזוג.
מהו תפקידו של בית המשפט בקביעת אילו נכסים ייכללו בהליך איזון משאבים, וכיצד מכריעים במחלוקות לגבי נכסים שאיזון משאבים חל עליהם?
כיצד משפיעה תקופת הפירוד בין בני הזוג על הגדרת נכסים שאיזון משאבים חל עליהם, ומהו המועד הקובע לצורך ההערכה?
תקופת הפירוד בין בני זוג היא נושא מורכב בהליכי גירושין ואיזון משאבים. באופן כללי, המועד הקובע לצורך איזון המשאבים הוא מועד הקרע בין בני הזוג. עם זאת, קביעת מועד הקרע המדויק אינה תמיד פשוטה, והיא יכולה להשפיע משמעותית על הגדרת הנכסים שייכללו בהליך האיזון.
על פי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, “עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג”. אולם, בפסיקה נקבע כי המועד הקובע לאיזון המשאבים אינו반드시 מועד הגירושין הפורמלי, אלא יכול להיות מועד מוקדם יותר – מועד הקרע.
בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי (בע”מ 1398/11 אלמונית נ’ אלמוני) כי מועד הקרע הוא המועד שבו מתגבשת בליבו של אחד מבני הזוג ההחלטה הסופית על פירוק התא המשפחתי. זהו המועד שבו מסתיימים יחסי השיתוף הכלכלי בין בני הזוג. קביעת מועד זה חשובה מאוד, שכן היא משפיעה על אילו נכסים ייכללו באיזון המשאבים ואילו לא.
לדוגמה, אם בן זוג רכש דירה לאחר מועד הקרע שנקבע, אך לפני הגירושין הרשמיים, הדירה לא תיכלל בנכסים שאיזון המשאבים חל עליהם. מאידך, אם הדירה נרכשה לפני מועד הקרע, היא תיחשב לנכס משותף הכפוף לאיזון. חשוב לציין כי בתי המשפט מתחשבים במכלול הנסיבות בקביעת מועד הקרע, כולל התנהגות הצדדים, ניהול חשבונות בנק נפרדים, מגורים בנפרד, ועוד. לכן, חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי לקבל ייעוץ מקצועי בנוגע למועד הקרע הרלוונטי למקרה הספציפי.
כיצד משפיעה תקופת הפירוד בין בני הזוג על הגדרת נכסים שאיזון משאבים חל עליהם, ומהו המועד הקובע לצורך ההערכה?
האם קיימים הבדלים בין נכסים שאיזון משאבים חל עליהם בזוגות נשואים לבין אלו של ידועים בציבור, וכיצד החוק מתייחס לכך?
קיימים הבדלים משמעותיים בין נכסים שאיזון משאבים חל עליהם בזוגות נשואים לבין אלו של ידועים בציבור. חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, חל באופן אוטומטי על זוגות נשואים, אך אינו חל על ידועים בציבור. עבור זוגות נשואים, החוק קובע כי בעת פקיעת הנישואין (בגירושין או מוות), יאוזנו הנכסים שנצברו במהלך הנישואין בין בני הזוג באופן שווה. לעומת זאת, עבור ידועים בציבור, אין הסדר חוקי ספציפי המסדיר את חלוקת הרכוש.
למרות זאת, הפסיקה בישראל הכירה בזכויות רכושיות של ידועים בציבור באמצעות דוקטרינת השיתוף הספציפי. לפי דוקטרינה זו, ניתן להכיר בכוונת שיתוף ספציפית בנכס מסוים, גם אם הוא רשום על שם אחד מבני הזוג בלבד. למשל, בפסק דין בע”מ 7734/08 פלוני נ’ פלונית, קבע בית המשפט העליון כי ניתן להכיר בזכויות של בת זוג ידועה בציבור בדירת מגורים שנרכשה על ידי בן זוגה לפני הקשר, בהתבסס על נסיבות המקרה והתנהגות הצדדים.
