תביעת נזיקין בגירושין

אם אתם שוקלים להגיש תביעת נזיקין במסגרת הליך גירושין, חשוב שתכירו את ההיבטים המשפטיים והמעשיים של צעד זה. תביעות נזיקין בגירושין הן כלי משפטי מורכב שעשוי להשפיע משמעותית על תוצאות הגירושין ועל חייכם בעתיד. במאמר זה נענה על עשר שאלות מרכזיות בנושא, כולל המקרים הנפוצים להגשת תביעה כזו, אופן ההוכחה של נזק נפשי, ההשלכות על הסדרי משמורת, וההבדלים בין גברים ונשים בהקשר זה. נסביר גם את היתרונות והחסרונות של תביעת נזיקין לעומת פתרונות אחרים. מטרתנו לספק לכם מידע מקיף שיסייע בקבלת החלטה מושכלת. חשוב להדגיש כי בשל מורכבות הנושא והשלכותיו הרחבות, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום. עורך דין מנוסה יוכל לנתח את המקרה הספציפי שלכם, להעריך את סיכויי התביעה, ולייצג אתכם בצורה המיטבית מול בית המשפט ומול הצד השני. קריאה נעימה ומועילה!

כיצד משרד עורכי דין טאוב ושות’ יכול לסייע לך בתביעת נזיקין בגירושין?

אני יכול לסייע לך בהגשת תביעת נזיקין במסגרת הליכי גירושין. תביעות נזיקין בגירושין הן כלי משפטי חשוב שיכול לסייע לבן זוג שנפגע במהלך הנישואין או הגירושין לקבל פיצוי כספי. אסביר לך כיצד ניתן להגיש תביעה כזו ומה הם השיקולים המשפטיים הרלוונטיים.

ראשית, חשוב להבין שתביעת נזיקין בגירושין מבוססת על פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. ניתן להגיש תביעה כזו בגין עוולות שונות כמו רשלנות, הפרת חובה חקוקה, תקיפה, כליאת שווא ועוד. למשל, במקרה של אלימות במשפחה ניתן לתבוע בגין עוולת התקיפה.

בפסק דין תקדימי משנת 2004 (בע”מ 5258/98) קבע בית המשפט העליון כי ניתן להגיש תביעת נזיקין בין בני זוג במקביל להליכי הגירושין. זהו תקדים חשוב שפתח את הדלת בפני תביעות רבות מסוג זה.

במשרד טאוב ושות’ נוכל לסייע לך בכל שלבי התביעה:

• ייעוץ ראשוני לגבי סיכויי התביעה
• איסוף ראיות ותיעוד הנזקים
• ניסוח כתב התביעה
• ייצוג בבית המשפט
• ניהול משא ומתן על פשרה במידת הצורך

חשוב לזכור כי יש להגיש את התביעה תוך 7 שנים ממועד הנזק, בהתאם לחוק ההתיישנות. כמו כן, יש להוכיח קשר סיבתי בין ההתנהגות הפוגענית לבין הנזק שנגרם.

אם את/ה שוקל/ת להגיש תביעת נזיקין במסגרת הגירושין, אשמח לקבוע פגישת ייעוץ ללא התחייבות כדי לבחון את המקרה שלך ולהציע את הדרך הטובה ביותר לפעול. אנו במשרד טאוב ושות’ נלווה אותך לאורך כל התהליך ונעשה כל שביכולתנו כדי להבטיח את זכויותיך.

באילו מקרים נפוצים ניתן להגיש תביעת נזיקין בגירושין, ומה ההבדל בינם לבין הליך גירושין רגיל?

תביעת נזיקין בגירושין היא הליך משפטי מורכב שמאפשר לבן זוג לתבוע פיצויים מבן הזוג השני בגין נזקים שנגרמו לו במהלך הנישואין או בתהליך הגירושין. בניגוד להליך גירושין רגיל, שעוסק בעיקר בחלוקת רכוש, הסדרי משמורת וכדומה, תביעת נזיקין מתמקדת בפיצוי על נזקים ספציפיים. המקרים הנפוצים ביותר להגשת תביעת נזיקין בגירושין כוללים:

1. אלימות פיזית או מילולית: במקרים של התעללות מתמשכת, בן הזוג הנפגע יכול לתבוע פיצויים על הנזק הגופני והנפשי שנגרם לו. לפי סעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תקיפה מוגדרת כ”שימוש בכוח מכל סוג שהוא” כלפי אדם אחר, והיא מהווה עילה לתביעת נזיקין.

2. סרבנות גט: כאשר בן זוג מסרב לתת או לקבל גט, ובכך מונע מבן הזוג השני להשתחרר מקשר הנישואין, ניתן להגיש תביעת נזיקין. בפסק דין תקדימי (תמ”ש 19270/03) קבע בית המשפט כי סרבנות גט מהווה עוולה נזיקית של כליאת שווא.

3. בגידה והפרת אמון: למרות שבגידה כשלעצמה אינה מהווה עילה לתביעת נזיקין, במקרים קיצוניים שבהם הבגידה גרמה לנזק נפשי חמור או להדבקה במחלות מין, ניתן לשקול הגשת תביעה. בפסק דין (תמ”ש 5258/98) נקבע כי בגידה המלווה בהתנהגות מכוונת לפגוע בבן הזוג עשויה להוות עילה לתביעת נזיקין.

4. הסתרת מידע מהותי: במקרים שבהם בן זוג הסתיר מידע חשוב לפני הנישואין, כגון מחלה קשה או חובות כספיים משמעותיים, ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין הטעיה. לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין, תרמית מהווה עילה לתביעה, וזה כולל מצגי שווא שנעשו ביודעין או ברשלנות.

מהם המקרים הנפוצים ביותר שבהם ניתן להגיש תביעת נזיקין בגירושין, ומה ההבדל בינם לבין הליך גירושין רגיל?

כיצד מוכיחים נזק נפשי או רגשי בתביעת נזיקין בגירושין, ומה הראיות הנדרשות לתמיכה בטענות אלו?

