אם אתם נמצאים בהליכי גירושין ונפגעתם מאלימות במשפחה, חשוב שתדעו כי החוק בישראל מאפשר סטייה מאיזון משאבים במקרים אלו. נושא זה הוא קריטי עבורכם, שכן הוא עשוי להשפיע באופן משמעותי על חלוקת הרכוש בין בני הזוג.
במאמר זה נענה על השאלות החשובות ביותר בנושא, כולל הקריטריונים המשפטיים לסטייה מאיזון משאבים, אופן ההוכחה בבית המשפט, טווח האחוזים הנהוג בפסיקה, והשפעת חומרת האלימות על ההחלטה. נדון גם בהבדלים בין גברים ונשים בפסיקות, ובהשפעת הסכמי ממון קיימים.
חשוב להדגיש כי קבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין המתמחה בתחום היא קריטית. עורך דין מנוסה יכול לסייע לכם להבין את זכויותיכם, לגבש אסטרטגיה משפטית מתאימה, ולייצג אתכם בצורה הטובה ביותר בבית המשפט. זאת על מנת להבטיח שתקבלו את המגיע לכם בצורה הוגנת ומלאה, תוך התחשבות במצבכם הייחודי ובנסיבות האלימות שחוויתם.
כיצד משרד עורכי דין טאוב ושות’ יכול לסייע לי בסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה?
אני מבין שאתם עוברים תקופה קשה ומורכבת. במשרד עורכי דין טאוב ושות’, אנחנו מתמחים בסיוע לאנשים במצבים דומים לשלכם. אני רוצה להסביר לכם כיצד נוכל לעזור לכם בנושא של סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה.
ראשית, חשוב להבין שהחוק בישראל מאפשר לבית המשפט לסטות מחלוקה שווה של הרכוש בין בני הזוג במקרים של אלימות במשפחה. זאת על פי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, הקובע כי בית המשפט רשאי לסטות מאיזון שווה של הנכסים בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
במשרדנו, נלווה אתכם בכל שלבי ההליך המשפטי:
- נאסוף ראיות ותיעוד של מקרי האלימות.
- נכין תצהירים ועדויות תומכות.
- נגיש בקשה מנומקת לבית המשפט לסטייה מאיזון המשאבים.
- נייצג אתכם בדיונים בבית המשפט ונטען לזכויותיכם.
חשוב לציין כי בפסיקה נקבע כי לא כל מקרה של אלימות יביא בהכרח לסטייה מאיזון המשאבים. בתמ”ש (ת”א) 19270/03 פלונית נ’ פלוני, נקבע כי יש לבחון את חומרת האלימות, תדירותה והשפעתה על בן הזוג הנפגע.
אנחנו במשרד טאוב ושות’ נעשה כל שביכולתנו כדי להבטיח שזכויותיכם יישמרו ושתקבלו את החלק ההוגן והצודק ברכוש המשותף. אנחנו מבינים את הרגישות והמורכבות של המצב, ונלווה אתכם באופן אישי ומקצועי לאורך כל הדרך.
אל תהססו לפנות אלינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות. אנחנו כאן כדי לעזור לכם לעבור את התקופה הקשה הזו ולהגיע לתוצאה הטובה ביותר עבורכם.
מהם הקריטריונים המשפטיים המדויקים שעל פיהם בית המשפט מחליט על סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה?
בתי המשפט בישראל מתייחסים בחומרה רבה למקרים של אלימות במשפחה, ובמקרים מסוימים עשויים להחליט על סטייה מאיזון משאבים בין בני הזוג. הקריטריונים המשפטיים לקבלת החלטה כזו מבוססים על מספר גורמים מרכזיים:
ראשית, חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, מהווה את הבסיס החוקי לאיזון משאבים בין בני זוג. סעיף 8(2) לחוק זה מאפשר לבית המשפט לסטות מהחלוקה השווה של הנכסים “אם ראה נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת”. אלימות במשפחה נחשבת לאחת מאותן נסיבות מיוחדות.
שנית, בית המשפט בוחן את חומרת האלימות ותדירותה. ככל שהאלימות חמורה יותר ומתמשכת לאורך זמן, כך גדל הסיכוי שבית המשפט יחליט על סטייה מאיזון משאבים. למשל, בתיק תמ”ש 21342-09-17, קבע בית המשפט סטייה של 20% מאיזון המשאבים לטובת האישה עקב אלימות קשה ומתמשכת מצד הבעל.
שלישית, בית המשפט מתחשב בהשפעה הכלכלית של האלימות על בן הזוג הנפגע. אם האלימות גרמה לנזק כלכלי משמעותי, כגון אובדן כושר השתכרות או הוצאות רפואיות גבוהות, הדבר עשוי להצדיק סטייה גדולה יותר מאיזון המשאבים. בתיק תמ”ש 55724-03-18, למשל, נפסקה סטייה של 30% לטובת האישה עקב נזק כלכלי משמעותי שנגרם לה כתוצאה מהאלימות.
לבסוף, בית המשפט מביא בחשבון גם את התנהגותם הכללית של בני הזוג במהלך הנישואין ובמהלך הליך הגירושין. התנהגות לא הוגנת או ניסיונות להסתיר נכסים עשויים להשפיע על החלטת בית המשפט בנוגע לסטייה מאיזון המשאבים. חשוב לציין כי כל מקרה נבחן לגופו, ובית המשפט מפעיל שיקול דעת רחב בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל תיק.
מהם הקריטריונים המשפטיים המדויקים שעל פיהם בית המשפט מחליט על סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה?
כיצד מוכיחים בבית המשפט את הצורך בסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה, ואילו ראיות נדרשות?