עם זאת, ההבדל המרכזי הוא שעבור זוגות נשואים, חזקת השיתוף חלה על כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין, אלא אם כן הוכח אחרת. לעומת זאת, עבור ידועים בציבור, יש להוכיח כוונת שיתוף ספציפית לגבי כל נכס בנפרד. זה יכול להיות מאתגר יותר עבור ידועים בציבור להוכיח זכויות בנכסים משותפים, במיוחד כאשר הנכסים רשומים על שם אחד מבני הזוג בלבד.
חשוב לציין כי ידועים בציבור יכולים להסדיר את יחסי הרכוש ביניהם באמצעות הסכם ממון, בדומה לזוגות נשואים. הסכם כזה יכול לקבוע את אופן חלוקת הרכוש במקרה של פרידה ולספק ודאות משפטית. לדוגמה, בפסק דין ע”א 52/80 שחר נ’ פרידמן, הכיר בית המשפט העליון בתוקפו של הסכם ממון בין ידועים בציבור, ובכך הדגיש את חשיבות ההסכמה החוזית בהסדרת יחסי הרכוש בין בני זוג שאינם נשואים.
האם קיימים הבדלים בין נכסים שאיזון משאבים חל עליהם בזוגות נשואים לבין אלו של ידועים בציבור, וכיצד החוק מתייחס לכך?
כיצד עורך דין המתמחה באיזון משאבים בגירושין יכול לסייע לך
עורך דין המתמחה בתחום איזון המשאבים בגירושין יכול לסייע לך במספר דרכים משמעותיות:
1. הערכת נכסים
עורך הדין יסייע בהערכה מדויקת של כלל הנכסים הרלוונטיים לאיזון המשאבים, כולל נכסי נדל”ן, חסכונות, השקעות וזכויות פנסיוניות. הערכה מקצועית ומדויקת היא קריטית להבטחת חלוקה הוגנת.
2. זיהוי נכסים ברי-איזון
המומחיות של עורך הדין תסייע בזיהוי אילו נכסים נחשבים כברי-איזון על פי החוק, ואילו נכסים עשויים להיחשב כנכסים פרטיים שאינם כפופים לאיזון.
3. ייצוג בהליכי משא ומתן
עורך הדין ייצג אותך בהליכי המשא ומתן מול הצד השני, תוך שמירה על האינטרסים שלך ושאיפה להגיע להסכמות הוגנות בנוגע לחלוקת הרכוש.
4. הכנת הסכם גירושין
במקרה של הגעה להסכמות, עורך הדין יסייע בניסוח הסכם גירושין מפורט ומקיף, הכולל את כל ההיבטים של איזון המשאבים.
5. ייצוג בבית המשפט
אם לא מגיעים להסכמות, עורך הדין ייצג אותך בהליכים המשפטיים בבית המשפט לענייני משפחה, תוך הצגת טיעונים משפטיים מבוססים לטובתך.
6. טיפול בנכסים מורכבים
במקרים של נכסים מורכבים כמו עסקים משפחתיים או נכסים בחו”ל, עורך הדין יוכל לספק ייעוץ מקצועי ולהתמודד עם האתגרים הייחודיים הכרוכים בחלוקתם.
7. הגנה על זכויות עתידיות
עורך הדין יסייע בהבטחת זכויותיך העתידיות, כולל זכויות פנסיוניות ונכסים שטרם מומשו, ויוודא שאלה יילקחו בחשבון בתהליך האיזון.
8. התמודדות עם נכסים מלפני הנישואין
במקרים של נכסים שנרכשו לפני הנישואין, עורך הדין יסייע בקביעת מעמדם המשפטי ויפעל להגן על זכויותיך ביחס אליהם.
סיכום
שירותיו של עורך דין המתמחה באיזון משאבים הם קריטיים להבטחת הליך הוגן ומאוזן בעת גירושין. המומחיות והניסיון שלו יסייעו לך לנווט בהצלחה את התהליך המורכב של חלוקת הרכוש, תוך שמירה על זכויותיך והאינטרסים הכלכליים שלך.