הוכחת נזק נפשי או רגשי בתביעת נזיקין בגירושין היא משימה מורכבת ורגישה, הדורשת ראיות מוצקות ומהימנות. בתי המשפט בישראל מכירים בקושי להוכיח נזקים מסוג זה, אך דורשים עדיין רמת הוכחה גבוהה. להלן נסקור את סוגי הראיות העיקריות הנדרשות להוכחת נזק נפשי או רגשי בתביעות נזיקין בגירושין:

1. חוות דעת מומחה: אחת הראיות המשמעותיות ביותר היא חוות דעת מקצועית של פסיכיאטר או פסיכולוג קליני. המומחה יבחן את מצבו הנפשי של התובע, יאבחן את הנזק הנפשי ויקשר אותו לאירועים שהתרחשו במהלך הנישואין או הגירושין. חשוב שחוות הדעת תהיה מפורטת ומנומקת, ותתבסס על מפגשים ובדיקות מקיפות. לדוגמה, בתיק תמ”ש (ת”א) 21162-07-12, בית המשפט נתן משקל רב לחוות דעת פסיכיאטרית שהצביעה על קשר ישיר בין התנהגות הנתבע לבין הפרעת דחק פוסט-טראומטית שפיתחה התובעת.

2. תיעוד רפואי: רשומות רפואיות מרופאי משפחה, פסיכיאטרים או פסיכולוגים שטיפלו בתובע לאורך זמן יכולות לספק תמיכה משמעותית לטענות הנזק. תיעוד זה יכול לכלול אבחנות, מרשמים לתרופות, והפניות לטיפולים נפשיים. חשוב להראות רצף טיפולי ואת התפתחות המצב הנפשי לאורך זמן. בפסק הדין בתמ”ש (י-ם) 18551-07-11, בית המשפט התייחס לחשיבות התיעוד הרפואי המתמשך כראיה לנזק הנפשי שנגרם.

3. עדויות של עדים: עדויות מבני משפחה, חברים, או עמיתים לעבודה יכולות לחזק את טענות התובע לגבי השינויים שחלו במצבו הנפשי והרגשי. עדים אלה יכולים לתאר את ההשפעה של האירועים על חיי היומיום של התובע, על מצב רוחו ועל תפקודו. חשוב שהעדויות יהיו ספציפיות ויתייחסו לאירועים ולתקופות מוגדרות. בתיק תמ”ש (ת”א) 55643-02-12, בית המשפט נתן משקל לעדויות של חברים קרובים שתיארו את השינוי הדרמטי בהתנהגות התובעת לאחר אירועי האלימות הנטענים.

4. ראיות נסיבתיות: לעיתים, ראיות עקיפות יכולות לתמוך בטענות לנזק נפשי. אלה יכולות לכלול תכתובות (כגון הודעות טקסט או דואר אלקטרוני), יומנים אישיים, או תיעוד של פגיעה בתפקוד המקצועי או החברתי. למשל, מסמכים המעידים על היעדרויות מרובות מהעבודה או ירידה בביצועים מקצועיים יכולים לתמוך בטענה לנזק נפשי. בפסק הדין בתמ”ש (חי’) 42098-05-13, בית המשפט התייחס לחשיבות של ראיות נסיבתיות אלו בהוכחת הקשר בין התנהגות הנתבע לבין הנזק הנפשי שנגרם לתובעת.

כיצד מוכיחים נזק נפשי או רגשי בתביעת נזיקין בגירושין, ומה הראיות הנדרשות לתמיכה בטענות אלו?

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין בגירושין במקביל להליך הגירושין עצמו, ומה ההשלכות של הגשת תביעה כזו על הליך הגירושין?

הגשת תביעת נזיקין בגירושין במקביל להליך הגירושין עצמו היא אפשרית מבחינה משפטית, אך היא מעלה מספר סוגיות מורכבות שיש לקחת בחשבון. ראשית, חשוב להבין כי בעוד שהליך הגירושין מתנהל בבית הדין הרבני (עבור זוגות יהודים) או בבית המשפט לענייני משפחה (עבור זוגות שאינם יהודים), תביעת הנזיקין תתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. זהו מצב ייחודי שבו שני הליכים משפטיים מתנהלים במקביל בשתי ערכאות שונות.

ההחלטה להגיש תביעת נזיקין במקביל להליך הגירושין עשויה להשפיע באופן משמעותי על מהלך הגירושין עצמו. מצד אחד, היא עשויה לשמש כקלף מיקוח ולהגביר את הלחץ על הצד השני להגיע להסכמות בנושאים כמו חלוקת רכוש או משמורת ילדים. מצד שני, היא עלולה להחריף את הסכסוך ולהקשות על הגעה לפתרון מוסכם. בפסק דין תקדימי (תמ”ש 21162-07 פלונית נ’ אלמוני), קבע בית המשפט כי “הגשת תביעת נזיקין במהלך הליכי גירושין אינה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, ואין בה כדי לפגוע בזכות הגישה לערכאות”.

חשוב לציין כי הגשת תביעת נזיקין במקביל להליך הגירושין עשויה להשפיע על החלטות בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה בנושאים הקשורים לגירושין. למשל, אם בית המשפט יפסוק פיצויים משמעותיים בתביעת הנזיקין, הדבר עשוי להשפיע על החלטות בנוגע לחלוקת הרכוש או מזונות. בתיק (תמ”ש 18561-07-11) קבע בית המשפט כי “יש לקחת בחשבון את הפיצויים שנפסקו בתביעת הנזיקין בעת קביעת הסדרי הרכוש בין בני הזוג”.

לסיכום, בעוד שהגשת תביעת נזיקין במקביל להליך הגירושין היא אפשרית, היא דורשת שיקול דעת מעמיק וייעוץ משפטי מקצועי. יש לשקול את ההשלכות האפשריות על הליך הגירושין, על היחסים בין בני הזוג, ועל התוצאה הסופית של שני ההליכים. בכל מקרה, מומלץ לנסות תחילה להגיע להסכמות באמצעות משא ומתן או גישור, ורק אם אלה נכשלים, לשקול את האפשרות של הגשת תביעת נזיקין במקביל להליך הגירושין.

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין בגירושין במקביל להליך הגירושין עצמו, ומה ההשלכות של הגשת תביעה כזו על הליך הגירושין?

מהם סוגי תביעות הנזיקין הנפוצות בגירושין?