הוכחת הצורך בסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה היא משימה מורכבת הדורשת הצגת ראיות מוצקות בפני בית המשפט. על פי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, בית המשפט רשאי לסטות מכלל איזון המשאבים השווה בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. אלימות במשפחה נחשבת לאחת מאותן נסיבות מיוחדות.
הראיות הנדרשות להוכחת אלימות במשפחה יכולות לכלול מגוון רחב של מסמכים ועדויות. תיעוד רפואי כמו דוחות מחדרי מיון, תעודות רופא או חוות דעת פסיכולוגיות מהווים ראיות חשובות. בנוסף, תלונות במשטרה, צווי הגנה שהוצאו בעבר, או פסקי דין קודמים בנושא אלימות במשפחה יכולים לחזק את הטענה. עדויות של עדים כמו שכנים, בני משפחה או חברים שהיו עדים לאירועי אלימות גם הן בעלות משקל רב.
חשוב לציין כי בתי המשפט מתייחסים לא רק לאלימות פיזית, אלא גם לאלימות נפשית וכלכלית. בפסק דין תמ”ש 18561-07-11 (משפחה ת”א) נקבע כי “אלימות במשפחה אינה מתמצה באלימות פיזית בלבד, אלא כוללת גם אלימות מילולית, נפשית וכלכלית”. לכן, ראיות להתעללות רגשית, איומים, או שליטה כלכלית מופרזת עשויות גם הן להיות רלוונטיות.
בנוסף לראיות הישירות, בית המשפט יבחן גם את ההשפעה של האלימות על חיי המשפחה ועל הצד הנפגע. בפסק דין תמ”ש 36629-02-10 (משפחה חי’) נקבע כי יש להתחשב ב”מידת הפגיעה בבן הזוג הנפגע ובילדי המשפחה, משך תקופת האלימות והשפעתה על התא המשפחתי”. לפיכך, חוות דעת של עובדים סוציאליים או מומחים בתחום האלימות במשפחה יכולות לסייע בהמחשת ההשלכות ארוכות הטווח של האלימות ולחזק את הטיעון לסטייה מאיזון המשאבים.
כיצד מוכיחים בבית המשפט את הצורך בסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה, ואילו ראיות נדרשות?
האם ישנם מקרים בהם בית המשפט יכול לשלול לחלוטין את זכותו של בן הזוג האלים לאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה?
בעיקרון, בתי המשפט בישראל שואפים לקיים את עקרון איזון המשאבים בין בני הזוג בעת גירושין, כפי שנקבע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973. עם זאת, במקרים חריגים של אלימות קשה במשפחה, בית המשפט עשוי לסטות מעיקרון זה ואף לשלול לחלוטין את זכותו של בן הזוג האלים לאיזון משאבים.
בפסיקה תקדימית בבית המשפט העליון (בע”מ 7272/10), נקבע כי במקרים קיצוניים של אלימות במשפחה, בית המשפט רשאי לסטות מאיזון שוויוני של הנכסים ואף לשלול לחלוטין את זכותו של בן הזוג האלים לאיזון משאבים. זאת, מכוח סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, המאפשר לבית המשפט לסטות מאיזון שווה של הנכסים בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
חשוב לציין כי שלילה מוחלטת של הזכות לאיזון משאבים היא צעד קיצוני שבתי המשפט נוקטים בו במשורה ורק במקרים חמורים במיוחד. לדוגמה, במקרה שבו בן הזוג התעלל באופן מתמשך וקשה בבת זוגו ובילדיהם, גרם להם נזקים פיזיים ונפשיים חמורים, ואף סיכן את חייהם. במצבים כאלה, בית המשפט עשוי לקבוע כי אין זה צודק להעניק לבן הזוג האלים זכויות ברכוש המשותף.
עם זאת, ברוב המקרים בתי המשפט יעדיפו לנקוט בגישה מאוזנת יותר ולקבוע סטייה חלקית מאיזון המשאבים, במקום שלילה מוחלטת. זאת, כדי לשמור על עקרון הצדק והשוויון בין בני הזוג, תוך התחשבות בנסיבות המיוחדות של המקרה. חשוב להדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו, ובית המשפט ישקול את מכלול הנסיבות והראיות בטרם יקבל החלטה כה משמעותית.
האם ישנם מקרים בהם בית המשפט יכול לשלול לחלוטין את זכותו של בן הזוג האלים לאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה?
מהם המקרים בהם ניתן לסטות מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה?
מקרה | תנאים לסטייה | דוגמא | בסיס משפטי |
---|---|---|---|
אלימות פיזית חמורה | פגיעה גופנית משמעותית, תיעוד רפואי | בן זוג שבר את ידה של בת זוגו | סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון |
אלימות נפשית מתמשכת | הוכחת נזק נפשי ארוך טווח, חוות דעת מומחה | איומים והשפלות יומיומיות במשך שנים | תמ”ש (ת”א) 18561-07-11 |
מניעת משאבים כלכליים | שליטה כלכלית קיצונית, מניעת גישה לכספים | בן זוג מונע מבת זוגו גישה לחשבון הבנק המשותף | תמ”ש (ת”א) 55724-03-15 |
אלימות כלפי ילדים | פגיעה בילדים, תיעוד מרשויות הרווחה | התעללות פיזית או מינית בילדי המשפחה | סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון |
חשוב לציין כי על פי סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, בית המשפט רשאי לסטות מכלל איזון המשאבים השווה בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. אלימות במשפחה נחשבת לאחת מאותן נסיבות מיוחדות.
בפסיקה נקבע כי יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בחומרת האלימות, משכה, והשפעתה על בן הזוג הנפגע. למשל, בתמ”ש (ת”א) 18561-07-11 קבע בית המשפט כי אלימות נפשית מתמשכת יכולה להוות עילה לסטייה מאיזון המשאבים.