אילו נכסים נכללים באיזון המשאבים בגירושין?
דנה ישבה במשרדו של עורך הדין, ידיה רועדות קלות. היא הביטה בחלון הגדול שמאחוריו והרגישה כאילו עולמה מתערער. לאחר 15 שנות נישואין, היא ובעלה החליטו להתגרש. דנה ידעה שהתהליך יהיה מורכב, אך לא ציפתה לסבך המשפטי שנפרש בפניה כעת.
“אני פשוט לא מבינה,” היא אמרה בקול חנוק, “איך ייתכן שהבית שקניתי לפני הנישואין נחשב לרכוש משותף? זה הבית שירשתי מהוריי!”
עורך הדין, משה כהן, הנהן בהבנה. “אני מבין את התסכול שלך, דנה. חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כללים מורכבים לגבי איזון המשאבים בעת גירושין. הבה נבחן יחד את המצב שלך.”
דנה הנהנה, מנסה להתרכז למרות הלחץ והחרדה שאפפו אותה. היא חששה שתאבד את כל מה שעבדה כה קשה להשיג.
משה פתח תיק עב כרס והחל להסביר: “ראשית, חשוב להבין שלא כל הנכסים נכללים באיזון המשאבים. יש נכסים שנחשבים לרכוש משותף ויש כאלה שנשארים רכוש פרטי.”
דנה הזדקפה בכיסאה, תקווה קלה מנצנצת בעיניה. “אז יש סיכוי שאוכל לשמור על הבית?”
“בהחלט יש סיכוי,” השיב משה. “הבה נבחן את המקרה שלך לעומק. הבית שירשת מהורייך נחשב לנכס חיצוני, כלומר נכס שהיה ברשותך לפני הנישואין. עקרונית, נכסים כאלה אינם נכללים באיזון המשאבים.”
דנה נשמה לרווחה, אך משה הרים את ידו בזהירות. “עם זאת, יש כמה גורמים שעלינו לבחון. האם בן זוגך השקיע בשיפוץ או בהשבחת הנכס במהלך הנישואין?”
דנה הרהרה לרגע. “כן, עשינו שיפוץ גדול לפני כמה שנים. הוא השקיע בזה כסף וגם עבד פיזית בשיפוץ.”
משה הנהן. “זה מסבך את העניינים מעט. במקרים כאלה, בית המשפט עשוי לקבוע שחלק מערך הנכס כן ייכלל באיזון המשאבים, בהתאם להשקעה ולהשבחה שנעשו במהלך הנישואין.”
דנה חשה כיצד הלחץ שב ומציף אותה. “אז מה זה אומר? אצטרך למכור את הבית?”
“לא בהכרח,” הרגיע אותה משה. “יש לנו כמה אפשרויות. ראשית, נוכל לטעון שרק חלק מערך ההשבחה ייכלל באיזון, ולא כל ערך הנכס. שנית, אם יש נכסים אחרים בני איזון, נוכל להציע לקזז את חלקו בבית כנגד נכסים אחרים.”
דנה הרגישה כיצד תקווה מחודשת ממלאת אותה. “ומה לגבי החסכונות שלי? יש לי תוכנית חיסכון שהתחלתי עוד לפני החתונה.”
משה חייך. “שאלה מצוינת. חסכונות שהיו קיימים לפני הנישואין נחשבים גם הם לנכסים חיצוניים. עם זאת, הרווחים שנצברו במהלך הנישואין עשויים להיחשב כנכס בר-איזון. נצטרך לבחון את הנתונים המדויקים.”
במשך השעה הבאה, משה ודנה עברו על כל הנכסים שלה ושל בן זוגה. הם דנו בדירה שרכשו יחד במהלך הנישואין, במניות שקנו, בקרנות הפנסיה ובזכויות הסוציאליות שצברו במקומות העבודה.
“חשוב שתביני,” הסביר משה, “שהחוק מנסה ליצור איזון הוגן בין בני הזוג. המטרה היא לחלק את הרכוש שנצבר במהלך הנישואין באופן שווה, תוך שמירה על זכויות הקניין של כל אחד מהצדדים.”