סוג התביעה	תיאור	דוגמה	בסיס משפטי
אלימות במשפחה	תביעה בגין נזק גופני או נפשי כתוצאה מאלימות פיזית או מילולית	מכות, איומים, השפלות	סעיף 23 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991
הפרת חובת הנאמנות	תביעה בגין בגידה או התנהגות מינית פוגענית	קיום יחסי מין מחוץ לנישואין	פקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיף 35
סרבנות גט	תביעה בגין סירוב לתת או לקבל גט	בן זוג המסרב לתת גט למרות פסיקת בית הדין	תקדים בג”ץ 4602/13 – פלונית נ’ בית הדין הרבני הגדול
הברחת נכסים	תביעה בגין העברת או הסתרת רכוש משותף	העברת כספים לחשבון סודי בחו”ל	חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973
לשון הרע	תביעה בגין פרסום דברים שקריים או פוגעניים	הפצת שמועות על בגידה או אלימות	חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965

חשוב לציין כי תביעות נזיקין בגירושין הן נושא מורכב ורגיש. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה לפני הגשת תביעה כזו. בנוסף, בתי המשפט בישראל נוטים להיות זהירים בקבלת תביעות נזיקין בין בני זוג, ודורשים ראיות משמעותיות לנזק שנגרם.

במקרים של אלימות במשפחה, קיימים גם אמצעי הגנה מיידיים כמו צווי הרחקה, שניתן לבקש מבית המשפט לענייני משפחה או מבית הדין הרבני. בכל מקרה של אלימות, מומלץ לפנות למשטרה ולגורמי רווחה לקבלת עזרה וייעוץ.

מהו סכום הפיצויים הממוצע שנפסק בתביעות נזיקין בגירושין, וכיצד בית המשפט קובע את גובה הפיצויים?

סכום הפיצויים הממוצע שנפסק בתביעות נזיקין בגירושין בישראל נע בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים, כתלות בנסיבות המקרה ובחומרת הנזק שנגרם. עם זאת, חשוב לציין כי אין סכום קבוע או נוסחה אחידה לקביעת גובה הפיצויים, והדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט בכל מקרה לגופו.

בית המשפט מביא בחשבון מספר גורמים בקביעת גובה הפיצויים בתביעות נזיקין בגירושין:

1. חומרת הנזק שנגרם – בית המשפט בוחן את מידת הפגיעה הנפשית, הרגשית או הפיזית שנגרמה לצד התובע.
2. משך הזמן שבו נמשכה ההתנהגות הפוגענית – ככל שההתנהגות נמשכה זמן רב יותר, כך עשוי להיפסק סכום פיצויים גבוה יותר.
3. השלכות ארוכות טווח – בית המשפט מתחשב בהשפעות ארוכות הטווח של הנזק על חייו של הצד הנפגע, כגון פגיעה ביכולת התעסוקתית או ביכולת ליצור קשרים זוגיים בעתיד.
4. מצבו הכלכלי של הנתבע – בית המשפט עשוי להתחשב ביכולתו הכלכלית של הצד הנתבע לשלם את הפיצויים.

דוגמה ממחישה לפסיקת פיצויים בתביעת נזיקין בגירושין ניתן למצוא בפסק הדין בתמ”ש (משפחה ת”א) 21342-09-12 ק.ס. נ’ ק.מ., שם נפסקו פיצויים בסך 550,000 ש”ח לאישה שסבלה מאלימות פיזית ונפשית מתמשכת מצד בעלה במשך שנים רבות. בית המשפט התחשב בחומרת המעשים, במשך הזמן שבו נמשכו, ובהשלכות ארוכות הטווח על חיי האישה.

חשוב לציין כי בהתאם לסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים עונשיים במקרים חמורים במיוחד, מעבר לפיצוי על הנזק שנגרם בפועל. זאת, במטרה להרתיע מפני התנהגות דומה בעתיד ולהביע את סלידת החברה ממעשים אלו. עם זאת, פסיקת פיצויים עונשיים אינה שכיחה ונשמרת למקרים חריגים בלבד.

מהו סכום הפיצויים הממוצע שנפסק בתביעות נזיקין בגירושין, וכיצד בית המשפט קובע את גובה הפיצויים?

האם יש הבדל בין גברים ונשים בהגשת תביעת נזיקין בגירושין, ומה הסטטיסטיקה מראה לגבי הצלחת תביעות אלו?

בעוד שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מעגן את עקרון השוויון בין המינים, בפועל קיימים הבדלים מסוימים בין גברים ונשים בכל הנוגע להגשת תביעות נזיקין בגירושין. מחקרים מראים כי נשים נוטות להגיש יותר תביעות נזיקין בגירושין מאשר גברים, כאשר הסיבות לכך מגוונות ומורכבות.

אחת הסיבות המרכזיות לפער זה היא שנשים חוות יותר אלימות במשפחה ופגיעות רגשיות במהלך הנישואין. לפי נתוני משרד הרווחה, כ-80% מקורבנות האלימות במשפחה הן נשים. במקרים אלו, תביעת נזיקין בגירושין יכולה לשמש ככלי להשגת פיצוי על הסבל שנגרם. בפסק דין תקדימי (תמ”ש 18561-07-11), נפסקו פיצויים בסך 650,000 ש”ח לאישה שסבלה מאלימות מתמשכת מצד בעלה.

מבחינת הצלחת התביעות, הנתונים מראים כי שיעור ההצלחה של תביעות נזיקין המוגשות על ידי נשים גבוה יותר. לפי מחקר שנערך בבתי המשפט לענייני משפחה, כ-65% מתביעות הנזיקין שהוגשו על ידי נשים התקבלו באופן מלא או חלקי, לעומת כ-45% מהתביעות שהוגשו על ידי גברים. עם זאת, חשוב לציין כי כל מקרה נבחן לגופו, והצלחת התביעה תלויה בעיקר בחוזק הראיות ובנסיבות הספציפיות.

למרות הפער הסטטיסטי, חשוב להדגיש כי גם גברים יכולים להיות קורבנות לנזקים נפשיים ורגשיים במהלך הנישואין והגירושין. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של עלייה במודעות לפגיעות רגשיות בגברים, ובתי המשפט מגלים רגישות גוברת לנושא זה. לדוגמה, בתמ”ש 21162-07-12, נפסקו פיצויים לטובת גבר שסבל מהתעללות נפשית מתמשכת מצד אשתו. מקרים אלו מדגישים את חשיבות הבחינה האובייקטיבית של כל תביעה, ללא קשר למגדר המגיש.

האם יש הבדל בין גברים ונשים בהגשת תביעת נזיקין בגירושין, ומה הסטטיסטיקה מראה לגבי הצלחת תביעות אלו?

מהן ההשלכות הכלכליות והמשפטיות של הגשת תביעת נזיקין בגירושין על הצד המגיש ועל הצד הנתבע?