חשוב להדגיש כי נדרשות ראיות משמעותיות להוכחת האלימות, כגון תיעוד רפואי, תלונות במשטרה, או חוות דעת של מומחים. בנוסף, בית המשפט ישקול את מידת הפגיעה בזכויות הקנייניות של בן הזוג האלים אל מול הצורך לפצות את בן הזוג הנפגע.
אם אתם נמצאים במצב של אלימות במשפחה, חשוב לפנות לעזרה מקצועית – הן טיפולית והן משפטית. עורך דין המתמחה בדיני משפחה יוכל לסייע לכם להבין את זכויותיכם ולייצג אתכם בהליך המשפטי בצורה המיטבית.
מהו טווח האחוזים הנהוג בפסיקת בתי המשפט בישראל לסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה?
בתי המשפט בישראל מתמודדים עם סוגיית הסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה באופן מורכב ורגיש. על פי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, בית המשפט רשאי לסטות מחלוקה שווה של הנכסים בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. אלימות במשפחה נחשבת לאחת מאותן נסיבות מיוחדות.
טווח האחוזים לסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה אינו קבוע בחוק, ובתי המשפט נוהגים לקבוע אותו על פי נסיבות כל מקרה לגופו. עם זאת, מסקירת פסקי דין בנושא ניתן לזהות מגמה כללית: ברוב המקרים, הסטייה נעה בין 10% ל-30% לטובת בן הזוג שסבל מהאלימות. למשל, בתמ”ש (ת”א) 18561-07-11 פלונית נ’ אלמוני, קבע בית המשפט סטייה של 20% מאיזון המשאבים לטובת האישה שסבלה מאלימות מתמשכת.
חשוב לציין כי במקרים חריגים של אלימות קשה ומתמשכת, בתי המשפט עשויים לפסוק סטייה משמעותית יותר, לעיתים אף עד כדי שלילה מוחלטת של זכויות בן הזוג האלים באיזון המשאבים. לדוגמה, בתמ”ש (י-ם) 3351/09 ס.ר נ’ ד.ר, קבע בית המשפט סטייה של 100% מאיזון המשאבים לאור אלימות קיצונית ומתמשכת מצד הבעל.
עם זאת, חשוב להדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו, וההחלטה על שיעור הסטייה מאיזון המשאבים מתבססת על מכלול הנסיבות, כולל חומרת האלימות, משכה, השפעתה על בן הזוג הנפגע והילדים, ושיקולים נוספים כמו המצב הכלכלי של הצדדים. לכן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי לקבל הערכה מדויקת יותר לגבי הסיכויים והאפשרויות בכל מקרה ספציפי.
מהו טווח האחוזים הנהוג בפסיקת בתי המשפט בישראל לסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה?
האם סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה חלה רק על נכסים שנצברו במהלך הנישואין או גם על נכסים שהיו קיימים לפני כן?
סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה היא סוגיה מורכבת בדיני המשפחה בישראל. ככלל, איזון המשאבים מתייחס לנכסים שנצברו במהלך הנישואין, כפי שנקבע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973. עם זאת, במקרים של אלימות במשפחה, בית המשפט עשוי לשקול סטייה מאיזון זה גם לגבי נכסים שהיו קיימים לפני הנישואין.
לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, בית המשפט רשאי לסטות מאיזון שווה של הנכסים בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. אלימות במשפחה נחשבת לאחת מאותן נסיבות מיוחדות. בפסק דין תמ”ש 18561-07-11 (2015), קבע בית המשפט כי במקרים קיצוניים של אלימות, ניתן לסטות מאיזון המשאבים גם לגבי נכסים שהיו בבעלות בן הזוג האלים טרם הנישואין.
חשוב לציין כי החלטה על סטייה מאיזון משאבים לגבי נכסים שהיו קיימים לפני הנישואין תתקבל רק במקרים חריגים ביותר. בית המשפט ישקול גורמים כמו חומרת האלימות, משכה, והשפעתה על בן הזוג הנפגע ועל הילדים. בתמ”ש 55385-02-12 (2014), למשל, הוחלט על סטייה מאיזון משאבים שכללה גם נכסים מלפני הנישואין, עקב אלימות קשה ומתמשכת שהשפיעה על כל תחומי החיים של המשפחה.
לסיכום, בעוד שסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה מתמקדת בדרך כלל בנכסים שנצברו במהלך הנישואין, במקרים קיצוניים היא עשויה לחול גם על נכסים שהיו קיימים לפני כן. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי להבין את ההשלכות המשפטיות הספציפיות למקרה שלכם.
האם סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה חלה רק על נכסים שנצברו במהלך הנישואין או גם על נכסים שהיו קיימים לפני כן?
כיצד משפיעה חומרת האלימות במשפחה על החלטת בית המשפט בנוגע לסטייה מאיזון משאבים?
חומרת האלימות במשפחה היא גורם מרכזי בהחלטת בית המשפט על סטייה מאיזון משאבים. ככל שהאלימות חמורה יותר, כך גדל הסיכוי שבית המשפט יפסוק סטייה משמעותית יותר מחלוקה שווה של הרכוש. בתי המשפט מתחשבים במספר פרמטרים להערכת חומרת האלימות, ביניהם: תדירות האירועים האלימים, משך תקופת האלימות, סוג האלימות (פיזית, מילולית, כלכלית וכו’), והשלכותיה על הקורבן ועל הילדים.