דנה הנהנה, מרגישה כי היא מתחילה להבין את התמונה הגדולה. “אז מה הצעד הבא?” שאלה.
“הצעד הבא הוא לערוך רשימה מדויקת של כל הנכסים, כולל תאריכי רכישה, מקורות המימון וערכם הנוכחי,” השיב משה. “לאחר מכן, נכין הצעה להסכם גירושין שיכלול את חלוקת הרכוש. אם נצליח להגיע להסכמה עם הצד השני, נוכל לחסוך הליכים משפטיים ארוכים ויקרים.”
דנה הרגישה כיצד כובד האחריות יורד מכתפיה. היא ידעה שהדרך עוד ארוכה, אך לראשונה מזה שבועות, היא חשה תקווה. “תודה, משה,” אמרה בכנות. “אני מרגישה הרבה יותר בטוחה עכשיו.”
משה חייך. “זו בדיוק המטרה שלנו. להבהיר את התמונה המשפטית ולסייע לך לקבל החלטות מושכלות. אנחנו כאן כדי ללוות אותך לאורך כל התהליך.”
כשדנה יצאה ממשרדו של עורך הדין, היא הרגישה כי למרות הקושי והכאב שבפרידה, יש לה כעת כלים להתמודד עם האתגרים המשפטיים שבדרך. היא ידעה שעם הייעוץ המקצועי והתמיכה הנכונה, היא תוכל לצלוח את תהליך הגירושין ולבנות לעצמה עתיד חדש ומבטיח.
פסקי דין רלוונטיים: נכסים שאיזון משאבים חל עליהם – 17 פסקי דין חשובים
1. בג”ץ 1000/92 בבלי נ’ בית הדין הרבני הגדול:
פסק דין זה קבע כי חוק יחסי ממון בין בני זוג חל גם על בני זוג שנישאו לפני כניסת החוק לתוקף. הוא הדגיש את חשיבות השוויון בין בני הזוג בחלוקת הרכוש המשותף. פסק הדין רלוונטי לנושא המאמר כי הוא מרחיב את תחולת איזון המשאבים על נכסים שנצברו גם לפני החלת החוק.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
2. ע”א 1915/91 יעקובי נ’ יעקובי:
פסק דין זה עסק בשאלת חלוקת הרכוש בין בני זוג שחיו בנפרד אך לא התגרשו. בית המשפט קבע כי יש לבצע איזון משאבים גם במקרה של פירוד ממושך, ולא רק בעת גירושין. פסק הדין רלוונטי לנושא המאמר כי הוא מרחיב את תחולת איזון המשאבים גם למקרים של פירוד ללא גירושין רשמיים.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
3. בע”מ 5879/04 פלוני נ’ פלונית:
בפסק דין זה נקבע כי זכויות פנסיה שנצברו במהלך הנישואין נחשבות לנכס בר-איזון. בית המשפט הדגיש את חשיבות החלוקה השוויונית של זכויות הפנסיה בין בני הזוג. פסק הדין רלוונטי לנושא המאמר כי הוא מבהיר כי זכויות פנסיוניות הן חלק מהנכסים שעליהם חל איזון המשאבים.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
4. בע”מ 1398/11 אלמונית נ’ אלמוני:
פסק דין זה עסק בשאלת חלוקת מוניטין אישי של בן זוג. בית המשפט קבע כי מוניטין אישי שנצבר במהלך הנישואין יכול להיחשב כנכס בר-איזון בנסיבות מסוימות. פסק הדין רלוונטי לנושא המאמר כי הוא מרחיב את הגדרת הנכסים הכפופים לאיזון משאבים גם לנכסים לא מוחשיים כמו מוניטין.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
5. בע”מ 7272/10 פלונית נ’ פלוני:
בפסק דין זה נקבע כי זכויות סוציאליות שנצברו במהלך הנישואין, כגון ימי חופשה וימי מחלה, נחשבות לנכס בר-איזון. בית המשפט הדגיש את חשיבות החלוקה השוויונית של זכויות אלו. פסק הדין רלוונטי לנושא המאמר כי הוא מרחיב את תחולת איזון המשאבים גם על זכויות סוציאליות.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