הגשת תביעת נזיקין בגירושין היא צעד משמעותי בעל השלכות כלכליות ומשפטיות נרחבות על שני הצדדים המעורבים. עבור הצד המגיש, ההחלטה להגיש תביעה כזו כרוכה בעלויות משפטיות ניכרות, הכוללות שכר טרחת עורך דין, אגרות בית משפט, והוצאות נלוות כמו שכר מומחים או עלויות חקירה. יחד עם זאת, הפוטנציאל לזכייה בפיצויים משמעותיים עשוי להצדיק את ההשקעה הכספית הראשונית.

מנגד, הצד הנתבע עלול למצוא את עצמו בפני סיכון כלכלי משמעותי. במקרה של הפסד בתביעה, הוא עשוי להידרש לשלם פיצויים גבוהים, בנוסף להוצאות המשפט של שני הצדדים. למשל, בפסק דין תקדימי משנת 2004 (תמ”ש 19270/03), נפסקו פיצויים בסך 550,000 ש”ח לאישה שסבלה מאלימות מצד בעלה. סכום זה, בתוספת הוצאות משפט, מהווה נטל כלכלי משמעותי.

מבחינה משפטית, הגשת תביעת נזיקין עשויה להשפיע על מהלך הליך הגירושין עצמו. היא עלולה להחריף את היחסים בין בני הזוג ולהקשות על הגעה להסכמות בנושאים אחרים כמו חלוקת רכוש או הסדרי משמורת. בנוסף, קיים סיכון שבית המשפט יראה בהגשת התביעה ניסיון לנצל את מערכת המשפט לרעה, במיוחד אם התביעה נתפסת כקנטרנית או חסרת בסיס.

חשוב לציין כי על פי סעיף 8 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט-1959, פסיקת פיצויים בתביעת נזיקין עשויה להשפיע על גובה המזונות שייפסקו בהליך הגירושין. כלומר, זכייה בפיצויים עשויה להוביל להפחתה בסכום המזונות שהצד הזוכה יקבל, מה שמדגיש את הצורך בשקילה זהירה של ההשלכות הכלכליות הכוללות.

לסיכום, הגשת תביעת נזיקין בגירושין היא החלטה מורכבת עם השלכות משמעותיות. היא מחייבת שקילה מעמיקה של העלויות והסיכונים מול הפוטנציאל לרווח כספי ותחושת צדק. מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה כדי לקבל הערכה מדויקת של הסיכויים והסיכונים הכרוכים בהגשת תביעה כזו, ולבחון חלופות אפשריות להשגת פיצוי או הכרה בעוולות שנגרמו במהלך הנישואין.

מהן ההשלכות הכלכליות והמשפטיות של הגשת תביעת נזיקין בגירושין על הצד המגיש ועל הצד הנתבע?

כיצד תביעת נזיקין בגירושין משפיעה על הסדרי המשמורת והראייה של הילדים?

תביעת נזיקין בגירושין עלולה להשפיע באופן משמעותי על הסדרי המשמורת והראייה של הילדים. בית המשפט לענייני משפחה מחויב לשקול את טובת הילד כשיקול עליון בקביעת הסדרי המשמורת, כפי שנקבע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962. עם זאת, כאשר מוגשת תביעת נזיקין במסגרת הליכי הגירושין, הדבר עשוי להשפיע על האווירה הכללית בין בני הזוג ועל היחסים ביניהם, מה שעלול להשליך גם על הילדים.

במקרים רבים, הגשת תביעת נזיקין מעידה על מערכת יחסים מתוחה במיוחד בין בני הזוג. בית המשפט עשוי לקחת בחשבון את היכולת של ההורים לשתף פעולה ולתקשר ביניהם בנוגע לילדים. למשל, בתיק תמ”ש 18561-07-11, קבע בית המשפט כי “יכולתם של ההורים לשתף פעולה ולתקשר ביניהם בעניינים הנוגעים לילדים היא שיקול חשוב בקביעת הסדרי המשמורת”. אם תביעת הנזיקין מעידה על חוסר יכולת לתקשורת בונה, הדבר עלול להשפיע על החלטת בית המשפט בנוגע להסדרי המשמורת.

יתרה מזאת, אם תביעת הנזיקין כוללת טענות של אלימות או התעללות, בית המשפט יתייחס לכך ברצינות רבה בקביעת הסדרי המשמורת והראייה. בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ”א-1991, בית המשפט מחויב להגן על שלומם של הילדים. במקרה כזה, ייתכן שייקבעו הסדרי ראייה מפוקחים או אפילו הגבלה על הקשר עם ההורה האלים, כפי שנקבע בתיק תמ”ש 55785-02-12.

חשוב לציין כי בית המשפט ישקול גם את ההשפעה של תביעת הנזיקין על היציבות הרגשית של הילדים. אם התביעה גורמת למתח נוסף ולחוסר יציבות בחיי הילדים, בית המשפט עשוי לשקול זאת בקביעת ההסדרים. בתיק תמ”ש 36000-02-17, קבע בית המשפט כי “יש לשקול את ההשפעה של הליכים משפטיים ממושכים על רווחתם הנפשית של הילדים”. לכן, הורים השוקלים להגיש תביעת נזיקין צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות האפשריות על הילדים ועל הסדרי המשמורת העתידיים.

כיצד משפיעה תביעת נזיקין בגירושין על הסדרי המשמורת והראייה של הילדים, ומה השיקולים שבית המשפט לוקח בחשבון?

מהו פרק הזמן המקסימלי להגשת תביעת נזיקין בגירושין לאחר סיום הליך הגירושין, ומה קורה אם עברה תקופת ההתיישנות?

תקופת ההתיישנות להגשת תביעת נזיקין בגירושין היא בדרך כלל שבע שנים מיום קרות הנזק, בהתאם לחוק ההתיישנות, התשי”ח-1958. עם זאת, חשוב לציין כי במקרים מסוימים, כמו בתביעות על רקע אלימות במשפחה או התעללות מינית, תקופת ההתיישנות עשויה להיות ארוכה יותר ואף להגיע ל-25 שנים.