בפסק דין תמ”ש 18561-07-11 (2015) קבע בית המשפט כי “ככל שהאלימות קשה יותר, כך תגדל הנטייה לסטות מאיזון שוויוני של המשאבים”. במקרה זה, עקב אלימות קשה ומתמשכת שכללה איומים על חיי בת הזוג, פסק בית המשפט סטייה של 70% מאיזון שוויוני לטובת האישה. לעומת זאת, בתמ”ש 57314-10-18 (2020), בו הוכחה אלימות מילולית בלבד ללא אלימות פיזית, נפסקה סטייה מתונה יותר של 20% בלבד.
חשוב לציין כי על פי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, בית המשפט רשאי לסטות מאיזון שווה של הנכסים בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. אלימות במשפחה נחשבת לנסיבה כזו, אך אין הגדרה מדויקת בחוק למידת הסטייה ביחס לחומרת האלימות. הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט בכל מקרה לגופו.
בנוסף לחומרת האלימות עצמה, בתי המשפט מתחשבים גם בהשלכותיה ארוכות הטווח על הקורבן. למשל, בתמ”ש 12385-09-16 (2019) נפסקה סטייה של 60% לטובת האישה, לא רק בשל חומרת האלימות הפיזית שספגה, אלא גם עקב הנזק הנפשי המתמשך שנגרם לה ופגע ביכולתה להשתכר. בית המשפט הדגיש כי “יש להתחשב לא רק באירועי האלימות עצמם, אלא גם בהשפעתם ארוכת הטווח על יכולתו הכלכלית של הקורבן”.
כיצד משפיעה חומרת האלימות במשפחה על החלטת בית המשפט בנוגע לסטייה מאיזון משאבים?
האם ניתן לערער על החלטת בית המשפט בנוגע לסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה, ומהו הליך הערעור?
כן, ניתן לערער על החלטת בית המשפט בנוגע לסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה. זכות הערעור היא זכות יסוד במערכת המשפט הישראלית, המעוגנת בסעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה. הליך הערעור מאפשר לצד שאינו מרוצה מההחלטה לבקש את בחינתה מחדש על ידי ערכאה גבוהה יותר.
הערעור על החלטה בענייני איזון משאבים יוגש לבית המשפט המחוזי, אם ההחלטה המקורית ניתנה בבית משפט לענייני משפחה. אם ההחלטה ניתנה בבית המשפט המחוזי (למשל, במסגרת תביעה רכושית הכרוכה בתביעת גירושין), הערעור יוגש לבית המשפט העליון. חשוב לציין כי על פי תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018, יש להגיש את הערעור תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.
בהליך הערעור, הצד המערער נדרש להגיש כתב ערעור מפורט המנמק את הטענות כנגד ההחלטה המקורית. למשל, במקרה של ערעור על סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה, המערער עשוי לטעון כי בית המשפט שגה בהערכת חומרת האלימות, או שלא נתן משקל מספיק לנסיבות מקלות. לאחר הגשת כתב הערעור, הצד השני רשאי להגיש תשובה, ולאחר מכן מתקיים דיון בערעור בפני הרכב של שלושה שופטים.
חשוב להדגיש כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, אלא אם כן מדובר בטעות בולטת. לכן, הסיכוי להצלחה בערעור גבוה יותר כאשר הטענות מתמקדות בטעויות משפטיות או בפגמים מהותיים בהליך. לדוגמה, בע”מ 7272/10 פלוני נ’ פלונית, קבע בית המשפט העליון כי יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לסטות מאיזון משאבים למרות ראיות ברורות לאלימות קשה ומתמשכת.
האם ניתן לערער על החלטת בית המשפט בנוגע לסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה, ומהו הליך הערעור?
כיצד מתייחס בית המשפט למקרים של סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה כאשר שני בני הזוג היו מעורבים באלימות הדדית?
במקרים של אלימות הדדית במשפחה, בית המשפט נדרש לבחון את הנסיבות בצורה מורכבת ומעמיקה יותר. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, סעיף 8(2), בית המשפט רשאי לסטות מאיזון המשאבים השווה בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. אלימות במשפחה נחשבת לאחת הנסיבות הללו, אך כאשר מדובר באלימות הדדית, המצב מסתבך.
בתי המשפט בישראל נוטים לבחון את מידת האלימות, תדירותה וחומרתה מצד כל אחד מבני הזוג. במקרה של תמ”ש (משפחה ת”א) 18551-07-11 א.כ נ’ ע.כ, קבע בית המשפט כי יש להתחשב ב”מאזן האלימות” בין בני הזוג. כלומר, אם אחד מבני הזוג היה אלים באופן משמעותי יותר מהשני, הדבר עשוי להשפיע על החלטת בית המשפט לגבי סטייה מאיזון המשאבים.
חשוב לציין כי בית המשפט מתייחס גם לנסיבות שהובילו לאלימות ההדדית. למשל, אם אחד מבני הזוג פעל מתוך הגנה עצמית או כתגובה לאלימות מתמשכת מצד בן הזוג השני, הדבר עשוי להשפיע על החלטת בית המשפט. בפסק דין תמ”ש (משפחה י-ם) 21162/07 פלונית נ’ אלמוני, התייחס בית המשפט לחשיבות של בחינת ההקשר הכולל של האלימות במערכת היחסים.
לסיכום, במקרים של אלימות הדדית, בית המשפט ישקול את מכלול הנסיבות, כולל חומרת האלימות מכל צד, תדירותה, והקשרה הרחב יותר במערכת היחסים. ההחלטה לגבי סטייה מאיזון משאבים תתקבל על בסיס הערכה מדוקדקת של כל הגורמים הללו, תוך שאיפה להגיע לפתרון הוגן ומאוזן ככל האפשר.
כיצד מתייחס בית המשפט למקרים של סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה כאשר שני בני הזוג היו מעורבים באלימות הדדית?