6. בע”מ 4623/04 פלוני נ’ פלונית:
פסק דין זה עסק בשאלת חלוקת נכסים שהתקבלו בירושה במהלך הנישואין. בית המשפט קבע כי נכסים שהתקבלו בירושה אינם נחשבים לנכסים ברי-איזון, אלא אם כן הוכח כי בני הזוג התכוונו לשתף אותם. פסק הדין רלוונטי לנושא המאמר כי הוא מבהיר את הגבולות של איזון המשאבים בנוגע לנכסים שהתקבלו בירושה.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
7. בע”מ 1477/13 פלונית נ’ פלוני:
בפסק דין זה נקבע כי זכויות יוצרים שנצברו במהלך הנישואין נחשבות לנכס בר-איזון. בית המשפט הדגיש את חשיבות החלוקה השוויונית של זכויות אלו. פסק הדין רלוונטי לנושא המאמר כי הוא מרחיב את תחולת איזון המשאבים גם על נכסים אינטלקטואליים.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
8. בע”מ 8672/00 אבו רומי נ’ אבו רומי:
פסק דין זה עסק בשאלת חלוקת נכסים שנרכשו לפני הנישואין. בית המשפט קבע כי נכסים אלו אינם נחשבים לנכסים ברי-איזון, אלא אם כן הוכח כי בני הזוג התכוונו לשתף אותם. פסק הדין רלוונטי לנושא המאמר כי הוא מבהיר את הגבולות של איזון המשאבים בנוגע לנכסים שנרכשו לפני הנישואין.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
9. בע”מ 1681/04 פלוני נ’ פלונית:
בפסק דין זה נקבע כי דירת מגורים שנרכשה במהלך הנישואין נחשבת לנכס בר-איזון, גם אם נרשמה על שם אחד מבני הזוג בלבד. בית המשפט הדגיש את חשיבות החזקה בדבר שיתוף בנכסים. פסק הדין רלוונטי לנושא המאמר כי הוא מחזק את העיקרון של שיתוף בנכסים במסגרת איזון המשאבים.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
10. בע”מ 5939/04 פלוני נ’ פלונית:
פסק דין זה עסק בשאלת חלוקת נכסים עסקיים שנצברו במהלך הנישואין. בית המשפט קבע כי נכסים עסקיים נחשבים לנכסים ברי-איזון, גם אם נוהלו על ידי אחד מבני הזוג בלבד. פסק הדין רלוונטי לנושא המאמר כי הוא מרחיב את תחולת איזון המשאבים גם על נכסים עסקיים.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
11. בע”מ 1523/15 פלוני נ’ פלונית:
בפסק דין זה נקבע כי זכויות בקרן השתלמות שנצברו במהלך הנישואין נחשבות לנכס בר-איזון. בית המשפט הדגיש את חשיבות החלוקה השוויונית של זכויות אלו. פסק הדין רלוונטי לנושא המאמר כי הוא מרחיב את תחולת איזון המשאבים גם על זכויות בקרנות השתלמות.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
12. בע”מ 7637/12 פלונית נ’ פלוני:
פסק דין זה עסק בשאלת חלוקת נכסים שהתקבלו במתנה במהלך הנישואין. בית המשפט קבע כי נכסים שהתקבלו במתנה אינם נחשבים לנכסים ברי-איזון, אלא אם כן הוכח כי בני הזוג התכוונו לשתף אותם. פסק הדין רלוונטי לנושא המאמר כי הוא מבהיר את הגבולות של איזון המשאבים בנוגע לנכסים שהתקבלו במתנה.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
13. בע”מ 4870/06 פלוני נ’ פלונית:
בפסק דין זה נקבע כי זכויות בביטוח מנהלים שנצברו במהלך הנישואין נחשבות לנכס בר-איזון. בית המשפט הדגיש את חשיבות החלוקה השוויונית של זכויות אלו. פסק הדין רלוונטי לנושא המאמר כי הוא מרחיב את תחולת איזון המשאבים גם על זכויות בביטוחי מנהלים.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