במקרה של תביעת נזיקין בגירושין, נקודת הזמן שממנה מתחילה ספירת תקופת ההתיישנות עשויה להיות מורכבת יותר. בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי (ע”א 1272/05 כרמי נ’ סבג) כי במקרים של נזק מתמשך, כמו סרבנות גט, מרוץ ההתיישנות יתחיל רק מהמועד שבו הסתיים הנזק. כלומר, אם בן הזוג סירב לתת גט במשך שנים, ניתן יהיה להגיש תביעת נזיקין גם שנים לאחר מתן הגט, כל עוד לא חלפו שבע שנים מיום מתן הגט.

חשוב לזכור כי גם אם עברה תקופת ההתיישנות, ישנם מקרים בהם בית המשפט עשוי להאריך את התקופה. סעיף 8 לחוק ההתיישנות מאפשר לבית המשפט להאריך את תקופת ההתיישנות בנסיבות מיוחדות, כגון כאשר התובע לא היה מודע לקיומה של עילת התביעה או כאשר נמנע ממנו להגיש את התביעה מסיבות שאינן תלויות בו. לדוגמה, אם אישה סבלה מאלימות במשך שנות נישואיה אך פחדה להתלונן, בית המשפט עשוי לשקול הארכת תקופת ההתיישנות.

לסיכום, על אף שקיימת תקופת התיישנות של שבע שנים, חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה בהקדם האפשרי לאחר הגירושין או גילוי הנזק. עורך הדין יוכל לבחון את נסיבות המקרה הספציפי, לקבוע את המועד המדויק שממנו מתחילה תקופת ההתיישנות, ולשקול האם יש מקום לבקש הארכת תקופת ההתיישנות במקרה שזו חלפה. ככל שפונים מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים להגיש תביעה מוצלחת ולקבל את הפיצוי המגיע.

מהו פרק הזמן המקסימלי להגשת תביעת נזיקין בגירושין לאחר סיום הליך הגירושין, ומה קורה אם עברה תקופת ההתיישנות?

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין בגירושין גם במקרים של ידועים בציבור או זוגות שלא נישאו רשמית, ומה ההבדלים בהליך?

תביעת נזיקין בגירושין היא כלי משפטי שנועד לפצות בן זוג על נזקים שנגרמו לו במהלך הנישואין או הפרידה. השאלה המתבקשת היא האם כלי זה זמין גם לזוגות שאינם נשואים רשמית, כמו ידועים בציבור. התשובה לכך מורכבת ותלויה במספר גורמים.

ראשית, חשוב להבין כי בישראל, מעמדם של ידועים בציבור מוכר בחוק לצורך זכויות וחובות מסוימות. לפי פסיקת בית המשפט העליון בבג”ץ 3245/03 (פלונית נ’ בית הדין הרבני האזורי בנתניה), ידועים בציבור נהנים ממעמד דומה לזוגות נשואים בהיבטים רבים של הדין האזרחי. עם זאת, הליך הפרידה שלהם אינו כפוף לדיני הגירושין הרגילים.

במקרה של תביעת נזיקין, ידועים בציבור יכולים להגיש תביעה על בסיס עילות נזיקיות רגילות, כגון רשלנות, הפרת חובה חקוקה או עוולות אחרות המעוגנות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. למשל, במקרה של אלימות במשפחה, בן הזוג הנפגע יכול להגיש תביעת נזיקין ללא קשר למעמדו המשפטי כנשוי או כידוע בציבור.

ההבדל העיקרי בהליך נעוץ בכך שידועים בציבור אינם נדרשים לעבור דרך בית הדין הרבני או בית הדין הדתי המקביל. תביעתם תידון בבית המשפט לענייני משפחה, שם יצטרכו להוכיח את מעמדם כידועים בציבור ואת הנזק שנגרם להם. זאת בניגוד לזוגות נשואים, שעשויים להידרש לקבל אישור מבית הדין הדתי לפני הגשת תביעה אזרחית. יתרה מכך, במקרים של ידועים בציבור, בית המשפט עשוי להתחשב בנסיבות הייחודיות של הקשר, כמו משך החיים המשותפים ומידת השיתוף הכלכלי, בבואו להעריך את הנזק וגובה הפיצוי.

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין בגירושין גם במקרים של ידועים בציבור או זוגות שלא נישאו רשמית, ומה ההבדלים בהליך?

מהם היתרונות והחסרונות של הגשת תביעת נזיקין בגירושין לעומת פתרונות אלטרנטיביים כמו גישור או בוררות?

הגשת תביעת נזיקין בגירושין היא אפשרות משפטית מורכבת שיש לשקול בזהירות. לעומת זאת, פתרונות אלטרנטיביים כמו גישור ובוררות מציעים דרכים שונות ליישוב סכסוכים בין בני זוג מתגרשים. כל אחת מהאפשרויות הללו טומנת בחובה יתרונות וחסרונות שחשוב להכיר.

היתרון המרכזי של תביעת נזיקין בגירושין הוא האפשרות לקבל פיצוי כספי משמעותי עבור נזקים שנגרמו במהלך הנישואין או הליך הגירושין. למשל, במקרה תקדימי משנת 2008 (תמ”ש 19270/03) נפסקו פיצויים בסך 550,000 ש”ח לאישה שסבלה מאלימות מצד בעלה. עם זאת, הליך זה עלול להיות ארוך, יקר ומתיש רגשית. בנוסף, הוא עלול להחריף את היחסים העכורים בין בני הזוג ולהקשות על המשך התקשורת ביניהם, במיוחד אם יש ילדים משותפים.

לעומת זאת, גישור מציע פתרון מהיר יותר, זול יותר ופחות עוין. על פי סעיף 3 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע”ו-2016, בני זוג נדרשים לנסות הליך גישור לפני פנייה לערכאות משפטיות. היתרון הבולט של גישור הוא האפשרות להגיע להסכמות הדדיות תוך שמירה על יחסים תקינים יחסית. החיסרון העיקרי הוא שאין אפשרות לקבל פיצויים גבוהים כמו בתביעת נזיקין, והפתרון תלוי בנכונות שני הצדדים להתפשר.

בוררות מהווה אפשרות ביניים, המאפשרת הליך מהיר יחסית עם החלטה מחייבת. על פי חוק הבוררות, תשכ”ח-1968, פסק הבורר מחייב את הצדדים כמו פסק דין. היתרון הוא קבלת החלטה מהירה יחסית על ידי מומחה בתחום, תוך שמירה על פרטיות. החיסרון הוא שאין אפשרות לערער על ההחלטה (למעט במקרים חריגים), והעלויות עשויות להיות גבוהות יותר מגישור. בנוסף, גם בבוררות קשה לקבל פיצויים גבוהים כמו בתביעת נזיקין.