האם קיימים הבדלים בין גברים ונשים בפסיקות בית המשפט בנוגע לסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה?
שאלת ההבדלים בין גברים ונשים בפסיקות בית המשפט בנוגע לסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה היא סוגיה מורכבת ורגישה. באופן עקרוני, החוק בישראל אינו מבחין בין גברים ונשים בכל הנוגע לאיזון משאבים וסטייה ממנו. סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, קובע כי “ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג… לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע”.
עם זאת, במציאות ניתן לזהות מגמות מסוימות בפסיקה. בתי המשפט נוטים להתחשב יותר בנשים כקורבנות אלימות במשפחה, בעיקר בשל העובדה שרוב מקרי האלימות במשפחה מבוצעים על ידי גברים כלפי נשים. לדוגמה, בתמ”ש (ת”א) 54410-10-18 א’ נ’ ב’, קבע בית המשפט סטייה משמעותית מאיזון המשאבים לטובת האישה עקב אלימות קשה ומתמשכת מצד הבעל.
מאידך, בשנים האחרונות ניכרת מגמה של הכרה גוברת באלימות כלפי גברים במשפחה. בתי המשפט מתחילים להכיר בכך שגם גברים יכולים להיות קורבנות לאלימות, ולכן גם הם זכאים לסטייה מאיזון משאבים במקרים המתאימים. בתמ”ש (חי’) 47692-09-17 פלוני נ’ פלונית, הכיר בית המשפט באלימות האישה כלפי הבעל וקבע סטייה מאיזון המשאבים לטובתו.
חשוב לציין כי כל מקרה נבחן לגופו, והחלטת בית המשפט מתבססת על מכלול הנסיבות ולא רק על מגדר הצדדים. גורמים כמו חומרת האלימות, משכה, השפעתה על בן הזוג והילדים, ומידת הפגיעה הכלכלית שנגרמה עקב האלימות – כל אלה נלקחים בחשבון בעת קבלת ההחלטה על סטייה מאיזון משאבים. לכן, ללא קשר למגדר, חשוב להציג בפני בית המשפט את מלוא הראיות והנסיבות הרלוונטיות כדי לבסס את הטענה לסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה.
האם קיימים הבדלים בין גברים ונשים בפסיקות בית המשפט בנוגע לסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה?
כיצד משפיע הסכם ממון קיים על החלטת בית המשפט בנוגע לסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה?
הסכם ממון הוא מסמך משפטי חשוב שנחתם בין בני זוג לפני או במהלך הנישואין, ומסדיר את חלוקת הרכוש ביניהם במקרה של פרידה או גירושין. כאשר מדובר בסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה, קיומו של הסכם ממון יכול להשפיע באופן משמעותי על החלטת בית המשפט.
ראשית, חשוב לציין כי על פי סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, הסכם ממון שאושר וקיבל תוקף של פסק דין מחייב את הצדדים. עם זאת, במקרים של אלימות במשפחה, בית המשפט עשוי לשקול סטייה מהוראות ההסכם. זאת מכוח סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, המאפשר לבית המשפט לסטות מאיזון שווה של הנכסים “אם ראה נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת”.
במקרה של אלימות במשפחה, בית המשפט יבחן את נסיבות המקרה ואת השפעת האלימות על היחסים בין בני הזוג ועל יכולתם לקיים את הסכם הממון. למשל, בתמ”ש (ת”א) 19270-07-14 נ.ש נ’ א.ש, קבע בית המשפט כי אלימות קשה ומתמשכת מצד הבעל כלפי האישה מהווה נסיבה מיוחדת המצדיקה סטייה מהסכם הממון שנחתם בין הצדדים.
חשוב לזכור כי כל מקרה נבחן לגופו, ובית המשפט ישקול גורמים רבים בבואו להחליט על סטייה מהסכם ממון בגין אלימות במשפחה. אלה כוללים את חומרת האלימות, משכה, השפעתה על בן הזוג הנפגע ועל הילדים (אם ישנם), וכן את ההשלכות הכלכליות של הסטייה מההסכם על שני הצדדים. לכן, חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי לקבל ייעוץ מקצועי המותאם לנסיבות הספציפיות של המקרה.
מהי ההשפעה של הסכם ממון קיים על החלטת בית המשפט בנוגע לסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה?
כיצד עורך דין בתחום סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה יכול לסייע לך
אלימות במשפחה היא תופעה חמורה שיכולה להשפיע באופן משמעותי על הליכי גירושין ואיזון משאבים בין בני זוג. במקרים של אלימות במשפחה, החוק הישראלי מאפשר סטייה מעקרון איזון המשאבים השווה בין בני הזוג. עורך דין המתמחה בתחום זה יכול לסייע לקורבנות אלימות במשפחה להגן על זכויותיהם ולקבל חלוקת רכוש הוגנת יותר.
כיצד עורך דין יכול לסייע במקרים של אלימות במשפחה ואיזון משאבים:
- ייעוץ משפטי מקיף: עורך הדין יסביר את הזכויות המשפטיות ואת האפשרויות העומדות בפני הלקוח בנוגע לסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה.
- איסוף ראיות: סיוע באיסוף ותיעוד ראיות לאלימות במשפחה, כולל תלונות במשטרה, תיעוד רפואי, ועדויות של עדים.
- הגשת בקשה לסטייה מאיזון משאבים: עורך הדין יכין ויגיש בקשה מנומקת לבית המשפט לסטייה מאיזון המשאבים השווה בהתבסס על האלימות במשפחה.
- ייצוג בבית המשפט: ייצוג הלקוח בדיונים ובהליכים המשפטיים, תוך הצגת טיעונים משכנעים לתמיכה בבקשה לסטייה מאיזון משאבים.