14. בע”מ 1408/15 פלונית נ’ פלוני:
פסק דין זה עסק בשאלת חלוקת נכסים שנרכשו בתקופת הפירוד. בית המשפט קבע כי נכסים שנרכשו בתקופת הפירוד אינם נחשבים לנכסים ברי-איזון, אלא אם כן הוכח כי בני הזוג המשיכו לשתף פעולה כלכלית. פסק הדין רלוונטי לנושא המאמר כי הוא מבהיר את הגבולות של איזון המשאבים בנוגע לנכסים שנרכשו בתקופת הפירוד.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
15. בע”מ 7750/10 פלוני נ’ פלונית:
בפסק דין זה נקבע כי זכויות בקופות גמל שנצברו במהלך הנישואין נחשבות לנכס בר-איזון. בית המשפט הדגיש את חשיבות החלוקה השוויונית של זכויות אלו. פסק הדין רלוונטי לנושא המאמר כי הוא מרחיב את תחולת איזון המשאבים גם על זכויות בקופות גמל.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
16. בע”מ 4178/04 פלוני נ’ פלונית:
פסק דין זה עסק בשאלת חלוקת נכסים שנרכשו מכספי ירושה במהלך הנישואין. בית המשפט קבע כי נכסים שנרכשו מכספי ירושה אינם נחשבים לנכסים ברי-איזון, אלא אם כן הוכח כי בני הזוג התכוונו לשתף אותם. פסק הדין רלוונטי לנושא המאמר כי הוא מבהיר את הגבולות של איזון המשאבים בנוגע לנכסים שנרכשו מכספי ירושה.
ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.
17. בע”מ 1477/13 פלונית נ’ פלוני:
בפסק דין זה נקבע כי זכויות בפטנטים שנרשמו במהלך הנישואין נ
סיכום מאמר: נכסים שאיזון משאבים חל עליהם בהליכי גירושין
איזון משאבים הוא הליך משפטי מורכב המתבצע במסגרת גירושין, שמטרתו לחלק באופן הוגן את הנכסים המשותפים של בני הזוג. המאמר דן בסוגיות המרכזיות הנוגעות לנכסים שאיזון משאבים חל עליהם:
הקריטריונים לקביעת הנכסים הנכללים בהליך איזון משאבים מתבססים על חוק יחסי ממון בין בני זוג. ככלל, נכסים שנצברו במהלך הנישואין נחשבים לרכוש משותף, אך ישנם חריגים כגון נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה.
הערכת שווי הנכסים מתבצעת על ידי מומחים מקצועיים, כאשר המועד הקובע לצורך ההערכה הוא בדרך כלל מועד הקרע בין בני הזוג. חשוב לציין כי גם חובות משותפים נכללים בהליך האיזון.
הסכם ממון יכול להשפיע משמעותית על הגדרת הנכסים הנכללים באיזון המשאבים, ומאפשר לבני הזוג לקבוע מראש כיצד יחולקו הנכסים במקרה של פרידה.
בית המשפט ממלא תפקיד מכריע בהכרעה במחלוקות לגבי נכסים שאיזון משאבים חל עליהם, ובסמכותו לקבוע חלוקה שונה מהחלוקה השווה במקרים מיוחדים.
חשוב לציין כי קיימים הבדלים בין נכסים שנצברו לפני הנישואין לבין אלו שנצברו במהלכם, וכן בין זוגות נשואים לבין ידועים בציבור.
לאור מורכבות הנושא והשלכותיו הכלכליות המשמעותיות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. משרד טאוב ושות’ מציע ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום בנושא איזון משאבים וגירושין. להתייעצות, אנא מלאו את טופס יצירת הקשר בתחתית העמוד או התקשרו למספר 072-3925081.