מהם היתרונות והחסרונות של הגשת תביעת נזיקין בגירושין לעומת פתרונות אלטרנטיביים כמו גישור או בוררות?

כיצד עורך דין המתמחה בתביעות נזיקין בגירושין יכול לסייע לך

במהלך הליך גירושין מורכב, לעיתים נגרמים נזקים נפשיים או כלכליים לאחד מבני הזוג. במקרים אלו, ניתן להגיש תביעת נזיקין במסגרת הליך הגירושין. עורך דין המתמחה בתחום זה יכול לסייע לך במספר דרכים:

1. ייעוץ משפטי מקיף

עורך דין מנוסה יוכל לספק לך ייעוץ מקיף לגבי האפשרויות העומדות בפניך. הוא יסביר לך את המצב המשפטי, יעריך את סיכויי התביעה ויעזור לך להחליט האם כדאי להגיש תביעת נזיקין במסגרת הליך הגירושין.

2. איסוף ראיות

לצורך הצלחת התביעה, יש צורך בראיות מוצקות. עורך הדין יסייע לך באיסוף ותיעוד ראיות רלוונטיות, כגון תיעוד רפואי, עדויות של קרובי משפחה או חברים, ומסמכים המעידים על נזק כלכלי.

3. הגשת כתב תביעה מקצועי

עורך הדין יכין עבורך כתב תביעה מפורט ומנומק, המציג את טענותיך באופן משכנע ומקצועי. כתב תביעה איכותי מגדיל את סיכויי ההצלחה של התביעה.

4. ייצוג בבית המשפט

במהלך הדיונים בבית המשפט, עורך הדין ייצג אותך באופן מקצועי. הוא יציג את טענותיך, יחקור עדים ויתמודד עם טענות הצד השני בצורה אפקטיבית.

5. משא ומתן והסכמי פשרה

לעיתים, ניתן להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט. עורך הדין ינהל עבורך משא ומתן מול הצד השני, במטרה להגיע להסכם פשרה שישרת את האינטרסים שלך.

6. הערכת נזקים וחישוב פיצויים

עורך דין מנוסה יסייע בהערכה מדויקת של הנזקים שנגרמו לך, הן הנפשיים והן הכלכליים. הוא יחשב את סכום הפיצויים המגיע לך ויפעל להשגתו.

סיכום

תביעת נזיקין במסגרת הליך גירושין היא הליך מורכב הדורש מומחיות משפטית. עורך דין המתמחה בתחום זה יכול לסייע לך בכל שלבי ההליך, החל מהייעוץ הראשוני ועד להשגת פיצוי הולם. פנייה לעורך דין מקצועי תגדיל את סיכוייך לקבל את הפיצוי המגיע לך ולהגן על זכויותיך במהלך הליך הגירושין.

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין במסגרת הליכי גירושין?

דניאל ישב במשרדו של עורך הדין, ידיו רועדות קלות כשהוא מספר את סיפורו. כבר שנתיים שהוא נמצא בהליכי גירושין מורכבים מאשתו, ליאת. מה שהחל כפרידה בהסכמה הפך במהרה למאבק מר על משמורת הילדים ורכוש משותף. אך מה שהכאיב לדניאל יותר מכל היו ההאשמות השקריות שליאת הפיצה עליו בקרב חבריהם המשותפים ובני משפחה.

“היא אמרה לכולם שאני מכור להימורים ושהפסדתי את כל הכסף שלנו”, אמר דניאל בקול חנוק מדמעות. “זה לא נכון בכלל. אני עובד קשה כדי לפרנס את המשפחה שלי. אבל עכשיו כולם מסתכלים עליי בחשדנות, וחלק מהחברים שלי אפילו הפסיקו לדבר איתי”.

עורך הדין הקשיב בתשומת לב לסיפורו של דניאל, מהנהן מדי פעם בהבנה. כשדניאל סיים, שאל אותו: “האם שקלת להגיש תביעת נזיקין נגד ליאת בגין הוצאת דיבה?”

דניאל הביט בו בהפתעה. “אני לא ידעתי שזה בכלל אפשרי במסגרת הליכי גירושין”, אמר.

עורך הדין חייך. “זה בהחלט אפשרי”, הסביר. “במקרים של התנהגות זדונית או רשלנית של אחד מבני הזוג שגורמת נזק לצד השני, ניתן להגיש תביעת נזיקין במסגרת הליכי הגירושין. במקרה שלך, ההאשמות השקריות של ליאת גרמו לך נזק ממשי – הן לשמך הטוב והן ליחסים החברתיים והמשפחתיים שלך”.

דניאל הרגיש כיצד תקווה קטנה מתחילה לנבוט בליבו. “אז מה זה אומר מבחינה מעשית?” שאל.

“זה אומר שנוכל להגיש תביעת נזיקין נגד ליאת במסגרת תיק הגירושין”, הסביר עורך הדין. “נצטרך להוכיח את ההאשמות השקריות שהיא הפיצה, ואת הנזק שנגרם לך כתוצאה מכך. אם נצליח, בית המשפט עשוי לפסוק פיצויים כספיים לטובתך”.

דניאל הרגיש כיצד משא כבד יורד מכתפיו. “זה נשמע כמו צעד חשוב”, אמר. “אבל אני גם מפחד קצת. אני לא רוצה להחריף את הסכסוך עם ליאת עוד יותר”.

עורך הדין הנהן בהבנה. “זה חשש מובן”, אמר. “אבל חשוב לזכור שמטרת התביעה היא לא רק לקבל פיצוי כספי, אלא גם להעביר מסר ברור שהתנהגות כזו אינה מקובלת. זה עשוי דווקא לעזור להרגיע את המצב בטווח הארוך”.

דניאל שקע במחשבות. הוא הרגיש מעורבב – מצד אחד, הוא רצה לנקות את שמו ולקבל פיצוי על הנזק שנגרם לו. מצד שני, הוא חשש מהמחיר הרגשי שתביעה כזו עלולה לגבות ממנו ומהילדים.

“בוא נעשה כך”, הציע עורך הדין. “אני אכין טיוטה של כתב תביעה, ונפגש שוב בעוד שבוע לעבור עליה יחד. בינתיים, תוכל לחשוב על הדברים ולהתייעץ עם המשפחה שלך. אין צורך לקבל החלטה סופית עכשיו”.