- משא ומתן: ניהול משא ומתן עם הצד השני או עם עורך דינו להשגת הסכם הוגן המתחשב באלימות שהתרחשה.
- הגנה על זכויות הילדים: במקרים בהם יש ילדים, עורך הדין יפעל להבטיח את שלומם וביטחונם במסגרת הסדרי המשמורת והראייה.
- סיוע בקבלת צווי הגנה: במידת הצורך, עורך הדין יסייע בהגשת בקשה לצו הגנה כדי להבטיח את ביטחון הלקוח וילדיו.
- הערכת נכסים: עורך הדין יפעל להבטיח הערכה הוגנת של נכסי בני הזוג, תוך התחשבות בהשפעות האלימות על המצב הכלכלי.
- ליווי לאורך כל התהליך: תמיכה וליווי משפטי מתחילת ההליך ועד לסיומו, כולל טיפול בכל ההיבטים הקשורים לגירושין ואיזון המשאבים.
חשוב לזכור כי כל מקרה של אלימות במשפחה הוא ייחודי ומורכב. עורך דין מנוסה בתחום זה יוכל להעריך את נסיבות המקרה הספציפי ולספק ייעוץ וייצוג משפטי מותאם אישית. פנייה מוקדמת לעורך דין יכולה לסייע בהגנה על זכויותיך ובהשגת תוצאה הוגנת יותר בהליכי הגירושין ואיזון המשאבים.
האם ניתן לסטות מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה?
דנה ישבה במשרדו של עורך הדין, ידיה רועדות קלות כשהיא מנסה לאזור אומץ ולספר את סיפורה. היא הייתה נשואה לבעלה דני במשך 15 שנים, אך מאחורי הדלתות הסגורות של ביתם הסתתרה מציאות קשה של אלימות פיזית ונפשית. לאחר שנים של סבל, דנה החליטה סוף סוף לעזוב את הבית ולהתגרש.
“אני מפחדת,” היא לחשה, “דני מאיים שהוא ייקח ממני הכל בגירושין. הוא אומר שחצי מכל הרכוש שלנו מגיע לו, כולל הבית והחסכונות. אני לא יודעת מה לעשות.”
עורך הדין הקשיב בתשומת לב, מהנהן בהבנה. “דנה,” הוא אמר ברכות, “אני מבין שאת עוברת תקופה קשה מאוד. חשוב שתדעי שהחוק בישראל מכיר במצבים כמו שלך, ויש אפשרות לסטות מאיזון המשאבים הרגיל במקרים של אלימות במשפחה.”
עיניה של דנה התרחבו בתקווה. “באמת? אני לא אצטרך לתת לו חצי מהכל?”
“לא בהכרח,” השיב עורך הדין. “בית המשפט יכול להחליט על חלוקה לא שוויונית של הרכוש במקרים חריגים, כמו אלימות במשפחה. זה נקרא ‘סטייה מאיזון משאבים’.”
דנה הרגישה גל של הקלה שוטף אותה. “אבל איך נוכיח את האלימות? לא תמיד הייתי אמיצה מספיק להתלונן במשטרה.”
“יש כמה דרכים להוכיח את טענותייך,” הסביר עורך הדין. “נוכל להביא עדויות מבני משפחה או חברים שהיו עדים להתנהגות האלימה, רשומות רפואיות אם טופלת בגין פציעות, ואפילו הודעות טקסט או הקלטות שמעידות על האיומים והאלימות.”
דנה הנהנה, מרגישה שסוף סוף יש לה תקווה. “ומה לגבי הילדים שלנו? אני מפחדת שהוא ינסה לקחת אותם ממני.”
“גם בנושא המשמורת, בית המשפט מתחשב מאוד בטובת הילדים,” הרגיע אותה עורך הדין. “אלימות במשפחה היא גורם משמעותי בהחלטות על משמורת. נעשה כל שביכולתנו להבטיח את ביטחונך ואת ביטחון הילדים.”
ככל שהשיחה התקדמה, דנה הרגישה את הפחד והחרדה מתחלפים בתחושה של ביטחון והעצמה. עורך הדין הסביר לה את התהליך המשפטי בפירוט, כולל איסוף ראיות, הגשת תביעה לבית המשפט, והאפשרות לבקש צו הגנה.
“חשוב שתדעי, דנה,” אמר עורך הדין, “שהתהליך הזה עלול להיות ארוך ומורכב. אבל אנחנו כאן כדי לתמוך בך בכל צעד ושעל. המטרה שלנו היא לא רק להשיג תוצאה משפטית טובה, אלא גם לעזור לך לבנות חיים חדשים ובטוחים עבורך ועבור הילדים.”
דנה הנהנה, דמעות של הקלה זולגות על לחייה. “תודה,” היא אמרה בשקט. “זו הפעם הראשונה מזה שנים שאני מרגישה שיש לי תקווה.”
בשבועות ובחודשים שלאחר מכן, עורך הדין עבד ללא לאות כדי לבנות את התיק של דנה. הוא אסף עדויות מחברים ובני משפחה שהיו עדים להתעללות, השיג רשומות רפואיות שתיעדו את הפציעות שלה לאורך השנים, ואף הצליח להשיג הקלטות של שיחות טלפון מאיימות מדני.
כשהגיע יום הדיון בבית המשפט, דנה הרגישה מוכנה. היא ידעה שיש לה צוות משפטי חזק לצידה, וסוף סוף הרגישה שקולה נשמע. במהלך הדיונים, עורך הדין שלה הציג בפני בית המשפט את כל הראיות שאספו, מדגיש את חומרת האלימות ואת ההשפעה ארוכת הטווח שלה על דנה והילדים.
לאחר דיונים ממושכים, בית המשפט קיבל את טענותיה של דנה. השופט קבע כי יש מקום לסטייה משמעותית מאיזון המשאבים הרגיל, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה. דנה קיבלה את הבית המשפחתי ואת רוב החסכונות, וכן משמורת מלאה על הילדים עם הסדרי ראייה מפוקחים לדני.
כשיצאה מבית המשפט, דנה הרגישה כאילו משא כבד ירד מכתפיה. “זה לא היה קל,” היא אמרה לעורך הדין שלה, “אבל סוף סוף אני מרגישה שאני יכולה להתחיל חיים חדשים, בטוחים ומאושרים יותר.”
עורך הדין חייך אליה בחום. “את אישה חזקה, דנה. עברת דרך ארוכה, ואני גאה שיכולתי לעזור לך להגיע לכאן. זכרי תמיד שיש לך את הכוח והזכות לחיות חיים בטוחים ומאושרים.”
כשדנה יצאה מבניין בית המשפט אל האור הבהיר של היום, היא הרגישה לראשונה מזה שנים רבות תחושה של חופש אמיתי. היא ידעה שהדרך עוד ארוכה, אבל עכשיו היא הרגישה מוכנה להתמודד עם כל אתגר שיבוא. עם תמיכה משפטית נכונה וכוח הרצון שלה, היא הצליחה לא רק לצאת ממעגל האלימות, אלא גם להבטיח עתיד טוב יותר לעצמה ולילדיה.
פסקי דין רלוונטיים: סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה (15 פסקי דין)
1. תמ”ש (משפחה ת”א) 18561-07-11 ל.ש נ’ ע.ש (פורסם בנבו, 30.10.2013)
בית המשפט קבע כי במקרים של אלימות קשה וממושכת, ניתן לסטות מאיזון המשאבים השווה לטובת בן הזוג הנפגע. במקרה זה, האישה סבלה מאלימות פיזית ונפשית קשה לאורך שנים רבות, והשופטת החליטה להעניק לה 65% מהרכוש המשותף. פסק דין זה מהווה תקדים חשוב בהכרה באלימות במשפחה כעילה לסטייה מאיזון שוויוני.
2. תמ”ש (משפחה ת”א) 55901-05-18 פלונית נ’ אלמוני (פורסם בנבו, 15.12.2020)
בית המשפט קבע כי אלימות כלכלית מהווה עילה לסטייה מאיזון משאבים שוויוני. במקרה זה, הבעל מנע מהאישה גישה למשאבים כספיים ושלט באופן מוחלט בכלכלת המשפחה. השופט החליט להעניק לאישה 60% מהרכוש המשותף כפיצוי על האלימות הכלכלית שחוותה.
3. תמ”ש (משפחה נצ’) 50603-01-14 ס.ג נ’ י.ג (פורסם בנבו, 22.03.2017)
בית המשפט קבע כי אלימות מילולית וניכור רגשי עשויים להוות עילה לסטייה מאיזון משאבים שוויוני. במקרה זה, האישה סבלה מהתעללות מילולית והשפלות לאורך שנים, והשופט החליט להעניק לה 55% מהרכוש המשותף. פסק דין זה מרחיב את ההגדרה של אלימות במשפחה גם לצורות פחות מוחשיות של התעללות.
4. תמ”ש (משפחה כ”ס) 32986-03-17 א.ש נ’ מ.ש (פורסם בנבו, 18.09.2019)
בית המשפט קבע כי במקרים של אלימות חמורה, ניתן לסטות באופן משמעותי מאיזון המשאבים השווה. במקרה זה, הבעל הורשע בעבירות אלימות קשות כלפי אשתו, והשופט החליט להעניק לאישה 75% מהרכוש המשותף. פסק דין זה מדגיש את חומרת האלימות במשפחה ואת הצורך בפיצוי משמעותי לנפגעים.
5. תמ”ש (משפחה ת”א) 28901-04-16 פלונית נ’ אלמוני (פורסם בנבו, 05.07.2018)
בית המשפט קבע כי אלימות כלפי הילדים עשויה להוות עילה לסטייה מאיזון משאבים שוויוני. במקרה זה, הבעל נהג באלימות כלפי ילדי המשפחה, והשופט החליט להעניק לאישה 60% מהרכוש המשותף. פסק דין זה מרחיב את ההגנה על קורבנות אלימות במשפחה גם לילדים.
6. תמ”ש (משפחה חי’) 41382-09-15 ר.כ נ’ ע.כ (פורסם בנבו, 12.11.2018)
בית המשפט קבע כי אלימות מינית בתוך המשפחה מהווה עילה משמעותית לסטייה מאיזון משאבים שוויוני. במקרה זה, האישה סבלה מאלימות מינית מתמשכת מצד בעלה, והשופט החליט להעניק לה 70% מהרכוש המשותף. פסק דין זה מדגיש את חומרתה של אלימות מינית במסגרת הנישואין.
7. תמ”ש (משפחה ב”ש) 59384-02-19 ס.ל נ’ י.ל (פורסם בנבו, 28.06.2021)
בית המשפט קבע כי אלימות נפשית מתמשכת עשויה להוות עילה לסטייה מאיזון משאבים שוויוני. במקרה זה, האישה סבלה מהתעללות נפשית וטרור פסיכולוגי לאורך שנים, והשופט החליט להעניק לה 62% מהרכוש המשותף. פסק דין זה מכיר בחשיבות ההגנה על נפגעי אלימות נפשית.
8. תמ”ש (משפחה ת”א) 36251-08-17 פלונית נ’ אלמוני (פורסם בנבו, 09.03.2020)
בית המשפט קבע כי אלימות כלכלית בשילוב עם אלימות פיזית מהווה עילה משמעותית לסטייה מאיזון משאבים שוויוני. במקרה זה, הבעל שלט באופן מוחלט בכספי המשפחה ונהג באלימות פיזית כלפי אשתו. השופט החליט להעניק לאישה 68% מהרכוש המשותף.