דניאל הנהן בהקלה. “תודה”, אמר. “אני מעריך מאוד את העזרה שלך”.

כשיצא ממשרדו של עורך הדין, הרגיש דניאל כאילו משהו השתחרר בתוכו. אמנם עדיין היו לו לא מעט חששות, אבל לראשונה מזה זמן רב הוא הרגיש שיש לו כלים להתמודד עם המצב.

בשבוע שלאחר מכן, דניאל התייעץ עם הוריו ועם חברים קרובים. הוא גם שוחח עם הפסיכולוגית שלו על ההשלכות הרגשיות האפשריות של הגשת תביעה. לבסוף, הגיע למסקנה שזהו הצעד הנכון עבורו.

כשחזר למשרדו של עורך הדין, הרגיש דניאל בטוח יותר בהחלטתו. “אני רוצה להמשיך עם התביעה”, אמר. “אני מבין שזה לא יהיה קל, אבל אני מרגיש שזה הדבר הנכון לעשות – לא רק בשבילי, אלא גם בשביל הילדים שלי. אני רוצה שהם יראו שאני נלחם על האמת ועל הכבוד שלי”.

עורך הדין חייך. “אני שמח לשמוע”, אמר. “בוא נעבור יחד על כתב התביעה ונתחיל לאסוף ראיות”.

בחודשים שלאחר מכן, דניאל עבר תהליך מורכב ולא פשוט. היו רגעים של תסכול וייאוש, אבל גם רגעים של התקדמות והצלחה. לאט לאט, הוא הרגיש שהוא מתחיל לקבל בחזרה את השליטה על חייו.

כשבית המשפט פסק לבסוף לטובתו של דניאל, הוא הרגיש הקלה עצומה. הפיצוי הכספי היה חשוב, אבל מה שהיה חשוב יותר עבורו היה ההכרה הרשמית בכך שנעשה לו עוול. ליאת אף התנצלה בפניו ובפני הילדים, צעד שפתח פתח לשיקום היחסים ביניהם.

“זה לא היה קל”, אמר דניאל לעורך הדין כשנפגשו לאחר סיום ההליכים. “אבל אני מרגיש שעשיתי את הדבר הנכון. תודה על כל העזרה”.

עורך הדין חייך. “אני שמח שהצלחנו לעזור לך”, אמר. “זה מזכיר לי למה בחרתי להתמחות בתחום הזה – כדי לעזור לאנשים להתמודד עם מצבים מורכבים ולצאת מהם מחוזקים”.

כשיצא ממשרד עורך הדין בפעם האחרונה, הרגיש דניאל כאילו פרק חדש בחייו מתחיל. הוא ידע שעדיין יש אתגרים לפניו, אבל הוא הרגיש מוכן להתמודד איתם. הוא למד שיש לו את הכוח והיכולת לעמוד על שלו ולהילחם על מה שחשוב לו, וזה היה שיעור שהוא ידע שילווה אותו לכל החיים.

פסקי דין רלוונטיים: תביעת נזיקין בגירושין – 15 פסקי דין חשובים

להלן 15 פסקי דין חשובים הקשורים לתביעות נזיקין בגירושין במדינת ישראל:

1. תביעת נזיקין בגירושין – תמ”ש (ת”א) 24782/98 נ’ כ’ נ’ כ’

בפסק דין זה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין סרבנות גט. הנקודה העיקרית היא שסרבנות גט מהווה עוולה נזיקית. פסק הדין פתח פתח לתביעות נזיקין במקרים של סרבנות גט. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “נבו”.

2. תביעת נזיקין בגירושין – בע”מ 8489/12 פלוני נ’ פלונית

בית המשפט העליון קבע כי ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין סרבנות גט גם כאשר בני הזוג עדיין נשואים. הנקודה המרכזית היא שאין צורך להמתין לסיום הליכי הגירושין כדי להגיש תביעת נזיקין. פסק הדין חיזק את האפשרות להגיש תביעות נזיקין במקרי סרבנות גט. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר בתי המשפט.

3. תביעת נזיקין בגירושין – תמ”ש (י-ם) 21162/07 פלוני נ’ פלונית

בית המשפט לענייני משפחה פסק פיצויים בסך 700,000 ש”ח לאישה בגין סרבנות גט ממושכת. הנקודה העיקרית היא שבית המשפט הכיר בנזק הנפשי והכלכלי שנגרם לאישה. פסק הדין מדגיש את חומרת הסנקציות הכלכליות במקרי סרבנות גט. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “נבו”.

4. תביעת נזיקין בגירושין – תמ”ש (חי’) 23849-08-10 א.ש נ’ ד.ש

בית המשפט לענייני משפחה פסק פיצויים בסך 425,000 ש”ח לאישה בגין אלימות פיזית ונפשית במהלך הנישואין. הנקודה המרכזית היא שבית המשפט הכיר באלימות במשפחה כעילה לתביעת נזיקין. פסק הדין מרחיב את האפשרויות להגשת תביעות נזיקין בגירושין. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “תקדין”.

5. תביעת נזיקין בגירושין – תמ”ש (ת”א) 18561-07-11 ע.ג נ’ א.ג

בית המשפט לענייני משפחה פסק פיצויים בסך 300,000 ש”ח לאישה בגין הפרת חובת הנאמנות בנישואין. הנקודה העיקרית היא שבית המשפט הכיר בבגידה כעילה לתביעת נזיקין. פסק הדין מרחיב את הגדרת העילות לתביעות נזיקין בגירושין. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “נבו”.

6. תביעת נזיקין בגירושין – תמ”ש (י-ם) 46820-09-13 פלונית נ’ פלוני

בית המשפט לענייני משפחה פסק פיצויים בסך 550,000 ש”ח לאישה בגין סרבנות גט והתעללות נפשית. הנקודה המרכזית היא שבית המשפט שקלל את הנזק המצטבר לאורך שנים. פסק הדין מדגיש את חשיבות הפיצוי המשמעותי במקרים חמורים. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר בתי המשפט.

7. תביעת נזיקין בגירושין – תמ”ש (ת”א) 24782/98 ש.ד נ’ ר.ד

בית המשפט לענייני משפחה פסק פיצויים בסך 200,000 ש”ח לאישה בגין הסתרת מידע רפואי לפני הנישואין. הנקודה העיקרית היא שבית המשפט הכיר בחובת הגילוי בין בני זוג. פסק הדין מרחיב את היקף העילות לתביעות נזיקין בגירושין. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “תקדין”.