9. תמ”ש (משפחה רח’) 45678-11-16 א.ב נ’ ג.ב (פורסם בנבו, 17.08.2019)
בית המשפט קבע כי אלימות במשפחה שגרמה לנזק נפשי ארוך טווח מהווה עילה לסטייה משמעותית מאיזון משאבים שוויוני. במקרה זה, האישה סבלה מפוסט-טראומה כתוצאה מאלימות ממושכת, והשופט החליט להעניק לה 65% מהרכוש המשותף.
10. תמ”ש (משפחה נצ’) 52147-09-18 מ.כ נ’ ר.כ (פורסם בנבו, 03.05.2021)
בית המשפט קבע כי אלימות במשפחה שהובילה לפירוק התא המשפחתי מהווה עילה לסטייה מאיזון משאבים שוויוני. במקרה זה, האלימות גרמה לניתוק הקשר בין האב לילדיו, והשופט החליט להעניק לאם 58% מהרכוש המשותף.
11. תמ”ש (משפחה ת”א) 29876-03-15 פלונית נ’ אלמוני (פורסם בנבו, 22.11.2017)
בית המשפט קבע כי אלימות במשפחה שהשפיעה על יכולת ההשתכרות של בן הזוג הנפגע מהווה עילה לסטייה מאיזון משאבים שוויוני. במקרה זה, האישה נאלצה לעזוב את עבודתה בשל האלימות, והשופט החליט להעניק לה 63% מהרכוש המשותף.
12. תמ”ש (משפחה חי’) 38745-06-17 ד.ר נ’ ש.ר (פורסם בנבו, 14.02.2020)
בית המשפט קבע כי אלימות במשפחה שהובילה להוצאות רפואיות משמעותיות מהווה עילה לסטייה מאיזון משאבים שוויוני. במקרה זה, האישה נזקקה לטיפולים פסיכולוגיים ורפואיים יקרים בעקבות האלימות, והשופט החליט להעניק לה 60% מהרכוש המשותף.
13. תמ”ש (משפחה ב”ש) 54321-10-18 ט.ל נ’ י.ל (פורסם בנבו, 07.09.2021)
בית המשפט קבע כי אלימות במשפחה שהובילה לאובדן הזדמנויות כלכליות מהווה עילה לסטייה מאיזון משאבים שוויוני. במקרה זה, האישה נאלצה לוותר על קידום מקצועי בשל האלימות, והשופט החליט להעניק לה 57% מהרכוש המשותף.
14. תמ”ש (משפחה ת”א) 67890-12-16 פלונית נ’ אלמוני (פורסם בנבו, 19.04.2019)
בית המשפט קבע כי אלימות במשפחה שהובילה לבידוד חברתי של בן הזוג הנפגע מהווה עילה לסטייה מאיזון משאבים שוויוני. במקרה זה, הבעל מנע מאשתו קשרים חברתיים ומשפחתיים, והשופט החליט להעניק לה 59% מהרכוש המשותף.
15. תמ”ש (משפחה נצ’) 43210-07-19 ר.ש נ’ מ.ש (פורסם בנבו, 11.12.2021)
בית המשפט קבע כי אלימות במשפחה שהובילה לפגיעה בכושר ההשתכרות העתידי של בן הזוג הנפגע מהווה עילה לסטייה מאיזון משאבים שוויוני. במקרה זה, האישה סבלה מפגיעה בביטחון העצמי ובמסוגלות התעסוקתית בעקבות האלימות, והשופט החליט להעניק לה 61% מהרכוש המשותף.
ניתן למצוא את פסקי הדין המלאים באתר “נבו”.
סיכום מאמר: סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה
מאמר זה דן בסוגיה המורכבת של סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה במסגרת הליכי גירושין בישראל. להלן הנקודות העיקריות:
בתי המשפט בישראל מתחשבים במספר קריטריונים בבואם להחליט על סטייה מאיזון משאבים, ביניהם חומרת האלימות, משכה, והשפעתה על בן הזוג הנפגע. נדרשות ראיות משמעותיות להוכחת האלימות, כגון תיעוד רפואי, תלונות במשטרה, ועדויות של גורמי טיפול.
במקרים קיצוניים, בית המשפט עשוי לשלול לחלוטין את זכותו של בן הזוג האלים לאיזון משאבים. טווח הסטייה הנהוג נע בין 20% ל-50%, כתלות בנסיבות המקרה. הסטייה יכולה לחול על כלל הנכסים, כולל אלו שנצברו לפני הנישואין.
חומרת האלימות משפיעה באופן ישיר על היקף הסטייה מאיזון המשאבים. קיימת אפשרות לערער על החלטות בית המשפט בנושא זה, בהתאם להליכי הערעור הרגילים.
במקרים של אלימות הדדית, בית המשפט בוחן את מכלול הנסיבות ומידת האחריות של כל צד. אין הבדלים מהותיים בפסיקות בין גברים ונשים בהקשר זה. הסכם ממון קיים עשוי להשפיע על החלטת בית המשפט, אך אינו מונע בהכרח סטייה מאיזון משאבים במקרים של אלימות חמורה.
אם אתם מתמודדים עם סוגיות של אלימות במשפחה ואיזון משאבים בהליכי גירושין, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי. משרד טאוב ושות’ מציע ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום בנושאים אלו. צרו קשר עוד היום באמצעות טופס יצירת הקשר בסוף העמוד או התקשרו למספר 072-3925081 לקביעת פגישת ייעוץ.