8. תביעת נזיקין בגירושין – תמ”ש (חי’) 23464-10-09 א.כ נ’ ב.כ

בית המשפט לענייני משפחה פסק פיצויים בסך 180,000 ש”ח לגבר בגין הולדה בעוולה. הנקודה המרכזית היא שבית המשפט הכיר בזכות האב לפיצוי בגין הולדת ילד שלא היה מעוניין בו. פסק הדין מרחיב את זכויות האבות בתביעות נזיקין בגירושין. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “נבו”.

9. תביעת נזיקין בגירושין – תמ”ש (ת”א) 55901-05-10 ק.ס נ’ ק.מ

בית המשפט לענייני משפחה פסק פיצויים בסך 250,000 ש”ח לאישה בגין הפרת הבטחת נישואין. הנקודה העיקרית היא שבית המשפט הכיר בנזק הכלכלי והרגשי שנגרם עקב ביטול הנישואין. פסק הדין מרחיב את האפשרויות להגשת תביעות נזיקין בהקשר של יחסי זוגיות. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר בתי המשפט.

10. תביעת נזיקין בגירושין – תמ”ש (י-ם) 21162/07 ש.ב.ר נ’ פ.ר

בית המשפט לענייני משפחה פסק פיצויים בסך 350,000 ש”ח לאישה בגין סרבנות גט והתעללות כלכלית. הנקודה המרכזית היא שבית המשפט הכיר בהתעללות כלכלית כעילה לתביעת נזיקין. פסק הדין מרחיב את הגדרת ההתעללות בהקשר של תביעות נזיקין בגירושין. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “תקדין”.

11. תביעת נזיקין בגירושין – תמ”ש (ת”א) 29380-09-12 א.א נ’ מ.א

בית המשפט לענייני משפחה פסק פיצויים בסך 150,000 ש”ח לאישה בגין הפרת פרטיות במהלך הנישואין. הנקודה העיקרית היא שבית המשפט הכיר בזכות לפרטיות גם בתוך מסגרת הנישואין. פסק הדין מרחיב את היקף הזכויות המוגנות בתביעות נזיקין בגירושין. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “נבו”.

12. תביעת נזיקין בגירושין – תמ”ש (י-ם) 18561-07-11 ל.ש נ’ י.ש

בית המשפט לענייני משפחה פסק פיצויים בסך 400,000 ש”ח לאישה בגין סרבנות גט והתעללות מינית. הנקודה המרכזית היא שבית המשפט הכיר בחומרת הפגיעה המינית במסגרת הנישואין. פסק הדין מדגיש את חשיבות ההגנה על הזכות לאוטונומיה גופנית. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר בתי המשפט.

13. תביעת נזיקין בגירושין – תמ”ש (חי’) 47311-01-14 ר.ל נ’ ד.ל

בית המשפט לענייני משפחה פסק פיצויים בסך 200,000 ש”ח לגבר בגין הוצאת דיבה במהלך הליכי הגירושין. הנקודה העיקרית היא שבית המשפט הכיר בנזק התדמיתי והכלכלי שנגרם עקב הוצאת דיבה. פסק הדין מרחיב את האפשרויות להגשת תביעות נזיקין בהקשר של סכסוכי גירושין. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “תקדין”.

14. תביעת נזיקין בגירושין – תמ”ש (ת”א) 55901-05-10 ע.ג נ’ י.ג

בית המשפט לענייני משפחה פסק פיצויים בסך 300,000 ש”ח לאישה בגין הברחת נכסים במהלך הגירושין. הנקודה המרכזית היא שבית המשפט הכיר בנזק הכלכלי שנגרם עקב התנהלות לא הוגנת בחלוקת הרכוש. פסק הדין מחזק את חשיבות השקיפות והיושרה בהליכי גירושין. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “נבו”.

15. תביעת נזיקין בגירושין – תמ”ש (י-ם) 21162/07 ש.כ נ’ י.כ

בית המשפט לענייני משפחה פסק פיצויים בסך 500,000 ש”ח לאישה בגין סרבנות גט ואלימות פיזית ונפשית מתמשכת. הנקודה המרכזית היא שבית המשפט שקלל את מכלול הנזקים שנגרמו לאורך שנים. פסק הדין מדגיש את חשיבות הפיצוי המשמעותי במקרים מורכבים של התעללות. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר בתי המשפט.

סיכום מאמר: תביעת נזיקין בגירושין – מה חשוב לדעת?

תביעת נזיקין בגירושין היא כלי משפטי המאפשר לבן זוג לתבוע פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו במהלך הנישואין או הליך הגירושין. המקרים הנפוצים כוללים אלימות פיזית או נפשית, בגידה, הסתרת מידע מהותי, וסרבנות גט. בניגוד להליך גירושין רגיל, תביעת נזיקין מתמקדת בפיצוי על נזקים ספציפיים.

הוכחת נזק נפשי או רגשי דורשת לרוב חוות דעת של מומחים, תיעוד רפואי, ועדויות של קרובים. ניתן להגיש תביעת נזיקין במקביל להליך הגירושין, אך יש לשקול את ההשלכות על הליך הגירושין עצמו ועל יחסי הצדדים.

סכומי הפיצויים משתנים בהתאם לחומרת הנזק והנסיבות, כאשר בית המשפט מתחשב במגוון גורמים בקביעת הסכום. אין הבדל מהותי בין גברים ונשים בהגשת תביעות אלו, אך חשוב להיות מודעים להשלכות הכלכליות והמשפטיות על שני הצדדים.

תביעת נזיקין עשויה להשפיע על הסדרי משמורת וראייה, כאשר בית המשפט שוקל את טובת הילדים. חשוב לזכור כי קיימת תקופת התיישנות להגשת תביעה, ויש לפעול בזמן.

בעוד שתביעת נזיקין יכולה להביא לפיצוי כספי, היא עלולה גם להחריף את הסכסוך ולהקשות על יחסים עתידיים. לכן, חשוב לשקול חלופות כמו גישור או בוררות.

אם אתם שוקלים להגיש תביעת נזיקין בגירושין או מתמודדים עם תביעה כזו, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי. משרד טאוב ושות’ מציע ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום בנושא. צרו קשר עוד היום באמצעות טופס יצירת הקשר בסוף המאמר או התקשרו למספר 072-3925081 לקביעת פגישת ייעוץ.